סינרג'י (מקבוצת סי – אליאנס) ומנהליה הצעירים רועי קליימן, איתי זינגר ואורי אידן חוגגים השנה עשר שנות פעילות עסקית ענפה בכל הקשור לכלי שיט. מתכנון, פיקוח וניהול מרינות, דרך שרותי ניהול ליאכטות ועד לשיווק, ייצוג ופיקוח על בניית כלי שיט ברמה הגבוהה ביותר.

 

"האנקורה" היא מתנת יום הולדת לקבוצת סי – אליינס והיא מהווה את גולת הכותרת של פעילותה. היא ממצה את הידע והיכולות שרכשו כל אחד מהמנהלים הצעירים בשנים של הפלגות ועבודה במסגרות שונות.

את בניית ה"אנקורה" הוביל איתי זינגר תוך שיתוף פעולה הדוק עם צוות סינרג'י. לא הייתה זאת משימה קלה לאיתי בן ה- 34, למרות שניסיונו הימי מתחיל מילדות, להתמודד עם מספנה איטלקית מובילה כמו BAGLIETTO (באליטו) אשר בנתה מאות כלי שיט במהלך 10 שנות קיומה.

במהלך עבודה כזאת נדרש איתי ליכולות ניהול צוות ושיתוף פעולה. זאת לא הפעם הראשונה שאיתי נתקל ביאכטה של בליאטו, אחת היאכטות הראשונות של משפחת זינגר הייתה יאכטת בליאטו, באורך 40 רגל, אשר נחשבה במרינה ת"א של שנות ה- 70 כיאכטת – על.

 

אקטואליה של עיצוב

"האנקורה" בנויה על גוף מדף של מספנת BAGLIETTO שעבר את ניסוי הים שלו בהצלחה, הבחירה בגוף מתוכנן מראש הייתה נכונה וחסכה את הזמן והמשאבים שהופנו לתכנון הפנימי מ- א' ועד ת'.

בחיצוניות שלה, היאכטה מרשימה וכריזמטית ודומה מאוד לגופים מהירים קיימים. היא נראית כאילו היא מפליגה ומה שעוצר אותה מלברוח מהמזח הם רק חבלי הרתיקה, מה שמזכיר את האגדה על גוליבר הענק שנקשר בחוטים ללא יכולת לזוז.

כשמסתכלים עליה מכיוון החרטום ובמצב שבו הבולבוס שלה שקוע, (מה שמסגיר את היותה גוף דחי) היא נראית כסירה מהירה שעברה לקנה מידה אחר, מוסיפים לתחושה הצבע אפור שחור שלה והמבנה הכסוף הנותנים לה חזות אצילית ומושכת.

"האנקורה" היא ספינת ברזל עם מבנה אלומיניום, עובדה המשפרת מאוד את הביצועים והיציבות אך מייקרת את הבנייה לעומת חומרים אחרים. השימוש בחומרים אלו הופך את היאכטה לאוניה קטנה, שיכולה להתמודד עם כל מצב ים, לרבות חציית אוקיינוסים.

כשנכנסים פנימה התחושה היא כמעט כמו ביקור בחנות "קונספט" של חברת היי-טק. היא בנויה כמו "אייפוד" גדול שאפשר לטייל בתוכו. הכול לבן בהיר וחלק, חלל ענק שעוצב בעזרתן של מראות במקומות הנכונים כך שיש תחושה של עומק וגודל לפחות כמו בכלי שיט גדול בהרבה.

יש כאן מחשבה ופיתרון מרשים לחלל שבו ניתן לשהות במשך תקופה ארוכה ללא הרגשת הלחץ והעומס האופיינית לשהות בכלי שיט.

על עיצוב הפנים של היאכטה אחראית חברת עיצוב הולנדית ידועה שנבחרה לפרויקט הזה ע"י איתי, שעמד על כך שבכל צומת קריטית המשפיעה על התוצאה יהיה גוף מנוסה ואיכותי בתחומו- עובדה זו בסופו של תהליך הביאה לתוצאה המרשימה עם סיום הפרויקט.

 

הג'וב הישראלי

לאחר ש"סינרג'י" קיבלה את הסכמת הבעלים על התפיסה כי "לא מתפשרים על כלום", נכנסו לתמונה גם חברות ישראליות על מנת לבצע עבודות שהיו עד כה בעיקר נחלתם של בעלי מקצוע אירופאים.

"האנקורה" נבנתה כבית חכם לכל דבר ועניין ועל המערכת הזו פיקחה חברת טופ אודיו המתמחה בשילוב ותכנון מערכת המפקחת על כל מנורה במערכת התאורה הייחודית ביאכטה, כל זאת בשילוב מערכות הקול ומנגנוני כיוון הווילונות בכל חללי היאכטה.

התחכום והאלקטרוניקה ריכזו את כל החכמה הזו לשלט אחד עם מסך מגע שעליו יש שרטוט של גוף היאכטה ובעזרת שיטוט עם אצבע אחת ניתן לקבוע, לווסת ולשלוט בכל דבר הנראה או נשמע בחוץ ובפנים, והכול בתכנון וביצוע ישראלי מקורי.

עוד הצלחה ישראלית בבניית "האנקורה" סיפקה חברת רום מערכות שהתקינה בספינה מערכת אבטחה הכוללת עשרות מצלמות וחיישנים שלא יביישו שום מתקן ממשלתי מאובטח היטב.

 

תעודת זהות

האנקורה מוערכת במחיר של כ- 20 מיליון אירו. יש לה ארבעה מפלסים שונים שלכל אחד מהם יעוד ויחוד שונה. בסלון הענק שני מסכי פלזמה נשלפים ותומכים באפשרות לצפות בהם או בזמן ישיבה בסלון או בפינת האוכל הגדולה.

ביאכטה ארבעה תאים זוגיים הכוללים את כל מה שצריך, ובייחוד תא הבעלים המשתרע מדופן אל דופן, הצבעים רגועים מאד וזאת בעזרת עץ בגוון חום מצופה לכה מבריקה בעלת עומק המשרה שקט עיצובי ורוגע.

ב"אנקורה" שמונה אנשי צוות קבועים: מקפטן וקצין מכונות ראשי ועד לשף צמוד שמבשל ברמת גורמה בין לאומית. המטבח מעוצב ומאובזר כמו מטבח של מסעדה מודרנית עדכנית. חדר המכונות מצויד בחדר בקרה נפרד ומבודד בו יכול מכונאי המשמרת לשבת בשקט בזמן המשמרת, בדומה לכלי שיט מסחריים גדולים בהרבה.

גשר היאכטה בנוי על טהרת אפיוני צי הסוחר והוא כולל מכשור ומחשוב ברמה של כלי שיט מסחרי.

ב"אנקורה" הקפידו להסתיר את המכשור שאין בו שימוש והגשר הנו בעיצוב עתידני: מאוד נקי ומודרני.

כנפות הגשר מצוידות בעמדות ניהוג הדומות יותר למשחק טלוויזיה באופן וקלות התפעול שלהן.

על גג היאכטה מרחב הכולל בריכת ג'קוזי  קטנה, בר משקאות, טלוויזיה ענקית וכן פינת ישיבה.

בירכתיים הותקן מוסך עם דלת הידראולית ובו שני אופנועי ים וסירת שרות חצי קשיחה לכל מטרה ועניין.

ל"אנקורה" שני מנועי קאטרפילר בהספק 2200 כוח סוס, שלושה גנראטורים המספקים חשמל ליאכטה ולמתקני התפלת המים, כך שהיא אינה זקוקה למילוי מים מתוקים. אחד החידושים הוא ברעיון "השלווה בזמן העגינה", ולפיכך הותקן באחד הגנראטורים מפלט הפולט את העשן לארובה בראש התורן ובכך נמנע רעש ועשן מיותר בזמן עגינה או שחייה בים.

בנוסף הותקנה מערכת ייצוב עם 2 סנפירים המונעת כ 90 אחוז מהתנודות בהפלגה כמו גם בעגינה, בחרטום מותקן מדחף חרטום בהספק של 100 כוחות סוס!!

 

היום הגדול הגיע!.

האנקורה הושקה באחד מימי שבת החמים של חודש יולי בבריכת המספנה שנמצאת ב "לה ספציה".

לפרויקט מונה מנהל איטלקי שעבר את האודישן שלו באופן אישי לפני שנתיים אצל איתי. כך נבחר לו פינו, קצין מכונות איטלקי בדימוס אשר שרת ביאכטות – על, על מנת לייצג את "סינרג'י"  בשעה בה כל כבל או פנל מוכנסים למקומם.

תפקיד זה הקנה לפינו את התואר "חתן" השמחה הראשון ולכן קיבל את הכבוד מאיתי ל"חתוך" או ל"מול" בשפתינו את האנקורה ברגע הלידה שלה לים הפתוח.

על המזח עמדו חברים, בני משפחת סי אליאנס, משפחת BAGLIETTO ובעיקר, עיתונאים וצלמים מירחוני שיט מכל העולם.

לכל הישראלים שנכחו בטקס וגם לרבים ממשפחת בליאטו, היה ברור שעבור רועי, איתי ואורי הפרויקט הנו מעין סגירת מעגל, ואם תרצו – חלום אותו חלם איתי בהרצליה והגשים בלה – ספציה איטליה.

 

ומה לגבי העתיד?

איתי: התשובה "אנקורה" , בתרגום חופשי מאיטלקית: עוד !

הראש שלנו כבר בפרויקט הבא.

 

 

 

איתי זינגר מספר על ההפלגה ביאכטה:

בחיי הקצרים (והאינטנסיביים יש לומר) יצא לי כבר להפליג קצת על כמה יאכטות, קטנות כגדולות, מפרשיות ומנועיות, לכיף או לתחרות, על מנת להגיע וגם סתם בלי לדעת מהו היעד.  תמיד זה מדהים, אף פעם לא משעמם. גם אם לא תמיד קל, הזיכרונות שנשארים תמיד טובים ומתוקים. הפעם זה לא היה אותו דבר, ממש לא דומה, המתח היה גדול והציפייה אדירה – אחרי שנתיים של בנייה!

 

במהלך למעלה מעשור היינו מעורבים בבנייה של לא מעט יאכטות. כולן אומנם קטנות יותר מהאנקורה, אבל ההבדל העיקרי הוא בכך שאת האנקורה ליווינו יום יום במשך שנתיים של בנייה. כאשר מדובר ב- 43 מטר אורך (1,000 מ"ר בנוי). זה היה באמת פאזל של מיליוני חלקים והתעסקות בלתי פוסקת בפרטי הפרטים של הבנייה.

 

לצאת לים עם מרכב הברזל והאלומיניום הזה במשקל כולל של 420 טון אחרי השלמת הפאזל הזה, זו הייתה חוויה חדשה עבורי – ושוב גיליתי אופקים חדשים.

 

יצאנו בבוקר לים גבוה. כרגיל, אין ארוחות חינם. הפלגת הבכורה של האנקורה מלה-ספציה שבאיטליה ועד האי המקסים אלבה שבמרכז החוף האיטלקי המערבי נערכה באחד מימי הקיץ החמים (אבל הרוחניים…) של השנה החולפת. הצוות היה רובו ככולו טכני אבל המטרה הייתה לא רק לוודא שחדר המכונות המשוכלל והמשודרג תקין ומתפקד ללא רבב, אלא ממש לבדוק את כול האביזרים והשירותים שישרתו את האורחים במהלך חופשתם הקרובה על יאכטה. עם ההפלגה עלה גם הים והיאכטה שייטה בכול הכוח קדימה במהירות של כ- 17 קשר. המייצבים בתחתית והבולבוס בחרטום אפשרו ליאכטה לחתוך את הים בצורה מעוררת כבוד. אין שמץ של רעידה גם לא מעל חדר המנוע, אין כלל הדף של הים גם כאשר הגלים דופקים על חרטום היאכטה, העולה ויורד. הרעש הוא נהימה חלקה ונמוכה של הדוודים הגדולים בסעפות הפליטה של המנועים הגדולים, מהג'קוזי על הגג דרך חמשת האמבטיות בסיפון האורחים ותא הבעלים, דרך מערכות הסאונד והוידיאו המשוכללות בעולם ומערכת אבטחה וניטור המורכבת מעשרות מצלמות ומערכות הקלטה, מערכת תאורה ייחודית ובית חכם, חדר בקרה לחדר המנוע, מערכות תקשורת לווייניות וסלולאריות ומה לא. הכול הופעל, נבדק ונבחן בטרם יגיעו האורחים האמיתיים עד הגעתנו לאלבה באותו הערב.

 

לעומת זאת בדרך חזרה ביום שאחרי, השמש זרחה ליום שקט, ים שקט ולהפלגה הרבה יותר נינוחה. המטרה העיקרית במקטע הזה הייתה בדיקה יסודית ומקיפה של יכולות השף והמארחת שדאגה להאכיל ולהשקות אותנו במה שהמלך נתן למלכה. חמישה כוכבים של אוכל באיכות, טעם ותצוגה ללא רבב- גם סביב שולחן ערוך וגם בהגשה חופשית ליד הג'קוזי, על הבר בסיפון השמש וגם ליד המיטה…

 

בקיצור- נראה לי שמי שעומד לחוות את החוויה הזו עומד להרגיש תחושות מיוחדות וחדשניות. כאלו שלא תישכחנה לעולם!!!