אמו של עמית נולדה בסקוטלנד וכאן המקום לספר בקצרה על הפגישה המיוחדת עם יורד ים ותיק באנייה "אתרוג", רב המלחים אבשלום הרי.

כשהייתה שילה, ילידת גלזגו, בת 18, פגשה את רב המלחים הישראלי שהוביל באניית המסע הגדולה, מאות טונות של תפוזים מישראל לאי הבריטי. הפגישה הציתה סיפור אהבה חוצה יבשות שהסתיים בייבוא של הסקוטית היפיפייה לנמל יפו, כמובן שבאנייה.

פלוטילה בסקוטלנד החלה להישמע כרעיון לא רע, במיוחד כשהובטח לי שאין שום בעיה ואני יכול להישאר בישראל החמימה. באופן כללי אני נגד הפלגות במזג אוויר לא מפנק וללא יכולת לקפוץ למים מתי שרק ארצה.
 

ארגון הפלוטילה היה שונה מארגון פלוטילות בים התיכון. אזור ההפלגה, הניווט המסובך, תנאי השטח, גאות ושפל וציוד מקצועי ייעודי הכניסו אלמנטים חדשים שהיינו צריכים להתמודד איתם ואט אט החלה לחלחל ההבנה שבסקוטלנד הרחוקה עושים דברים אחרת מכאן.  

הכל התחיל כאשר וילסון, בעליה של חברת הצ'רטר ביקש את קורות החיים של הסקיפרים שאחראים על כלי השיט והציב רף די גבוה של ניסיון ימי. הבנתי שאני חייב להצטרף ולהוביל את אחת הסירות, וכך מצאתי את עצמי עומד בראש צוות של שלושה זוגות ביאכטה אחת, עמית הוביל יאכטה נוספת, אדי, חבר מועדון יקר הוביל יחד עם מדריך סקוטי מקומי את היאכטה השלישית ואת היאכטה הרביעית, מכאן ואילך תקרא "סירת המשוגעים", הוביל רוני מזרחי, שייט בעל ניסיון רב בהפלגות במועדון סיילור.
 

את המסלול הרכיבו עמית ואלן המדריך הסקוטי והוא השתנה עם ההתקדמות ותנאי מזג האוויר.

בשבת ה- 27/5 בשעה 13.00 התקבצנו 28 סיילורים בעיירה Largs והתחלנו את תהליך קבלת היאכטות, כל סקיפר הוצמד למדריך סקוטי וביחד "חפרו" את היאכטה מחרטום לירכתיים. עד השעה 16:00 הסתיים תהליך מסירת היאכטות, הצטיידנו באוכל ושתייה ויצאנו לדרך!

היעד הראשון Porn Bannatayne שבאי Bute, הפלגה נעימה של כשעתיים שבסופה נקשרנו במרינה נחמדה שהכניסה אליה בזמן שפל הייתה מאתגרת!

את היום הראשון סיימנו בפאב המקומי The Port Inn בארוחה משותפת והרמת כוסית וויסקי, "שלא נשתה מי ים…"

בסקוטלנד עומדות בפנינו שתי אפשרויות. הראשונה: מעגן או מרינה הבנויים בצורה כזאת שהגאות והשפל (בין 3-4 מטר במפלס המים) לא ישפיעו עליה כי היא עמוקה מספיק. האפשרות השנייה היא היקשרות למצופים וירידה לחוף בסירת גומי! מגפיים הם Must בסקוטלנד!

בקו רוחב 56 מעלות צפון יש אור יום כמעט עד 23:00, מה שהשאיר לנו לא מעט שעות אור להפליג בכל יום!

ביום ההפלגה השני הקפנו את האי Bute מדרום לצפון דרך Loch Riddon, ניווט צפוף ומאתגר אך מהנה! בירידה לאורך ה- Kyles of Bute (בתרגום חופשי, הפיורדים של האי Bute) ליוותה אותנו להקת דולפינים לבושים בחצאיות סקוטיות! טוב, בלי החצאיות…. אבל בכל מקום ראינו דולפינים! מסוג קצת שונה מאלה שאנחנו רואים מדי פעם בארץ, קצת יותר קטנים וכהים.

לאחר כשעתיים הפלגה ב-"פרפר" הגענו ל- Kames, נקשרנו למצופים המיועדים לאורחי המלון והתארגנו לירידה לחוף. העיירה Kames רגועה ושלווה, ירוק אינסופי וכבשים בכל מקום, לא וויתרנו על המלצת המקומיים, בירה ו- Fish n' Chips במלון Kames שהתבררו כבחירה מצוינת! משם המשכנו ליעדנו, הפלגה של שעה וחצי נוספות. ב- 17:00 הגענו ליעד, המרינה ב- Portavadie.
 

ביקרתי באינספור מרינות. אני חייב לציין שהמרינה הזאת מ ר ש י מ ה! הבריכה המחוממת על צלע ההר, הג'קוזי והסאונה העלו חיוך על פני כל המפליגים! התפנקנו לנו בספא עד שהבטן החלה לקרקר! המסעדה במרינה הייתה נפלאה!

למחרת בבוקר שאלתי את מנהל המרינה שהסתובב ברציפים איך בנו את המרינה, שכן ניתן לראות בוודאות שחצבו בהר על מנת לבנות את המרינה, הופתעתי לגלות שהמרינה המפוארת (ספא, מלון, מסעדה, מגרשי טניס, גולף ועוד) הוקמה על חורבות מעגן ששימש לבניית אסדות קידוח נפט בשנות ה- 70.

ביום השלישי יצאנו לים לכיוון צפון לאורך Loch Gair ואולי כאן המקום לציין שבניגוד למה שאנשים חושבים המושג Loch בסקוטלנד לא בהכרח מתייחס לאגם! אלא גם לפיורד או מפרץ סגור שיש לו פתח לים. את היום סיימנו בעיירה Tarbert כפר דייגים ציורי עם מרינה משגעת! מיד עם הגעתנו הלכנו לבדוק של השלל שמביאות עמן ספינות הדייג הרבות. טיילנו בעיירה, ביקרנו בטירה ושתינו בפאב המקומי.
 

מבלי לשים לב התעוררנו כבר ליום ההפלגה הרביעי! היום הזה הביא אתו רוחות ערות של כ- 20-25 קשר. כיוון שאין מרחב נשיבה ואנחנו מפליגים בין פיורדים לאיים, לא נוצרים גלים. אבל מה שכן, נוצרה תחרות! לא יעזור כלום, אם ממקמים 4 יאכטות מפרשיות אחת ליד השנייה ויש יעד יש תחרות! היה מזג אויר מאוד מעניין עם משבים של 30 קשר. רוני ו"סירת המשוגעים" ניצחו!

הגענו לבירת הוויסקי Campbeltown בסביבות השעה 16:00. בשיאה, שימשה העיירה בית ללא פחות מ- 27 מזקקות וויסקי! כיום פעילות בעיר 3 מזקקות בלבד. למחרת בבוקר ביקרנו במזקקה הגדולה והמפורסמת שבהן SpringBank במשך שעה וחצי הסביר לנו ג'ימי על כל תהליך יצירת הוויסקי! כל שלב ושלב כולל טעימות, המזקקה הוקמה בשנת 1828 היא מככבת בטופ 10 כל שנה, היא בין היחידות בסקוטלנד שמבצעת את כל התהליך כולל גידול השעורה ועד לביקבוק!

בהמשך המסלול ביקרנו ב- Troon עיירת חוף סקוטית מקסימה, ב- Rothesay, נמל יפהפה בעל כניסה מרשימה וגם באי Cumbre הגדול, בו פגשנו, במפרץMillport  בשני כלבי ים שהשתזפו להם על אי קטן. 

לכל יום הפלגה יצאנו כולנו מצוידים בלבוש מתאים, חגורים בחגורות הצלה ומקפידים על הוראות בטיחות. גם היאכטות מצוידות בכל טוב בטיחותי מאסדות הצלה דרך חבלי חיים, חגורות הצלה מתנפחות ואביזרים לזריקה ולמשיית אדם מהמים, בכל קבינה פנס, אביזרים למניעת נפילה מהמיטות ועד כל טוב שהיאכטה פונקה בו.

אומרים שביום אחד בסקוטלנד אפשר לחוות את כל ארבע העונות, לדעתי זוהי שטות גמורה שכן אפילו בשעה אחת ניתן לחוות את כל העונות, לפעמים יותר מפעם אחת. לא מעט מצאנו עצמנו עסוקים בלהתקלף ולהתפשט אבל אז השמש החמה נעלמת תוך שניות ספורות ושוב גשם זלעפות יורד וחוזר חלילה, לשמחתי מזג האוויר לא היה רע כמו שחששתי אלא הפתיע לטובה ורוב הזמן נע בין נסבל בהחלט לחמים. מה שבטוח הוא שהנוף הסקוטי המרהיב, המגדלורים המרשימים בכל פינה והמקומות היפים בהם ביקרנו  ממלאים את הלב בחום אדיר.
 

על הצד הקולינרי היה אמון אלן, הבחור הסקוטי החביב שסייע לנו במהלך ההפלגה, אמנם המבטא שלו הצריך תרגום סימולטני של עמית בכל רגע נתון אבל בזכות העובדה שאלן הזמין לנו מראש מקומות בכל המסעדות הטובות על המסלול, הצלחנו לאכול כולנו יחד, לקטר קצת על מזג האוויר ולהבטיח אחד לשני בכל ערב שזו בהחלט לא הפעם האחרונה שלנו בסקוטלנד.

הנופים המרהיבים, הדולפינים וכלבי הים שליוו אותנו בדרך, האנשים החביבים, הטירות הבלתי נשכחות שביקרנו בהן וכמובן לא נשכח את מזקקות הויסקי המפנקות, הראתה לכולנו את סקוטלנד במלוא תפארתה. המקומיים קוראים לה "Bonnie Scotland", כלומר "סקוטלנד היפה" או בתרגום חופשי, "סקוטלנד, יפה שלי". לא נותר לנו אלא להסכים.
 

אנחנו בהחלט מתכננים לחזור אליה בשבוע האחרון של יוני 2018.