מיומן ההפלגה של היאכטה "Passepartout״ – לכודים על הקיר ב KAROVASTASI

 

 

"תשמע חבר, כשאתה מגיע לכפר קטן כמו זה ורואה קיר, לעולם על תיקשר אליו, תמיד תזרוק עוגן ותבוא ברוורס", אמר לנו דייג יווני. והוא כמובן צדק.

 

 

תחילתה של הרפתקת הרוח שהצמידה אותנו על הקיר, הייתה בהגיענו לKarovastasi  שבפלופונז ערב קודם. באותו רגע, היינו כלי השיט היחיד במפרץ, וידענו שיש מקום לשתי יאכטות בלבד להיקשר לרציף הקטן שבכפר, כמילותיו של ספר היאכטאות המקומי.

"אני על ההגה ואתה על החבלים" הייתה ההחלטה של נירית שיודעת לבצע את הגישה הזו טוב ממני.

כשהתקרבנו לרציף, ראיתי איש רזה ושזוף עם חכה ביד יושב בשלווה ובנחת על כסא נמוך. קצת תנועות ידיים המתנצלות על ההפרעה בשלוות הדיג וביקשתי ממנו לתפוס חבל. הוא היה בטוח במעשיו, והתנהל בצורה מקצועית. "יש לו הרבה ניסיון ימי", חשבתי לעצמי. הוא סיים לעזור לנו להיקשר וחזר לענייניו עם בירה קרה, תודות לנירית.

זה כבר השבוע השני שלנו בדרום מערב הפלופונז ועד לרגע זה הכל היה מושלם.

בחצות, הרוח החלה לעלות. זה היה יום חמישי בערב. ועד לשישי לפנות בוקר, הרוח המזרחית שרקה בחוזקה, הצמידה אותנו אל הקיר והרימה גלים קצרים שהתנפצו על דפנות הסירה. רדיו אולימפיה שידר אזהרת סערה לדרום הים היווני.

הכנו את הסירה לסערה עם פנדרים שכבר השתפשפו בקיר הבטון, ויותר מכך- חלקם אף נדחק החוצה והדפנות הצחורות של הסירה נמחצו על גלגלי הגומי הענקיים והשחורים המחוברים לרציף.

הקפה של הבוקר נקטע. איש ים יווני עם פנים מצולקות ונוקשות הודיע לנו שאנחנו צריכים לזוז פנימה בהמשך הקיר כדי לאפשר כניסה לסירת דיג המתנדנדת על מצוף במפרץ, שנראה מרחוק כבר זועף וקוצף. כמה צעקות ותנועות ידיים גרמו לנו להבין שהוא יעזור לנו להתקדם ולפנות מקום לסירה שתיקשר מאחורינו לונגסייד לרציף.

הוצאנו עוד חבלים והיווני דחף בכל כוחותיו ובעזרתה האדיבה של הרוח הצלחנו לפנות מקום. אבל בינתיים מספינת הדיג הודיעו בטלפון שחבל נכרך במדחף שלה ואין באפשרותה לזוז. היווני קפץ לסירת משוטים קטנה מעץ וחתר בכל כוחותיו נגד הרוח והגלים לכיוון סירת הדיג כדי לעזור לה להשתחרר.

זה הרגע שבו התחלנו לשקול צעדינו: "אני לא מתלהבת מהרעיון הזה" הצהירה נירית. "ברגע שסירת הדיג תיקשר על הרציף מאחורינו לא נוכל להשתחרר ולצאת מכאן עד שהיא תעזוב, ולפי התחזית זה לא יהיה בקרוב. אתה חושב שתוכל להוציא אותנו מכאן בשילוב מנוע לאחור?" ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא הרגשתי שאני מסוגל לעשות את זה בלי לגרום נזק רציני ליאכטה שלנו. 

כדי להשתחרר מהרציף ברוורס אצטרך קודם כל להתגבר על הפסיעה השמאלית של המדחף שלנו. בתיאוריה ידעתי איך עושים:SPRING OFF THE BOW  אבל בפועל מעולם לא עשיתי זאת בהצלחה רבה. בנוסף, התעוררה השאלה של "הרגע שאחרי", במידה ונצליח להשתחרר מהרציף. לפי הפיילוט בוק היה ברור שקלמטה הוא המקום היחיד הבטוח להיקשרות במזג אוויר שכזה אבל כל זה במרחק 27 מייל ולפי התחזית נכונה לנו הפלגה מול הרוח או שנצטרך לשוט בגלסים.

בעוד אני שוקל בליבי את כל האפשרויות נעצרה לידינו מכונית טנדר מודרנית וחדשה. הנהג נראה מעורה בנעשה ובתא המטען הפתוח ניתן היה להבחין בג'ריקנים של דלק ובמגשים של פיתיונות דיג. "יש לכם מזל שסירת הדיג לא הגיעה באמצע הלילה והעירה אתכם", אמר. התחלתי להתנצל אך הוא חתך אותי ואמר:

"תשמע חבר, כשאתה מגיע לכפר קטן כמו זה ורואה קיר, לעולם על תיקשר אליו, תמיד תזרוק עוגן ותבוא ברוורס. תראה כמה מקום יכול היה להיות לך ולכולם ועכשיו פשוט היית יכול להתנתק ולצאת".

"האמת", המשיכה נירית, "היינו שמחים לצאת לפני שסירת הדיג תגיע לרציף. תוכל לעזור לנו?"

הבחור הסתכל אלי בעין בוחנת והרים גבה: "אתה יודע מה אתה צריך לעשות?"

התחלתי לגמגם, אבל הוא, בתמורה נתן לי שיעור מעלף ומתקדם ב"איך לשחרר את עצמך מהרציף כשלמדחף יש סטייה שמאלה אבל אתה ממש רוצה לפנות ימינה". שילבתי קדימה עם ההגה כל הדרך שמאלה, פעולה שגרמה לחרטום ללחוץ על הפנדרים (שבשלב זה הגרביים כבר היו מרוטות וקרועות מכל הכיוונים). הירכתיים התחילו לזוז לאט לאט.

"עכשיו תן רוורס! שלב אחורה וסובב את ההגה כל הדרך!", צעק לי המורה הטרי. חזרנו לנקודת ההתחלה.

"לא, לא, אתה חייב לעשות הכל מהר! שלב קדימה וברגע שאתה מרגיש את הירכתיים יוצאות החוצה סובב את ההגה ושלב לאחור בכל הכוח".

בפעם השלישית היינו בחוץ. הסירה מלוכלכת בגומי שחור מהגלגלים שהיו קשורים לקיר. פתחנו חלוץ "מטפחת" ועפנו משם כמו רקטה. מהירות הסירה מעל 7.5 קשר, מהירות שאמורה להביא אותנו לקלמטה תוך 4 שעות.

אחרי 20 דקות של "גלישה על הגלים" הטופוגרפיה המקומית גנבה לנו את כל הרוח. הים היה שקט ונאלצנו להגיע לקלמטה על מנוע.

כשנגיע שוב לקרובסטסי בשבוע הבא, ללא ספק נטיל שם עוגן.

 

 

 

לסיכום:

תשמע חבר, כשאתה מגיע לכפר קטן כמו זה ורואה קיר, לעולם על תיקשר אליו, תמיד תזרוק עוגן ותבוא ברוורס.