כפר הדייגים קלימה באי מילוס
רפי פילוסוף
כמידי שנה בשנה (כמעט), בעשר השנים האחרונות , אנחנו מתייצבים במשרד של פילה מתשוט לסגור את הצ'ארטר הבא. לאחר נסיונות השכנוע הכושלים על הפלגה בתורכיה (שמעולם לא הפלגנו שם), או קרואטיה, סוגרים על קבוצת האיים הבאה ביוון כמובן. כבנים לצאצאי יהדות יוון, כולנו שולטים בשפה במידה זאת או אחרת, מה שהופך את חוויית השייט ביוון לא רק לחופשה מרעננת, אלא גם חזרה למקורות – לאווירה, למוזיקה, למאכלים מהבית ולים הכי כחול שיש.
הפעם הפלגנו לאיים הקיקלדים. מי שאומר שכל האיים ביוון הם אותו דבר, טועה.
אנחנו מחפשים את האיים הפחות מתויירים, אלה שמשרתים את התיירות המקומית, אז נכונה לך חוויה אוטנטית בכל המובנים. מדלגים על איים כמו מיקונוס וסנטוריני, אותם נשאיר לשאר התיירים.
רצינו לספר על מקום קסום, עיירת דייגים על החוף באי מילוס בשם קלימה.
היא לא מופיעה בפילוט בוק, אך כשמפליגים במפרץ בואכה לעיר אדמאס, המעגן הראשי באי מילוס, אי אפשר לפספס את העיירה הקסומה הזאת, הנמצאת על החוף הצפוני של המפרץ.
העירה היא למעשה לא יותר ממספר בתים הממוקמים ממש על החוף. לחלקם מעגן צמוד לבית לסירות דייג. לכל בית תריסים בצבעים חיים – ממש כפרסומת לחברת צבעים.
לאחר העגינה, שכרנו טוסטוסים כמנהגנו ונסענו לקלימה. הסתובבנו בין הבתים, שוחחנו עם הדיירים. חלקם מאחסנים את הסירות בסלון הבית.
לא, אין פה פאבים או טברנות, רק שקט ומים כחולים. אבל קלימה הוא מסוג המקומות שמשאירים עליך רושם שאינו פג גם אחרי שראית עשרות איים נוספים. פשוט מקום מיוחד.
מזל שיש ביוון כ-6000 איים (מהם רק 227 מיושבים).
כך תמיד נשאר משהו מיוחד גם להפלגה הבאה.