EN

חיפוש

ים של אהבה

מאת: דפי קוגלמן ליפניק ; צילומים: באדיבות המרואיינים

היי זו אני מהכתבה על סיישל זוכרים? 10 ימים בים פתוח ופראי עם 8 ילדים על הסיפון.. Rings a bell? אם לא, אז אתם יותר ממוזמנים לקרוא, כי בטח לא תדמיינו שזה 20 שנה שלא הפלגתי, וזאת על אף שבן זוגי היקר הוא סקיפר כבר שנים רבות ואנחנו יחד מגיל 20.

כן, 20 שנים שבהן לא העזתי לצאת איתו, לא בשבתות כשהוא מפליג עם ילדינו לכמה שעות טובות (רק בינינו, זה גם בגלל שמגיע לי קצת שקט כן?) לא בחו״ל, כשהוא יצא לחופשות להפליג בטורקיה על מפרציה הקסומים, או בקרואטיה הכחולה – ירוקה.
פשוט לא. האמת, אפשר להגיד קבל עם ו״כחול״, שעד הקורונה, תחביב השיט שהוא כל כך אוהב היה שלו. וזה לא שלא ניסיתי, כי מה לא עושים בשביל האהבה. אפילו את מסיבת יום הולדתי ה-20 חגגתי בשבילו על יאכטה, אבל מהאירוע הזה נשארו, כמו שאומרים היום, בעיקר ״תמונות קשות״. וכך למעשה גיליתי שאני והפלגות זה פחות.

פאסט פורוורד 20 שנה קדימה, מגיפה עולמית משתלטת על העולם, ואנחנו מחפשים לאן לברוח עם הילדים בלי להסתכן והרי מה בטוח יותר מלהיות פשוט באמצע הים? או לפחות זה מה שהוא מכר לי:
מצוידת בחששות ושלל אמצעים נגד בחילות, מצאתי את עצמי מפליגה עם ארבעת ילדינו במשך שבועיים על יאכטה בין האיים בים הסרוני ביוון, וחודשיים אח״כ גם בסיישל. 
ומה אני אגיד לכם? בחיים לא הייתי מאמינה. התגובות גם הן לא איחרו לבוא ״את?, הפלגת? ״אין לך מחלת ים? לא פחדת? כל כך הרבה זמן? ״עם תינוקת בת שנה?״ ״איך הוא שכנע אותך?״ ובין כל השיחות וההתעניינות הבנתי שהנושא חם, או שאולי יותר קר ורטוב? ושאני לא היחידה.
מסתבר שזוגות רבים חולקים את התחושות, הרגשות, האתגרים וההתמודדות עם בן/בת זוג שמאוהבים בהם/ן אבל גם בים בכלל, ובהפלגה בפרט. האתגר מתחיל, כשהצד השני פוחד מהים או חש בחילה רק מהמחשבה לעלות על סירה, ובעיקר מתקשה מאוד לחלוק את האהבה לתחביב שבד״כ מצריך הרבה השקעה, זמן וכסף.

לכבוד ט״ו באב שיחול בחודש הבא, החלטתי לבדוק כיצד מתמודדים עוד זוגות שחווים את אותו האתגר.

ברציף מספר 1 ״רק בגלל הרוח״

גלית ואלון שפר

הסקיפרית: גלית שפר (49) מנהלת רווחת עובדים בקופת חולים
בן הזוג: אלון שפר (51) מנהל מחלקה- אגודת הספורט רמת השרון- כדורסל
בזוגיות: 32 שנים
סטטוס: נשואים+3

גלית, מתי עשית קורס סקיפריות? האם כבר הייתם יחד?
את הקורס עשיתי במסגרת התואר הראשון בגיל 20+. כבר היינו ביחד.

למעשה, כשעשית את הקורס כבר ידעת שאלון לא מתחבר לזה, האם שקלת לא לעשות אותו בשל כך?
ידעתי תמיד שאלון פחות בעניין של ספורט ימי, מבחינתי עשיתי את זה במסגרת הלימודים, אז לא הייתה לי התלבטות.


אלון, מתי גילית שאתה לא אוהב להפליג?

הייתי בטיול חוויתי לפני צבא, שייט עם חבר מאחד האיים ביוון לאי אחר, הנסיעה עברה עם הקאות על החבר שלי, על נוסעים שישבו מתחתינו ועל התיקים האישיים שלהם. זו זכורה לי כחוויה קשה שלא הסתכמה רק בבחילות, אלא גם בתחושה של חוסר חמצן.

גלית, כמה זמן ומשאבים את משקיעה בתחביב השיט?

לצערי, לאורך השנים כמעט ולא הפלגתי עצמאית. מדי פעם קבעתי שיט ביאכטה עם חברים. לאחרונה, בעלה של חברה הוציא רישיון והפלגתי איתם כמה פעמים. אין לי ספק שאם אלון היה מתחבר לשיט הייתי מפליגה יותר, מן הסתם, עצם זה שהוא לא אוהב את זה וגם הילדים פחות מתחברים, גורם לכך שאני פחות משקיעה בזה זמן. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הילדים כבר יותר גדולים אז אני מצליחה לחזור לתחביבים ישנים, ביניהם גם השיט.


האם ניסית לגרום לאלון להתחבר לעולם השיט?

מדי פעם הפלגנו ביאכטה ואלון שיתף פעולה, אבל הוא סובל ממחלת ים ולכן פחות נהנה״. אלון מוסיף: ״גלית מנסה בעדינות לגרום לי להתחבר, אני לא מרגיש שלוחצים אותי. אני לא מרגיש שזה בא על חשבון הזוגיות או הזמן שלנו כמשפחה, כי אנחנו מוצאים שעות פנאי ביחד במקומות אחרים.

האם אתם מרגישים שחל שינוי ביחס של אלון לשיט לאורך השנים?

גלית: לאחרונה פתאום אלון שוקל לבוא לחופשת יאכטה עם כדורים, מדבקות וכו׳. הלוואי ויצליח! 
אלון: כן יש קצת שינוי שהתחיל ממש לאחרונה ונובע מהרצון וההבנה שלי לבלות עם אשתי במקום שהיא הכי אוהבת להיות בו.

ברציף מס׳ 2 ״ממעמקים קראתי אלייך בואי אליי״

לירון וליטל דויד

הסקיפר: לירון אסבן (42) ״פוסידון בית ספר לשייט״ בעלים
בת הזוג: ליטל דויד- אסבן (36) ״פוסידון בית ספר לשייט״ בעלים
בזוגיות: 7 שנים
סטטוס: נשואים +1


לירון, מתי עשית קורס סקיפרים?

״קורס סקיפרים עשיתי בגיל 18 בזמן הצבא, לפני שהכרתי את ליטל״.


כמה זמן ומשאבים אתה משקיע בתחביב של השיט?

״אני דור שלישי לימאים, את האהבה שלי לים ינקתי מהם. אני מפליג כמעט כל יום, זה חלק מהעסק שלי וגם אהבה מאוד גדולה שלי״.


ליטל, כמי שנכנסה ביודעין למשפחה של ימאים איפה בעצם הקושי שלך?

״אני מאוד אוהבת להפליג ומאוד אוהבת את הים, אך הפחד שחלילה יקרה משהו עוצר בעדי מלהיות שותפה מלאה באהבה של בעלי לים, בין אם זה לרדת לעשות סאפ או כל ספורט ימי אקסטרימי״.

לירון, ספר לנו מתי הבנת שייתכן שליטל לא תהיה שותפה מלאה לאהבה שלך לים?

״לליטל יש פחד מהים בעקבות טראומת ילדות שהיא חוותה. אנחנו מבלים הרבה ביאכטה ומשתדלים להפליג בזמן החופשי שלנו. אני חושב שכאשר היא תתגבר על הפחד, נבלה הרבה יותר זמן בים מאשר היום״. ״למזלי״, מוסיפה ליטל, ״זה לא משפיע על הזוגיות בינינו. היאכטה היא חלק מהעסק שלנו ורוב זמננו אנחנו שם, גם אם אנחנו לא מפליגים״.


ליטל למעשה, הפחד שלך הוא מהים הפתוח ומהאטרקציות המתלוות לפלוטילות, כמו ספורט ימי אתגרי וכו׳ שתפי אותנו כיצד את מתגברת על הפחד?

״אפשר לומר שנכנסתי לתחום הזה בעל כורחי בגלל הרקע של לירון. יחד עם זאת, הוא מעולם לא לחץ אותי לאהוב את זה, זה פשוט הגיע לבד ועם הזמן התאהבתי. אין כמו להתעורר בבוקר ביאכטה ולראות את הים. כן, בהתחלה מאוד חששתי וירדתי מהיאכטה עם חגורת הצלה, אבל ללירון יש הרבה סבלנות ואורך רוח, ואנחנו מנסים להתגבר על הפחד שלי ביחד. לירון התחיל ללמד אותי לשחות וכך לאט לאט גם החגורה ירדה. בנוסף, יש לנו סאפ ומדי פעם אנחנו יורדים איתו לים ביחד, כי עדיין אין לי ביטחון לעלות עליו לבד. אוטוטו אוציא רישיון לאופנוע ים ואני מקווה שגם התחביב הזה של בעלי ידבק בי ויהפוך לתחביב משותף שלנו״.
לירון מוסיף, ״על הפחד להפליג ליטל התגברה עם השנים, כשצברה יותר ויותר ביטחון מהפלגה להפלגה. למזלי, אין לה מחלת ים וזה מקל קצת על כל הסיפור. 


ליטל, כמי שעברה שינוי ביחס שלה לים ולשיט על צורותיו השונות, שתפי אותנו בחוויה שזכורה לך לטובה מהים?

״אחת החוויות המדהימות שהיו לי, הייתה כשהפלגנו מיוון לישראל. גרנו ביאכטה במשך 10 ימים. זאת הייתה טבילת האש הראשונה שלי בהפלגה ארוכה. היה מדהים ועל אף החשש מבחילות, סופות וטילטולים הכל עבר בשלום. חוויה פשוט מדהימה!״.

ברציף מספר 3 ״בוא אלינו, אלינו, אלינו לים אל הים המלהיב הפרוע״

דפנה ורונן גורדון

הסקיפרית: דפנה גורדון (59) פנסיונרית

בן הזוג: רונן גורדון (60) פנסיונר 

בזוגיות: 44 שנים

סטטוס: נשואים+2 ונכד חמוד.

דפנה, מתי עשית קורס סקיפריות?

״התחלנו את הקורס יחד לפני 6 שנים, כי רצינו ללמוד משהו יחד. סיימתי לבד, כי בעלי פרש כשהבין שאין בספורט הזה מספיק אדרנלין בשבילו״. 


האם שקלת לא להמשיך את הקורס בשל כך?

״כשרונן פרש לא חשבתי להפסיק. הייתי החלטית מאוד להמשיך. לשמחתי קיבלתי ממנו גיבוי, הוא אמר שהוא ממש מעריץ אותי שהמשכתי לבד למרות שלא היה לי קל״.


רונן, מתי גילית שאתה לא אוהב להפליג? ומה אתה לא אוהב בזה?

״אני מתעסק באקסטרים ומתמקד במצנחי רחיפה. שקלתי לפרוש מהרחיפה והטיסה וקיוויתי שהשיט יהווה תחליף ראוי. לאחר מספר הפלגות במסגרת הקורס, התברר לי שהפלגה במסגרת שיט חופי איננה אקסטרים. ההפלגות שיעממו אותי, ובנוסף מעמקי הים תמיד הפחידו אותי, הרבה יותר מלהיות תלוי באוויר על מצנח״.


דפנה איך הגבת כשרונן פרש מהקורס?

״בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו להמשיך, אבל הבנתי שהוא לא מתלהב ושיחררתי. הייתה שנה שהשתתפתי בתחרויות וזה גזל המון זמן בסופ״ש. למזלי, בעלי מאוד מפרגן ושמח שיש לי תחביב, הגיע לעודד אותי בתחרויות והיה מאוד מעורב, כך שזה לא פוגע בזוגיות. להיפך, זה דווקא תורם שלכל אחד יש גם עיסוק שהוא רק שלו, כשחוזרים הביתה משתפים בחוויות״.


כמה זמן ומשאבים את משקיעה בתחביב של השיט?

״אני מנויה במועדון ״בלו ווייב תשוט״. פעם בשבוע אני מפליגה עם חברים קבועים ופעם נוספת בהפלגה פרטית שאני או חברים אחרים משיטים ואז ברוב המקרים בעלי מצטרף, כי אני לוחצת. כבר בדרך, באוטו הוא אומר שיש לו בחילה״.


רונן, היית אומר שדפנה משקיעה בשיט יותר מידי?

״אנחנו פנסיונרים, יש לנו הרבה מאוד זמן להיות ביחד ולכן אני לא מרגיש שאני מפסיד זמן איכות איתה כשהיא מפליגה. אני מאמין, שאם יש תחביב שאוהבים ונהנים ממנו ראוי להקדיש לו זמן ומשאבים. השיט גורם לדפנה אושר ומצב רוח טוב, הביא לנו חברויות חדשות עם סקיפרים ובני זוגם ומאחר ואני משקיע זמן בתחביב הטיסה והרחיפה קל לי להבין אותה ואני מאוד מפרגן לה על הזמן ועל המשאבים שהיא משקיעה בזה, רק עדיין מנסה לשכנע אותה שזה התחביב שלה ולא שלי ובינתיים "נאלץ" להפליג יותר ממה שאני רוצה״.


דפנה, אז נראה שלא ויתרת על הניסיון לחבר את רונן לעולם השיט?

״לא, אני מנסה להראות לו את הצדדים הכיפיים כמו פלוטילות ביוון, הפלגות לאור ירח. יש הפלגות שהוא נהנה בעיקר בגלל הבילוי החברתי, אבל בסוף אומר שיכולנו לשבת עם החברים בפאב במרינה במקום לשתות בירה על היאכטה. השנה במיוחד הוא משתף פעולה, ובשבוע הבא נטוס להפליג באיים הסרונים ובספטמבר ללפקדה״.


האם לדעתכם חל שינוי לאורך הקשר ביניכם ביחס של רונן לתחביב שלך?

דפנה: ״כן חל שינוי. זוקפת זאת לזכות החיבור עם חברי המועדון ולקשרים החברתיים האישיים שנוצרו. אנחנו נפגשים עם הסקיפרים ובני זוגם גם באירועים שלא קשורים לים״.

רונן: ״אני יודע שדפנה הייתה רוצה שאהיה יותר מחובר לים ולמרות שאני פחות נהנה להפליג אני משתתף איתה בחלק מההפלגות בארץ ובחו"ל, כדי שנפיק גם תועלת זוגית מהתחביב שלה״.


האם יש משהו נוסף שתרצו להוסיף?

דפנה: ״רוצה להמליץ לנשים להעז, להתגבר על הקשיים ולצאת לים. בסופו של דבר, גם אם בן הזוג לא אוהב את הים, הוא יאהב ויעריך אותך על מה שאת עושה. בעלי אומר לי שהוא מעריץ אותי ושמח שאני נהנית ועושה מה שאני אוהבת. בט״ו באב הוא כמובן יצטרף אלי עם בקבוק יין להפלגה רומנטית לאור ירח.
״
רונן: ״ה-סיפור שמשקף את הפער באהבת הים שלנו, היה כשהפלגנו לקפריסין וחזרה. בהתחלה זרחה השמש, הים היה רגוע ואני נהנתי מהחוויה. בהמשך, החלה סערה רוחות חזקות, גלים גבוהים, גשם זלעפות וקור. זה נמשך שעות ארוכות, כולנו הקאנו ומבחינתי ההפלגה הפכה לסיוט. כשהגענו סוף סוף לקפריסין אחרי 36 שעות, היה לי ברור שלא נישן ביאכטה ושאני לא מפליג חזרה. חזרתי בטיסה. דפנה כמובן חזרה בהפלגה ומאוד נהנתה״.

וברציף מספר 4 ״הוא לא ידע איך היא קנאה בספינות״

גיא וענת פרידמן

הסקיפר: גיא פרידמן (48) רופא מנתח בי״ח בלינסון

בת הזוג: ענת פרידמן (39) אחות, מנהלת מרפאה פרטית

בזוגיות: 10 שנים

סטטוס: נ+4


גיא, מתי עשית קורס סקיפרים?
״ביום הולדתי ה- 40 קיבלתי מתנה מאשתי – קורס סקיפרים״


כמה זמן ומשאבים אתה משקיע בתחביב של השייט?

״יש לנו סירה מהירה שקיבלתי מתנה מאשתי. אני יוצא לדייג בין פעמיים לשלוש בשבוע״. 


ענת, האם לדעתך גיא משקיע בשייט יותר מידי? האם את מרגישה שזה בא על חשבון הזמן המשותף שלכם?

כן, כן וכן! אבל הכי מגיע לו בעולם, כי הוא עובד קשה. אני יודעת כמה הוא נהנה מהתחביב ואני נהנית ממצב הרוח שלו כשהוא חוזר הביתה אחרי הפלגה. זה לרוב לא פוגע בזמן הפנאי המשותף שלנו, כי כשהוא יוצא אני ישנה. עם זאת, אני מנסה להיות חלק מהתחביב, למשל קבענו שאם אני יוצאת איתו אחרי הפעם ה-5 שאני מאכילה את הדגים, חוזרים לחוף.


גיא, ספר לנו מתי הבנת בפעם הראשונה שהאהבה לשייט אינה משותפת לך ולענת?

״היום אני יודע שענת לא יכולה לראות את הסירה וגם על המזח היא מקבלת בחילה רק מלראות את תנודות הסירה. באחד הטיפולים כשהסירה היתה בהספנה מחוץ למים, ביקשתי מענת לבוא לעזור לי לסדר אותה, ואפילו אז היא קיבלה בחילה. אפשר להגיד שזה היה הרגע שהבנתי שאין סיכוי שהיא תוכל לקחת חלק מהתחביב״. 


ענת, עד כמה את מרגישה שגיא לחץ עליך לאהוב את עולם השייט? והאם אתם מרגישים שחל שינוי ביחס של ענת לאורך השנים?

ענת: ״אני לחצתי על עצמי יותר ממה שהוא לחץ עלי. מאז ומתמיד אני אוהבת את הים, הים לא אוהב אותי. הייתי מאוד שמחה אם הייתי מצליחה לבלות יותר בסירה, אז אני ממשיכה לנסות. אולי יום אחד אצליח.
גיא מוסיף ״הצלחנו למצוא דרך כך שכל עוד הסירה בתנועה, ענת מצליחה להיות עליה לזמן קצוב. היא מאוד משתדלת ועושה מאמץ עילאי לצאת איתי ועם הילדים, וכשהבחילה עוברת כל גבול אנחנו חוזרים״.


האם יש איזה חוויה או סיפור שתרצו לשתף אותנו?

ענת: ״יש הרבה סיפורים וחוויות שגיא חוזר איתם מהים. התחביב הזה חיבר אותנו עם הרבה אנשים שהפכו לחברים טובים. ומבחינתי הכי חשוב, שתמיד יש לי מה לקנות לו ליום ההולדת״.

גיא: ״באחד הניסיונות לשתף את התחביב החלטנו לעשות רישיון לאופנוע ים. במהלך חודש ינואר הקר עברנו טסט ובמהלכו נאלצנו לרדת למים ולהראות יכולת לעלות על הכלי מהים, ענת קפצה אל המים הקרים ועלתה על האופנוע כמובן שהייתי הבעל הכי גאה בעולם״

״ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה״

אז מה אתם אומרים איך הייתה ההפלגה שלנו עד כה? התחילה רגועה ורומנטית, ואז הסוול טלטל קצת את הסירה? היה מפחיד? לא בטוח? לא יציב? בדיוק כשנשבעתם לעצמכם שלא תעשו את זה יותר, הרוח ירדה, השמש שקעה והכל שוב הפך שקט וורוד?

מערכת יחסים זוגית, טובה וארוכת שנים דומה מאוד להפלגה. הגם שיודעים מה מצב הים, תמיד יכולים להיות שינויים והפתעות. כך בזוגיות כמו בים, לפעמים הכל מרגיש רגוע, זורם, אנחנו בטוחים שאנחנו יודעים על הפרטנר שלנו הכל, חושבים שאנחנו חולקים את אותם תחביבים, רוצים את אותם הדברים, ופתאום, מגיעים אתגרי החיים, שעלולים לגרום לנו להרגיש שאנחנו לבד, שאלה אנחנו שצריכים להתאים את עצמנו לצד השני, להפליג מול הרוח ולשנות כיוון.


כמו בהפלגה, גם במערכות יחסים, כדאי מחד, לדעת מתי לשחרר את החבלים ולפרגן לבן/בת הזוג (באופן כללי פרגנו זה בחינם וטוב לעור הפנים) ואיך לאפשר להם להנות ולהפליג לעבר החלומות שלהם מבלי לפגוע בזוגיות. מאידך, כיצד לא להתייאש, לא לוותר גם כשקשה, ותמיד לנסות ולמצוא את היתרונות. כולי תקווה שהחברותא שנוצרה אצל הרבה מהזוגות בזכות התחביב של בן/בת הזוג, הסיפורים, ההווי, השינויים שבאים עם הזמן, ובעיקר הרצון העז לחלוק את האהבה לים, עם מי שהוא האהבה, הבית והעוגן שלהם, הותירו גם בכם את הרצון לנסות ולהפליג עם האהובים שלכם אל עבר האופק… ואם עדיין לא, אז לפחות שבו עם כוס יין על החוף בשקיעה ושיהיה לכם ט״ו באב שמח.

מילות השיר "רק בגלל הרוח" – מיכה שטרית

מילות השיר "בוא לים" – דן אלמגור

מילות השיר "ממעמקים" – עידן רייכל
מילות השיר "המלח שלי הוא המלאך שלי" – יורם טהרלב

דילוג לתוכן