השעה כבר הייתה כמעט עשר בלילה, אבל אור מלא בשמיים, וברציף האורחים עגנה היאכטה המרשימה ביותר שראיתי זה זמן רב – NAJAD57 עם סיפון טיק וירכתיים רחבות, תורן צבוע לבן ומנור חשמלי עם מנורות לד שהאירו קוקפיט עם עץ טיק עבה ואמיתי, ובקיצור כל מה שלוקסוס יכול לכלול במפרשית גדולה. אה, כן, גם מנגל קטן מפח (כזה כמו בארץ) היה פרוס על המזח, ומריו הבעלים והסקיפר ויורם השף כבר הפכו סטייקים מבשר אדום טרי שנקנה אצל הקצב במרכז הקטן של העיירה. קצב, אופה, דואר, בנק, מסעדה תאילנדית, פיצרייה, בית קפה, פאב, ובערך זהו – זאת העיירה – HENAN, כפר או עיירה קטנה שבו כולם עובדים בתעשיית היאכטות כשבסביבה מפעלים מפורסמים נוספים כמו אלו של HALBERG RASSY ושל SWEEDEN YACHTS .

שלמה הסקיפר השני ו"מהנדס" מהולל (אין מערכת שאין לה גיבוי ביאכטה הזו – למשל מערכת חשמל 12 וולט + 24 וולט + 220 וולט + 110 וולט בשביל ההפלגה העתידית בקריביים), טרח בפנים על ההכנות האחרונות בתכנון הנתיב להפלגת הבכורה של היפהפייה GOLDINA. זה המקום לציין שהאזור כולו – משופע באיים ואיונים, מפרצים ותעלות, במספר רב משאוכל לתאר (8000! לערך לפי הפיילוט), ומוגן ממזרח על ידי האיים הגדולים  ORUST ו  TJORNופתוח מערבה עד לחוף הנורווגי במפרץ גדול. בתווך שבין האיים הגדולים והיבשה פזורים כל האיונים הרבים שמקושרים בגשרים או מעבורות, ומשופעים במים עמוקים דיים להפלגה ביאכטות מפרש עם קיל עמוק, ובכל זאת, זה האזור שבו הפלגת לילה לא באמת מומלצת, ועין צמודה למפה שבצא'רטפלוטר ולשאר מכשירי הניווט, היא הכרח.

למחרת בבוקר, אחרי שינה טובה בתא הצוות (ביאכטה הגדולה הזו שלושה תאי שינה – אחד מהם לצוות), ריצת בוקר אחרי רותי על מדרונות הסלע השחור שכה אופייניים לאזור, וארוחת בוקר שכללה שרימפס שזה עתה ניצוד במלכודת (מנהג מקומי מוזר אבל טעים, לאכול שרימפס טרי בלימון, על הבוקר) יצאנו לדרך, בהפלגה סופר נינוחה במים שקטים לגמרי ורוח קלה שנעה בין 10 ל 15 קשר ברוב שעות היום. המפרצים הגדולים מתחברים זה לזה במעברים צרים בין האיים, הנוף מיוער וכמעט ולא מיושב, ולפתע מעבר צר, צריך לעצור ב"רמזור אדום" כשמעבורת שנוסעת לאורך כבל מתוח עוברת מאי לאי (השיטה מעניינת וקצת מדאיגה כשנתקלים בה לראשונה – כבל מתכת שלאורכו נוסעת המעבורת נמתח בזמן תנועתה ואחר כך שוקע חזרה ומאפשר מעבר מעליו).

ביציאה מהמעבר נגלה לפנינו האי הקטן GULLHOLEMEN שמספק הגנה טובה ממערב (הצד הפתוח לים) ובעצם מהווה כולו כפר דייגים מקסים עם בתי עץ צבעוניים, גגות אדומים, רשתות דיג פרוסות והמון רציפי עץ קטנים אליהם קשורות יאכטות קטנות וסירות דיג. אנחנו ששטנו במפלצת של 57 פיט נכנסנו למעגן המרכזי שמסודר כמרינה ותפסנו בערך שליש משטח הרציף, ובקיצור – זו מרינה קטנטנה שמן הסתם בעונת השיט מלאה תמיד (אנחנו כאמור הפלגנו ביוני קצת לפני "החופש הגדול"). טיול רגלי בין בתי הדייגים (שמאיישים את האי בעיקר בעונת דייג ההרינג הקיצי) קפה או מסעדה ולילה שלא יורד (לפחות לא עד 11 בלילה…).

 

מ-GULLHOLEMEN אפשר להמשיך צפונה לכיוון HUNNEBOSTRAND דרך תעלת SOTENAS KANALEN שנחפרה ב 1935 (כ – 20 מייל שחלקם בתעלה וחלקם בין איונים "כרגיל"). התעלה דומה לתעלות שיט באנגליה או צרפת ולרוחבה מספר גשרים מתרוממים ועומקה מאפשר לרוב היאכטות לעבור בשלום. יעד פופולארי מאד באזור היא העיירה הציוריתSMOGEN  שמתמונות וסיפורים היא חוויה ויעד שאסור להחמיץ זהו היעד המבוקש ביותר לשיט באזור, משופע ביאכטות מכל רחבי סקנדינביה, רק שבירור טלפוני בעזרת ידידנו המקומי -מגנוס, העלה שאין לנו סיכוי למצוא מקום עגינה ללילה (רצוי לתכנן להגיע בבוקר, בעצם כמו בעוד מקומות פופולאריים בעולם) ולכן בחרנו להפליג קצת בים הפתוח ממערב לאיים, ובהמשך לפנות דרומה וחזרה בין האיים הגדולים לכיוון MOLLOSUND. המרינה של עיירה ציורית זו נראתה קצת קטנה עבורנו אבל קצת מאמץ, הזזה של כמה חבלי סירות דיג מקומיות (נו ישראליים…) ועגנו. המאמץ פשוט שווה והמקום מקסים, הדייגים כל כך התפעלו מה – GOLDINA ולא התרעמו על חוצפתי בתכנון העגינה של המרינה..

 

זה אולי המקום להסביר שרוב כלי השיט שפגשנו (והיו המונים: מפרשיות ומנועיות, בעיקר של שוודים ונורווגיים) היו לא גדולים מ-42 פיט. הם היו מאוישים במספר בני משפחה שפשוט יוצאים בכל סוף שבוע בעונה (עונה מתחילה מסוף מאי ועד סוף אוגוסט) לשיט באזור. תיירים כמונו ראינו מעט, ויאכטות גדולות באמת נדיר מאד לפגוש (ב 5 ימים ראינו פרט אלינו עוד בנטו 57 וג'אנו 54 ומספר באוריות 44 אבל הרוב כאמור כלים סקנדינביים "קטנים" ולא צעירים כמו).  

באזור קיימות כמה חברות צ'רטר מקומיות שפונות בעיקר לשוק המקומי ולשוק הצפון אירופאי – אנגלים וגרמנים.

 

דרכנו ממשיכה דרומה לעיר השיט המרכזית של החוף השוודי – Marstrand שהנה "מכה" של יאכטות בכל גודל וצורה, כולל TallShips (ספינות עץ מסורתיות עם מספר תרנים). עיר זו ארחה השנה את הVOLVO OCEAN RACE , וממבצר CARLSTEN הנוף סביב מדהים. המרינה המרכזית FRANCKES היא בשבילי יעד הפרידה מ GOLDINA וצוותה שהמשיכו עוד מרחק רב לאורך ורוחב הים הסקנדינבי ודרומה דרך תעלת קייל עד ספרד.

 

בסיכום – שוודיה מצדיקה ביקור (ואת זה לא אני צריך להסביר) ולדעתי מעניין מאד ושונה מאד לשוט בה. אינני רוצה להשוותה ליעדים אחרים בהם שטתי אבל היא בהחלט שונה מאד מהים התיכון על שלל גווניו ובוודאי שונה מהקריביים או תאילנד (גם השרימפס שונה), ובעיקר דורשת סבלנות ושימת לב מרובה למסלול ההפלגה והניווט. יש לשים לב לעונה הקצרה יחסית, ולהיות מוכנים לגשם ומזג אוויר קר ולא לחופשה של ביקיני ודינגי כמו בטורקיה.

העגינה אפשרית במפרצים (עוגן ו SWING AROUND, MOORING BOUYSs, או עוגן וחבל לחוף כמו בטורקיה רק בלי לשחות עד לעץ) או באין ספור מעגני הדיג והמרינות המקוטלגים במעין ספר מרינות שניתן לקנותו בכל קיוסק, וכוללים מענה טלפוני להזמנה מוקדמת של מקום. המחירים לאוכל לא זולים, מחירי העגינה סבירים ואינם יקרים כמו באיטליה וקורסיקה, ורק ההגעה הפיזית לאזור (טיסה) קצת ארוכה ויקרה מהרגיל.

מפות וספרי ניווט קשה להשיג בשפה האנגלית, אבל כשמתרגלים לשים לב לשפת הסימון הבינ"ל ומשקיעים קצת זמן באיסוף המלצות מקומיות, החוויה הופכת לברורה ומומלצת לשייטים שכבר צבעו את הים בכחול…