המסעדה באי ליפסו
מאת יעל שרעבי
הפלגנו שבוע באיי יוון, אחת המטרות הייתה להנות מהאוכל היווני המקומי. לבסוף, לאחר חיפושים רבים אחר האוכל היווני האמיתי, מצאנו אותו:
יצאנו מפאטמוס בהפלגה בים גלי ורוח צפונית חזקה של 28 קשר לאי ארקלי, אנחנו על סיפון בנטו פירסט 50 חדשה, במפרץ אוגוסטה עגנו לכמה שעות לשחייה של צהריים, לסיור באי וקינחנו בשיחה עם שלוש משפחות צרפתיות שהגיעו בספינה מנורמנדי.
ב- 10:30 עזבנו לכיוון מפרץ לארה בדרום האי ליפסו. הפלגה במפרשים ברוח גבית בעוצמה של 25 קשרים. במפרץ בו נקשרנו קיימים מספר מצופי עגינה המיועדים ליאכטות. נקשרנו לאחד מהם אל מול רוח צפונית חזקה. אמנם הרוח במפרץ הייתה חזקה, אך הים שקט לחלוטין. החלטנו שזה המקום לנפח את הדינגי ולהשתמש בה. עודד ועופר לקחו אותה לסיבוב לבדוק שמצבה תקין ולא נטבע בעת ההפלגה עליה.
באי קיימת טברנה אחת, הגענו למסקנה שבעל הטברנה הוא זה שהניח את המצופים במפרץ בכדי ללכוד יאכטות ששייטיה יבואו לאכול אצלו בטברנה. לא שזה לא מקובל ביוון, אבל תמיד קיים החשש שהפיתיון (מצופים) לא יצדיק את הארוחה.
הגענו במספר נגלות על גבי הדינגי לטברנה. כל השייטים מהיאכטות השכנות לנו במפרץ כבר היו מסובים מסביב לשולחנות ובשיא הארוחה.
להפתעתנו, האוכל היה טוב ובמיוחד הלחם. פעם ראשונה בהפלגה זו שקיבלנו לחם חי מעניין, טרי, טעים ולא יבש. הדגים היו עשויים במידה הנכונה והסלטים, כמו הלחם, טריים ועשויים במקום, יין הבית לעומת זאת לא היה משהו. כנראה בשל העובדה שמדובר באי לא מאוכלס ואת כל מצרכי הארוחה צריך לייצר ולגדל במקום. יתרון נוסף הוא המיקום של המסעגה המשקיפה על המפרץ הכחול שהיה כולו זרוע ביאכטות עוגנות.
בדרכנו חזרה, הציע ארן שבמקום שנשוט בדינגי בנגלות ליאכטה, ניכנס כל ה- 7 לדינגי . לאחר שכולנו עלינו עליה, הדינגי הורידה מפלס ורגע לפני שנשקנו ליאכטה ונשמנו לרווחה, כבה המנוע.
אחרי הרבה "צחוקים" ושימוש במשוטים נדלק המנוע שנית והגענו בבטחה ליאכטה.
האי ליפסו לא שונה בהרבה מהאיים השכנים לו, אולם המסעדה שבו אכן מצדיקה ביקור. אם אתם באזור, תקפצו!