אנחנו קמים מוקדם יחסית ומגלים שסימון האורות על ה- Lock מודיע שהוא כבר פתוח לכניסת האוניות הגדולות, אז אנחנו מיד משחררים חבלים ומצטרפים לעוד ארבע-חמש סירות שגם הן ממתינות לכניסה. ההמתנה מתבצעת מול הלוק באזור שמיועד לכך, כשהסירות הממתינות מסתובבות סביב עצמן בריקוד ארוך. ההמתנה מתארכת עד שמגיעה איזה אוניה גדולה שכנראה המתינו לה, וסוף סוף נדלקים האורות הלבנים שמסמנים לנו שאפשר להיכנס ללוק. האוניות הגדולות תופסות את צד שמאל של הלוק, ואנחנו נכנסים בטור ונקשרים דופן ימין לרציף צף נמוך מאד. את הפנדרים הנמכנו מראש ממש לקו המים. עד שמסתיימת הקשירה ומתחילים להסתכל סביב, כבר מסתיים שינוי הגובה ואנחנו יוצאים קדימה במהירות ומתיישרים לאורך צד ימין של התעלה. רוחב התעלה כ- 100 מטר והיא עמוקה לכל רוחבה. אורכה 54 מייל, ואנחנו מפליגים ב- 7 קשרים על מנוע במטרה להגיע באור יום לצידה השני, ל- Brunsbutttel.

התנועה בתעלה רגועה. מותר להרים מפרשים בנוסף למנוע, אבל לא נראה שזה יועיל במיוחד. האוניות שיצאו אחרינו מהלוק מפליגות ב- 8 קשרים (המהירות המרבית המותרת בתעלה) כך שאחרי זמן לא רב הן עוקפות אותנו במרחק של 50-80 מטר בלבד. זו חוויה מעניינת כשדבר ענק כזה עובר אותך כל כך קרוב ולאט. כלי רכב חוצים את התעלה מצד לצד בגשרים גבוהים מאד (40 מ') או במעבורות קטנות. יש זכות קדימה למעבורות האלה, אבל אנחנו לומדים מהר מאד שהן "מתפרצות" לתעלה בצורה מחושבת ומתוכננת בדיוק ברווחים שבין כלי השייט שמפליגים לאורכה, כך שבפועל אין צורך מצידנו לפנות להן דרך.

אנחנו מגיעים ל- Brunsbuttel אחה"צ לאחר כ- 8 שעות הפלגה, מגלים שברציף הדלק אין בכלל דלק, וממשיכים למעגנה הקטנה שצמודה ללוק ביציאה מהתעלה. אנחנו מתכננים לצאת מהתעלה אל נהר האלבה מחר בבוקר בשעה שזרמי הגאות הופכים לזרמי שפל שיעזרו ביציאה מערבה. ארחיב על זה מייד. רק בצד האחר של המעגנה יש חשמל ומים, אז אנחנו מניעים מנוע לעשר דקות אחרי שטיילנו קצת בעיר ולפני שאנחנו פורשים לישון.