המים לוחשים, המפרשים מתוחים, אפס רוח מדומה על הסיפון ואנחנו שטים על ים חלק במהירות שישה קשרים עם חלוץ ומאסף מצומצם. אבל התענוג העילאי הזה עומד להשתנות בדקות הקרובות עם הקפת Point Salines, הפינה הדרום מערבית של האי, בדרכנו אל המפרצים הדרומיים של גרנדה כדי למצוא מחסה מפני סופה מתקרבת שכבר קיבלה שם – גונזלו. אחרי הפנייה מזרחה המנוע מופעל ואנחנו מתקדמים לאט מול רוחות הסחר, מול זרם של כשני קשרים ומול גלים שחובטים בחרטום. לאט זה טוב – יש זמן לזהות את סימוני הכניסות שבין השוניות ולהחליט לאיזה מפרץ להיכנס כי יש מספר אפשרויות.

כ- 15-20 מפרצים ומפרצונים מסתתרים בין לשונות היבשה הגדולות לאורך החוף הדרומי של גרנדה, בכולם קרקעית בוץ כבד, שוניות השומרות על הפתחים, מנגרובים רכים מסביב, חופים חוליים קטנטנים ומיקום על קו 12ºN – מדרום לחגורת ההוריקנים הרשמית. מפרצים אלו הם ערי המקלט של היאכטות במזרח הקריבים בעונת הסופות הטרופיות.

לילידים המקוריים של גרנדה היה מזל יחסי. במסעו השלישי ב-1498 קולומבוס ראה את גרנדה מדרום כשהפליג סביב טרינידד אבל לא נחת בגרנדה ושבטי הקאריב של האי זכו ל-111 שנות חסד אחרונות. התושבים אפילו הצליחו במשך עשורים לסכל ניסיונות התיישבות ראשונים של בריטים וצרפתים, אבל, בשנת 1650 הפליג לגרנדה המושל של האי מרטיניק עם שתי דוברות ציוד ומאות חיילים. תוך שנים בודדות נותרו בגרנדה רק קומץ קאריב. במאורע בסגנון מצדה של הקריבים, שרידי הקאריב קפצו אל מותם מהצוקים הגבוהים בקצה הצפוני של האי כדי לא ליפול חיים בידי האירופאים הנאורים.

אנחנו חולפים לצד מפרץ פופולרי בשם Hog Island, עומדות כאן כ-70 יאכטות והקהילה מאוד פעילה. השייטים מארגנים אימוני יוגה וספורט על החוף, ערבי נגינה, תחרויות ביליארד, לימודי שיט לילדים הרבים שנמצאים כאן, עוזרים אחד לשני וכמובן שותים יחד הרבה בירות קרות ורום מקומי. היצע הפעילות היומי משודר ב- 07:30 על ידי אחד המתנדבים ברשת ה-VHF לצד מידע חיוני לשייטים. גרנדה מאוד נוחה ליאכטיונרים וכאלו יש כאן הרבה ומכל הסוגים. האוויר חם ולח בדרך כלל אבל לא מחניק ותמיד תמיד נושבת רוח. בגרנדה חמש מספנות, שמונה מעגנות בגדלים שונים, שירותים טכניים טובים ובעיקר תושבים מקומיים עם חיוך אמיתי, תמיד נחמדים אל כולם, מנומסים ושקטים, לבושים היטב, שמחים ורודפי שלום. אנשי גרנדה הטובים הם שעושים את האי למושך ונעים כל כך למבקרים.