אי התבלין – מפרצים, תבלינים, איים פרטיים והוריקן ששינה כיוון
כתיבה וצילום: יורם ינאי
העוגן עולה מתוך המים הצלולים ליד הנמל של העיר סנט ג'ורג'ס, בירת האי גרנדה בדרום מזרח הקריבים. בגישה מהים, הנמל הקטן בלתי נראה עד הרגע האחרון. זהו נמל טבעי במפרץ מושלם, מוקף הרים עליהם מתפתלים רחובות תלולים וצרים של בירה קולוניאלית מקסימה.
משיכה קלה במאסף ובת עמי מסובבת בעצמה את החרטום אל הים הפתוח ומרחפת קדימה במורד הרוח. מאחורינו מתרחק מפרץ Grand Anse הענק. קשת באורך קילומטרים של חול לבן נושק למי טורקיז. זהו חוף הרחצה הראשי של האי ולאורכו אתרי נופש יוקרתיים, אבל קו המים בגרנדה תמיד פתוח ונגיש לכולם. השמש היורדת מאירה את הגבעות התלולות של גרנדה באור זהב. המבט מהים מדגיש את יופיו של האי – עטוף ירוק כהה עם נגיעות חזקות של צהוב ואדום – שלושת צבעי הדגל הלאומי של גרנדה.
חיפוש אחר מחסה
המים לוחשים, המפרשים מתוחים, אפס רוח מדומה על הסיפון ואנחנו שטים על ים חלק במהירות שישה קשרים עם חלוץ ומאסף מצומצם. אבל התענוג העילאי הזה עומד להשתנות בדקות הקרובות עם הקפת Point Salines, הפינה הדרום מערבית של האי, בדרכנו אל המפרצים הדרומיים של גרנדה כדי למצוא מחסה מפני סופה מתקרבת שכבר קיבלה שם – גונזלו. אחרי הפנייה מזרחה המנוע מופעל ואנחנו מתקדמים לאט מול רוחות הסחר, מול זרם של כשני קשרים ומול גלים שחובטים בחרטום. לאט זה טוב – יש זמן לזהות את סימוני הכניסות שבין השוניות ולהחליט לאיזה מפרץ להיכנס כי יש מספר אפשרויות.
כ- 15-20 מפרצים ומפרצונים מסתתרים בין לשונות היבשה הגדולות לאורך החוף הדרומי של גרנדה, בכולם קרקעית בוץ כבד, שוניות השומרות על הפתחים, מנגרובים רכים מסביב, חופים חוליים קטנטנים ומיקום על קו 12ºN – מדרום לחגורת ההוריקנים הרשמית. מפרצים אלו הם ערי המקלט של היאכטות במזרח הקריבים בעונת הסופות הטרופיות.
לילידים המקוריים של גרנדה היה מזל יחסי. במסעו השלישי ב-1498 קולומבוס ראה את גרנדה מדרום כשהפליג סביב טרינידד אבל לא נחת בגרנדה ושבטי הקאריב של האי זכו ל-111 שנות חסד אחרונות. התושבים אפילו הצליחו במשך עשורים לסכל ניסיונות התיישבות ראשונים של בריטים וצרפתים, אבל, בשנת 1650 הפליג לגרנדה המושל של האי מרטיניק עם שתי דוברות ציוד ומאות חיילים. תוך שנים בודדות נותרו בגרנדה רק קומץ קאריב. במאורע בסגנון מצדה של הקריבים, שרידי הקאריב קפצו אל מותם מהצוקים הגבוהים בקצה הצפוני של האי כדי לא ליפול חיים בידי האירופאים הנאורים.
אנחנו חולפים לצד מפרץ פופולרי בשם Hog Island, עומדות כאן כ-70 יאכטות והקהילה מאוד פעילה. השייטים מארגנים אימוני יוגה וספורט על החוף, ערבי נגינה, תחרויות ביליארד, לימודי שיט לילדים הרבים שנמצאים כאן, עוזרים אחד לשני וכמובן שותים יחד הרבה בירות קרות ורום מקומי. היצע הפעילות היומי משודר ב- 07:30 על ידי אחד המתנדבים ברשת ה-VHF לצד מידע חיוני לשייטים. גרנדה מאוד נוחה ליאכטיונרים וכאלו יש כאן הרבה ומכל הסוגים. האוויר חם ולח בדרך כלל אבל לא מחניק ותמיד תמיד נושבת רוח. בגרנדה חמש מספנות, שמונה מעגנות בגדלים שונים, שירותים טכניים טובים ובעיקר תושבים מקומיים עם חיוך אמיתי, תמיד נחמדים אל כולם, מנומסים ושקטים, לבושים היטב, שמחים ורודפי שלום. אנשי גרנדה הטובים הם שעושים את האי למושך ונעים כל כך למבקרים.

בגרנדה חמש מספנות, שמונה מעגנות בגדלים שונים, שירותים טכניים טובים ובעיקר תושבים מקומיים עם חיוך אמיתי, תמיד נחמדים אל כולם, מנומסים ושקטים, לבושים היטב, שמחים ורודפי שלום.
גרנדה על קצה המזלג
גרנדה היא מדינה קטנה מאוד (200,000 תושבים) וצעירה מאוד (1974) שאגוז מוסקט חרוט על דגלה, האגוז ששינה את פני העולם. הבריטים גילו שעץ אגוז המוסקט הבררני גדל היטב בגרנדה וכך שברו את המונופול הגלובלי שהיה לאיי מלוקה על מוסקט והעמידו את הקולוניה גרנדה על הרגליים. כיום כחמישית מאגוזי המוסקט בעולם מגיעים מגרנדה. גם וניל, קינמון, דפנה, ציפורן, פלפל, וקקאו משובח גדלים בגרנדה הידועה גם בשם 'אי התבלין'. בגרנדה פועל בית ספר בינלאומי לרפואה ולווטרינריה בקמפוס אקסקלוסיבי בדרום-מערב האי ומביא לכאן כ- 6000 סטודנטים שרובם אמריקאים וכ-10% מהם יהודים. 'ביטחונם' של הסטודנטים האמריקאים היה העילה של ארה"ב לפלישה צבאית לגרנדה ב-1983 שמטרתה הייתה הפסקת הנוכחות של קובה וברה"מ באי.
בגרנדה שלושה איים עיקריים ועוד מספר איים זעירים. במרחק כחצי יום הפלגה צפונה נמצאים שני האיים ה'גדולים' האחרים והם כאילו מתקיימים מחוץ לזמן. אחד מהם הוא האי Carriacou, והוא השני בגודלו במדינה. במפרץ Tyrell בצידו המערבי של Carriacou עומדות מאות יאכטות במים ובשתי מספנות שפועלות לחופי המפרץ. צמוד ל-Carriacou ממזרח נמצא האי Petite Martinique ששטחו פחות מ-2.5 קמ"ר ובצידו המערבי ניתן לעגון. האי הקטן הוא דוגמה קלאסית ליופיים של שרשרת איי הגרנדינים – דקלי קוקוס נטויים על חופים לבנים ומים כחולים צלולים. במידה ותנאי הים מאפשרים, בהפלגה בין Carriacou לגרנדה ניתן לעגון באי פרטי קטן בשם Ronde שבעליו מציעים אותו למכירה ב- 100 מיליון דולר
האי Petite Martinique ששטחו פחות מ-2.5 קמ"ר ובצידו המערבי ניתן לעגון. האי הקטן הוא דוגמה קלאסית ליופיים של שרשרת איי הגרנדינים - דקלי קוקוס נטויים על חופים לבנים ומים כחולים צלולים.
הגשמת חלומות
בהמשך ההפלגה שלנו מזרחה לאורך דרום גרנדה אנחנו פונים סוף סוף אל מפרץ Woburn. בבת אחת נעלמים הגלים והרוח הנגדית בזכות ההסתרה המבורכת של האי הפרטי Calivigny. רק שרשרת שוניות קצרה מפרידה בין גרנדה לבין Calivigny אבל די בהן כדי ליצור עולם נפרד ועצמאי. בעליו של האי, המיליארדר הצרפתי ז'ורז' כהן, הגשים ב-Calivigny את חלומותיו האישיים והוא משמש גם כאתר נופש אקסקלוסיבי לאורחים בעלי תקציב בלתי מוגבל. האי אוטונומי לחלוטין ומצויד בכל סוגי כלי השיט והספורט הימי, בצוות מקצועי קבוע, שף צרפתי, חופים רחבים עם חול מיובא, וכל מה שתרצו, מתי שתרצו. כהן לא חוסך דבר מאי החלומות שלו והוא לא המיליארדר היחיד שהגשים חלומות בגרנדה. אחוזות מפוארות בבעלות עשירי העולם משקיפות מצידי הגבעות על המפרצים הרגועים של האי.
בהרים שבתוך גרנדה, במעבה היער הטרופי, גועשים נהרות מים מתוקים דרך מפלי מים ובריכות סלע קרירות. כבישים צרים, תלולים ומפותלים מובילים בין מטעי מוסקט וקקאו, יצרני שוקולד בוטיק, מזקקות רום, אחוזות קולוניאליות מטופחות ונקודות קינון של צבי ים. אחד מאתרי הצלילה הפופולריים בגרנדה הוא ה- Bianca C, הטיטאניק של הקריביים. אוניית נוסעים מפוארת באורך כ-180 מטר שעלתה באש וטבעה בשנת 1961 מול חוף הרחצה הגדול Grande Anse ומאז נחה על הקרקעית במים צלולים ולא מאוד עמוקים (כ-30 מטר עומק עד לארובות).
גונזלו משנה כיוון
קצת לפני החושך הספקנו להיקשר לכדור עגינה בתוככי מפרץ Woburn. גונזלו, הסופה הטרופית, הפכה במהלך ההפלגה להוריקן קומפקטי והתחזית הבטיחה שהעין תעבור בדיוק מעל הראש שלנו בתוך כ-40 שעות. לא נעים. הסרתי מהסיפון את כל מה שאפשר לפרק, הטלתי עוד שני עוגנים וחיכיתי בשקט המוחלט, מורט העצבים, שלפני הסערה. ב-04:30 בבוקר העירה אותי מכת רוח חזקה שנמשכה כשעה ואחריה עלה יום סגריר, גשום ושקט למדי. זה הכל, כי במהלך הלילה גונזלו נחלש בחזרה לממדי סופה, סטה בשתי מעלות דרומה ועזב אותנו במנוחה. לפנות ערב השכן בא ועזר לי להשחיל בחזרה את המפרשים. ירדנו אל בקתת הרום שבחוף לאור השקיעה, להרמת כוסית הודיה לאל ולהוריקן שלא בא.
