קיצור תולדות הוויקבורד
אסף אלפרוביץ
אחרי שהאמריקאים המציאו את סקי המים הזוגי, הרגיל, הטריקס, ומה לא? הם היו בשלים לרעיון הבא: וויקבורד (WAKEBOARD). אסף אלפרוביץ' מספר על הרעיון ואיך הוא נולד.
אחרי שהאמריקאים המציאו את סקי המים הזוגי, הרגיל, הטריקס, ומה לא? הם היו בשלים לרעיון הבא: וויקבורד (WAKEBOARD). אסף אלפרוביץ' מספר על הרעיון ואיך הוא נולד.
גלישת הוייקבורד (גלישה באמצעות לוח תוך גרירה אחרי סירה) תופסת בשנים האחרונות תאוצה בישראל. לא מדובר בסקי מים אלא בענף סקי המאפשר לגולש לבצע פעלולים רבים יותר ומוסיף אתגר לגלישה. גלישת הלוח מתפתחת לא רק בים, ענף הסנובורד המוכר לנו מחופשות הסקי עובד על אותו העיקרון. היסטוריית הוויקבורדינג התחילה לפי מספר שנים. זהו שילוב של הרבה סוגי ספורט ימי שהשתלבו זה בזה עד שהפכו למה שאנו קוראים היום וויקבורדינג.
גלישת גלים הייתה והינה ספורט החביב על תושבי ערי החוף. זקני החוף זוכרים בוודאי כיצד החלו גולשים להיגרר בעזרת חבל סקי מאחורי סירות, ולפני שהסירות אפשרו זאת אז בעזרת טנדר שגרר את הגולש מאחוריו על החוף. מכיוון שלוח גלשן הגלים היה ארוך ומסורבל מדי, התחילו הגולשים לנסות ולפתח לוחות גלישה שונים ומתאימים יותר – בעיקר קצרים יותר.
ב-1985 גולש מסן-דייגו בשם טוני פין (TONY FINN ) פיתח את הסקרפר (SKURFER ).
זהו בעצם בורד בן כלאיים של סקי מים וגלשן גלים. הבורד נראה קצת גלשן גלים ונגרר ע"י סירה כאשר הגולש מבצע תמרונים בסגנון גלישת גלים בעזרת השובל של הסירה.
סגנון גלישה זה שבוצע מאחורי סירה הזכיר לגולשי הגלים ספורט אחר שכבר היה מוכר להם: סקייטבורדינג בשילוב של סקי מים. הגולשים עמדו על הבורד בזמן הגרירה במקום בו הרגישו יציב, מכיוון שלא היו ביינדרים (רצועות אחיזה לרגליים הקבועות על פני הבורד) על גבי הבורדים. בקיץ 1985, הבריגו לבורד רצועת גומי לאחיזת כפות הרגליים. המעניין הוא ששני אנשים שונים המציאו את ההמצאה הזאת, אולם אף אחד מהם לא ידע על המצאתו של האחר.
פין הרכיב רצועות על ה-SKURFER שלו, בעוד שג'ימי רדמון (JIMMY REDMON ) מיוסטון, הוסיף רצועות לבורד שהוא עיצב ופיתח ה-"רדליין" (REDLINE ). הרדליין היה גרסה מוקטנת של גלשן גלים שזכה לפופולאריות רבה ביוסטון. המצאת הרצועות לרגליים הייתה משמעותית להתפתחות הוייקבורדינג. המצאה זו גרמה לכך שהגולשים יכלו לעמוד ביציבות על הבורד ללא חשש מנפילה. רצועות הגומי איפשרו קפיצות גבוהות ורחוקות ושליטה טובה יותר בבורדים. הן הזניקו את ספורט הוויקבורדינג לספורט משמעותי הרבה יותר מסתם גלישה מאחורי סירה מרוץ. הרבה יותר אקסטרימי כמו סנואבורדינג וסקי מים.
בעשור האחרון במאה שעברה הפכו הסקרפר והרדליין לפופולאריים מאוד בארה"ב. התחרות הראשונה בוייקבורדינג בארה"ב שודרה ב- ESPN ב- 1990. אולם אז נקלע ענף הסקרפר למשבר. חוסר בחידושים ובטכנולוגיה במשך עשור עצר לחלוטין את התפתחות הענף. רק גולשים מנוסים וחזקים מאוד יכלו להתחיל לגלוש על ה"קרש" מתוך המים. הסקרפר היה צר מדי ובעל ציפה חיובית גבוהה מאוד. הגולשים נאלצו להשקיע אנרגיה מאומצת ומוגזמת כדי לעלות ולגלוש.
משקלו של הרדליין היה קל יותר מהסקרפר וכוון לביצועים אגרסיביים יותר, אבל לבסוף חוסר היציבות בעליה על הבורד גרמה לעצירה סופית של ספורט הסקיבורדינג. הבמה הייתה מוכנה לדבר המרגש הבא בספורט הימי.
הרב אובריין, איש עסקים בעולם סקי המים והבעלים של H.O.SPORTS , החל לנסות לבנות סקרפר עם חומרים שוניםמאלו שהיו נהוגים עד אז. לאחר לא הרבה זמן הוא הציג את הוויקבורד הראשון במילוי של קצף דחוס מאוד. הבורד הראשון היה בעל יכולות ציפה גבוהות והיה דק מאוד – ה- הייפרלייט (HYPERLIGHT ). חידוש זה עורר את הצמיחה המאסיבית של מה שנקרא וידוע לנו היום כוויקבורד. הייפרלייט אפשר לגולשים להתחיל מיד מהמים ובקלות. הוויקבורד נהיה זמין לכולם. אובריין המשיך לשפר את הבורדים. הוא הוסיף לבורד גומות בתחתית ששפרו את גלישה הלוח על גבי המים, אולם אפשרו לגולש להרגיש כאילו הוא רוכב על הגלים ולא כאילו הוא גולש עליהם והנחיתות לאחר הקפיצות משובל הסירה הפכו רכות יותר.
החומרים החדשים בטכנולוגיה של דחיסת חומר קל, גרמו לחברות אחרות בענף להתחיל לייצר וויקבורדים והספורט הפך פופולארי ונגיש להמונים. ככל שהספורט התפתח כך גם הבורדים נהיו טובים יותר. ההייפרלייט הראשונים עוצבו וניבנו בתחילת שנות ה-90' בדוגמת גלשן עם זנב וחרטום מובהק. ב-1993 רדמון חקר ופיצח את ה-TWIN-TIP הראשון. עיצוב סימטרי שהפך לסטנדרט בספורט הזה.
ל-TWIN-TIP יש חרבות משני קצוות הבורד המאפשרות עמידה יציבה במרכזו ועמידה המאפשרת ביצועים שווים אם בעמידת פורוורד (REGOLAR ) או בקוורד(FAKIE ). התאחדות הוויקבורד העולמית הוא הגוף ששולט על הענף בכל העולם. רדמון ייסד את הגוף הזה כבר ב- 1989 והוא נחשב ל"גורו" של ענף הוויקבורד.
הספורט שגשג מקצועית ב- 1992 כאשר חברת WORLD SPORT MARKETING , חברה מפלורידה יזמית בספורט הימי החלה להפיק את אירועי ה-PRO WAKEBOARDING התחרויות הבינלאומיות הראשונות לספורט זה בעולם.
שתי סדרות תחרות חשובות נוספו ב-1998: ה-VANS TRIPLE CROWN OF WAKEBOARDING וה -WAKEBOARD WORLD CUP . בשנת 2000 הוויקבורדינג המקצועי שינה פורמט והכניס למסלולי התחרויות את הסליידרים ואת הרמפות במים (אביזרים מלאכותיים המאפשרים פעלולי גלישה וקפיצות). בכך ניתנה לספורט זה הדימוי האקסטרימי המושלם לחובבי ספורט המים המחפשים ריגושים.