אחת מההחלטות החשובות ביותר שעל בעל יאכטה לקבל, כאשר הוא הופך להיות לבעליה הגאה של יאכטה, הוא, היכן לרשום אותה. לשאלה זו מתווספות שתי החלטות עיקריות נוספות: האחת- בחירת מבנה הבעלות המשפטית של היאכטה – דוגמה – להישאר בעלים פרטיים או לחילופין להחזיק את היאכטה באמצעות חברת נאמנות או חברה עסקית – עניין המושפע במידה רבה מצורכי המס של הבעלים, מהרצון להגביל אחריות במקרה המצער של תביעות על ידי אנשי הצוות, נוסעים או גורמים אחרים. לעיתים הרישום מושפע מרצון באנונימיות של חלק מהבעלים. ההחלטה השנייה שעל הבעלים הטריים לקבל מתייחסת לבחירת הדגל שתחתיו תשוט היאכטה האמורה.

 

בין יתר השיקולים שיש להתחשב בהן לקבלת החלטות אלו הם: מקום מושבו של הבעלים, צרכיו המיסויים, האזור בו יפליג כלי השיט, השימוש אשר יעשה בכלי השיט – בין אם זה להנאה בלבד או לשימוש מסחרי כגון צ'ארטרים, או שימוש משולב שהינו גם הנאה וגם צ'ארטרים. הרי לא סוד הוא שחלק מהבעלים הפרטיים מבקשים לכסות את הוצאותיהם השוטפות ע"י צ'ארטרים קצרים – שימוש אשר הופך את היאכטה למסחרית לכל דבר ועניין! שיקול נוסף קשור לנתוני היאכטה: מתי היא נבנתה, מה אורכה, משקלה, מידת התאמתה לאמנות בינלאומיות למיניהן וכו'. היבטים חשובים אחרים כוללים: אזרחות הצוות וצורכי מימון כגון משכנתאות.

 

רישום כלי השיט חשוב במיוחד כאשר בהפלגתו כלי השיט חוצה גבולות בין לאומיים. הרישום מאפשר לדעת אילו חוקים חלים על הפעלת כלי השיט ועל הצוות, הרישום גם כולל את כל הנתונים החיוניים של כלי השיט, כולל השעבודים והמשכנתאות בהם הוא נתון.

 

לרישומים במדינות שונות ישנם יתרונות שונים. לפני הרישום יש לבחון את צורכי הלקוח ולייעץ לו לגבי הדרך הנבחרת והטובה ביותר עבורו לרישום כלי השיט האמור. כמובן שההחלטה מתקבלת תוך שיתוף פעולה  מלא עם מנהלי היאכטה (אם מדובר ביאכטה גדולה) ויועצי המס של בעל היאכטה. גם נושא הביטוח נבחן, נבדק סוג הכיסוי הביטוחי שמתכוונים להחיל על כלי השיט, למשל האם הכיסוי הביטוחי מכסה שימוש פרטי בלבד או האם הוא גם כולל הפלגות מסחריות.

 

היום בעלי יאכטות המעוניינים ברישום בדגל זר נוטים לבחור בין רישום תחת דגל בריטי, למשל באיי מרשל, לבין רישום בארה"ב – לדוגמא ב-  DELAWARE או לחילופין תחת דגלי נוחות כגון פנמה. ההבדלים בין אפשרויות הרישום קשורים לעלויות, לרמת הקפדנות בנושאי תעוד שמגלים רשויות הרישום, דרישות השמאות ודרישות מחמירות יותר הקשורות לצוות. כמו כן גיל היאכטה בעת הרישום הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת. יש מדינות בהן יש הגבלת גיל הרישום. נושא נוסף שיש לשים לב אליו הוא החובה בחלק מהמדינות למנות סוכן מקומי אשר ייצג את בעל היאכטה מול הרשויות המקומיות. כמובן שהמשמעות היא עלות כספית שוטפת. להלן מספר מילים לגבי חלק מהאפשרויות שהזכרנו כאן:
 

הדגל הבריטי: אזורי השיפוט העיקריים של ה- OFF-SHORE הם: ברמודה, גיברלטר, איי התעלה (ג'רסי, גרנסי), טורקס וקיאקוס, אייל אוף מאן, איי הבתולה הבריטיים ואיי קיימן, עם העדפה ברורה לשלושת האחרונים לבעלי יאכטות גדולות. לאחר הרישום, החוק הבריטי יחול על היאכטה והרישום מהווה את ההוכחה הכמעט וודאית של הבעלות. יאכטות הרשומות באחד ממקומות אלה מפליגות תחת ה-RED ENSIGN וככלי שיט בריטיים הם זכאים להגנת הצי המלכותי הבריטי ולשירותים קונסולריים בריטיים בכל העולם.

 

אופציה זו מומלצת לאותם בעלי יאכטות המבקשים רישום סולידי המוכר בכל העולם. אמנם העלות של אופציה זו הינה יקרה יותר ובעלת דרישות קפדניות יותר, אבל כאשר בעל היאכטה נקלע לבעיות הוא יברך על החלטתו ויהיה לו גב האיתן בדמות הניסיון הימי של הממשל הבריטי והמערכת המשפטית שלו. 

 

איי קיימן: איי קיימן הינו מקום מועדף לרישום יאכטות פרטיות והיתרונות של רישום זה באים לידי ביטוי בעצם העובדה שיותר ממחצית יאכטות הענק בעולם רשומות שם. איי קיימן מתבססים על החוק הבריטי. הרישום באיי קיימן לא נחשב כרישום תחת דגל נוחות, כלומר איי קיימן חתומים על האמנות הבינלאומיות העיקריות  – יש דרישות וצורך בעמידה בתקנים מחמירים יותר, דבר המגדיל את המוניטין של הרישום במקום זה. באיי קיימן קיימת מחלקת שמאות מיומנת ומקצועית המייעצת לבעלי יאכטות, בין היתר בענייני תכנון, בנייה והמרת ייעוד של כלי השיט.

 

דלוור ארה"ב (DELAWARE): אחד המקומות הפופולריים לרישום כלי שיט היא מדינת דלוור שבארה"ב. בראש ובראשונה בגלל העלויות הנמוכות והקלות ברישום. אין דרישות מכבידות לשמאות ויש צורך במספר מועט של הפקדות מסמכים טכניים ואחרים. יתרון גדול נוסף ברישום בדלוור הינו האפשרות להקמת חברה מקומית שתחזיק את היאכטה בבעלותה, כאשר על פי חוקי מדינה זאת יש איסור על הרשויות מלחשוף את שמות הבעלים או המנהלים של אותן חברות המחזיקות ביאכטות האמורות. לפיכך אותם אנשי עסקים הרוכשים יאכטות והחפצים באנונימיות יכולים להינות מתנאים אטרקטיביים אלו. יש לשים לב שרישום בדלוור איננו מהווה הוכחה חותכת לבעלות ואיננו מעניק לכלי השיט "אזרחות אמריקאית" בהפלגות אל מעבר לגבולות ארה"ב.

 

איי מרשל: מאגר הרישום באיי מרשל הינו השלישי בגודלו בעולם, יאכטות הרשומות באיי מרשל מקבלות ביתר קלות היתר הפלגה במים הטריטוריאליים של ארה"ב. אחת הסיבות העיקריות שבעלי יאכטות רושמים את כלי השיט שלהם באיי מרשל הינה האפשרות לרשום את היאכטה לצרכים משולבים של הפלגה פרטית ומסחרית. יאכטה פרטית אינה חייבת לקבל סיווג (קלסיפיקציה). תהליך הסיווג הינו תהליך יקר ומשמעותו גם הוצאה כספית בעתיד. את הרישום ניתן לקבל לשנה ואף לשלוש שנים בעלות מוזלת במקצת. יאכטה פרטית העומדת בתנאים המתבקשים רשאית לצאת לצארטרים במשך 84 ימים בשנה ללא רישום כיאכטה מסחרית, אך על היאכטה לעמוד בשמאות מדוקדקת הבוחנת דרישות בטיחות, הצלת חיים, כיבוי אש ומספר מינימאלי של אנשי צוות בזמן הפלגת צ'ארטר. יש לזכור כי במהלך הצארטר קיימת מגבלה להובלה של לא יותר מ-12 נוסעים. כמו בחלק גדול של מקומות הרישום בעולם, היאכטות הרשומות באיי מרשל חייבות להיות מוחזקות על ידי חברות מקומיות או בשותפות עסקית, אם כי הרשויות רשאיות לוותר על דרישה זו לבעלים זרים המוכרים כ- FOREIGN MARITIME ENTITY.

פנמה: בסקירה קצרה זו יש מקום להתייחס לשיט תחת דגל פנמה. פנמה היא אחד האתרים הפופולאריים ביותר לרישום יאכטות לאור קלות הרישום ועמלות הרישום הזולות במיוחד בהשוואה למקומות הרישום האחרים. העלות היא קבועה ללא יחס לגודל או משקל היאכטה. אין כל צורך בשמאות או בתעודות טכניות ליאכטות פרטיות (זהו מועדון ללא דרישות – הכל קל), ותעודת הרישום ניתנת לתקופה של שנתיים עם אפשרות להאריך אותה לאחר מכן. ניתן לקבל תעודת רישום זמנית לאותו היום בו מגישים את הבקשה ויש שהות של כחצי שנה להגשת המסמכים המקוריים.

 

הבאנו על קצה המזלג את האפשרויות השונות. אין תשובה פשוטה לשאלה היכן לרשום את היאכטה וכל מקרה צריך להישקל לגופו יחד עם בעלי מקצוע (רו"ח ,עו"ד מתמחה בתחום, חברת הניהול או איש מקצוע ומומחה לביטוח ימי).

 

 

הערת זהירות: אין באמור בכתבה זו משום יעוץ משפטי ואין בקריאת המאמר משום תחליף ליעוץ פרטני.