"פגם סמוי" הוא פגם אשר לא ניתן לגלותו באופן סביר ורגיל. כלומר, גם שייט זהיר וקפדן לא היה מגלה אותו בבדיקה שגרתית והוא יתגלה, בדרך כלל, רק כשהוא כושל.

במקרה מסויים, בעת אספנה התגלה נזק לציר אניה. מקור הנזק היה ריתוך לקוי שגרם לסדק בציר. ביהמ"ש פסק (בשנת 1911) שהסדק אינו נזק שנגרם כתוצאה מפגם סמוי, אלא הוא התפתחות של הפגם הסמוי עצמו ולכן אינו מכוסה.

מקרה נוסף מאותה שנה (1911): בוני האניה חתכו לוח פלדה בצורה לא מדוייקת וחיברו אותו עם טלאים ומילויים. זה היה מצב כלי השיט בעת כריתת חוזה הביטוח. במהלך שנת הביטוח התגלה הפגם והבעלים תבע את תיקונו.
 

ביהמ"ש פסק: משמעות קביעה שהסעיף מכסה את הוצאות החלפת פלטת הירכתיים היא שהמבטח אינו מבטח, אלא "נותן אחריות" לכך שכלי השיט נקי מפגמים סמויים וכתוצאה מכך – שהמבטח ישלם על כל פגם סמוי שיתגלה וזו תוצאה בלתי סבירה. נקבע שאין כיסוי ביטוחי.

תביעה שהתקבלה: חלק במחפר נשבר. החלק השבור גרם להתהפכות מנוף על הסיפון שגרם לנזק רב. התביעה התקבלה, למעט הוצאות החלפת החלק הפגום שיצר את התקלה. בפוליסות הימיות ובחוק האנגלי קיימת ערובת ביטוח הקובעת שתנאי מוקדם לכיסוי ביטוחי הוא "כשירות לשיט", דהיינו תקינות מלאה של כלי השיט ומערכות הבטיחות שלו.

 

בפסה"ד משנות ה-90 נידונה ההתנגשות בין "כשירות לשיט" לפגם סמוי: בעת הפלגה נפל הגה כתוצאה מפגם סמוי. לכאורה, הספינה יצאה לים עם פגם ולכן לכאורה היא חסרת "כשירות לשיט" ולכן, לכאורה, אין כיסוי כלל. ביהמ"ש קבע כי קיים כיסוי, במסגרת מגבלות הכיסוי "לפגם סמוי".

אם לא ניתן להוכיח ידיעת הבעלים בדבר הפגם הסמוי, כי אז גם אם הפגם הסמוי גרם להעדר "כשירות לשיט" – לא תפקע הפוליסה עקב הפרת ערובת כשירות לשיט.

ודוגמא אחרונה שהתרחשה זה עתה: ונטה של מפרשית ניתקה מהסיפון כתוצאה מפגם סמוי ב- Chain Plate וגרמה לנזק לסיפון ולציוד אלקטרוני שעל התורן. הנזק לסיפון ולציוד האלקטרוני אושר כנזק שנגרם ע"י פגם סמוי. החלפת החלק הפגום ועלויות החלפתו – לא אושרו, הואיל והם פגם סמוי וההוצאות להחלפתו. 

ולכם השייטים אני ממליץ לבצע בדיקות תקינות וכשירות גם בחלקי כלי השיט ה"סמויים" ולא רק בגלויים. מדי פעם כדי לבקר במקומות ה"סמויים" ולבדוק שהחלק תקין. יש לכם ספק או שלא ניתן להגיע למקום ה"סמוי" – תחליפו את החלק או פנו לבעל מקצוע.