מדי פעם פונים אלי שייטים בשאלות הקשורות לנושאי ביטוח ימי. מתוך מגוון השאלות, בחרתי מספר שאלות אשר חזרו ונשנו ויש בהן עניין כללי:

 

ש.         לאור החובה שבחוק (פרק 10 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט)) לבטח את חבות המשיט, האם הביטוח לחבות כלפי צד ג', המוצא ע"י חברת הביטוח הוא "ביטוח חובה" כמו ברכב? 

ת.         לא. ביטוח חובה לרכב מקורו בחקיקה מיוחדת. אדם שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים מכוסה בהסדר חקיקתי רחב, הכולל את כל האפשרויות, אך אינו מתייחס כלל לאחריות הנהג לתאונה. לעומת זאת, הביטוח הימי הוא ביטוח אחריות דהיינו, מכסה את אחריותו החוקית של המשיט. על הנפגע להוכיח כי המשיט התרשל כלפיו וכתוצאה מרשלנותו נגרם הנזק. ה"חובה" בעניין זה היא להמצאות ביטוח חבות ולא "חובה" במשמעות ביטוח רכב.

 

ש.         כיצד ניתן לתת כסוי ביטוחי לפגיעת צוות (לא מקצועי)?

ת.         ניתן לתת כסוי לצוות באמצעות ביטוח תאונות אישיות ספציפי לשייט, הניתן לרכישה בנפרד.

            גם אז הכסוי מוגבל למקרי נכות בלבד ושיטת חישוב הפיצוי שונה מתיק נזיקין.

 

ש.         האם עצם העובדה שנגרם נזק לכלי שיט בתקופת הביטוח מקנה את הזכות לקבלת תגמולי ביטוח. 

ת.         לא. ביטוח ימי לכלי שיט הוא ביטוח לסיכונים מוגדרים. על התובע להוכיח כי הנזק נגרם עקב אחד הסיכונים המכוסים בפוליסה.

דוגמאות:

נזק ממי גשמים – אינו מכוסה הואיל ואין כסוי מפורש לנזקי גשם. הכסוי הכללי "סכנות הים" אינו מתייחס לסיכון רגיל וצפוי של נזקי גשם, אלא עוסק בתאונות ימיות בלבד.

כאשר כלי שיט שוקע במקום עגינתו ולא נמצאה סיבה לטביעתו – אין כסוי ביטוחי, הואיל והמבוטח אינו יכול להצביע על הסיכון המכוסה.

 

 

ש.     האם המבטח יכול להעלות כנגד המבוטח טענות בדבר עובדות מהותיות שהוסתרו ממנו, כאשר המבוטח לא נשאל עליהן בעת עריכת הביטוח?

ת.   התשובה חיובית. הביטוח הימי אינו כפוף לחוק חוזה הביטוח הישראלי והכללים החלים לגביו הינם בדרך כלל כללי המשפט האנגלי.

המשפט האנגלי דורש תום-לב מוגבר בכריתת חוזה ביטוח ועל המבוטח לספק מיוזמתו למבטח כל מידע החיוני ומהותי לעריכת ביטוח ושקילת הסיכונים.

אם לא עשה כן – יעמוד לו הדבר למכשול בעת דרישתו לשיפוי בגין נזק.

 

 

 

בימ"ש השלום בת"א זיכה מחוסר ראיות סקיפר של מכמורתן מאשמת שיט תוך הפרת ההגבלות שברישיון השיט, שיט בצוות בטיחות חסר וחריגה מתנאי פוליסת הביטוח.

 

המכמורתן נעצר בים כשמשיט אותו הנאשם, שהוא בעל תעודת משיט 30 – משיט ספינה חופי וכן שני אנשי צוות לא מוסמכים.

רשיון השיט של המכמורתן דורש "ספן חופי" ו"מכונן בכיר".

כב' השופטת דורית שפירא-רייך ניתחה את ההיסטוריה החקיקתית של הדרישות מצוות מכמורתן והגיעה למסקנה כי למושגים "ספן חופי" ו"מכונן" אין הגדרות, הואיל והגדרותיהם נמחקו בתיקון לחוק שנעשה ב-2001.

לאור העדר הגדרה ל"ספן חופי", קיבל ביהמ"ש את טענת הסנגור, עו"ד כרמי בוסתנאי, שהסמכה למשיט 30 עולה בדרישותיה על דרישות "ספן" וקבעה כי די ברשיון 30 כדי להשיט את המכמורתן.

באשר לדרישת "מכונן", קבעה כב' השופטת כי הגדרת "מכונן ספינות" לא הייתה ברורה גם קודם להשמטת ההגדרה מהתקנות ועל אחת כמה וכמה שאין היא ברורה לאחר שההגדרה נשמטה מהחוק.

לאור האמור, קובעת כב' השופטת שפירא-רייך, "… די בלימודי המכונאות שלמד הנאשם לקראת הסמכתו כמשיט 30, להכשירו לשמש כמכונן הספינה".

 

אשר לטענת התביעה כי בטיחות העוסקים בדיג מחייבת הפרדה בין תפקידי "מכונן" ו"ספן" לשני אנשים, קובעת השופטת כי טבלאות דרישות הצוות הנספחות לתקנות הנמלים בטיחות השיט סובלות גם את הפירוש לפיו על הספינה חייב להיות מי שהוכשר לשמש בשתי הפונקציות והוא זה שישרת את הספינה בעזרת אנשי הצוות הבלתי מוסמכים.

כלומר, מקובלת הפרשנות שהנאשם, המחזיק תעודת משיט 30 הוא בו זמנית גם "מכונן בכיר", כנדרש ברשיון השיט.

 

* מכמורתן היא ספינת דיג הגוררת רשת.