אחריות היצרן – לא בכל מחיר
ד' הוא בעליה של יאכטה מנועית "קבין-קרוזר" באורך 30 רגל מתוצרת "מקסום" אותה רכש ב"קשר-ימי". הספינה מצוידת במנועי דיזל פנימיים מתוצרת "מרקרוזר". ד' הירבה להפליג ביאכטה ופקד את קפריסין וטורקיה מידי כמה חודשים. לצורך הגדלת הטווח הוא הוסיף מיכלי דלק במשקל 300 ק"ג בירכתי היאכטה. חגורות מנוע נקרעו באופן תדיר והמנועים התחממו עקב כך חמום-יתר. בפעם האחרונה התחמם מנוע בדרך לקפריסין עד שנדרש שיפוץ כללי במנוע. כמו כן היו נזקים כתוצאה מפיח.
התובע הגיש תביעה לתשלום נזקי שיפוץ המנוע, נזקי הפיח ונזקים נוספים כנגד יבואן היאכטה "קשר ימי" בגין אחריותו ליאכטה וכן נגד "אמביל" עקב היותה נציגת יצרן המנוע "מרקיורי". התובע טען כי הרצועות נקרעו כתוצאה מפגם ביצור ה"פולי" המסובב את רצועת משאבת המים.
תביעת התובע נדחתה. בפסק הדין קבע ביהמ"ש כי יתכן שהרצועות נקרעו מה"פולי", אך הסיבה לקריעה אינה פגם ביצור אלא כנראה חלודה שמקורה בהזנחה ו/או הרכבת אלטרנטור לא מקורי, היושב על אותה רצועה ואשר הוציא את הרצועה מ"ליין".
במהלך הראיות הוצגה גם הקלטה של התובע, בה הוא מספר כי יעשה הכל כדי שנציג "מרקיורי" בקפריסין יכתוב שהשפתיים של הפולי גורמות לקרעים ברצועות אף אם יצטרך לשלם לו שוחד. ביהמ"ש קיבל את גרסת הנתבעים כי העמסת הספינה במיכלי דלק חיצוניים על דף הירכתיים גרמה לעומס–יתר במנועים וכי היאכטה תוחזקה בצורה גרועה ובחלפים לא-מקוריים.
ביהמ"ש קובע כי "אמביל" לא מכרה לתובע מנועים, אלא פעלה בשם "מרקיורי" ותפקידה היה לבחון את הנזקים הנגרמים למנועים ולקבל אישור מ"מרקיורי" לשלם תקון נזק במסגרת אחריות. ל"אמביל" אין אחריות ישירה ואם חשב התובע כי המנועים פגומים – צריך היה להגיש תביעה נגד "מרקיורי" ולא נגד "אמביל".
התובע שכר את שרותיהם של מכונאים מורשי "מרקיורי" לטיפול במנועים. ביהמ"ש קבע כי מכונאים אלו הם עצמאיים ולכן אין מעשיהם מחייבים את "אמביל" כנציגת "מרקיורי".

בסופו של דבר נדחתה התביעה והתובע חויב לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ + מע"מ.

מסקנות
יבואני מנועים אינם הכתובת הנכונה להגשת תביעה בגין פגם במנועים. יש להפנות את התביעה ליצרן המנועים.
קודם להגשת תביעה כנ"ל – יש לוודא כי הנך עומד בתנאי האחריות.
אם כבר החלטת להגיש תביעה – שמור על פיך.
מעשי מכונאים מורשים עצמאיים אינם מחייבים את היבואן ו/או היצרן והם הנושאים באחריות למעשיהם ולכן יש לצרפם כנתבעים בתביעה.
בכל שנוי מהותי במבנה היאכטה ו/או בהעמסתה ו/או בשימוש הנעשה בה יש להיוועץ ביצרן היאכטה וביצרן המנועים וזאת בנוסף לאישורים הנדרשים ממשרד התחבורה.

ת.א. 109308/99 בימ"ש שלום ת"א.

 

פתרון מחלוקת עם המבטחים בבוררות
יאכטה מנועית עלתה על שרטון בטורקיה. בעליה פנה מיד לחברת הביטוח והעביר הצעת מחיר ממספנה טורקית. הצעת המחיר אושרה והעבודה בוצעה. בין העבודות שאושרו היו בדיקת צירים, תמוכות ציר, ומסבים נושאים ובדיקת Lining .

היאכטה יצאה לאחר תיקונים ומדחפים חדשים לכוון סלוניקי. בדרך אובחנו רעידות, אך היאכטה המשיכה בכל זאת לסלוניקי. המבוטח פנה שוב למבטחים, אשר הציעו מספנה בסלוניקי לבדיקה חוזרת. המבוטח החליט להמשיך לאתונה. בדרך נשברו המחברים ("קופלונג") שבין הגיר לציר והספינה נכנסה לתיקונים במרינה לבריון. התברר כי תומכי הצירים היו עקומים ועקב כך נוצרו לחצים על מיסבי הציר ועל הצירים. המבוטח הגיש חשבון תיקונים למבטחים. אלו מצידם טענו כי אין לדרוש מהם לשלם שנית עבור תיקונים שכבר שילמו עבורם וכי על המבוטח לתבוע את המספנה בטורקיה בגין עבודה רשלנית ולא לדרוש מהמבטחים תשלום עבור תיקונים חוזרים.

להכרעה במחלוקת נדרש אדם הבקיא היטב בענייני יאכטות. אילו היו הצדדים פונים לביהמ"ש, הם היו נדרשים להגשת חוות-דעת מומחים בשאלות כמו: האם התיקונים המאוחרים נובעים מהעלייה על שרטון או שמא מהחמרת הנזק ע"י המשך ההפלגה? וכן הערכת סבירות האמצעים שננקטו ותשלומים ששולמו.
זאת לדעת, כי כללי הביטוח מחייבים את המבטחים בתשלום הסכומים המינימליים הנדרשים באופן סביר להחזרת המצב לקדמותו. חוסר יעילות ו/או בזבוז משאבים ע"י המבוטח אינו מחייב את המבטחים.
הצדדים החליטו למנות כבורר את אלוף (במיל') עו"ד אברהם (צי'טה) בוצר, מי שהיה מפקד חיל-הים, מנכ"ל קצא"א והוסמך כעו"ד, לאחר שהתמחה במשפט ימי.

בפסק דינו, קבע הבורר כדלקמן:
"בעת עלית הספינה על השרטון, היו למבוטח 2 שנות ניסיון כרב-חובל ספינה. יחד עם זאת, המבוטח הינו מהנדס במקצועו, בעל ניסיון רב בתכנון, ניהול וביצוע עבודות בניה רבות היקף. המבוטח הפליג מצ'סמה לסלוניקי ומסלוניקי ללבריון, מרחק 500 מיל, תוך התעלמות מוחלטת מבעית הרעידות. אפשר ואת התעלמותו מהרעידות בקטע צ'סמה – סלוניקי ניתן לייחס לניסיונו הקצר ולקיום רעידות קלות, אך בסלוניקי היה ברור למבוטח שקימת בעיית רעידות. מכתבו מיום 22.2.01 מעיד על כך. למרות זאת הפליג ללבריון. הרעידות כנראה היו חזקות, אחרת לא נאלץ היה להחליף פעמיים "קופלונגים".
המבוטח לקח על עצמו לבצע התיקונים ואכן הוא היה המחליט הבלעדי. מצופה היה שאדם עם רקע וניסיון כשלו יבצע העבודות במהירות, ביעילות ובהוצאות נמוכות. אך למעשה, בוצעו פעולות מיותרות ובעלויות גבוהות.

במהלך הבוררות נבדקו העבודות וסווגו:
א. עבודות אשר סביר היה שתבוצענה בצ'סמה, לו נתגלו הליקויים שם.
ב. עבודות שמקורן בהגדלת הנזק, עקב התעלמות מהרעידות בעת ההפלגה.
ג. עבודות והוצאות שאין להן כל קשר לעליה על השרטון.
אושרו העבודות אשר סביר היה כי תבוצענה בצ'סמה וכן אושרו עקרונית הוצאות שכר מומחה שנשכר והוצאות מנהלה.
עבודות והוצאות שאין להן קשר לתאונה מפעולות בלתי שקולות של המבוטח, לא אושרו".

מסקנה
בוררות מקצועית עדיפה לעיתים על פני בימ"ש. שופט ממוצע חסר ידע טכני ו/או ימי ונדרש, בעל כורחו, להכריע בין חוות-דעת סותרות של מומחים מטעם הצדדים. ברוב המקרים יעדיף השופט למנות מומחה שלישי מטעם ביהמ"ש ובדרך כלל דעתו תתקבל. אם כך הוא המצב, הרי עדיף מלכתחילה לתת את ההכרעה בידי מומחה מוסכם, שימונה כבורר, ובכך יחסכו הוצאות שני המומחים מטעם הצדדים.
בין השיקולים להעברת מחלוקת לבוררות יש לקחת בחשבון כי על פס"ד בורר אין ערעור (אלא במקרים נדירים).
אם נקלעתם למחלוקת עם חברת הביטוח, אתם יכולים להציע פניה לבוררות. ע"י קיום בוררות ניתן לזרז את תהליך ההכרעה בחודשים רבים.