לעגון בכיף!
ערן קלץ
עוגן נגרר באמצע הלילה - אומרים שזו לא שאלה של אם אלא מתי. מדריך השיט הבכיר ערן קלץ ליקט צרור בעיות ופתרונן בנושא עגינה בים התיכון ומחוצה לו.
אמצע יולי, הלילה הראשון שלי בתעלה האנגלית. הצלחתי להגיע לשרבורג לפגוש את היאכטה עליה אני אחראי הקיץ. הבעלים כבר חיכה לי, על סיפון X-45 חדשה, והודיע שעלינו לצאת לים מחר על הבוקר, כי זרמי הגאות מכתיבים זאת באם אנחנו רוצים להפליג עם הזרם ב-Rade of Alderney.
את הלילה הראשון החלטנו לבלות בעגינה מול האי Sark המוכר לרובינו ממפת התעלה הבריטית שעליה נבחנו בעבר תלמידי ניווט חופי. לא הספקנו לסיים את ארוחת הערב ושבר ענן נכנס, הגשם ניתך, הרוח התחזקה וערפל ירד. אפילו המגדלור הידוע הצטרף לחגיגה והתחיל לצפור. בדקתי את העוגן, נראה בסדר. התקנתי אתרעות במד העומק וה-GPS, וחשבתי שיהיה בסדר. הרי כבר עגנתי במזג אויר קשה יותר. הסתבר שלתעלה האנגלית חוקים משלה וכעבור שעה קלה התעוררנו לקולות העוגן הנגרר, ולמראית צללית היאכטה שעגנה מאחורינו, שנראתה גדולה באופן מאיים. הטלת עוגן חוזרת והכל בא על מקומו בשלום. אולם, מה היה עלי לעשות מלכתחילה על מנת למנוע זאת? מה לא לקחתי בחשבון?
לא מעט, מסתבר.
פתרון – העברת מרכז הלחץ של הרוח (CE) לאחורי היאכטה, ע"י שימוש במפרש. סירות בעלות תורן אחורי דוגמת Ketch או Yawl יכולות להניף מאסף קטן. השאר יכולות להשתמש במפרש יעודי או לאלתר אחד על היתר האחורי. אין להניף מפרש ראשי עקב החשש שהיאכטה פשוט תתחיל להפליג!
משך העגינה של חבל העוגן
כל שייט מתחיל יודע מהו מינימום משך החבל העוגן הנדרש לעגינה נאותה, אך לעיתים רחוקות מדי אנו שואלים מהו האופטימום. על כך אענה בפשטות. הטילו כמה שיותר משך, תמיד, במגבלת רדיוס עגינה נקי ממכשולים (ואם אפשר, מכלי השיט האחרים), עד יחס משך-עומק של 1:8 (מעבר לזה תוספת כוח האחיזה זניחה למדי). ככל שיוטל יותר משך, זווית הנעיצה של העוגן תהיה מקבילה יותר לקרקע, וכוח הנעיצה שלו ינוצל. יצוין שכאשר גזע העוגן אינו מקביל לקרקע אלא מורם 10° ממנה כוח האחיזה המרבי (אותו מסוגל העוגן המסוים לספק בתיאוריה עבור סוג קרקע מסוים) פוחת ב-40%, וכאשר הוא מורם ל-15° ממנה כוח האחיזה המרבי פוחת ב-60% (!). זאת ועוד, משקל השרשרת עצמו מוסיף לגרר העוגן, והבטן שהוא מעניק למשך מהווה בולם זעזועים המשכך את השפעת טלטולי הגלים ישירות על גזע העוגן.
הפתרון – הכבדת משך העגינה ע"י שימוש במשקולת או עוגן חתול יעמיקו את בטן המשך ויוסיפו לכוח האחיזה של מערכת העוגן. ניתן לחבר המשקולת מראש על המשך או לשחררה לאחר הטלת העוגן על המשך עם טבעת מובילה וחבל הולכה. המשקולת מייצרת בטן המהווה בולם זעזועים בים גלי ומקטינה את רדיוס הסיבוב ברוחות קלות.
הסתייגות חשובה: משקל השרשרת או הוספת משקולת (Kellet) אינו משמעותי ברוחות חזקות באמת מפני שמשך העוגן יימתח לחלוטין ללא בטן כלל, בדומה למצב העוגן בעת עגינה ים-תיכונית (כאשר אנו מותחים את משך העוגן למקסימום, הרי לא נרצה להתקרב לרציף אף לא מטר נוסף). הפרמטרים העיקריים במצב זה הם איכות העוגן עצמו, וכמובן אורך משך העגינה המשפיע ישירות על הזווית יחסית לקרקע.
גלים
לגלים אפקט כפול. האחד – אובייקטיבית העומק עולה כאשר היאכטה צפה על פסגת הגל, כך שזווית המשך משתנה, כאשר האפקט משמעותי יותר ככל שהמים רדודים יותר (גל של 2 מ' ביחס לעומק 6 מ' משנה הכל, בעוד שהוא זניח למדי בעומק של 25 מ'). השני – גלים מייצרים תנועות בכל הצירים, בדגש תנועה קדימה-אחורה (הנקראת Surge) המפעילות עומס דינאמי חריג על העוגן, לעיתים כפול מהעומס הרגיל הנוצר עקב הרוח והזרם.
פתרון – שיכוך זעזועים "פניאומטי" לגלים ע"י מצוף. בטכניקה זו משך העגינה מחובר בין העוגן למצוף, אליו רתוקה היאכטה. המצוף, בניגוד ליאכטה, לא יצוף מעלה בכל גל כאשר השרשרת הכבדה מושכת אותו מטה, לכן זווית הנעיצה לא תשתנה משמעותית, בעוד היאכטה עצמה מקפצת מעלה-מטה, קדימה-אחורה על כל גל חולף.
פתרון – Forked Mooring – הטלת 2 עוגנים, בזווית של כ-60° האחד לשני, לתוספת כוח אחיזה. העומס יתחלק בין שני העוגנים. הטכניקה בעייתית כאשר הרוח אינה מכיוון קבוע.
פתרון –Mooring Hammerlock – הטלת 2 עוגנים, עוגן ראשי כרגיל, ועוגן משני עם משך קצר. העוגן המשני ייגרר על הקרקע (אינו חייב להינעץ, אם ננעץ מה טוב) וישכך תנודות היאכטה קדימה-אחורה ולצדדים. בצורה זו זעזועים רבים ישוככו ולא יועברו לעוגן הראשי.
גאות
כשמפליגים בים התיכון, בלי להפחית מהאתגרים הלא מבוטלים שהוא מציב ללא פרופורציה לגודלו האמיתי, מתרגלים להזניח פקטורים שמהווים את לחם חוקו של השייט במקומות אחרים. לדוגמא, כרית (המשרעת בין שיא השפל לשיא הגאות) של 6 מ' (וזה רק כי הייתה זו תקופת Neap, באזור יש עד 12 מ' כרית בעת Spring) בתוספת לעומק עגינה של 16 מ' מגדילה את זווית העוגן לקרקע ב-50% (!) במשך מלא, במידה ורוח חזקה מייצרת מתיחה מלאה.
פתרון – חייבים לקחת שינויי גאות בחשבון ולהאריך את המשך לפיצוי, ו/או להוסיף משקולת.
זרם
פקטור לא כ"כ שכיח במחוזותינו, אך חשוב מאין כמוהו כאשר מפליגים באזור בו משרעת של 10 מטר בין הגאות לשפל. על מנת להמחיש את כוח המשיכה אותו מפעיל זרם של 3 קשרים על העוגן, פשוט שאלו את עצמכם: "באיזו רוח תיסחף היאכטה (ללא מפרשים) במהירות 3 קשרים?" אני מעריך שתידרש רוח של כ-12 קשרים ליאכטה ממוצעת (וזאת כאשר לרוח פונה ממד החרטום ולא הממד הרחב של היאכטה).
פתרון – Bahamian Mooring – הטלת 2 עוגנים, האחד פונה לרוח, השני לזרם, לתוספת כוח אחיזה. העומס יתחלק בין שני העוגנים. עם זאת, יש לקחת בחשבון שאם הזרם הינו זרם גאות כיוונו יתהפך במהלך הלילה. באם הרוח יחסית חלשה יש להטיל העוגנים בזווית הקרובה ל-180° (Bahamian Mooring) – לעבר הזרם ולכיוון המנוגד (ממנו יגיע הזרם הנגדי). בטכניקה זו רדיוס הסיבוב מינימאלי, אך יש לתת את הדעת לקרבה בין השדרן (קיל), ההגה והמדחף למשך העוגן במורד הזרם/רוח. הטלת עוגן מהירכתיים מצמצמת את אפקט סיבוב היאכטה ופותרת את סכנת הפגיעה בגוף.
המשך ההפלגה בתעלה האנגלית – המשך החוויות
יום אחר, אותה יאכטה מתחילת הכתבה. הפעם דרומה יותר, עגונים לבטח על מצוף מקומי מזמין, בתעלה מוגנת, מול Ile de Batz. הרוח קלילה ונעימה. אבל, הפלא ופלא, היאכטה מתקדמת לעבר המצוף, לתוך הרוח. במקום להתרחק מאיתנו כצפוי, הוא נוקש בחביבות לא רצויה בדופן הסלון. הזרם מנצח את הרוח, אבל חלקית בלבד (עובדה היא שאיננו מסתובבים חרטום לזרם). ניסיונות לייצר משולש (Bridle) מהחרטום לא סיפקו את הסחורה. הרוח והזרם בתחרות משיכת חבל ללא הכרעה, ואנחנו לכודים באמצע.
פתרון – הגברת כוח הגרר של הזרם, מכיוון שלא ניתן להגביר את כוח הגרר של הרוח ללא הנפת מפרשים מולה. השיטה – עוגן צף.
עגנתם פעם כאשר למפרצון חודרים גלי גיבוע מעיקים? מאוד לא נעים אם הם מכים בדופן. קשה להירדם וגם טעם חמצמץ בגרון (של מחלת ים) עלול להגיח.
פתרון – יצירת משולש עגינה (Bridle) בין החרטום, הירכתיים ומשך העוגן המפנה את הדופן לרוח/זרם ואת החרטום לגלים.
ומה עושים כשאין רוח, והיאכטה מוצאת לעצמה כמובן את התנוחה המעצבנת – דופן לגלים? כולנו יודעים שהגלגול (Roll) מעיק ביותר במצב זה.
פתרון – יצירת מייצבים משני הצדדים ע"י שימוש במסגרת עם לוחיות נפתחות (דוגמת שסתום) או עוגנים צפים (מה, אין לכם שניים ביאכטה? צריך לאלתר משהו דומה מדליים או יריעות מפרש ישנה) מוכבדים ע"י משקולת, פרושים לרוחבית ע"י המנור ומוט הספיניקר/מוט מוציא חלוץ. מי שמוצא עצמו תכופות בסיטואציות כאלו מוזמן לשקול לייצר לעצמו מייצבים יעילים יותר ע"י מסגרת ודלתות על ציר.שימו לב שכדאי לתגבר את ה-Topping Lift וה-Up-Haul במעלנים נוספים עקב העומסים החריגים שיפעלו עליהם.
הרוח
מכיוון שרובינו מעדיפים לעגון במקומות מוגנים, אין ספק שזהו האלמנט העיקרי עימו נתמודד. עם זאת, חשוב להבחין בין כמה סוגי רוחות, כי הן דורשות התמודדות שונה.
· רוח חזקה – יש להגביר את כוח האחיזה של מערכת העגינה ככל שניתן בשיטות שנדונו. הפתרונות:
o עוגן כבד ומתאים לקרקע.
o הארכת משך ככל שניתן.
o הוספת עוגן נוסף בטכניקת Forked anchoring.
הכבדת משך העגינה – אינו יעיל מפני שברוח חזקה באמת גם שרשרת כבדה תימתח לחלוטין ולא תיווצר ה"בטן" המשמשת כבולם זעזועים לעוגן.
· כיוון רוח לא יציב– יש לנסות להפחית את הזעזועים שיעבור העוגן עצמו עקב כוחות משיכה מכיוונים משתנים, דבר העלול לעקור אותו ולגרום להיגררותו. זכרו שעוגנים רבים מתקשים לייצר מגע מחודש עם הקרקע ונעיצה תוך כדי היגררות. פתרונות:
o עוגן כבד ומתאים לקרקע.
o הארכת משך ככל שניתן.
o הכבדת המשך ככל האפשר – ישכך זעזועים, ואף "נעגון" על השרשרת במידה והרוח לא חזקה.
o הוספת עוגן נוסף מהחרטום, כך ששני העוגנים מכוונים קרוב לשני קצוות גזרת הרוח. כך תמיד יהיה עוגן שמכוון לכיוון העומס ולא ניצב אליו (דבר שיוביל לעקירתו).
· רוח חלשה – סרדיניה, סיימתי מלחמת גלסים עם רוחות של כ-30 קשרים בגלל שבר ענן. נדבקתי לחוף לקבל מסתור. הרוח בינונית, לכן היאכטה משחקת קצת יותר מדי "משיכת חבל" עם העוגן, כלומר מתקרבת לעוגן עקב המתח על השרשרת, ואז החרטום נופל מהרוח, עד למתיחת השרשרת והתייצבות חרטום לרוח מחדש, וחוזר חלילה. זה עלול להיות מעצבן במקרה הטוב, ולזעזע את יציבות העוגן במקרה הרע.
פתרון – העברת מרכז הלחץ של הרוח (CE) לאחורי היאכטה, ע"י שימוש במפרש. סירות בעלות תורן אחורי דוגמת Ketch או Yawl יכולות להניף מאסף קטן. השאר יכולות להשתמש במפרש יעודי או לאלתר אחד על היתר האחורי. אין להניף מפרש ראשי עקב החשש שהיאכטה פשוט תתחיל להפליג!
יש אין ספור מצבים בהם אפשר להיתקל בים בזמן עגינה. הדבר הכי חשוב הינו להכיר את כלי השיט שלך וכיצד הרוח / זרם / גלים ושאר הנתונים שהוזכרו בכתבה משפיעים עליו. בינתיים, התעייפנו להתנדנד על העוגן בתנאים הקשים האלו, רוצים להפליג הלאה.
עוגן הרם! עוגן ניצב! עוגן נתפס! מה עושים? זה לדיון בפעם אחרת, חברים. עד אז, נטיל יהבנו על העוגן, נשמור עליו והוא ישמור עלינו.