רכישת סירת דיג הינה החלטה מורכבת ובעלת משתנים רבים. בבואנו להחליט איזו סירת דיג מתאימה לנו עלינו להגדיר נכון מה הן דרישותינו, וזאת לפני הרכישה. במאמר זה אנסה להדגיש נושאים חשובים שעל כל קונה פוטנציאלי להתייחס אליהם קודם לרכישת סירת דיג, הרי כידוע רכישת סירה זה תהליך קל, קצר ומהנה אבל מכירת סירה מאידך, זה תהליך קשה ארוך ולפעמים כואב. שלא לדבר על הנזק שאנחנו עלולים לגרום לסירה שלנו במידה והיא אינה מתאימה לדיג.

 

לאורך הסירה יש משמעויות רבות שהחשובה שבהן היא סיווג כושר השיט של הסירה.

סירה מנועית עד 8.5 מטר יכולה להתאים לסוגי רישיון משיט מסוג 12 ו- 13. המשמעות היא שלאדם שאינו מחזיק ברישיון כזה, יש אפשרות להשיגו בזמן קצר יחסית ובעלות שווה לכל נפש במסגרת לימודים של לימודי תיאוריה, לימוד מעשי ולבסוף מבחן רישוי.

סירות מנועיות שאורכן עולה על 8.5 מטר נחשבות כבר כספינות ורישיון המשיט הנדרש להפעלתן הוא מסוג 30 ומעלה (סקיפר). לצורך הוצאתו נדרשים לימודים נוספים, ארוכים ויקרים יותר.

אורך הסירה ונפח המנוע מהווים משקל מכריע וחשוב בהגדרת תחום השיט של הסירה. סירות קטנות ובעלות מנוע עם הספק קטן יוגבלו במרחק ההפלגה שלהם מקו החוף, סירות גדולות יותר יקבלו כושר שיט למרחק רב יותר, וספינות יוכלו לקבל לרוב גם כושר שיט בינלאומי שאינו מגביל אותן באיזור השיט.

דייג שחשקה נפשו בהפלגת דיג חד יומית או בת מספר שעות לאורך החוף ובמרחק קצר מהחוף יוכל להסתפק בסירה קצרה של 5-6 מטר. דייג שרוצה להפליג למרחקים גדולים יותר ולצאת לזמן ארוך יותר, יצטרך לחשוב על כלי שיט גדול יותר.

אורך הסירה משפיע כמובן עם על רוחב הסירה ועל משקלה ולרוב גם על יציבתה בים, אבל זה כבר ענין לכתבה אחרת.

 

אוהבי הים השקט והמפרשים המתנפנפים לעולם לא יפליגו בסירת מנוע רועשת ובעלת מערכת שיווי משקל ויציבות שונה משל מפרשית. לכל דבר ישנו מחיר וגם כאן נצטרך לחשוב מה עדיף על מה.

סירת מפרש שתשמש אותנו כסירת דיג יכולה לחסוך לנו ממון רב בעלות הדלק בשימוש היומי החודשי והשנתי, אך מצד שני נבזבז זמן ארוך בהרבה יותר כדי להגיע לאזורי הדיג ולחזור מהם וזמן כידוע הינו מצרך יקר ונדיר כיום.

חיסרון נוסף לסירת המפרש מול סירות המנוע הוא " שטח העבודה" (ארחיב בהמשך) כלומר אותו שטח בירכתי הסירה שבו אנו יכולים לעמוד לבצע את כל המטלות הכרוכות בדיג. שטח זה במפרשית כמעט ואינו קיים ובמידה והוא קיים נמצאות בו מערכות היגוי, גלגלות, חבלים וכו' שיכולים להפריע לנו במהלך הדיג.

סירת מנוע מנווטת אל היעד במהירות ובקו ישר ומגיעה חיש קל  לאזור הדיג. זמן ההגעה הוא מרכיב חשוב ביותר, בייחוד השכם בבוקר כשרוצים להגיע עם אור ראשון ליעד.

הבדל נוסף בין מנועית למפרשית הוא מערך המפרשים שמכתיב לרוב את כיוון ומהירות ההפלגה ויכול להפריע בעת ביצוע דיג מסוגים שונים ובעיקר מסוג "טרולינג" (ז'ירז'ור) שבו כיוון ההפלגה ומהירות ההפלגה חשובים ונדרשים להבאת הדג בבטחה לירכתי הסירה.

 

 

במרינות בישראל ניתן למצוא דגמים רבים ושונים של כלי שיט שנבנו או יוצרו על ידי יצרנים שונים ולמטרות שונות ומגוונות. במהלך השנים נתקלתי בדגמים סוגים שונים ומגוונים של סירות דיג.

לא אלאה אתכם בהבדלים בין פיברגלס/ברזל ועץ אבל חשוב לי להדגיש כי סירות גומי למיניהן, סירות מתנפחות מסוגים שונים בעלות רצפה קשיחה או רצפה מתפרקת, מהוות סיכון גדול למי שמתעתד לדוג בים.

הסיכון הראשון כרוך ישירות בגודל ומשקל הסירה, משקלן של סירות הגומי הוא נמוך מאוד ואין בהן כל אביזר המסוגל לייצב אותן כמו "שידרית", לכן הסכנה, שהן תתהפכנה בים גלי, היא גדולה וממשית הרבה יותר מהסכנה שסירות הבנויות ממתכת או פיברגלס תתהפכנה.

 

הסיכון השני הוא האויב הגדול ביותר של סירות הגומי ואלו הם הקרסים ושאר הציוד המשמש אותנו לדיג. נעיצת קרס בדפנות סירת הגומי מחסלת בעצם את יום הדיג ומכניסה את הצוות להרפתקה לא נעימה.

 

הסיכון השלישי טמון בדגים עצמם. לרבים מהדגים יש קוצים בולטים בנוסף לסנפירים ולזימים החדים, לעיתים הם חדים יותר מהקרסים. הסכנה בניקוב דופן סירה הדגם שעלה בחכה היא ממשית ומסוכנת.

 

בעיה או סיכון רביעי נובע מהקושי לעמוד בסירות הגומי ולדוג מהן, שלא לדבר על "להילחם" בדג גדול וחזק שיכול בקלות לערער את שיווי המשקל של האוחז בחכה ולהפילו למים.

סירות יציבות העשויות מפיברגלס או מעץ מצופה פיברגלס, מתכת, אלומיניום וחומרים מוצקים אחרים הן הבטוחות ביותר לתחביב זה.

 

גם בבואנו לרכוש מנוע אנחנו צריכים לבדוק מה צורת הדיג העדיפה עלינו. הפלגות מסוג "טרולינג" (ז'ירז'ור) מבוצעות במהירות איטית יחסית של 4-6 קשר ועשויות לגרום למנוע בעל הספקים גדולים לנזק בלתי הפיך בהפלגה מתמשכת בטורים נמוכים, אולם לאותו מנוע גדול בעצם אין תחליף בהפלגה מהירה ליעד המרוחק כ 10 מייל מהמרינה.

הרכבת מנוע עזר קטן של 15-20 כ"ס יכול לפתור את בעיית ההפלגה האיטית וכך בעת ביצוע ה"טרולינג" ניתן להפליג בעזרת המנוע הנוסף ולהדמים את המנוע הראשי. מנוע חיצון המורכב בסירה שלא נבנתה ותוכננה במקור לדיג יכול להפריע מאוד מכיוון שהמנוע ומכלוליו תופסים חלק חשוב מירכתי הסירה, אותו מקום שאליו אנו מכוונים את הדג בזמן העלאתו לסירה. יש להקפיד ולוודא שהמנוע מורכב בצורה כזו שלא יפריע. סירות בעלות מנוע פנימי מתאימות יותר למטרת דיג ותמיד יש להעדיף תמסורת עם ציר על תמסורת של ברך חיצונית, שוב מאותה סיבה של בליטה לא רצויה בירכתיים.

כמובן שבסירות בעלות דופן נמוכה כמו חסקה הדבר אינו חשוב כל כך כי ניתן להביא את הדג לצידי הסירה ומשם להרימו.

 

 

שטח העבודה הוא אותה מרפסת או משטח רצפה מוצק ושטוח שנמצא בדרך כלל בירכתי הסירה ואשר עליו אנו עומדים, יושבים ומבצעים את פעולת הדיג.

ככל שמשטח זה יהיה גדול יותר ונקי מהפרעות של בליטות, שקעים וכו', כך יהיה נוח ויעיל יותר לדוג ברוב סגנונות הדיג. יש סירות חסקה שבהן כל הסירה היא בעצם משטח עבודה אחד, אבל בסירות אחרות כמעט ולא נמצא משטח כ"כ גדול יחסית לגודל כלי השיט.

סירות שאינן בעלות משטח עבודה בירכתיים אינן מתאימות לדיג כלל וכלל וביצוע דיג מהן אינו נוח, אינו נכון ויכול לגרום נזק לסירה ולצוות.

יש סירות שמיועדות ומיוצרות להפלגות כייף, גרירת סקי או אבוב ומצוידות בכורסאות ובמיטות מרופדות עור. סירות אלו שכיחות מאוד בישראל ואנשים נוטים בטעות להאמין ולחשוב שיוכלו לדוג מהן בנוחות. כאמור דיג מסירה כזו אינו נוח, קשה, מסוכן ועלול לפגוע בסירה בכל הפלגת דיג. לרוב נגרמת עוגמת נפש לבעל הסירה ודפיקות לב מואצות עם כל דג נוטף דם שעולה לסיפון שעליו פרוש שטיח יקר או כורסת עור.

 

הבחירה הנכונה בסירת דיג היא בחירה בסירה שלה משטח עבודה נכון ויציב בירכתיה. יש לבדוק כי למשטח מעקה בטיחות מכל צדדיו שעליו ניתן להרכיב מחזיקי מקלות בשפע, שניתן לקשור אל המעקה קרסים מבלי לפחד שיקרעו את ריפוד העור היוקרתי, שניתן יהיה להרים אליו דג נוטף דם, להתלבש עליו ולרדת ממנו לצלילת דיג בנוחות, משטח כזה מאפשר למספר אנשים לעמוד יחד ולדוג בלי להפריע אחד לשני ולהילחם בדג ב- 180 מעלות.

יש לדאוג שבחלק האחורי תהיה דלת או אפשרות להגיע בקלות לקו המים כדי להרים דג עם רשת או למשוך דג בעזרת האנקול, מבלי להתכופף מעבר למעקה בצורה מסוכנת. יתרון נוסף של משטח כזה הוא בסטריליות שלו. כלומר לאחר הפלגת דיג, מניחים את כל ציוד הדיג ופשוט שוטפים את המשטח עצמו ואת ציוד הדיג שחובה לשטוף לאחר כל שימוש. גם אם היו לנו סימני דם וכו' לאחר שטיפה הגונה המשטח ייראה כמו חדש.

 

בשוק יש סירות רבות הנראות שונות אחת מהשנייה. יש יאכטות פאר שלא עולה בדעתך להכניס אליהן ציוד דיג ובוודאי ובוודאי שלא דג שעלה מהים… ויש סירות בסיסיות ביותר ללא כל סממני פאר שאין כל בעיה לצאת לדיג איתן ואין כל פחד שנהרוס או נגרום נזק לסירה.

בבואנו לבחור את סירת הדיג האופטימאלית עלינו לקחת בחשבון את סגנון הדיג המועדף עלינו ולא לשכוח גם את המרכיב "החברתי" או "המשפחתי".

סירת חסקה תהיה טובה לדיג אך תרחיק את המשפחה. סירה כזו לא תוכל לספק הצללה מסודרת בקיץ והאנשים יסבלו מקור בחורף. לעומתה סירה קשיחה עם קבינה מסודרת תוכל לענות על צרכים חברתיים מגוונים כגון הפלגה משפחתית נעימה, הפלגה עם חברים, הפלגה בימים חמים או קרים וביצוע גם הפלגות כייף שאינן מוקדשות רק לדיג.

בנוסף עלינו להתחשב באביזרי נוחות שאולי נזדקק להם כגון: מים מתוקים זורמים, כיור, מקלחת, שירותים, מים חמים, מיטה למנוחה, גז לבישול וכו'.

במידה והפלגות הדיג שלנו מסתכמות בשעתיים מהיציאה ועד החזרה למרינה וגם זאת רק פעם בשבועיים, נסתפק באביזרים בסיסיים והכרחיים. במידה ויציאות הדיג שלנו הן ליום מלא או אפילו למספר ימים וברצוננו גם לנוח בין לבין, לבשל ולהשתמש בשירותים אז נהיה חייבים להצטייד בסירה שמאובזרת היטב. יש בשוק סירות רבות שיכולות להתאים לדיג ולהנאה והן מיוצרות ומיועדות למטרה זו.

 

 

עלות אחזקה חודשית מתחלקת לשניים :

 עלות קבועה שלא משתנה ולא תלויה בכמות ההפלגות שאנו מבצעים.

עלות משתנה שתלויה באופן השימוש בסירה ובכמות ההפלגות שאנו מבצעים.

 העלות הקבועה מורכבת ממרכיבים של דמי עגינה, ביטוח כלי שייט, כושר שיט שהם בעצם פועל יוצא של גודל הסירה, ערך הסירה ומקום עגינת הסירה.

סירה גדולה תשלם כפול או יותר מסירה קטנה באותה מרינה.

 העלות המשתנה מורכבת מגורמים רבים כגון:  דלק, טיפולים, ציוד מתכלה, ציוד כושר שיט, ציוד דיג, טיפולים למנוע, טיפול לתחתית הסירה וכו'. טיפולים אלו אינם זולים במידה ואנו מקפידים לעשותם בזמן ובאמצעות בעלי מקצוע.

 

יש לבדוק היטב את העלות החודשית הממוצעת של אחזקת סירה ולא לעשות הנחות לעצמך. תשלום חודשי מעבר ליכולתך יכול לגרום למפח נפש, לאי יציאה לדיג ,קמצנות בטיפולים נדרשים ולבסוף למכירת הסירה.

 

 

 

יש להשקיע זמן לא מבוטל בחיפושים אחרי סירה מתאימה ואין להתפשר רק כדי לספק את יצר הרכישה שתהיה לנו סירה לשבת הקרובה.

יש לבדוק היטב קודם לרכישה את מצבה של הסירה מבחינה מכאנית ומבחינת גוף ואביזרים ומומלץ לעשות זאת על ידי בעלי מקצוע מיומנים ומוכרים.

כדאי לברר: מחיר עגינה במרינה שבה אתה רוצה לעגון, עלות ביטוח ואת גובה אגרת כושר השיט במינהל הספנות, החישוב לכל כלי שיט הוא שונה וחבל על עוגמת הנפש שתגלה שדרישות אלו כמעט ומשתוות לערך הסירה שקנית.

יש לבדוק עם המוכר, לפי נתוני היצרן או עם מכונאי מוסמך את צריכת הדלק המשוערת של מנוע מהסוג המורכב בסירה וזאת כדי שתוכל להעריך את העלות. מומלץ לצאת עם הסירה להפלגת מבחן בים ולבדוק את ביצועיה במצבים שונים של הפלגה וכמובן במהלך הפלגת דיג – האם נוח לך לדוג ממנה? יש מקום לציוד? תפסתי דג – נוח להילחם בו ולאחר מכן לנקותו?

 

הפלגה מהנה ודיג מוצלח.