אורח מהים -עומר ברנד
עומר ברנד (34), שייט מקצועי המתחרה על יאכטות וסירות גראנד פרי ומנהל פרויקטים של שיט תחרותי, הקים נבחרת שתתחרה ב"קומודורקאפ" כשעל התורן יתנוסס דגל ישראל. עומר גדל בהפועל תל אביב, עבר את כל המסגרות של נבחרות ישראל, אבל כדי להתמקצע, הוא חי כבר שנים באנגליה.
עומר ברנד (34), שייט מקצועי המתחרה על יאכטות וסירות גראנד פרי ומנהל פרויקטים של שיט תחרותי, הקים נבחרת שתתחרה ב"קומודורקאפ" כשעל התורן יתנוסס דגל ישראל. עומר גדל בהפועל תל אביב, עבר את כל המסגרות של נבחרות ישראל, אבל כדי להתמקצע, הוא חי כבר שנים באנגליה.
איך הגעת לטופ של השיט העולמי ומהם הטיפים שלך לחבר'ה שרוצים להגיע לשם?
"קודם כל צריך לנסוע למקומות בהם קורים הדברים, כמו שאני עשיתי. אנשים לא אוהבים לשמוע את זה אבל אין ברירה אחרת מלבד להתחיל מלמטה, לעשות את מה שמציעים לך ולנסות להכניס רגל, גם אם זה על סירות פחות גדולות ולטובת תפקידים קטנים. כך, לאט- לאט מתקדמים. שייטים מקצועיים גם יודעים היטב שאחת התכונות הנדרשות היא לדעת להסתדר עם אנשים: אתה נמצא באזור סגור לתקופה ארוכה ואי אפשר לריב. צריך, כמובן, גם הרבה שעות ים, לדעת לעבוד על החולשות שלך וכשמגיעים לקבוצות גדולות צריך לבחור תפקיד, להתמקצע בו ולהקשיב למבוגרים ממך. בקיצור להיות בן אדם".
ספר קצת על ההבדלים בין שיט תחרותי ישראלי לשיט תחרותי אירופאי?
"יהיו כנראה מי שיכעסו שאני אומר את זה, אבל השיט בארץ נמצא בערך 50 שנה אחרי השיט באירופה. זה מתחיל מתחזוקת הסירות – בישראל עושים רק את מה שחייבים ולא מעבר, הציוד ברמה נמוכה וחוסכים איפה שלא צריך לחסוך. זה הבסיס, כי ברגע שאין את הכלים המתאימים כל צורת השיט היא חובבנית. כאן בארץ, לצערי, אנשים לא מסתכלים על זה באופן מקצועי, שיט לא נחשב מקצוע, ולפיכך אין פה מסורת וגם אין מספיק ידע. יש לנו שייטים אולימפיים ברמה גבוהה אבל אין להם לאן להתקדם כאן. התוצאה היא שמי שנשאר הם אנשים שלא גדלו בשיט תחרותי, שלא יודעים לאן לכוון ולא יודעים מה לחפש. רמה חובבנית מובילה לציוד ירוד- כי אנשים לא קונים ציוד ברמה גבוהה – ואז היבואנים גם לא מביאים כזה, וכן הלאה… כמאמר הקלישאה זה הביצה והתרנגולת".
מהי תחרות הCommodore Cup שאתה עוסק בה עכשיו? ובעיקר – מהו הקשר הישראלי?
תחרות ה"קומודורקאפ" מתקיימת אחת לשנתיים באנגליה. זוהי תחרות קבוצות המתפרשת על פני שבוע של שיוטים, כאשר לכל קבוצה 3 סירות בגדלים שונים. יש 10 שיוטי מצופים, שיוט אחד מסביב ל- Isle Of Wight ושיוט Offshoreבן 200 מייל. כל קבוצה מייצגת מדינה ואנחנו הקמנו קבוצה ישראלית מקצוענית שתתחרה – לראשונה – בתחרות רצינית בחו"ל.
מדובר באחת התחרויות היוקרתיות של ה- Royal Ocean Racing Club וזה בהחלט הישג להתחרות בה עם דגל ישראל. הקבוצה שלנו מונה 30 שייטים מתוכם 15 ישראלים והיתר בריטים. את עיקר המימון השגנו מתורמים גדולים של הקהילה היהודית בלונדון, כאשר מעבר לעניין הספורטיבי ולייצוג של ישראל באירועים חברתיים, אחת המטרות המרכזיות של הקבוצה היא להציג את הפנים היפות של ישראל. מטרה נוספת ולא פחות חשובה היא להביא שייטים ישראלים לקבל ניסיון בינ"ל מקצועי כדי שיוכלו לחזור לארץ ולהעביר את הידע הזה הלאה. רק כך, כשאנשים רואים שזה אפשרי להקים קבוצה מקצועית כזו ולהתחרות ברצינות, השיט התחרותי בישראל יוכל להתמקצע.
לתחום השיט בישראל יש פוטנציאל גדול וחבר'ה מצוינים. חבל מאד שחברות ישראליות לא נותנות לו חסות, כי כמו בכל דבר כמעט – בלי כסף לא מתקדמים".
ספר קצת על תהליך בחירת השייטים?
"מדובר בתהליך ממושך יחסית, במסגרתו קיבלנו למעלה מ-60 קורות חיים, מתוכם ראיינו 35 ומשם המשכנו עם 18-20 איש שבאו להיבחן – מתוכם בחרנו את ה- 15. השייטים נבחרו, כמובן, לפי רמתם המקצועית, אבל לא רק, בחרנו אנשים שיוכלו לתרום לקמפיין הזה, כלומר לקחת ולהעביר הלאה.
התחרות עצמה תיערך בשבוע האחרון של יולי ובינתיים אנחנו מתאמנים. באפריל יגיעו חלק מהמשתתפים למחנה אימונים קצר באנגליה כאשר ביולי ישתתפו כולם במחנה אימונים לקראת התחרות".
לסיכום, מה הייתה פסגת השיט שלך?
"השתייכתי בעבר לקבוצה שלVolvo Ocean Racing Club ששטה מסביב לעולם, ניצחנו את אליפות העולם לסירות מקסי, התחריתי מספר פעמים בחציית האוקיאנוס האטלנטי. היו הרבה דברים טובים כך שקשה לבחור".

תוייג אורח מהים