EN

חיפוש

אורח מהים – דני שפר

צילום : דניאל ישר

דני שפר, נולד לחיים בים, גדל בהם, והיום הים הוא גם הקריירה שלו, אם כי הוא בעצמו לא האמין שדווקא הקריירה המרתקת הזו (כך ניכר מדבריו, וכך גם הוא עצמו מודה), תגרום לו לנטוש את הגלים ולהתמקם ביבשה. דני שפר בן 44 נשוי + 2

משפחה ימית
מתי התאהבת בים?
"מאז שאני זוכר את עצמי. הים הוא סיפור מעניין בבית בו גדלתי. כשאבי, שנולד בדרום אפריקה, היה ילד, הוא נשלח על ידי הקהילה היהודית ללמוד בבית הספר לקציני ים בעכו. הוא נבחר לכך מבין רבים, והבחירה הזו השפיעה בסופו של דבר על החיים שלו ושלי. אחרי הלימודים הוא שב לדרום אפריקה, אבל כאשר עלינו ארצה בשנת 1969 והגענו לחיפה, הוא קנה סירת מפרש והתחלנו להפליג יחד. בהמשך הוא כברהייתה לו יאכטה – Seal 22, ומסורת ההפלגות המשפחתיות שלנו רק המשיכה והתפתחה".
 
ואתה? הצטרפת אליו, או פיתחת את התחביב במקביל?
"כמובן שלא רק ליוויתי אותו. כנער הפלגתי בשיט תחרותי בהפועל חיפה, הפלגתי ביאכטות במסגרת השיוטים שהיו אז בארץ, וגלשתי על גלשני גלים".
 
ובאופן טבעי המשכת לחיל הים…
 "כן, אבל קודם לכן עשיתי שנת שירות. אחריה הגעתי לים, והייתי סגן מפקד ספינה. כשהשתחררתי רציתי להמשיך להתחרות ולעבוד על יאכטות. השתתפתי בתחרויות בארץ ובחו"ל, בין היתר בחוף המזרחי בארה"ב".

מה הדבר שהכי אהבת?
"היה שלב בו אהבתי בעיקר את תחושת הלבד. גלישת הגלים למשל, מאוד חיברה אותי לזה. אגב, עשיתי את זה גם ביבשה – כשהייתי חייל אהבתי לצאת לטיולים לבד".
 
וגם לים אתה מעדיף לצאת לבד?
"בהחלט. בשנים  1995 ו- 2003 השתתפתי בתחרויות לשייטים בודדים. אבל היום זה כבר שונה. הרבה מאוד מהחברים שלי אוהבים את הים, אבא שלי אוהב את הים, אבל דווקא העבודה הנוכחית שלי, העוסקת בים, בשטחי החוף, בקיימות ובסביבה, משאירה לי פחות זמן לבקר בו ולשוט".
 
 
אקטיביזם ימי
הקריירה הזו, היא עבודתו של שפר כמנכ"ל עמותת "אקואושן", למחקר ימי ותכנון סביבתי. שפר מסביר על 5 נושאי הליבה בהם היא מתמקדת, מאז ייסודה לפני יותר מעשור. הנושא הראשון הוא מחקר – ביצוע וייזום, זאת באמצעות ספינת המחקר, ששפר היה הסקיפר שלה משנת 2004 ועד 2009, עם מינויו למנכ"ל. הנושא השני הוא חינוך סביבתי בדגש על ים וחוף. השלישי הוא נציגות בלעדית של הארגון הבינלאומי – Fee (Foundation for Environmental Education), ארגון וולנטרי המוביל מספר תכניות חינוכיות לקיימות וסביבה, כאשר האקטואלית בהן הוא "הדגל הכחול", במסגרתו צפויים 11 חופים ומרינות בישראל לקבל את הדגל הכחול, שהוא מעין תו תקן לאיכות וקיימות, בו מתגאים נכון להיום 3650 חופים, ב- 46 מדינות ברחבי העולם. בנוסף על תכנית זו, מקדמת העמותה גם את תכנית "כתבי הסביבה הצעירים", המעודדת בני נוער לחקור וללמוד על הסביבה הימית ולנסות לתקן את הדורש תיקון.שפר רואה חשיבות רבה בחינוך ובעבודה עם צעירים. לדבריו: "עם ילדים, אנחנו יכולים לדאוג להשפעה ממשית ולטווח הארוך", הוא אומר.
שני התחומים הנוספים בהם עוסקת עמותת אקואושן הם שימור הסביבה, ויצירת שיתופי פעולה אזוריים. "חשוב לנו לקחת פן כמה שיותר אקטיבי ולהביא לשינוי", מדגיש שפר. המטרה שלנו היא בראש ובראשונה לייצר תהליכים. לדוגמה: אנחנו רוצים לייצר הגנה על המגוון ביולוגי- המטרה שלנו היא ליצור תכנית כמה שיותר הוליסטית". גם בנוגע לשיתופי פעולה אזוריים, שפר סבור שאין לנו ברירה אחרת. "כשנוצר כתם שמן בים, הוא לא רואה את הגבול בין ישראל ללבנון. אם מחר יקרה אסון ימי, חלילה, ההשפעה תהיה הדדית, ולכן הגישה חייבת להיות אזורית. אני לא נאיבי. ברור לי שלא נרקוד ריקודי עם יחד עם המדינות השכנות, אבל חייב להיות שיתוף פעולה".
 
ואיך אפשר לאהוב כל כך את הים ולעבוד מהמשרד?
"לא פשוט. בשנים האחרונות עברתי שני שינויים משמעותיים בחיים. שינוי ענק היה המעבר מהים למשרד. זו הייתה מבחינתי רעידת אדמה של ממש. אם מאז ומתמיד הגדרתי את עצמי כאיש ים, היום אני כבר במקום אחר. הדבר השני ששינה את חיי, היה לידת שני הילדים שלי – יהל והילה.  הם עוד קטנים מדי, אבל אני מקווה שכשהם יגדלו נחזור יחד לים. זה לא פשוט כי הקשר שלי עם אבא שלי מבוסס על הים. זה יצר חיבור מאוד מיוחד במשפחה שלנו. גם כשהכרתי את ענת אשתי, יצאנו להפלגות יחד. אני יכול להגיד שהים עשה אותנו משפחה מיוחדת. יש משפחות בהן כל אחד אוהב משהו אחר. אצלנו זה היה אחרת. נותר רק לחכות אם יהל והילה יאהבו גם הם את הים כמוני".
דילוג לתוכן