ה- TALL SHIPS מרובעות המפרשים הגיעו לשיא התפתחותן בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. הנטייה להתייחס לספינות אלו ולספינותיו של קולומבוס בנשימה אחת ,היא מוטעית. הספינות שנבנו במאות ה- 15 וה- 16נבנו מעץ, חומר שהכתיב מגבלות גודל וחוזק. רק בעקבות המהפכה התעשייתית החל השימוש בברזל ואחר כך בפלדה בבניית הספינות . ההבדל המשמעותי ביותר טמון במפרשים עצמם. ספינותיו של קולומבוס ידעו לשוט רק ברוחות גביות ולכן אפשר להבין את חשיבות גילוי רוחות הסחר שפתחו את הדרך לעולם החדש.

להתפתחות הגדולה של ספינות המפרש, הובילו השיקולים הכלכליים- מרוצי הסחר. ציים גדולים שטו מאירופה להודו ולמזרח הרחוק ,במרוץ אחר התה המשי והתבלינים יקרי הערך, כאשר הספינות שהגיעו ראשונות עם מרכולתן לנמלי אירופה זכו למחירים הגבוהים ביותר. המפרשים הלכו וגדלו ועמם גדל גם צוות הימאים שהיה דרוש על מנת לטפל במפרשי הענק.  תאונות רבות אירעו באותם השנים ,שכן המפרשים לא צומצמו עד לרגע האחרון והרבה פעמים היה מאוחר מדי. תרנים נשברו, מפרשים נקרעו ואנשי הצוות היו צריכים להלחם עם מפרשים משתוללים בגובה של 50 מ' מעל הסיפון.

השלב הבא בהתפתחות, היה בנית הגוף מעץ סביב צלעות ושידרית מברזל. טכניקת בניה זו ,אפשרה הגדלה משמעותית של אורך הספינה וחוזק מבני רב ,שאפשר הגדלה נוספת של שטח המפרשים, ספינות אלו, דוגמת ה-CUTTY SARK מ- 1870, היו חזקות להפליא ומהירות מאד. במאה ה19- פינה העץ את מקומו לברזל בבניית גוף הספינות ,הברזל איפשר בנית ספינות גדולות יותר ויותר.

ההתקדמות הבאה היתה בנית התרנים והיארדים מברזל והשימוש בכבלי מתכת במקום בחבלים. ספינות אלו יכלו לשאת 5000-8000 טון של מטען, עם שטח מפרש בן 6000 מ' מרובע, אולם זו היתה שירת הברבור שלהן. עידן ספינות הקיטור החל, והן תפשו את מקומן של המפרשיות הגדולות. הימאים הצעירים ראו את עתידם בספינות קיטור, שם תנאי השירות היו קלים בהרבה, במיוחד בהתחשב בעובדה שלא היה צורך לטפס לראש התורן באמצע הלילה לצמצם מפרשים.

צי ספינות המפרש נקלע לתקופתו הקשה ביותר. כדי לחסוך בעלויות, צומצמו הצוותים והתחזוקה קוצצה למינימום ההכרחי. האסונות לא אחרו לבוא וספינות שלמות ירדו על מטענן למצולות. למרות הקשיים, המשיכו קווים מסחריים דוגמת קווי אריקסון שהובילו תבואה מהמבורג לדרום אמריקה, לפתח ולבנות ספינות חדשות עד למלחמת העולם ה-2. הנקודה מעניינת ולא ידועה בתולדות ספינות המפרש מרובעות המפרשים היא, שספינות אלו פעלו מסחרית עד 1957 !!! שנה בה ה"פמיר", ספינת המפרש האחרונה בשימוש מסחרי, טבעה אל מול חופי צ'ילה.

איך זה עובד באמת? המפגש הראשון שלי עם ספינות בעלות מערך מפרשים מרובע היתה בשנת 1992 בהולנד. באותה תקופה עבדתי בפרויקט שבו נבנו שתי ספינות מסוג זה הראשונות בהולנד ה- WILLEM וה- WIETSKA ELLKA . הספינות משמשות לצ'רטרים תיירותיים בים הבלטי. הרעיון בבסיס הדברים הוא חופשת שייט אקטיבית: האורחים משיטים את הספינה בהדרכת שני אנשי צוות, סקיפר וקצין ספון שתפקידם גם לדאוג לאחזקת הספינה. עבודות האחזקה כוללות צביעה, ניקיון, ותפירת מפרשים.

בעונה הראשונה בילינו זמן רב בקריאת ספרי היסטוריה ימית ובילוי במוזאונים ימיים כשאנו מנסים לפענח את התעלומה איך גורמים לדבר הזה לשוט? אחרי מספר חודשים ביום קיץ בהיר בדנמרק, רוח קרה בעוצמה של שש בופור נושבת מתחת לאי FIN . ה- WILLEM ספינת מפרש בעלת המפרשים מרובעים, ששנה קודם לכן סיימנו את בניתה, שוכבת בהטיה של כ20- מעלות.  במערך מפרשים מלא אנחנו מגלססים לעבר קו הסיום הנמצא מדרום ל- FABORG . כל סיבוב מתבצע בדיוק מושלם. צריך להבין שבכל סיבוב מעורבים 20 אנשי צוות וקצין הסיפון הוא המנצח על התזמורת: לשחרר חלוצים, להעביר את היארדים לצד השני, למתוח מיתרים ולכוון את 14 המפרשים באופן המדויק ביותר. הכל חייב להיעשות בתיזמון מושלם אחרת הספינה לא תעבור את קו הרוח וקו הסיום מתקרב.

שנה שלמה לקח לנו ללמוד ולהבין איך הספינות האלו מפליגות:
ספינת מפרש בעלת מפרשי רוחב, מפליגה על פי אותם העקרונות של ספינת מפרש בעלת מערך מפרשים מודרני. לכל מפרש מרובע יש שני מנורים: עליון ותחתון ,הנקראים יארדים (YARD ). היארדים יושבים על ציר וניתן לצודד אותם לזוויות של עד 20 מעלות לקו שידרית הספינה בעזרת חבלי ברייס (BRACE ).  בנוסף ,ניתן לשלוט על קימור השפה הקרובה לרוח ועל קימור השפה הרחוקה (החיצונית) של המפרש בעזרת המיתרים (SHEET ). מפרש מרובע נפתח כלפי מטה ע"י שחרור המעלנים ומשיכה במיתרים (כמו פרישת וילון) וקיפולו כלפי מעלה מתבצע ע"י שחרור המיתרים ומשיכת המעלנים. ניתן לדמות תורן ועליו מפרשים מרובעים, לתורן שלאורכו מתוחים שני מפרשים משולשים חלוץ וראשי. ניתן לשלוט על זווית המפרש ביחס לרוח בעזרת צידוד היארדים ועל מתיחות השפה הקידמית והאחורית בעזרת המיתרים.

למערך מפרשים זה יתרונות רבים בעת הפלגה:
דמיינו לעצמכם שביאכטה תוכלו לשלוט על מתיחות השפה הקידמית והאחורית בכל חלק של המפרש בנפרד, לצודד אותם בזוויות שונות לרוח או לצמצם את המפרש בשליש העליון שלו מבלי לפגוע ביעילותם של שאר חלקיו.
כמובן שספינה בעלת מערך מפרשים מרובעים יכולה להפליג ברוחות קדמיות. כוח העילוי עובד עליה ועל ידי צידוד מקסימלי של היארדים, ניתן למתוח את המפרשים במקביל לשידרית הספינה. כדי ליצור "פרופיל של כנף מטוס" (חלומו של כל יאכטונר ותופר מיפרשים), אנו מותחים את השפה הקדמית של המפרש ומשחררים מעט את השפה האחורית.

ספינה כזאת תפליג בזוויות של עד 50 מעלות לרוח. אולי לא מרשים ביחס ליאכטה מודרנית, אבל בל נשכח אנו מדברים על ספינות בעלות קיל ארוך ! הבעיות מתחילות בהפלגה ברוח מלאה שם ריבוי המפרשים יוצר הסתרות וקשה מאוד לנצל את שטח המפרש הגדול של הספינה. בשל ריבוי המפרשים וחבלי השליטה ,תמרון ספינה מרובעת מפרשים דורש צוות גדול.

לספינה מרובעת מפרשים, יתרון תמרון על ספינות בעלות מערך אורכי :בסיבוב המתבצע אל מול הרוח, ניתן להשתמש ביארדים כדי לסובב את הספינה (על סגנון החזקת חלוץ הפוך ביאכטה). לספינות מערך אורכי באורך הזה, לוקח מספר דקות על מנת לעבור את קו הרוח בעוד שבספינות מרובעות מפרשים התמרון מתבצע במהירות כמעט כמו סיבוב של יאכטה מודרנית.

ובחזרה להווה:
בשנות השבעים של המאה הקודמת, החלו לשחזר ואף לבנות מחדש ספינות מפרש בעלות מפרשים מרובעים. ספינות אלו, משמשות בכל העולם לאימון קאדטים, חינוך ימי וצ'ארטרים. אירועי שייט רבים מוקדשים לספינות אלו ותחרויות כגון מרוץ הקאטי סארק זוכות לפופולריות רבה בעולם. הספינות המודרניות מצוידות במנועים לכניסה ויציאה מנמלים, ציוד ניווט מתקדם וכל ציוד הבטיחות הנדרש. הן מפליגות במהירויות של 25 -30 קשר כאשר נושבת רוח בעוצמת בופור 5 ויכולות להפליג בכל תנאי מזג האוויר. כיום, מונה צי ספינות המפרש המרובעות כ -150ספינות. הן אינן עוד ספינות עבודה קשוחות, כי אם ספינות תיירים מפנקות המהוות אטרקציה בכל נמל בו הן מתארחות.

הרוח אם כן, תמשיך לנשוב במפרשיהן של הספינות האצילות האלו עמוק אל תוך המאה ה- 21.