תערוכות השיט של מיאמי, פברואר 2020
מאת: מיכל קדר ; צילום: יח״צ תערוכה
תערוכות השיט של מיאמי הן תערוכת שיט חורפיות המתקיימות בקיץ. משפט מוזר זה טעון הסבר (פשוט): התערוכות הגדולות של אירופה נערכות בחורף, או בתחילת עונות המעבר שהן מבחינתנו כישראלים חורף. תערוכות השיט של מיאמי-ארה"ב נערכות אמנם בחורף אך מזג האוויר הכמעט טרופי של פלורידה הוא קייצי תמיד.
בניגוד לתערוכות החורף באירופה אשר מתקיימות באולמות סגורים, התערוכה הזו מתקיימת במים. כשתכננתי את נסיעתי הזמנתי מבעוד מועד כרטיס ל Miami Yacht Show. יום שטוף שמש ושמיים כחולים קיבלו את פני בכניסה לתערוכה, אבל התחושה היתה שונה מזו של התערוכות אליהן הורגלתי. עד מהרה הבנתי מדוע – להפתעתי לא ראיתי ולו תורן אחד בשטח התערוכה, וגם לא שמעתי את צליל הלימת התרנים זה בזה כפי שאנו מורגלים במרינות. מאות כלי שיט גדולים (במושגים ים תיכוניים) עגנו בשטח התערוכה, אך ביניהם אף לא תורן אחד. עד מהרה התבררה התעלומה – מסתבר כי באותו זמן מתקיימות במיאמי שתי תערוכות ימיות ה- Miami Yacht Show ובמרחק של כ 30 דקות הפלגה מתקיימת גם ה- Miami Boat Show. אלו שתי תערוכות נפרדות, בניהול נפרד ומיועדות לקהל שונה.
הדומה והזהה בין שתי התערוכות הוא אופן תצוגת כלי השיט. כל היאכטות וסירות המנוע מוצגות במים, בעגינה, ובשתיהן באה לידי ביטוי החלוקה הרווחת בארה"ב בין מפרשיות למנועיות. בתערוכה של היאכטות Yacht show, הוצגו רק מנועיות גדולות ויאכטות-על. בתערוכת הסירות Boat show הוצגו כ- 90% מנועיות ו – 10% מפרשיות.
התברר לי כי באותו זמן מתקיימות במיאמי שתי תערוכות ימיות ה- Miami Yacht Show ובמרחק של כ 30 דקות הפלגה מתקיימת גם ה- Miami Boat Show . אלו שתי תערוכות נפרדות, בניהול נפרד ומיועדות לקהל שונה
Yacht Show
בתערוכת ה Yacht show הדגש היה אך ורק על יאכטות. ככל שמחיר היאכטה היה גבוה יותר, גם המשטח היבשתי אליו הייתה מרותקת היאכטה היה מפואר ומפנק יותר. הרבה דיילות לצד אנשי מכירות חנוטים בחליפות ועניבות. מנגד, ב- Boat show בנוסף לתצוגה במים, נבנו אוהלי ענק, ממוזגים ואטומים, אשר הציגו את כל המוצרים הנלווים לשיט ולשייטים.
הסתובבנו בין יאכטות העל, נפגשנו עם נציגי החברות, חלקן אינן מוכרות באזור הים התיכון בו אנו מפליגים. יאכטות הענק הוצגו כאשר הן משתלבות ברקע בנייני העיר מיאמי הנישאים מעליהם. התערוכה נמצאת על קו המים של מיאמי – נוף אורבני של בנייני משרדים רבים. לאחר שעלינו על ה'שאטל' הימי לתערוכה ה"צנועה" יותר, ונפרדנו מה Yacht show הרגשתי שמשהו חסר לי, לא יכולתי לשים את האצבע על החוסר ולהבין מה.
ה'שאטל' הימי יוצא כל 15 דקות לערך מהרציף לכיוון לתערוכה השנייה. משך זמן ההפלגה משתנה. הוא תלוי בגודל כלי השיט הזמין באותה הסעה (יש מגוון כלי שיט המגויסים למשימה), מצב הים וכיוון הרוח. אנחנו הפלגנו כ 30 דקות עד לרציף התערוכה הבאה. ניתן כמובן גם להגיע דרך היבשה, בדרך כלל זה יקח יותר זמן.
עוד לפני שהגענו לרציף הבנתי מה היה חסר לי ב Yacht show: צבעוניות, התרחשות ותנועת שייטים. כבר מרחוק ניתן לראות את ההבדל בין התערוכות. אמנם ב – Boat show יש רק כ 10% מפרשיות, אך כולן מקושטות בדגלים הנראים למרחוק והלמות התרנים שחסרו לי במערכה הראשונה נשמעו היטב. אגב היחס בין מנועיות למפרשיות בארה"ב הוא קטן יותר. חלק גדול של השיט בארה"ב הוא באגמים, נהרות וביצות ומאופיין בשיט מנועי.

Boat Show
כשירדנו מה'שטאל', הכתה בי בעוצמה העובדה שהמקום אליו הגעתי היה עמוס ותוסס. כבר בכניסה דוכנים ל"שטויות" המכניסים את הקהל לאווירה, מוסיקה, גלישה, משקפיים, ערסלים, לא קשור, אבל שמח. הדיילות והדיילים מעניקים לך שקית עם פרסומת, ומזמינים אותך להיכנס. בקיצור, יש אקשן.
הכניסה לתערוכה היא דרך האוהלים הממוזגים (והיה צורך למזג אותם באותו היום), המציעים לך, את כל מה שאתה צריך כדי ליהנות מכלי השיט שלך. יש שישה אוהלים מרכזיים, גודלם כאולמות התערוכה בדיסלדורף. גם כאן בא לידי ביטוי, ההבדל בין השוק האמריקאי לשוק האירופאי, אליו אנו קרובים יותר ומכירים יותר. כמות הדוכנים המציעים ציוד לדיג היא עצומה. חכות, מצופים, פיתיונות, גלגלות, חוטים, ציוד אלקטרוני לגילוי להקות ועוד. וכל זה מותאם לכלי שיט של 5 מטר או 50 מטר, רק תבחר.
בנוסף כמובן דוכנים לציוד אלקטרוני, מנועים פנימיים וחיצוניים, מעט אופנועי ים, הרבה סירות שירות מתנפחות וקשיחות, ציוד לניקיון כלי השיט, חומרים שונים וחדשים יותר או פחות.
בעיקר התרשמתי ממסת הקהל הגדולה. קהל גדול מסתובב בין הדוכנים, מסתכל, מתעניין וקונה. פילסנו את דרכנו החוצה (זה לא קשה, באמריקה השבילים רחבים) לכיוון תצוגת כלי השיט בעגינה.
התערוכה מתקיימת באתר האצטדיון Miami Marine Stadium, מקום שראה ימים יפים יותר. הוא נבנה בשנת 1963, נזנח עם השנים והפך לגן עדן לציירי גרפיטי. רקע מעניין ביותר לתערוכת כלי השיט שבמים. ניסיתי להבין האם המקום מאוכלס במהלך השנה, ולמיטב הבנתי הוא שוקק חיים רק בזמן התערוכה. ואכן, הרציפים שוקקי חיים. הרבה מאד מבקרים על הרציפים, מסתכלים, בודקים, עולים, יורדים, שואלים, מצלמים ויוצרים אווירה של Happening ימי שמח. הסתובבנו בין סירות המנוע, גם כאן כלי השיט גדולים, ועברנו אל התחום שמעניין אותנו, מפרשיות.
בעיקר התרשמתי ממסת הקהל הגדולה. קהל גדול מסתובב בין הדוכנים, מסתכל, מתעניין וקונה. פילסנו את דרכנו החוצה (זה לא קשה, באמריקה השבילים רחבים) לכיוון תצוגת כלי השיט בעגינה.
מפרשיות
כאמור, הרציפים מלאים, התרנים צבעוניים, והיאכטות ברובן מוכרות לנו. פגשנו בעיקר יצרני כלי שיט אירופיים המנסים למכור לקהל האמריקאי. בין החברות שהציגו הייתה נציגות גדולה לקבוצת בנטו עם כלי שיט מתוצרת בנטו, ג'אנו ולגון, לגון הציגו יאכטה מנועית של 70 פיט שלא ניתן להציג אותה באולם סגור. לפי מה שראיתי, ואולי יש סטיית תקן, אבל טווח הגדלים של המפרשיות היה בין 35 פיט ל 85 פיט.
אנחנו החלטנו לעלות על קטמרן 80 פיט מתוצרת SUN REEF, כלי שיט שכולו פאר והדר. יאכטה מנועית שהוסיפו לה תורן והתאימו אותה לשייט מפרשים. אחרי סיור מקיף ביאכטה התחבר לנו גם הקשר הישראלי, אותו מוצאים בכל מקום. נציג החברה הפולנית הוא גם איש הקשר וחבר של גולן סוכן החברה בישראל.
בתערוכה פגשנו גם נציגים ישראלים, כמו איתי מסטרים – נציגי לאגון בישראל. הם ליוו קונים רציניים שבאו לראות דגם אשר לא הוצג בתערוכה בדיסלדורף.
זאת כמובן התרשמות חיצונית מהתערוכה, עם נגיעה קלה בשוני בינה לבין התערוכות באירופה. את ההבדל האמיתי ניתן לראות בשתי התמונות המציגות את תצוגת כלי השיט. האחת מדיסלדורף, הים מדומה ומה שרואים בגובה העיניים זה בעצם קו המים. ובשנייה הים ממשי ונקודת המבט של העין היא סיפון כלי השיט. גובה פני המים הוא הגובה של הצופה וגובה המזח.
למחרת התחילה סופת גשמים המאפיינת מזג אוויר טרופי. עברנו ליד המזחים הריקים מאדם וחשבנו מה יותר טוב, תערוכה יבשתית יבשה או תערוכה במים עם הפתעות.
