האי מרושת בכבישים טובים עד סבירים והרבה דרכי עפר די משובשות, אבל מעניינות. נסיעה בין כפריו ההרריים מחזירה אותנו אל תקופת הביזנט, תרתי משמע. מיקומו, מול מפרץ איזמיר, וגודלו עשו אותו לאי חשוב ומבוצר. אי של מפרצים ומגדלים שמבצבצים בשפע בנוף הנפלא והמרשים.

ובלי הנקודה היהודית אי אפשר. כיוס הוא אחד מהאיים היווניים שבהם פרחה קהילה יהודית חשובה. מיקומו על אם הדרך הימית בין איסטנבול לארץ ישראל עשה אותו לתחנת מעבר של עולי רגל, נוצרים ויהודים. לכאן גם הגיע במאה ה 14 "בעל הטורים" רבי יעקוב בן אשר שכתב את ספר הטורים בעל ארבעת הפרקים שהיוו לאחר מכן את הבסיס ל"שולחן ערוך".  

אבל, הבה ונצא לדרך הימית, שלשמה נכתב מאמר זה.

למעט נמל אחד עברתי בשבוע האחרון של חודש יוני 2009 את כל נמלי האי ומעגנותיו. אתחיל את הסיור באזור נמל כיוס, ומשם נסובב את האי לדרומו, מערבו, צפונו וחזרה דרך החוף המזרחי. ולפני כן הערה כללית. בשנים האחרונות, במסגרת פיתוח נמלי נרחב בכל הים האגאי שנעשה בשיתוף עם האיחוד האירופי ובהשקעות של מאות מיליוני יורו, ניבנו באי כיוס מספר גדול של נמלי דייגים קטנים לצד נמלי דייגים גדולים יותר. חלקם הגדול של נמלי דייגים אלה אינו מתאים ליאכטות, הן מבחינת הצפיפות והן מבחינת העומק. במאמר זה אתייחס רק אל אותם נמלים שמאפשרים עגינה או קשירה לרציף של יאכטות בצורה סבירה ובטוחה. צריך לזכור (היטב) שכיוס נמצא על הציר היותר מסוכן של המלטמי ולא הייתי ממליץ לאף אחד להיקלע במלטמי למעגנה לא בטוחה, משום שמעגנה לא בטוחה מסוכנת במזג אוויר סוער יותר מאשר הים הפתוח בחלק זה של העולם.

אז נצא לדרך.

 

– הנמל המרכזי בכיוס. זה הוא נמל שובר גלים גדול שמאפשר הגנה טובה בכל מזג אוויר. למעט כניסת יאכטות לצורכי כניסה/יציאה מיוון הוא אינו משמש כיום מקום עגינה קבוע ליאכטות, גם אם רציפיו פנויים. שימושו הוא לתנועת מטענים, מעבורות, חיל הים ומשמר החופים. בפינתו הדרומית מזרחית יש מרינה קטנה לכלי שייט מקומיים. יאכטות לא מקומיות מתבקשות לצאת ולעבור לנמל מיועד לכך מרוחק מהעיר. מי שרוצה לעשות כניסה/יציאה מומלץ שייקשר על יד ספינות משמר החופים בצפונו המזרחי של הנמל שם מרוכזים בניני המנהלה. כל חלקו המערבי והדרומי של הנמל הגובל עם קו המים מלא במסעדות, בתי קפה, מלונות. יש אינטרנט הן אלחוטי והן בתי קפה.            

 

–  כיוס – נמל היאכטות. כ 2 מייל צפונה מהנמל המרכזי נבנתה מרינה, אלא שלא סיימו אותה ויש בה רק תשתית של רציפים, זקיפים וטבעות קשירה. בטון אפור ולא יפה. אבל, מבנה שובר הגלים, הכניסה והתשתית נותן הגנה מצויינת בכל מזג אוויר. אין מקשרים. כלי השייט הקבועים מסדרים מקשרים לעצמם או שקשורים קשירת צד. היאכטות האורחות נקשרות קשירת צד לרציף הפנימי של שובר הגלים. יש מקום ל כ 10 יאכטות. אם צפוף אפשר לעשות עגינה ים תיכונית בין הסירות/ספינות המקומיות ברציפי האצבע שבצידו המערבי של המעגן.

דלק וסופרמרקט נמצאים בסמוך, צריך רכב או מונית. העיר רחוקה, אבל מומלץ באי הזה לשכור רכב ליומיים, לטייל ולהצטייד. אין תאורה, מים או חשמל.
 

–  מפרץ אֶ מְ פ וׁר י וׁ. זה הוא מפרץ קטן בדרום מזרח האי שמסביבו כפר אמפוריו. המפרץ פתוח למזרח ודרום מזרח, אך נותן הגנה טובה בכל מזג אוויר מהכיוונים האחרים, בייחוד במלטמי. יש רציף אצבע קטן למנועיות מקומיות שיש בו מים וחשמל. אם קצה הרציף פנוי אפשר להיקשר אליו עם עוגן ירכתיים וחרטום לרציף. מעבר לכך עגינה בטוחה בחלקו הצפוני יותר של המפרץ. חלקו הדרומי רדוד למדי וזה לא משאיר הרבה מקום לעגינה, 2 – 3 יאכטות ברדיוס סיבוב בטוח.

הנוף מקסים, הסביבה מספקת עניין למי שההיסטוריה מעניינת אותו וניתן לבקר בשרידים היסטוריים רבים.

  

–  פורט אוף מֶסְ טָ ה. זה הוא מפרץ גדול הנמצא מצפון לעיר מסטה בדרום מערב האי. הוא מצויין לעגינה למעט המלטמי. אין בו שובר גלים ורציף המעבורות הישן והקטן חשוף לצפון. אלא שכעת מתנהלת שם עבודת פיתוח גדולה של נמל חדש בצידו המזרחי של המפרץ, וכל זה ישתנה לכשתסתיים המלאכה. אפשר לעגון עגינה ים תיכונית אל רציף המעבורות הישן או בין הדייגים במחסה הנמל החדש שנבנה, או סתם לעגון בחלק המזרחי היותר מוגן של המפרץ. בחוף, כיום, אין כלום חוץ מנוף ושתי מסעדות.

 –  לִ י טִ י ב י ץ' . נמל דייגים חדש המאפשר למספר יאכטות מקום עגינה. זה הוא חוף הרחצה של העיירה הביזנטית ליטי. בעיירה עצמה הנמצאת על הגבעה שמדרום לנמל הזמן עצר מלכת. החוף לעומת זאת מלא חיים, מסעדות ובתי קפה. ונמל שמאפשר ביטחון בכל מזג אוויר. המקום נמצא כ 7 מייל צפון מזרח מפורט מסטה, בצידו המערבי של האי. אפשר להתארגן בנמל זה למים וחשמל. סופרמרקט – בעיירה למעלה.

 

–מפרץ אֶ ל י נְ דָ ה. מפרץ יפה כ 4 מייל צפונה לליטי שנותן הגנה טובה במלטמי. עגינה בלבד. חוף רחצה יפה, בתי קפה.   

ההקפה של חלקו הצפוני של האי מרשימה. אורוס פֶלינֶאו מתנשא מעל מצוקי החוף הצפוני לגובה של 1400 מטר, פסגתו קרחת, אך מתחת לפסגה יש יער צפוף שמהווה ניגוד מרשים לפסגה. קניוני ענק יורדים מההר אל מצוקי החוף. אין כל מעגן בטוח בחוף זה עד שמגיעים לפינה הצפונית מזרחית של האי.

 

–העיירה קארדמילה והנמל שלה – מארמארו. מפרץ גדול פתוח לצפון בפינה הצפונית מזרחית של האי. חלקו הדרומי של המפרץ נסגר חלקית על ידי שובר גלים שנותן הגנה סבירה מפני המלטמי. קשירת צד בחלקו הפנימי או עגינה ים תיכונית. יש מים וחשמל ברציף. הנוף מדהים. תחנת רוח גדולה מתנשאת על החוף מצפון לשובר הגלים ומהווה אטרקציה סביבתית. בכיכר שמאחורי המסעדות ובתי הקפה של קו המים תמצא את כל מה שנחוץ לך.

 

– מפרץ לָ א גָ א דָ ה. בחלקו הצפוני מערבי של מפרץ זה הנמצא כ 5 מייל דרומה למארמארו, יש נמל דייגים חדש שנותן הגנה מצויינת מפני המלטמי. עגינה ים תיכונית חרטום לרציף במחסה שובר הגלים הקצר שחוסם את המפרץ למזרח. קו המים מוצף במסעדות ובתי קפה, מראה משובב נפש. נחל קטן מפכה לו אל תוך המפרץ בקצהו השני ומהווה פינת חמד שבה סירות דייגים קטנות עוגנות בצל העצים. עם מים אפשר להסתדר באמצעות אחת המסעדות. מזון ניתן לקנות בכפר.

 

 

– המספנה . שני מייל דרומה יש פיורד קטן שבקצהו הדרומי יש מספנה די גדולה שיכולה להרים על ידי שיפוע הרמה כל כלי שייט.  

 

 מדוע כיוס מכל האיים? משום שהאי מלאכרימון ומאפשר הפלגות כיף קצרות בין המפרצים השונים והנמלים

ללא צורך לעבור לאייםאחרים.

 

 

נכתב על ידי רב חובל אילן מאירסון, בעליה של יאכטה מפרשית זינה 2