ציפיתי לפגוש את הנמל הישן המוזנח והצפוף. במקום זה מצאתי מרינה חדשה ונוצצת, עדיין "בניילונים", העבודה בשטח בשלבי סיום. מסתבר שהתהליך העובר על העולם המערבי כבר משנות השבעים הגיע גם לפרבזה. הנמל הישן שמזמן חדל לתפקד בשל התחבורה היבשתית הנוחה הפך למרינה. הנמל הוחכר לחברה פרטית אשר הפכה אותו למרינה מודרנית כולל מרכז אזורי צנוע לבילוי ומסחר. במרינה נבנו בנייני מנהלה ושירותים בעלי קומה אחת או שתיים. סגנון הבנייה משתלב עם העיר הצמודה ולטעמי הוא פשוט ויפה.

מאה וחמישים יאכטות כבר עוגנות במרינה החדשה. אם מותר לי להתנבא על סמך ניסיוני, בקיץ הקרוב המרינה תהיה בתפוסה מלאה של כ-300 יאכטות.

את המרינה מנהל קונסטנטינוס ג'רוס. גבר חייכני בשנות השלושים לחייו אשר גדל והתחנך בפרבזה. לאחר לימודים לתואר שני באתונה ועבודה באזור אתונה במשך 15 שנה בנושאי ניהול ומכירות, חזר לעיר הולדתו פרבזה לנהל את המרינה החדשה. את הים הכיר מגיל הילדות כאשר כמו רוב ילדי פרבזה הפליג במועדון השיט המקומי של העיר. "את מועדון השיט אנחנו מתכוננים להכניס למרינה, כבר ייעדנו שטח ומבנה לנושא" אומר קונסטנטינוס ומוסיף: "כיום רק 10% מהעוגנים במרינה הם תושבי האזור. המשבר הכלכלי של 2009 אילץ שייטים רבים למכור את היאכטות או הסירות שלהם. אני מקווה שנצליח להחזיר את השיט לעיר".

בשלב זה המרינה מאוכלסת ברובה ביאכטות צפון אירופאיות ואיטלקיות. כ-10% מהיאכטות העוגנות הן ישראליות. סיפרתי לקונסטנטינוס על "מס העשירים" המונע מישראלים רבים להביא את היאכטות שלהם לישראל. "אני חושב שצריך לתת לשר האוצר שלכם שחוקק את החוק, מדליה של העיר" אמר קונסטנטינוס בחיוך. אמרתי לו שיש עוד כמה ערים במזרח הים התיכון שצריכות להעניק את המדליות.

העיירה פרבזה היא מקום נחמד. אומנם האתרים המרשימים שבתחומה כמו המצודות הוונציאניות – עותומניות טרם הונגשו לתיירים, אך סמטאות העיר ורציפיה, על שלל המסעדות, בתי הקפה והחנויות שוות ביקור. 

1400 יאכטות לפחות באחסנה יבשה.

בסביבה הקרובה של פרבזה יש כ- 2,000 יאכטות. איך זה מסתדר עם מרינה של 300 מקומות עגינה ועוד כ- 100 מקומות עגינה ברציף העירוני הפתוח? פשוט מאוד: היאכטות מאוחסנות על החוף. מעברו השני של המצר המוליך מהים האיוני למפרץ או יותר נכון ימה בשם אמבראקיקוס (Amvrakukos), משתרע יער תרנים. כ- 1,400 יאכטות מאוחסנות על החוף באחסנה יבשה. מרינה קטנה עם 100 מקומות עגינה ממוקמת בחזית מגרשי אחסון היאכטות. במרינה זאת ניתן לעגון לזמן קצר לאחר השקת או לפני הוצאת היאכטה לאחסנה יבשה. ההיגיון התפעולי של "מגרשי חניה" אלו הוא פשוט, אירופאי המחזיק יאכטה ביוון מגיע בדרך כלל לתקופת הפלגה אחת או למירב שתי הפלגות במשך השנה. הוא משיק את היאכטה באביב, מפליג חודשאו חדשיים ומחזיר אותה לאחסנה. פנסיונרים מפליגים כל הקיץ ומעלים את היאכטה לקראת ספטמבר אוקטובר. לשייט המעוניין להפליג במשך העונה מספר תקופות, תוך עגינת היאכטה במשך תקופות חזרתו הביתה, יש בעיית עגינה רצינית. מצאי מקומות העגינה הפנויים בקיץ במרינות מסודרות, מוגבל ביותר -ויקר מאוד. נקודה מעניינת: כ-30% מהיאכטות לא מושקות למים לקראת העונה מסיבות שונות. כך אומרת לי דנאי, שהיא ובן דודה מנהלים את מגרש האחסנה הגדול של אקטיום, מול פרבזה. בצמוד למגרש האחסנה בשם קליאופטרה. מגרש זה הוא בבעלות משפחת טאפס, בעלי המרינה החדשה של פרבזה. אם השם קליאופטרה נשמע לכם מוכר – אתם לא טועים. (ראה מסגרת).  

 במסגרת.

המס מוטל באופן שווה על כלי שיט מסחריים ופרטיים. תשלום לשנה מראש -(אפשרי רק לגבי שנת 2020) בחודש דצמבר מזכה בהנחה של 20% לפרטיות ו-25% למסחריות.

איך משלמים? אפשר באמצעות המייל https://www.aase.gr/polites/etepai

ואפשר דרך סוכן. לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים שלי לשלם במייל לא צלחו, שלח אותי שייט שכן לסוכנת נחמדה במשרד מול המרינה בפרבזה בה עגנתי. סופי גראבני היא אישה צעירה ונמרצת המנהלת משרד שרות ליאכטות. היא בכלל למדה ראית חשבון ולאחר תקופת עבודה בחנות לציוד ימי החליטה לנצל את קשריה עם משרדי המכס, משטרת הנמל ונציגות המס. כסוכנת היא מטפלת בכל הקשור בטרנזיט לוג (מסמך הנדרש מיאכטה בדגל זר המפליגה ביוון) ובתשלום מיסים. סופי עדכנה אותי כי את המס יש לשלם רק בחודשים בה היאכטה מפליגה, כלומר, לא בחדשים שהיאכטה עוגנת או מאוחסנת במרינה. לגבי חדשים אלו יש לקבל במשטרת הנמל טופס "יאכטה לא בשימוש" להחתים את המרינה או מגרש האחסנה ולהחזירו למשטרת הנמל. תהליך דומה קיים לגבי הטרנסיט לוג. ניתן להפקיד אותו במשטרת הנמל כאשר היאכטה מוספנת לחורף. תקופת ההקפאה תתווסף לתאריך הנקוב לפקיעת תוקף הטרנסיט לוג.