דרומית מערבית לברצלונה
גיורא קדר
רבים מגדירים את האיים הבלאריים הנמצאים מזרחית לספרד כ-"פנינת הים התיכון". הפעם יצאנו לאיים מברצלונה, בירת השיט של ספרד ואחת ממרכזי השיט העולמיים. על הפלגה דרומית מזרחית מברצלונה בכתבה שלפניכם.
הוי ברצלונה ברצלונה …
עוד במטוס – ברגע האחרון לפני הנחיתה מתגלה קו החוף של העיר ברצלונה, בירת צפון ספרד. נמל מסחרי ענק, מרינות בהן עוגנות אלפי יאכטות ועיר גדולה. אבל הקטע המעניין יותר מתגלה רק כאשר מתחילים את הסיור בעיר עצמה. ברצלונה היא אחת הערים המעניינות בעולם. בדעה זאת מחזיקים רבים וטובים. יש בה שילוב מדהים של ארכיטקטורה מודרנית (על גאודי בוודאי שמעתם, אבל הוא לא היחיד) עם בנייה ים תיכונית מאסיבית בניחוח של פעם. אטרקציות לתיירים עם קו חוף רומנטי, פשוט וחף מכל גינונים.
מיד לאחר הנחיתה עוד טרם הגענו לים, התייצבנו בשערי המוזיאון הימי. המוזיאון שוכן בבנייני המספנה העתיקה של ברצלונה. זוהי אחת מאותן המספנות אשר בה בנו את אניות המפרש ובזכותן נבנתה והתעצמה האימפריה הספרדית אשר שלטה בימים עד המאה השמונה עשרה. המוזיאון בנוי כמוזיאון לימודי, המבקר יכול ללמוד על התפתחות כלי השיט מאז ימי קדם, על התפתחות הנמל של ברצלונה מאז יסודו ע"י הרומאים ועד היום, על סוגי כלי שיט, תהליך בנייתם וצורת הפעלתם. הכל באופן מוחשי. אתה יכול לגעת בכלי השיט העתיקים, להסתובב בשחזור הנמל העתיק ולשמוע את קולות הימאים והסוורים ברקע. אחד המוצגים המעניינים ביותר היא ספינת הגלאון. גלאון הייתה ספינת משוטים אשר היו לה גם מפרשים. סוג זה של ספינות היה למעשה פיתוח מתקדם יותר של הספינות הרומאיות אשר התבססו על חתירה בנוסף למערך הכולל מפרש רוחבי אשר איפשר הפלגה ברוחות כהות. דגמי הגלאון הגיעו לשיא פריחתם במאה ה13- בשורת הציים של ונציה, גנואה וספרד. כלי שיט זה היה למעשה הראשון אשר חומש בתותח. שחזור מדויק של כלי השיט המרשים הזה מוצג במוזיאון על כל מאה ושלושים(!) חותריו וממחיש גם בתאורה וצליל את חיי היום-יום בכלי. מדי פעם כאשר אני מפליג מול רוח בעצמה של 20 קשר ומחמת עצלנות או קוצר זמן מגולל את המפרשים, מניע את המנוע ומפעיל את ההיגוי האוטומטי, אני חושב על אותם ימאים קדמונים ששטו באותם נתיבים בים התיכון והיו צריכים לחתור כמה יממות מול הרוח. גם המוזיאון ממחיש יפה את הקשיים העצומים שעמדו לפני הספנים בכל הדורות.
בירת שיט עוד במטוס – ברגע האחרון לפני הנחיתה מתגלה קו החוף של העיר ברצלונה, בירת צפון ספרד. נמל מסחרי ענק, מרינות בהן עוגנות אלפי יאכטות ועיר גדולה. אבל הקטע המעניין יותר מתגלה רק כאשר מתחילים את הסיור בעיר עצמה. ברצלונה היא אחת הערים המעניינות בעולם. בדעה זאת מחזיקים רבים וטובים. יש בה שילוב מדהים של ארכיטקטורה מודרנית (על גאודי בוודאי שמעתם, אבל הוא לא היחיד) עם בנייה ים תיכונית מאסיבית בניחוח של פעם. אטרקציות לתיירים עם קו חוף רומנטי, פשוט וחף מכל גינונים.
מיד לאחר הנחיתה עוד טרם הגענו לים, התייצבנו בשערי המוזיאון הימי. המוזיאון שוכן בבנייני המספנה העתיקה של ברצלונה. זוהי אחת מאותן המספנות אשר בה בנו את אניות המפרש ובזכותן נבנתה והתעצמה האימפריה הספרדית אשר שלטה בימים עד המאה השמונה עשרה. המוזיאון בנוי כמוזיאון לימודי, המבקר יכול ללמוד על התפתחות כלי השיט מאז ימי קדם, על התפתחות הנמל של ברצלונה מאז יסודו ע"י הרומאים ועד היום, על סוגי כלי שיט, תהליך בנייתם וצורת הפעלתם. הכל באופן מוחשי. אתה יכול לגעת בכלי השיט העתיקים, להסתובב בשחזור הנמל העתיק ולשמוע את קולות הימאים והסוורים ברקע. אחד המוצגים המעניינים ביותר היא ספינת הגלאון. גלאון הייתה ספינת משוטים אשר היו לה גם מפרשים. סוג זה של ספינות היה למעשה פיתוח מתקדם יותר של הספינות הרומאיות אשר התבססו על חתירה בנוסף למערך הכולל מפרש רוחבי אשר איפשר הפלגה ברוחות כהות. דגמי הגלאון הגיעו לשיא פריחתם במאה ה13- בשורת הציים של ונציה, גנואה וספרד. כלי שיט זה היה למעשה הראשון אשר חומש בתותח. שחזור מדויק של כלי השיט המרשים הזה מוצג במוזיאון על כל מאה ושלושים(!) חותריו וממחיש גם בתאורה וצליל את חיי היום-יום בכלי. מדי פעם כאשר אני מפליג מול רוח בעצמה של 20 קשר ומחמת עצלנות או קוצר זמן מגולל את המפרשים, מניע את המנוע ומפעיל את ההיגוי האוטומטי, אני חושב על אותם ימאים קדמונים ששטו באותם נתיבים בים התיכון והיו צריכים לחתור כמה יממות מול הרוח. גם המוזיאון ממחיש יפה את הקשיים העצומים שעמדו לפני הספנים בכל הדורות.
(משמאל- שחזור ספינת הגליאון במוזאון הימי בברצלונה)ב1992- אירחה ברצלונה את המשחקים האולימפים אשר הוסיפו עוד אטרקציות ומבנים מעניינים לעיר שגם קודם לכן הייתה משופעת בהם. המרינה של פורט וול (PORT VELL ) היא אחת מהם. היא נבנתה כמרכז לתחרויות השיט האולימפיות. במרינה 410 מקומות עגינה ליאכטות מ10- ועד 110 מטר והיא מרכז בילוי עצום. בנוסף נמצא במרינה מרכז סחר עולמי הכולל תערוכות קבועות ומשתנות, מרכז כנסים אדיר ממדים, מרכז בילוי הכולל את האקווריום הגדול ביותר בים התיכון, בתי קולנוע, מסעדות וחנויות. המיוחד במרינה זו הוא העיצוב והתכנון. זה פשוט מקום יפה. כל הפעילות הספורטיבית, החברתית והמסחרית משתלבת עם קו המים והמרינה. המרינה עצמה היא "המילה האחרונה" בתכנון ובנית מרינות. לכל יאכטה יש בנוסף לחשמל ומים גם שני קווי טלפון ואפשרות חיבור לטלוויזיה לווינית. במרינה אפשרויות הוצאה מהמים לכלי-שיט עד 1500 טון(!). אני מניח שכל אלה הן הסיבות הטובות לעגינת מספר מרשים כל כך של יאכטות-על.
אושיאניס 47.3
היאכטה שלנו בהפלגה זאת הייתה אושיאניס 47.3 מתוצרת בנטו. זאת הייתה הפלגתי הראשונה במודל חדיש זה. התחושה הראשונה שחשתי עם עליתי על הסיפון הייתה: "הייתי כבר בסרט הזה". ובאמת הקוק-פיט והסלון הזכירו לי את הבנטו 50 בו הפלגתי שנה קודם. בנטו "חתכה" את תא הצוות אשר ממוקם בחרטום ובנתה כלי אשר מזכיר בגודלו את ה-50 אבל זול ממנו ב-40% . ההפלגה הראשונה שתוכננה הייתה הפלגת לילה. הרוח התנהגה בהתאם לחוק הראשון של השייט: "הרוח תמיד תנשב בכיוון ההפוך לכיוון אליו תרצה להפליג". או במילים אחרות: "על השייט להיות תמיד מתוסכל". מכיוון שלוח הזמנים היה צפוף הנענו מנוע, הרמנו את הראשי המצומצם, מיקמנו אותו קרוב לקו השידרית והתארגנו נפשית לקפיצות. וכאן המלצה, כאשר אתם מפליגים נגד הרוח בים גלי כדאי להניף את המפרש הראשי. המפרש לא יסייע להתקדמות, נהפוך הוא. אבל החיים ביאכטה יהיו הרבה יותר נעימים, מאחר שהנדנוד יהפוך לנסבל יותר.
ה – 47.3 הפליגה מול ה-25 קשר "כמו גדולה" הקוק-פיט נשאר יבש וההגה האוטומטי לא התקשה בשמירת הקורס. לפנות בוקר ארעה תקלה. המנוע הדמים ואנחנו עברנו מיד להפלגת מפרשים והמשכנו בכיוון תוך ביצוע גלסים. סיבת התקלה התגלתה מאוחר יותר: סתימת דלק. זוהי תקלה נפוצה במזג אויר קשה. המים והלכלוך אשר נחים בשלוה על קרקעית מיכל הדלק מוצאים דווקא את הזמן הכי פחות מתאים להיכנס לצנרת. נדנודים חזקים וקפיצות מערבלים את המים והלכלוך ופתח צינור הדלק הנמצא מעט גבוה מהקרקעית קולט דלק מלוכלך. לכן רצוי להתקין מסנן/מפריד ראשוני לפני המנוע אשר יאפשר ניקוז הדלק המלוכלך מבלי להזדקק לניקוז אויר או פירוק צנרת הדלק כדי לשחרר את הסתימה. (תענוג קטן כאשר היאכטה מתנדנדת, רק לחשוב על ריח הסולר עושה לי רע). מאחר וכבר היינו בפתחו של המפרץ הגדול בואכה אלקודיה המשכנו בהפלגת מפרשים אל תוך המפרץ.
המעגן הראשון שלנו במיורקה היה פורטו אלקודיה (PORTO ALCUDIA ). מיורקה היא האי הגדול באיים הבלארים שהם חלק מספרד. החוף הדרומי של מיורקה הוא החוף המאוכלס יותר ובו נמצאת בירת האי פלמה דה מיורקה (ראה כחול 6). כיוון ההפלגה הפעם היה ממערב למזרח, לאורך החוף הצפוני של האי מיורקה. האדם הראשון שפגשנו במרינה של אלקודיה היה יורן. יורן הוא מכונאי גרמני שנולד בהמבורג לפני 20 שנה והחליט שמזג האוויר בפלמה טוב יותר לבריאות. מניסיוני האישי הסכמתי אתו. זוכרים את התקלה בצנרת הדלק? ובכן יורן אשר הוזעק למרינה ע"י הסוכן המקומי של "בנטו" פתר את הבעיה תוך זמן קצר. זאת לא הפעם הראשונה שאני ניתקל ב"מאפיה" של סוכני "בנטו" הפרוסה בכל רחבי הים התיכון. אין ספק שזאת הרגשה נעימה לדעת שיש לך כתובת בכל חור נידח וזה כמובן יתרונה של חברת ענק.
לאחר פתרון הבעיה הטכנית יצאתי ל"סיבוב" בעיירה. מי שינחת בעיירה במקרה לא ידע שהוא בספרד. זאת עיירת תיירות נחמדה, שומעים שם בליל שפות אירופאיות, המסעדות הן בכל הסגנונות האירופאים וכן, יש גם מסעדות ספרדיות. גם ספרדית שומעים מפעם לפעם. בדומה ליורן המכונאי הגרמני, נמצאים במיורקה עשרות אלפי אירופאים רובם גרמנים ואנגלים אשר גרים באי באופן קבוע. חלקם עובדים וחלקם פנסיונרים. בריאן הוא מדריך שיט אנגלי שעובד כבר חמש שנים בסניף המקומי של – RYA התאחדות השיט המלכותית. מאות אנגלים מגיעים מדי שנה למיורקה כדי לעבור קורס שיט מבלי להזדקק לחליפת סערה וסוודר מתחתיה.
האם אתה מרגיש שאתה חי בספרד? בריאן: "ביום יום לא, כולם מדברים אנגלית או גרמנית. אני אוכל אוכל אנגלי קורא עיתונים מאנגליה והחברים שלי כולם אנגלים". בכל זאת, אני מקשה, אתה בספרד? "רק במגעים עם השלטונות אני מרגיש שאני בספרד" עונה בריאן. וכאן מתחיל בריאן לתאר מסכת של בירוקרטיה מצד משטרת הנמלים ומשמר החופים שכל השומע אותה יעניק מיד למינהל הספנות ומשטרת ישראל את התואר "חסידי אומות עולם". אנחנו בכל אופן לא נתקלנו בבירוקרטיה מאחר וההפלגה שלנו היא הפלגה בתוך ספרד.
אחר הצהרים עזבנו את המרינה הנוחה של אלקודיה והפלגנו מזרחה. הרוח הצפונית מזרחית התעוררה ואנחנו החלקנו על המים השקטים במהירות 5 קשר מול רוח של 8 קשר. ביצוע מרשים למפרשית קרוזינג. בפעם המי היה יודע כמה בחיי אימתתי את האימרה: "מה שעולה כסף גם שווה אותו". הפעם מדובר במפרשים, באושיאניק 47.3 – הותקן מפרש ראשי עם שחיפים מלאים (FULLY BATEN ). תפסני המפרש לתורן היו מדגם הגלגליות (SLIDERS ). השחיפים המלאים הבטיחו גזרת מפרש בגודל מכסימלי עם יכולת הפלגה טובה מאוד נגד הרוח. הגלגליות התפורות למפרש הבטיחו עליה והורדה קלה וחלקה של המפרש. שחרור תפסן מעלן הראשי הוריד את הראשי לתיק האיסוף (EASY PAC ) כמו הורדת גליוטינה. הפלגנו לאורך מצוקי החוף כאשר אנחנו שומרים מרחק מתאים מהם, כדי להימנע מהרוח החוזרת. לקראת ערב ראינו את העיר קלה ראטג’אדה (CALA RATJADA ) שם תכננו לעגון. בעיר זאת נתקלנו בבעיית השיט הרצינית ביותר של פלמה: אין מקומות עגינה! מוזר לאמר זאת באי שיש בו 41 מרינות עם כ17,000- מקומות עגינה. אך 150 שנה של שיט עשו זאת. קצב בניית מקומות עגינה לא מדביק את גידול מספר היאכטות. בקיצור: אם לא תגיעו למרינה בשעה סבירה (4-6 אחה"צ) אין סיכוי שתמצאו מקום עגינה. טוב, לא אסון לעמוד במפרץ על עוגן. אך זאת כבר שאלה של העדפה אישית. אנחנו בכל אופן ניצלנו את שליטתו הוירטואוזית של ארן ביאכטה והצלחנו למצוא בקושי מקום ליד הרציף. ראטג’אדה היא עיירת דגים עתיקה הנמצאת בקצה הצפון מזרחי של מיורקה. היא נמצאת רק 25 מייל מהאי מינורקה (MINORCA ) ולכן יאכטות רבות מנצלות את המעגן לפני החצייה. מרכז העיירה הנמצא כמובן בהמשך המעגן, הוא מקום עם אופי ומצדיק ביקור של אחה"צ או ערב. בהמשך משתרעת עיירת תיירות ענקית מהסוג של מסעדה – פאב – חנות מזכרות – חנות ביגוד אופנתית וכן הלאה. כל עיירות התיירות האלו נראות אותו הדבר: בסיציליה, רודוס, קפריסין או אילת. אל תטעו, כדאי לבקר במקום. לא חייבים להסתובב במדרכות "האינסטנט". הנוף המשקיף על המפרץ, ההרים המיוערים מסביב ובתי הקפה ליד המעגן הם תאווה לעין.
מינורקהבבוקר יצאנו לים חלק דמוי שיש, הקורס היה צפוני מזרחי לכיוון האי מינורקה. מינורקה למרות שהוא האי השני בגודלו באיים הבלאריים הוא סיפור שונה ממיורקה, לטעמי לטובה. אם אתם מחפשים דיסקוטקים אולטרה מודרנים עם תאורה פסיכודלית ובארים בסגנון הי-טק אז תישארו במיורקה ובאיביזה. כאן במינורקה מורידים מהלך. אם אתם מחפשים מקומות עגינה שקטים, חופים מבודדים ובתי קפה בסגנון הישן הגעתם למקום הנכון. האי הנמוך אורכו 30 מיל (כ60- ק"מ) על 15 מיל (כ30- ק"מ). אבן הגיר המסיסה שלו גרמה ליצירת פיורדים עמוקים לאורך חופיו. הפיורדים הנקראים בשם המקומי קלה (CALA ) הם מקומות העגינה באי. חלקם הפכו לנמלים חלקם למרינות וחלקם הם סתם מקומות עגינה קסומים.
למעגן של פורטו דה סיודדלה (PUERTO DE CIUDADELA ) הגענו בשעות הצהרים. כאן נתקלנו במוסד החזק ביותר בספרד אחרי הכנסיה הקתולית: הסיאסטה. עוצר בג’נין זה כלום לעומת שעות הסיאסטה בעיר ספרדית קטנה. העיר נראית נטושה. כמה "בוגדים" מוכנים להגיש לך בקיוסק או בבית הקפה משקה קר אבל לא יותר מזה, הכל סגור. העיר העתיקה מקסימה. היא משתרעת על חצי אי הנמצא בין שני פיורדים- קאלות. במרחק הליכה קצר ממרכז העיר הבנוי מאבן גיר מסותתת בקפידה נמצאים משקים חקלאיים קטנים או מכלאות כבשים. בקיצור לא עיר אירופאית טיפוסית. בעיר הרבה פנסיונים קטנים ולשמחתי מעט בתי מלון גדולי ממדים. קשה להאמין שאנחנו רק 25 מיל ממיורקה. גם כאן יש הרבה זרים במיוחד פנסיונרים אבל איך שהוא הם נבלעים באווירה המינורקית. מה גרם למינורקה לא להיפגע מגל התיירות אשר שטף את האיים השונים? שתי סיבות: הראשונה העדר חופים חוליים רחבי ידיים והשניה היסטורית. מיורקה הייתה מעוז התנגדות לכוחות הפשיסטים בזמן מלחמת האזרחים בספרד. מלחמה זאת התנהלה בין הכוחות הרפובליקנים, אשר נתמכו ע"י ברית המועצות והשמאל העולמי לבין הכוחות הפשיסטים אשר נתמכו ע"י גרמניה הנאצית ואיטליה. המלחמה העקובה מדם התנהלה בשנות השלושים ובסיומה פרנקו הוכתר כשליטה היחיד של ספרד. הוא לא שכח מי היה נגדו ולכן אזורים שלמים נידונו לחרם של השלטון המרכזי. כתוצאה מכך שבזמן שבאיים הסמוכים השקיעו בבניית כבישים, רשת חשמל ותשתיות תיירות במינורקה הזמן עמד מלכת, למזלנו.
לוח הזמנים לא אפשר לנו להישאר בפורטו סיודדלה ואחר הצהרים הפלגנו מזרחה. החוף הצפוני של מינורקה סופג את זעמה של רוח המיסטרל הצרפתית והוא טרשי ושומם. כמה מפרצים קטנים לאורך החוף מזמינים עגינה אבל בתנאי שהרוח אינה צפונית (ברוב הזמן הרוח אכן צפונית). עם מעבר קפ קבו בלנה (CABO BALLENA ) משתנה הנוף החופי והופך למפורץ. פורנלס (FORNELLS ) נמצאת בפתחו של הפיורד העמוק הנקרא בשם זה ונמשך כ2- מייל לתוך היבשה. המפרץ הענק זרוע במפרצונים קטנים. במפרץ שני איים המזמינים טיול באמצעות סירת הגומי. חלקו הגדול של המפרץ במיוחד בדרומו רדוד ועומקו מטר אחד ופחות. המפרץ הענק מאכלס מאות יאכטות העוגנות בפינותיו השונות וכן מועדוני גלישה ושיט מפרשים הנהנים מהרוח הצפונית החזקה האופיינית למקום בקיץ. המרינה של פורנלס נמצאת בכניסה למפרץ. העיירה הקטנטונת בנויה בעיקר מבתי קיץ להשכרה. המרינה נוחה אך רדודה ולכן נאלצנו לעגון ממש בפתח. לאוהבי מפרצים קטנים ואיזורי עגינה מבודדים אני ממליץ בחום על פורנלס.
מסעדת הדגים של משפחת קורנס הנמצאת על רציף המרינה בפורנלס לקחה ב"הליכה" את תואר "המסעדה הטובה ביותר בהפלגה זאת". כמו תמיד מסעדה משפחתית ותיקה לא יכולה לאכזב. הפאייה שלהם עם פירות הים היה מעדן. פאייה היא תבשיל אורז מעורב בפירות ים דגים או עם בשר. מקור השם היא במילה הערבית פאיה שפירושו שאריות. הכיבוש הערבי של ספרד אשר הסתיים לפני כ600- שנה השאיר עקבות רבים ולא רק בשטח הקולינארי. תחת השפעת היין המצוין חזרנו קצת מתנדנדים ליאכטה ומוקדם בבוקר יצאנו מזרחה. נכנסנו לבקר במפרץ ארנל דל קסטל arnal del castell) ) מעגן זה הוא מסוג המעגנים המכונים "מעגן לארוחת בוקר". כלומר נחמד לעגון לזמן קצר, המספיק לצורך הכנת החביתות, שחיה, קפה ולהמשיך. המעגן מוקף בבתי מלון וחופי רחצה ופתוח כלפי צפון. להישאר במפרץ כאשר מתעוררת רוח צפונית יכול להיות סיפור לא נעים. המעגן הבא הוא קלה דה אדאיה (cala de addaya) והוא ההפך הגמור מקודמו. אנחנו מכנים מעגנים כאלו בשם "מעגן לארוחת ערב" כלומר מעגן המוגן היטב מכל הכוונים. המעגן נמצא בתוך מפרץ עמוק, בכניסה למפרץ קיבלנו שיעור מאלף על חשיבותו ונחיצותו של מדריך השיט. בשל מזל ביש וחוסר תיאום הסקיפר שלנו לא הביא איתו את מדריך השיט של האיים הבלארים. אמנם המפות שלנו היו בקנה מידה סביר וגם הפלוטר נתן תמונה לא רעה אבל אף אחד מהם לא נותן תמונה מלאה והסבר מפורט פרט למדריך. ארן הסקיפר שהוא גם יבואן מדריכי השיט (הסנדלרים הולכים תמיד יחפים) צילם את העמודים הרלוונטים בספר. וכך עם צילום תרשים הכניסה נכנסנו למעגן של אדיה. הכניסה למעגן מסובכת ומפותלת בינות שרטוני סלעים וחול. כמובן שכמה מצופים האמורים להיות נסחפו וכך מצאנו עצמנו מגרדים קלות את הקרקעית. גרוד מיותר שהיה נמנע אם השרטוט במדריך היה מקורי ולא צילום שחור לבן. לאחר מכן לכשקראתי את המדריך בדיעבד הסתבר כי זהו מקום מועד לפורענות וכבר בעבר מצאו ספינות את סופן על שרטונות המפרץ. היה כדאי להתאמץ כדי להיכנס לאדאיה. זהו מעגן שקט מוקף חורשות, בחלקו הוא מרינה מסודרת וברובו מפרץ בו ניתן לעגון בבטחה. הכפר הקטן בנוי ברובו מבתי נופש והמקום היחידי שבו נצפתה תנועת בני אנוש בשעות הצוהריים היה בית הקפה המקומי.
מהון
ראיתם את הסרט "תותחי – נברון"? בסרט מתוארת פשיטת קומנדו על צוק הנשקף אל הים ובראשו עמדות תותחים. זאת הייתה המחשבה שחלפה בראשי כאשר התקרבנו למהון MAHON בירת מינורקה. אין ספק שהכניסה מרשימה. חצי האי לה מולה LA MOLA הנמצא מצפון, מוקף צוקים אדירים ותותחים בראשם ונראה מרחוק. ככל שנכנסנו למפרץ העמוק הייתה לי הרגשה שכבר ביקרתי במקום. ואכן מי שביקר בערי הנמל היסטוריות של הצי הבריטי כמו פורטסמוט או סאוטהפטון יראה את אותם ביצורים, חומות ובניינים. כאשר מפליגים פנימה לא קשה להבין מדוע במשך מאות או אלפי שנים נלחמו המעצמות הימיות על השליטה בנמל הטבעי הזה. מלבד היותו נמל לכל מזג אוויר הוא גם קל להגנה בשל הצוקים המקיפים אותו ובשל האי לזרטו LAZARETO הנמצא בפתחו. מהון נוסדה ע"י הקרטגים צאצאי הפיניקים שכניו הצפוניים של שלמה המלך. מקור השם מהון הוא כנראה שיבוש של השם מאגו. מאגו היה אחיו הצעיר של חניבעל שליט קרטגו, אשר ייסד את מהון בשנת 206 לפנה"ס. לקרטגים אין זכר בעיר אבל האנגלים אשר שהו באזור לסירוגין במשך עשרים שנים השאירו אחריהם עקבות רבים בדמות בניינים אופיינים ואפילו מבשלת ג’ין. אחד המקומות המעניינים נקרא מהון גולדן פרם (כנראה ע"ש צבעם הצהוב של הבניינים), זוהי קבוצת בניינים בסגנון אנגלי הנמצאת בצדו הצפוני של המפרץ. האגדה מספרת שהאדמירל נלסון אשר כיהן כמפקד הצי האנגלי בים התיכון אירח כאן את פילגשו הליידי המילטון. אם הסיפור נכון אז האדמירל ידע לבחור מקום מתאים לרומנטיקה.
ראיתם את הסרט "תותחי – נברון"? בסרט מתוארת פשיטת קומנדו על צוק הנשקף אל הים ובראשו עמדות תותחים. זאת הייתה המחשבה שחלפה בראשי כאשר התקרבנו למהון MAHON בירת מינורקה. אין ספק שהכניסה מרשימה. חצי האי לה מולה LA MOLA הנמצא מצפון, מוקף צוקים אדירים ותותחים בראשם ונראה מרחוק. ככל שנכנסנו למפרץ העמוק הייתה לי הרגשה שכבר ביקרתי במקום. ואכן מי שביקר בערי הנמל היסטוריות של הצי הבריטי כמו פורטסמוט או סאוטהפטון יראה את אותם ביצורים, חומות ובניינים. כאשר מפליגים פנימה לא קשה להבין מדוע במשך מאות או אלפי שנים נלחמו המעצמות הימיות על השליטה בנמל הטבעי הזה. מלבד היותו נמל לכל מזג אוויר הוא גם קל להגנה בשל הצוקים המקיפים אותו ובשל האי לזרטו LAZARETO הנמצא בפתחו. מהון נוסדה ע"י הקרטגים צאצאי הפיניקים שכניו הצפוניים של שלמה המלך. מקור השם מהון הוא כנראה שיבוש של השם מאגו. מאגו היה אחיו הצעיר של חניבעל שליט קרטגו, אשר ייסד את מהון בשנת 206 לפנה"ס. לקרטגים אין זכר בעיר אבל האנגלים אשר שהו באזור לסירוגין במשך עשרים שנים השאירו אחריהם עקבות רבים בדמות בניינים אופיינים ואפילו מבשלת ג’ין. אחד המקומות המעניינים נקרא מהון גולדן פרם (כנראה ע"ש צבעם הצהוב של הבניינים), זוהי קבוצת בניינים בסגנון אנגלי הנמצאת בצדו הצפוני של המפרץ. האגדה מספרת שהאדמירל נלסון אשר כיהן כמפקד הצי האנגלי בים התיכון אירח כאן את פילגשו הליידי המילטון. אם הסיפור נכון אז האדמירל ידע לבחור מקום מתאים לרומנטיקה.
העיר מהון עצמה משתרעת בצדו הדרומי של המפרץ כאשר מצדו הצפוני מול העיר נמצאים בסיסי הצי המבוצרים אשר בחלקם אפשר ומומלץ לטייל וחלקם הוא שטח צבאי סגור. בתוך המפרץ גילינו מתקן בלתי מוכר. בשל חוסר במקומות עגינה ליאכטות בנו כאן רפסודות גדולות העוגנות באמצע המפרץ. כל "אי" כזה מצויד במצופים וחבלי עגינה והוא מנוהל כמרינה. האשפה נאספת ממנו וניתן לקבל חיבור חשמלי. ברפסודות הנמצאות במפרצון של קלה לונגה LLONGA הנמצא בצדו הצפוני של המפרץ ניתן לקבל על הרפסודה גם מים. ברפסודות אחרות יש אפשרות לקבל מים במקום סמוך. פרט לרפסודות המסוגלות לעגן בין 25 ל 50 יאכטות כל אחת, בקצהו הרחוק של המפרץ מופעלת מרינה. למרינה שני חסרונות עיקריים. האחד – היא נמצאת במקום הפחות יפה (שלא להגיד מכוער) של מפרץ מהון מול תחנת הכוח והנמל המסחרי. והשני, היא רחוקה מהעיר היפה. חוץ מזה הכל בסדר. במרינה זאת הנקראת בשם פורט היברנדה HIVERNADA קיבל אותנו ג’וסף ווסלו רוביו, בחור איטלקי שחי בעבר בישראל ובברזיל. המצב במרינה נראה נואש מבחינת מקומות העגינה אבל כמו שנאמר "אם יש חברים לא צריך פרוטקציה". רוביו קשר אותנו לרציף. במקום מכובד. השעה הייתה עדיין מוקדמת ונפש חיה לא נראתה מסביב. שאלתי את רוביו אם במהון הסייסטה המקודשת מתחילה מוקדם יותר. לא, הוא ענה, כולם הלכו לראות את משחקי הכדורגל של הגביע העולמי.
מינורקה קווים לדמותה
האי מינורקה כמו רוב איי הים התיכון עבר במרוצת ההיסטוריה תהפוכות רבות. בתקופה העתיקה שלטו באי פיניקים, קרטגים, יוונים, רומאים, ונדלים, ביזנטים, ויזגוטים ולבסוף המורים שליטיה המוסלמים של ספרד. אולם ההיסטוריה של האי מתחילה אלפי שנים קודם. באי נותרו שרידים רבים מהתקופה הנאוליטית (בעיקר שרידי מבנים ומערות מגורים) ומהתקופה המגליטית: מגדלים ואנדרטאות קבורה. המגדלים נקראים בשם טליוט (TALAYOTS ) והאנדרטאות בשם נאוטס (NAVETAS ). באי נמצאו יותר מ – 400 שרידי מבנים עתיקים, בינהם מבנה שהוא כנראה המבנה העתיק ביותר באירופה.
הקרטגים, אותם צאצאי הפינקים אשר התיישבו בקרטגו, טוניס של היום יסדו את הערים מהון וסידאדלה. הרומאים אשר שלטו באי כ- 500 שנה מ- 123 לפני הספירה השאירו אחריהם מבנים רבים ובנו את הדרך הסלולה הראשונה באי. גלי הכובשים שבאו אחרי תקופת השגשוג הרומית לא השאירו את רישומם באי עד לכיבוש המוסלמי ב- 913 אחרי הספירה. מינורקה נשארה המעוז המוסלמי האחרון בספרד עד שהמלך אלפונסו השלישי מאורגון כבש את האי בשנת 1287. הטורקים פשטו על האי פעמיים תחת פיקודו של בארברוסה אשר היה ספק אדמירל ספק שודד-ים. פשיטות אלו החריבו את מהון וסידאדלה, והאי נכנס לתרדמה עמוקה.
הנמל הטבעי עמוק המים של מהון ומיקומו של האי מינורקה משכו את תשומת ליבן של המעצמות הימיות. אנגליה כבשה את האי ב- 1708 ושלטה באי עד 1756. בתקופה זאת ביצרו הבריטים את מהון והקימו בה מעוז ימי אדיר אשר קיים עד היום. ואולם מצודות העיר לא עמדו בפני הצבא הצרפתי אשר נחת ליד סידאדלה וצר על מצודת סאן-פיליפ. בשנת 1763 חזרו הבריטים. מהכיבוש הצרפתי נשארה בכל זאת מזכרת בינלאומית: רישליה – המפקד הצרפתי אשר כבש את האי ערך מסיבת ניצחון בפריס, במסיבה זאת הוגש רוטב חדש – מהונז, כלומר ממהון ע"ש בירת האי. הרוטב אשר התבסס על שמן הזית המקומי של מינורקה האלי-אולי בתוספת ביצים ידוע עד היום הזה בשם מיונז. ושוב נכבש האי ע"י כוחות צרפתים-ספרדים ב- 1782. כמובן מיד לאחר הכיבוש החריבו הכובשים את מצודת מהון. שש עשרה שנה לאחר מכן כבשו הבריטים שנית את האי וביצרו עוד יותר את מצודת העיר מהון, הנראית עד היום כמבצר ענק ומרשים. תוצאה נוספת של חילופי שלטון אלו הייתה העברת בירת האי מסידאדלה למהון, זאת בשל העובדה שמצודת מהון והנמל הצבאי בה הפכו לגורם החשוב ביותר באי. בעקבות החתימה על אמנת אמיאן החזירו הבריטים את מינורקה לספרדים. ב- 1830 הרשו הספרדים לצרפתים להשתמש באי כבסיס לפעולתם הצבאית באלגיריה ומאז שקט האי עד מלחמת האזרחים הספרדית בשנות השלושים של המאה הקודמת. שתי מכות נחתו על האי במאה העשרים. כתוצאה מחוסר עבודה היגרו רבים מבני האי לארצות הברית בעיקר לחוף המערבי וכפרים רבים התרוקנו מתושביהם. המכה השניה שניחתה הייתה במלחמת האזרחים בה נשלט האי ע"י הרפובליקנים. במהלך המלחמה בה הפסידו הרפובליקנים לפשיסטים בפיקודו של הגנרל פרנקו, חרב חלק גדול מהאי. רק בעשרים שנה האחרונות חל פיתוח כלכלי משמעותי של האי בעיקר בתחום התיירות. היום מינורקה הוא אחת מפנינות החמד היותר שקטות של הים התיכון.
האי מינורקה כמו רוב איי הים התיכון עבר במרוצת ההיסטוריה תהפוכות רבות. בתקופה העתיקה שלטו באי פיניקים, קרטגים, יוונים, רומאים, ונדלים, ביזנטים, ויזגוטים ולבסוף המורים שליטיה המוסלמים של ספרד. אולם ההיסטוריה של האי מתחילה אלפי שנים קודם. באי נותרו שרידים רבים מהתקופה הנאוליטית (בעיקר שרידי מבנים ומערות מגורים) ומהתקופה המגליטית: מגדלים ואנדרטאות קבורה. המגדלים נקראים בשם טליוט (TALAYOTS ) והאנדרטאות בשם נאוטס (NAVETAS ). באי נמצאו יותר מ – 400 שרידי מבנים עתיקים, בינהם מבנה שהוא כנראה המבנה העתיק ביותר באירופה.
הקרטגים, אותם צאצאי הפינקים אשר התיישבו בקרטגו, טוניס של היום יסדו את הערים מהון וסידאדלה. הרומאים אשר שלטו באי כ- 500 שנה מ- 123 לפני הספירה השאירו אחריהם מבנים רבים ובנו את הדרך הסלולה הראשונה באי. גלי הכובשים שבאו אחרי תקופת השגשוג הרומית לא השאירו את רישומם באי עד לכיבוש המוסלמי ב- 913 אחרי הספירה. מינורקה נשארה המעוז המוסלמי האחרון בספרד עד שהמלך אלפונסו השלישי מאורגון כבש את האי בשנת 1287. הטורקים פשטו על האי פעמיים תחת פיקודו של בארברוסה אשר היה ספק אדמירל ספק שודד-ים. פשיטות אלו החריבו את מהון וסידאדלה, והאי נכנס לתרדמה עמוקה.
הנמל הטבעי עמוק המים של מהון ומיקומו של האי מינורקה משכו את תשומת ליבן של המעצמות הימיות. אנגליה כבשה את האי ב- 1708 ושלטה באי עד 1756. בתקופה זאת ביצרו הבריטים את מהון והקימו בה מעוז ימי אדיר אשר קיים עד היום. ואולם מצודות העיר לא עמדו בפני הצבא הצרפתי אשר נחת ליד סידאדלה וצר על מצודת סאן-פיליפ. בשנת 1763 חזרו הבריטים. מהכיבוש הצרפתי נשארה בכל זאת מזכרת בינלאומית: רישליה – המפקד הצרפתי אשר כבש את האי ערך מסיבת ניצחון בפריס, במסיבה זאת הוגש רוטב חדש – מהונז, כלומר ממהון ע"ש בירת האי. הרוטב אשר התבסס על שמן הזית המקומי של מינורקה האלי-אולי בתוספת ביצים ידוע עד היום הזה בשם מיונז. ושוב נכבש האי ע"י כוחות צרפתים-ספרדים ב- 1782. כמובן מיד לאחר הכיבוש החריבו הכובשים את מצודת מהון. שש עשרה שנה לאחר מכן כבשו הבריטים שנית את האי וביצרו עוד יותר את מצודת העיר מהון, הנראית עד היום כמבצר ענק ומרשים. תוצאה נוספת של חילופי שלטון אלו הייתה העברת בירת האי מסידאדלה למהון, זאת בשל העובדה שמצודת מהון והנמל הצבאי בה הפכו לגורם החשוב ביותר באי. בעקבות החתימה על אמנת אמיאן החזירו הבריטים את מינורקה לספרדים. ב- 1830 הרשו הספרדים לצרפתים להשתמש באי כבסיס לפעולתם הצבאית באלגיריה ומאז שקט האי עד מלחמת האזרחים הספרדית בשנות השלושים של המאה הקודמת. שתי מכות נחתו על האי במאה העשרים. כתוצאה מחוסר עבודה היגרו רבים מבני האי לארצות הברית בעיקר לחוף המערבי וכפרים רבים התרוקנו מתושביהם. המכה השניה שניחתה הייתה במלחמת האזרחים בה נשלט האי ע"י הרפובליקנים. במהלך המלחמה בה הפסידו הרפובליקנים לפשיסטים בפיקודו של הגנרל פרנקו, חרב חלק גדול מהאי. רק בעשרים שנה האחרונות חל פיתוח כלכלי משמעותי של האי בעיקר בתחום התיירות. היום מינורקה הוא אחת מפנינות החמד היותר שקטות של הים התיכון.