מרינה חדש לשייטי ים סוף
מורי חן
הסכם השלום בין ישראל למצרים קבע כי נמל הכניסה היחידי במפרץ עקבה יהיה שארם א שיח. כתוצאה מכך הפסיקו יאכטות ישראליות להיכנס למפרצים המקסימים בין אילת לשארם. בסוף אוגוסט באופן מפתיע פתחו המצרים נמל כניסה חדש 12 מייל מאילת.
מורי חן, שייט וצלם עיתונות אילתי התלווה לציקי שקד, סקיפר היאכטה "אגם" שהייתה היאכטה הראשונה שביקרה בנמל מרסה-אל-מוקבילה.
שמות מפרצים כמו: ראס חמירה, הפיורד האגדתי, ראס אבו גלום, נואייבה, דהב ועשרות מפרצים אחרים היו מאז ומתמיד משאת נפשם של קברניטי אילת ובעלי היאכטות המסחריות.
אחרי עשרות שנים של ניתוק מחופי סיני, והפלגות משעממות וקצרות שהסתיימו במנגל ב 'קצה מפת השייט', אי שם מול מלון הנסיכה, יכולים היום בעלי יאכטות עם רישיון בינלאומי להפליג ולכבוש מחדש את חופי סיני הנחשקים.
ביום שבת חמים בסוף אוגוסט חתכה היאכטה 'אגם' את הים הסוער והפכה לכלי השיט הישראלי הראשון שפקד באופן רשמי את חופי סיני מאז 1982(!), מבלי להיכנס לנמל שארם א שיח.
בבוקר יום שבת העמסנו ציוד ואוכל ליום הפלגה, התמקמנו על היאכטה, הצטרפנו למשפחת שקד שהגיעה בהרכב כמעט מלא (ציקי הסקיפר, דיאן האישה, וגל ומעיין הבנות…).
כמו בכל יציאה מהארץ לחו"ל גם בשיט לחופי סיני, הדרך עוברת דרך 'ביקורת הדרכונים' והביטחון בנמל אילת. 'ביקורת הדרכונים' לא נעשית במשרד. לצורך יציאה מאלתרים מקום עגינה בפינת הנמל (שלא שהכרח מותאם ליאכטות). שוטרת הגבולות מגיעה מהמשרד ליאכטה, אוספת את הדרכונים וחוזרת למשרד להחתימם. אז מגיע גם איש ביטחון הנמל, שואל כמה שאלות ומברך ב 'הפלגה נעימה'.
תהליך ביקורת הדרכונים ארך כחצי שעה. כאן גם שילמנו סך של – 72 שקלים, 'מיסי נמל'. תשלום זה כולל את היציאה והחזרה לנמל. התשלום מחושב לפני אורך היאכטה.
מרימים מפרשים וברוח של כ – 20 קשרים חותכים את הים הגועש לכיוון 'מרסה אל מוקבילה', מעגן הספינות הבינלאומי שנחנך לאחרונה בקצה הדרומי של אזור המלונות טאבה האייט, הנמצא במרחק של כ – 12 מיילים ימיים ממרינה אילת.
לנו ארכה ההפלגה למעגן כשעתיים וחצי.
במהלך ההפלגה הנושקת לחופי סיני אי אפשר שלא להתרשם מהבניה והפיתוח לאורך החופים. כל אלו מתגמדים לנוף הנפתח לעיניים מרגע שחולפים על פני ה 'פיורד' ומרחוק מבחינים במתחם מלונות טאבה האייט. במתחם זה בנויים בשלב זה ארבעה מלונות: האייט, סופיטל, אינטר קונטיננטל ומריוס. הבניה מדהימה ביופייה.
ב – 12:00 אנחנו נכנסים למעגן הבינלאומי, 'מרסה אל מוקבילה'.
המעגן רחב ידיים, מוקף מזחי בטון ועמדות קשירה. לקראתנו מגיעים לא פחות מאשר כעשרה בעלי תפקידים. חלקם עם מדים לבנים ומצוחצחים.
ציקי, מתרגש. אומר לי: "זהו רגע היסטורי… 23 שנים אני חולם על הרגע…".
המצרים מחייכים, משתדלים לתת לנו הרגשה טובה, הרגשה של 'ברוכים הבאים'. קצת מפריע שבכל התהליך אין מישהו בצד המצרי שדובר אנגלית. אם אתה חלש בערבית יש לך בעיה.
ביקורת הדרכונים נשרכת ונגררת על פני כשעה וחצי(!)
בשלב זה מגיעה 'ענת' יכטה אילתית נוספת בפיקודו של הסקיפר דורון.
מחליטים להיפגש ביחד ב 'ראס חמירה' לארוחת צהריים.
בסביבות השעה חמש אחר הצהרים מקפלים את המנגל. אורזים את שאריות האוכל ומפליגים חזרה לנמל לביקורת דרכונים ויציאה ממצרים. הפעם התהליך זריז רק חצי שעה.
לאחר כשעתיים וחצי של הפלגה אנחנו פוגשים את חיל הים הישראלי. ברוכים הבאים לאילת.
פרק חדש נפתח בהיסטוריה של שייטי אילת.
*********************************************************************************************
אישורים, איסורים ומחירים.
מתאריך 1.9.2005 מחיר כניסה ויציאה ממעגן 'מרסה אל מוקבילה' יהיה – 100$ ליאכטה.
יש אפשרות להשאיר את הספינה במעגן, לצאת לטיולים או לקחת חדר באחד מחדרי המלון. מחיר העגינה יהיה – 10 לירות מצריות ליום, למטר.
לאורך חופי סיני מטאבה ועד נואייבה, התקינו המצרים כ – 16 נקודות עגינה לאורך החופים. העגינה מותרת רק בנקודות אלו. אסור לזרוק עוגנים, כדי לא לפגוע באלמוגים.
כל חופי סיני מוכרזים כשמורות טבע. אסור לדוג, אסור ללכלך, אסור לפגוע באלמוגים.
המעגן עצמו מתאים היום ליאכטות שהשוקע שלהם אינו עולה על – 2.50 מטרים ואורכם עד – 33 מטרים אורך.
המצרים מבקשים מבעלי יאכטות המעוניינים להגיע למרינה, לתאם את השיט מראש, ולשלוח פקס עם פרטי היאכטה, פרטי הצוות והנוסעים, ותוכניות השיט.
טופס כזה אפשר להשיג אצל דורון מנהל מרינה אילת.
לאחר ההודעה על תוכניות השיט והעגינה אפשר לעגון בכל חוף. אפשר לרדת למלונות, לשחק גולף או לנסות להרוויח באחד מבתי הקזינו.
בשלב זה אסורה העגינה בלילה מחוץ לנמל.
לדעת מביני דבר, היחס הנחמד והלבביות שהקרינו המצרים ימשיך ויהיה נחמד כל עוד הישראלים יתנהגו בהתאם.