מראש נאמר שהפלגה כזאת ביאכטה בגודל זה אינה מומלצת. כל הפלגה במנועי בנזין, המחייבת מכלי דלק נוספים לא תקניים אינה מומלצת. בכחול 19 בשנת 2004, סיפרנו על הפלגת הבכורה העולמית בים פתוח למרחק רב, של מנועי ה"וורדו". המסלול היה דומה, מקפריסין לישראל. בהפלגת הבכורה של המנוע החסכוני הפלגנו בעזרת 2 מנועים 250 כ"ס כ"א. הפעם היאכטה הייתה מצוידת ב-2 מנועי 200 כ"ס. אם ציינו בפתיחה שהפלגה כזאת אינה מומלצת מעבר ל"ניסוי כלים" להלן הטיעון הנגדי אשר הביא אותי  לפנות בוקר חם, בלי טיפת רוח, למרינה החשוכה של לימסול . כעורך כחול רציתי לחוות עבורכם את חווית הפלגה בים פתוח ביאכטת דיג מהירה, המיועדת ובנויה לדיג בים פתוח. היאכטה בה עמדנו להפליג, היא מנועית קטנה וחדשה מבית בנטו מדגם BARRACUDA 9  . חברת בנטו היא יצרנית יאכטות המפרש הגדולה בעולם, אך בנטו היא גם יצרנית סירות ויאכטות מנוע, מהגדולות אם לא הגדולה באירופה. ייצור כלי שיט לדיג הוא ב-DNA  של בנטו, אשר הוקמה בשנת 1880 לערך כמספנה לספינות דיג. "על הדרך" תכננתי גם לבקר את "שגריר" שייטי ישראל בקפריסין – נדב קיסרי, ולהציץ עבורכם במרינה החדשה של השכנים בלימסול.

 

נחתתי בשדה התעופה של לרנקה ביום שלישי בערב, לאחר איחור בהמראה בתל אביב. מונית (50 יורו) ואני במרינה סנט רפאל, פוגש את צוות תשוט, יבואני היאכטה, בהכנות אחרונות לקראת היציאה לדרך. הם כבר עובדים עליה מיום ראשון. הכנות אלו כללו גם תכנון מצבי חירום, הצוות הצטייד בין השאר בטלפון לוויני באריזה אטומה, וערך תיאום עם ספינות חילוץ בארץ ובקפריסין, למקרה של צורך בגרירה עקב תקלה טכנית. על מנת שלא להסתובב לצוות הטכני "בין הרגליים",  אני מתקשר לידידי מר קיסרי במרינה החדשה בלימסול, מונית נוספת (15 אירו) ואני מגיע למרינה.

אין מה לדבר, מרינה מרשימה ביותר. גדולה, מרווחת, מלאה באטרקציות תיירותיות, חנויות ומסעדות. נדב עורך לי סיור במרינה, ואנחנו מגיעים ל"רציף הישראלי", פוגשים ביאכטה של בית הספר לשיט סיילור, ובעוד כמה יאכטות ישראליות פרטיות, שבאו להעביר כמה ימים או שבועות במרינה. המרינה ממוקמת בלב העיר, אבל בשל גודלה של המרינה, העיר לא מורגשת בתוך המרינה, זאת נקודה חשובה, כמו ללכת עם להרגיש בלי. שייטים בהם פגשנו במרינה, גמרו את ההלל על השרות שהינו מעל ומעבר, אולם המחיר עדיין גבוה יחסית. לדעתי תוך שנים ספורות המרינה תהיה מלאה עד אפס מקום, ולפי מספר המשרדים של סוכני מכירות היאכטות באזור, במרינה יהיו בעיקר יאכטות מנועיות.

טיפ קטן: מי שמחפש מסעדה מומלצת במרינה,PIXIDIA  הינה מסעדת דגים טובה ובמחיר סביר. אני נפרד מנדב וחוזר למלון, לשינה קצרה לפני היציאה לדרך לישראל.

 

0230 בבוקר, זוכרים? התעוררתי.

נסיעה קצרצרה למרינה ואנחנו ביאכטה. ארגון אחרון של הציוד, והולכים לבצע ביקורת דרכונים. ב-0300 בלילה השוטר התורן מחתים את הדרכונים ללא שאלות, באדיבות ועם חיוך גדול. 10 דקות אח"כ ובחושך מוחלט, אנחנו כבר מחוץ למרינה בדרך לישראל.

למה לצאת כל כך מוקדם? למה לא לחכות לאור? ובכן, שתי תשובות לשאלה:

1-     חם. כמה שיותר שעות חושך ללא שמש, עדיף.

2-     בשעות הלילה הים באזור לימסול שקט יותר, ועל מנת שלא להתנדנד בים אנחנו מקריבים את שעות היום…

ההפלגה בחושך גורמת לנו לחקור את המכ"מ מתוצרת LAWRENCE  לעומק, על מנת לגלות את כלי השיט שבדרך. אנחנו משתדלים גם להוציא את הראש מהמכ"מ מדי פעם ולהעיף מבט בעיניים על מנת לגלות כלי שיט קטנים. זהו אחד העקרונות החשובים ביותר בעת הפלגה בעזרת מכ"מ. אין הרבה מטרות ואנחנו מתפנים לבדוק את השפעת מדפי האיזון על צריכת הדלק. צריכת הדלק הינה פקטור חשוב בהפלגה זו. ליאכטה מיכל דלק של 400 ליטר. הוספנו עוד 200 ליטר במיכלים ניידים בשל שיקולי בטיחות כדי לא להיתקע ללא דלק גם אם מזג האוויר ישתנה לרעה או בשל תקלה טכנית. תכננו להגיע לחיפה עם כ-120 ליטר במיכלים.

על פי נתוני היצרן, במהירות של 20 קשר כל מנוע יצרוך 30 ליטר לשעה. במערכת מנועי ה-VERDAO  המותקנת ביאכטה ניתן גם לדעת מה תצרוכת הדלק בזמן אמת. כבר בתחילת הדרך אנחנו מבחינים כי צריכת הדלק היא כ-35 ליטר לשעה למנוע. הים קצת קופצני, שרידים אחרונים לגלים שנוצרו מהרוח שנשבה ביום שלפני. אם נמשיך כך, נגיע ממש על טיפות הדלק האחרונות שלנו. אנחנו משחקים עם הטרים והסל"ד על מנת לשמור על מהירות של 20 קשר, שהינה מהירות מומלצת על פי היצרן. לשמחתנו, ככל שהזמן חולף, גלי הגיבוע (הסוול) מתחילים לרדת, וכשלוש שעות מהיציאה אנחנו מחליטים למלא את מיכל הדלק ממיכלי הדלק הנישאים.

תוך כ-30 דקות, העברנו דלק מ- 8 מיכלים, בעזרת משאבת דלק חשמלית שנרכשה ממש לפני היציאה בחנות אטלנטיס בהרצליה בעלות של 106 ₪. רכישה זו הסתברה כמוצלחת ביותר, וחסכה את הזזת מיכלי הדלק בעת ההפלגה מהחרטום אל פתח התדלוק. כך חסכנו גם את הנפת המיכלים, לכלוך מיותר, ריח מטריד והחשוב ביותר בזבוז הדלק שהיה נשפך. אם הינו מבצעים תדלוק ידני ללא משאבה בתנאי ים סוער, "הפחת" של דלק שנשפך היה מוביל אותנו להשתמש בשרותי גרירה ימית… רכישה מוצלחת, כבר אמרתי? עוד אחזור אליה בהמשך…

לאחר שסיימנו לתדלק, חרטום היאכטה היה קל יותר והאיזון היה טוב יותר, התוצאה התבטאה במד תצרוכת הדלק. הים נרגע והמשכנו לכיוון חיפה, תוך שפה ושם אנחנו רואים אניות חולפות וגם כמה יאכטות בדרכן צפונה.

 

 

במרחק של 25 מייל מחיפה, ובערך 20 מייל מראש הנקרה, התחלנו לשמוע את חיל הים קורא לנו בקשר, אולם בשל המרחק לא הצלחנו לעלות מולם בחזרה העובדה כי לא הצלחנו לעלות מול חיל הים עד הגעתנו לטווח של כ-15 מייל מהחוף הוסיפה לחשש של "מה יחשבו עלינו?". בהפלגת המבחן לפני 10 שנים זה נגמר בעיכוב בעת הכניסה לארץ בשל הפלגה במהירות גבוהה בעת הכניסה למימי ישראל. קיווינו כי לא כך יהיה המצב הפעם. לבסוף נוצר קשר ותהליך הכניסה לארץ עבר בזריזות ויעילות.

לביקור ספינת חיל הים זכינו בפתח מפרץ חיפה, סיבוב קצר והם המשיכו הלאה, ואנחנו עברנו לשליטת  ספינת ביטחון הנמל אשר ליוותה אותנו באדיבות וביעילות אל רציף ביקורת הגבולות בחיפה.

הדלק הספיק, נשארנו עם כ- 50 ליטר במיכל. המנועים ומערכות היאכטה  עבדו באופן מושלם ללא תקלות. עמדנו במשימה…

בשעה 1120, פחות משמונה שעות לאחר שיצאנו לדרך, הגענו לישראל, אבל פה לא הסתיים המסע. צריך להגיע עם היאכטה למרינה הרצליה, לפני שהיא תמשיך ליעדה הסופי במרינה אשקלון.

 

חזרנו לנושא הדלק. פה החלה סאגה שנפתרה על ידי מנהל מעגן שביט יניב מס ושלמה יד ימינו. על כך מגיעה לשניהם תודה גדולה. שיעור קצר לגבי תדלוק בישראל: על פי החוק, אסור לנייד בנזין. מכיוון שאין ביקוש לכמויות בנזין קטנות, אין גם מי שמתעסק בנושא. הדרך היחידה לתדלק מנועי בנזין במעגן שביט היא ע"י ג'ריקנים מתחנת דלק. פה נכנס לעזרה יניב מס, והעמיד לרשותנו את שלמה עם ג'יפ ועגלה. העמסנו את עשרת המיכלים ונסענו לתחנה הקרובה למלאם. הפעם התדלוק התבצע במים שקטים, בזמן עגינה. אבל שוב, על מנת שלא לזהם את היאכטה ואת מימי המרינה, השתמשנו במשאבה החשמלית. לאחר חצי שעה נוספת של תדלוק היינו שוב בדרכנו דרומה.הפלגה מהירה, כ-25 קשר, גלים של כ- 20 עד 30 ס"מ בדופן עם רוח מערבית בעוצמה של לא יותר מ-10 קשרים. שעתיים הפלגה ואנחנו כבר בהרצליה.

בשעה 1530, נקשרנו ברציף האורחים של מרינה הרצליה.