עם היציאה מהמפרץ אנחנו פוגשים שוב את הרוח המערבית שהעבירה אותנו את מיצר גיברלטר אלא שבינתיים היא התחזקה מאוד ואנחנו מצמצמים מפרשים כדי להביא את הספינה לכלל שליטה. אני מחליט להתניע מנוע שיאפשר היגוי יעיל יותר בהפלגה ברוח המלאה. מיד עם התנעת המנוע אנחנו מרגישים זעזועים חזקים בציר המדחף ואני מכבה את המנוע מיד כדי למנוע נזק. הרוח החזקה ויכולת ההפלגה המוגבלת של הספינה ברוח קדמית שוללים את האפשרות לחזור לגיברלטר. הים מסביב לבן מברבורים והפנים מסביבי בעלי צבע דומה. אנחנו מחליטים להתניע שוב את המנוע ולנסות לשנות סיבובים והילוכים קדימה ואחורה, אולי זה "ינער" את הבעיה. אני מניע את המנוע בהילוך קדמי, בום בום בום, הילוך אחורי בום בום בום, בהילוך סרק בום בום בום, מנסה להוסיף סיבובים בום בום בום, מכבה מנוע. המסקנה היא או שיש לנו גוף זר על המדחף או שאחת הכנפים יצאה מאיזון. כמובן שלא השתמשנו במילים כמו "גוף זר" או "יצאה מאיזון" באותו הרגע אוצר המילים שלנו הכיל הרבה יותר מילים שמתחילות ב-ח…… (בעברית) או sh… באנגלית, בצירוף f… ועוד שמות תואר כיוצא בזה. אבל שורה תחתונה מצב לא סימפטי, צריך לחפש מקום מפלט שיאפשר לצלול ולבדוק מה הבעיה. אני מפעיל שוב את CMAP הנאמנה ומוצא מרינה בחוף הספרדי במרחק שעתיים הפלגה מאיתנו. החשש היחידי מובע ע"י לואיזה (איך לא) שאומרת שהכיתוב על יד המרינה Puerto deportivo עשוי להתפרש כנמל דייגים והמשמעות היא שהעומק שלו מוגבל. המממ לא נשמע טוב כשיש לי רק הזדמנות אחת להכנס ורק עם מפרשים, עומק מוגבל עשוי להעלות אותנו על שרטון ובלי מנוע האפשרות להשתחרר ממנו היא כמעט בלתי אפשרית. אנחנו מסכמים שנתקרב למרינה ונבצע תצפית ממרחק בטוח, אם נראה ספינות בגודל שלנו ננסה להכנס, ולא, נמשיך לאורך החוף למרינה הבאה. אנחנו מתקרבים למרינה והדר מצליח למשוך את תשומת ליבה של יאכטה מנועית שעוברת לידנו והם מבשרים לנו שלמרינה קוראים Sotogrande והם מאזינים על ערוץ 16. כבר מרחוק אפשר לראות שזו מרינה של יאכטות בגודל שלנו ויותר ואפשר אפילו לראות מנוף שער כחול. נו טוב לפחות הגענו למקום המתאים. לואיזה מקימה קשר עם המרינה והם מבטיחים לחכות לנו בכניסה עם סירת גומי. אנחנו מתקרבים לכניסה ומכינים את הספינה לכל מצב אפשרי, פנדרים, חבלי התקשרות, עוגן צף בירכתיים, וגנצים. הרוח משתנה לקדמית קהה ואנחנו מבצעים גלס קצר כדי לשפר את המיקום שלנו יחסית לכניסה. המצב מזכיר לי איך בצעירותי הייתי נכנס לנמל קיסריה עם לוויתנית ברוח מזרחית. לאחר מספר רגעים של מתח אנחנו עוברים את שובר הגלים החיצוני ופוגשים את סירת הגומי בכניסה לבריכה הפנימית. הם מנחים אותנו לנקודת ההתקשרות על יד המספנה ואנחנו מתקשרים בנקודה הנתונה, מיישרים את הגב ומוחים באנחת רווחה את הזיעה מהמצח לפחות אנחנו במחסה וקשורים.

הדר מתנדב לצלול ולבדוק את הבעיה, הוא לוקח נשימה ארוכה ואנחנו עוצרים את הנשימה יחד איתו. עד שהוא עולה עוברת חצי שעה (כך זה נדמה לפחות) הוא יוצא עם חיוך גדול ומדווח שעל ציר המדחף נתפס פנדר (לא שלנו), תנו לי סכין הוא מבקש ואחרי 5 דקות הציר משוחרר ולנו יש פנדר נוסף על הסיפון. אני מתניע את המנוע ומשלב הילוך, הציר עובר שקט כמו מומיה. ובכן הצרה הזו היא מאחורינו. אנחנו נשארים לישון בלילה במרינה Sotogrande כדי לתפוס שינה טובה בלי נדנודים שכולנו זקוקים לה מאוד. אחרי כשעה כולנו במצב אופקי ישנים. התוכניות שהיו לנו לטייל בעיירה ולאכול ארוחת ערב בחוץ נעלמו בדמדומי השינה.

למחרת בבוקר אנחנו יוצאים עם אור ראשון לאותה הרוח המערבית שממשיכה לנשוב ולהרים גלים גבוהים. מכיוון שהים והרוח באים מאחור אין לנו בעיה להפליג, ולהתקדם במהירות עם חלוץ מצומצם ומנוע מטרטר. לקראת אחר הצהריים מזג האויר נרגע ואנחנו ממשיכים עם מערך מלא.

בסביבות עשר בלילה הדר מפנה את תשומת ליבי למים שהצטברו בשיפוליים, בדיקה יותר מעמיקה מגלה שלספינה יש שיפוליים בצורת V עמוק מעל הקיל והמעט מים שראינו הם בעצם כ-30 ליטר של מי מלח שאין לנו מושג מהיכן הם הופיעו. עד כה לא יכולנו לראות את השיפוליים העמוקים מכיוון שהגאון שהפליג בספינה לפנינו הניח ארגז כלים מתחת לפיול שמיועד לבדיקת השיפוליים והוא הסתיר לחלוטין את החלק העמוק והבעייתי של השיפוליים. אנחנו מעבירים את משאבת השיפוליים האוטומטית למצב ידני (אין תגובה). המשאבה המכנית הידנית מסתבר לנו (באיחור מסוים) לא מתפקדת והמים בשיפוליים נראים מאיימים מתמיד. אין לנו מושג ברור האם המים נשארים בגובה קבוע או ממשיכים לעלות, ובמצב כזה אני מניח את הגרוע ביותר. OK הגיע הזמן להתחיל לאלתר. אני מפרק את משאבת הניקוז של מיכל ההדחה של השירותים, אוטם את צינור הניקוז של המיכל בעזרת קלין עגול מעץ כדי שלא נשחה כולנו בח… בינתיים הדר מכין צינור גמיש שיתחבר למשאבה. לשניהם קוטר שונה וההתאמה התבצעה בעזרת סרט אטימה (duct tape ). אני יושב בהיכון להפעיל את המשאבה ומסתכל על המים שמצטברים בשיפוליים "בתחושת אי נוחות מסויימת" עד שהדר מסיים את כיתת האמן שלו שהנושא שלה להיום הוא פיסול בעזרת סרט אטימה נראה לי שחולפים שלושה נצחים. אני מפעיל לבסוף את המשאבה ולרווחתנו היא מנקזת את המים במהירות. בשיפוליים היבשים אנחנו מגלים משאבה עם מצוף שבגלל תקלה לא הפעיל את המשאבה עם עלית מפלס המים. המשאבה עצמה אכן פועלת בהפעלה ידנית אבל מכיוון שהיא שקטה מאוד אין אפשרות לדעת שהיא פועלת (אין אזעקה). בהמשך אנחנו שמים לב שהמים ממשיכים לעלות בקצב של כ- 2 ליטר לשעה, לא נעים, לא נורא. אבל את המשימה לגלות מהיכן חודרים המים אנחנו משאירים למועד מאוחר יותר.

תקשורת הרדיו לאורך החוף הספרדי כוללת הרבה הודעות Securite. נראה שהבקרים בתחנות החוף איבדו את המשמעות של הודעת Securite וכמעט כל הודעה מתחילה Securite securite securite. ממעט הספרדית שלואיזה זוכרת אנחנו מבינים שההודעות מתיחסות להתראת מזג אויר על סערה שמרכזה במרחק של כ-300 מייל מאיתנו באיזור סרדיניה וקורסיקה מדברים על רוחות של 40 קשר צפוניות מזרחיות. לקראת לילה מזג האויר אצלנו מתחזק ואני שומע דיווח מאונית סוחר ליאכטה שצפוי ים 7 בופור עם near gale warning. אוקיי, הגיע הזמן לחפש מחסה. שוב CMAP הנאמנה באה לעזרתנו ואני בוחר את המעגן בעיר Cartagena. זהו מעגן שמזכיר קצת את מפרץ חיפה עם שובר גלים ארוך ומפרץ מוגן לתלפיות. לקראת הכניסה אנחנו מקימים קשר עם המרינה ותורן הלילה שלהם מחכה לנו בכניסה כדי להנחות אותנו למקום ההתקשרות. אנחנו מנצלים את ההזדמנות ומחפשים את מקור הכניסה של המים לשיפוליים. העבריין מתגלה על צינור הכניסה של מי הקירור למנוע, כתוצאה מאכילה קטודית נוצר חור בצינור הנחושת והמים חודרים דרכו בזרזיף של מתז שמשות של מכונית. אני מזמין מכונאי לתקן את התקלה וכולנו הולכים בינתיים להתפעל מיפי העיר. לערי ספרד יצא מוניטין של ערים יפות ומיוחדות וקרטחנה בהחלט הצדיקה את המוניטין הזה מעל ומעבר. במהלך הטיול אנחנו עוברים ממול למעגן הצבאי ולהפתעתי אני מגלה סטיל סער 2 קשור לרציף. נזכרתי שחלק מהספינות הישנות של חיל הים נמכרו לספרד והנה היא לפני. זה החזיר לי הרבה זכרונות יפים מתקופת השירות הצבאי שלי.

בערב אנחנו יוצאים למסעדת סטייקים כדי לשבור את השיגרה של בישול בספינה (שהיה על רמה די טובה לאורך כל הדרך).

תחזית מזג האויר להמשך הדרך הראתה שקע שמרכזו נע פחות או יותר על נתיב ההפלגה שלנו והניב רוחות נוחות מדרום ודרום מערב, כל זה היה נכון עד למפרץ ליון (Gulf de Lion ) הידוע לשימצה. מפרץ זה נמצא ממזרח לאחיו הגדול מפרץ ביסקאיה והוא סוער כמוהו. ואכן ברגע שהוצאנו את אפנו מעבר לכניסה למפרץ חטפנו את האמא של כל הסערות. למזלנו הדר הכיר את המפרץ הזה עוד מהתקופה שהוא עבד על אוניות הסוחר של הקיבוץ ועל פי המלצתו נכנסנו לתחום המפרץ בנקודה הדרומית מערבית שלו, הקורס משם ליציאה בצפון מערב הוא 060, ומאחר והרוח היתה צפונית נקיה גם הספינה שלנו יכלה להתמודד עם הסערה ברוח צד חדה. הרוח הגיעה למשבים של 40 קשר וגלים של 6 מטר, הספינה עולה ויורדת עם דופן לגלים ושפריצים מכסים את הסיפון, המפרשים מצומצמים לגודל של בול דואר והמנוע מטרטר בכל עוצמתו (שלא יעיז להפסיק). אני שוקל את האפשרות לחזור למחסה בברצלונה הסמוכה (פחות או יותר) אבל מחליט להמשיך להפליג כל עוד הספינה מחזיקה מעמד ובתקווה שהרוח תעבור יותר מערבה ואולי תחלש בהמשך היום. ואכן לשמחתנו כך היה, לקראת הצהריים הרוח החלה לאבד מעוצמתה, בשעה שתיים אנחנו מפליגים עם מערך מלא ברוח צד קהה, ואחרי עוד שעתיים עולה הספינקר, עברנו את מפרץ ליון שהוא המכשול האחרון לפני היעד הסופי שלנו מונקו. נחוץ לציין שלאורך החוף הצרפתי כל ההודעות של תחנות החוף הן רק בצרפתית בניגוד לספרדים שהודעותיהם היו בספרדית ואנגלית. ואנחנו שבעוונותינו לא מדברים צרפתית נשארנו באי וודאות מרגיזה עד שהגענו לטווח שידור וביקשנו באנגלית הבהרות להודעות שלהם.

החלק האחרון של ההפלגה היה לאורך חוף התכלת של הרווירה הצרפתית שהיה משופע בסירות ויאכטות מכל הסוגים והגדלים. לאחר חיפוש קצר נכנסנו ונקשרנו במרינת היעד במונקו, מרינה יפהפיה למרגלות צוק ענק שבראשו שוכן ארמון המלוכה של מונקו. כפי שניתן לצפות עגנו יחד איתנו יאכטות פאר מבריקות ומפולצנות עם מכוניות רולס-רויס ממתינות לבעליהן ליד הגנגווי.

אנחנו מבריקים את הספינה מבחוץ ומבפנים, מגלגלים את החבלים לפקעות שמש מדוגמות, מחזירים למקומו כל פריט שהשתמשנו במהלך ההפלגה ומשאירים מאחורינו יאכטה מוכנה למופת להפלגה הבאה.

בערב יוצאנו לארוחת פרידה, המשפחה של לואיזה באה מטורינו לקחת אותה הביתה למחרת ומאוחר יותר אנחנו טסים הביתה.

 

סיכום
אפשר לסכם הפלגה כזו בהרבה צורות ומהרבה היבטים, אני מעדיף לסכם אותה מהכיוון של מה למדתי ממנה ומה אני רוצה לחלוק עם שייטים אחרים שאולי יבצעו הפלגה דומה:

הפלגה נעימה,

מנחם