לשוט בחורף במזרח התיכון
ראובן זאק
הכל התחיל בקיץ 2015, הגיעו אלי שני שייטים להתייעצות על רכישת יאכטת מפרש. אחד מכר ותיק, שברשותו רישיון משיט 60 והפליג איתי לא מעט, וחבר. הם בדקו בארץ מספר יאכטות בין אשקלון לחיפה, אך ההיצע לא ענה על דרישותיהם.
באוקטובר 2015 הם פנו אליי שוב בהצעה שאטוס איתם למרינה "ALIMOS" שבאתונה למספר ימים לחפש את יאכטת החלומות שתעמוד בתקציב שלהם. המקום מוכר לי היטב, ביקרתי במקום פעמים רבות ושהיתי שם יותר מחודש (מצטבר), לכן הסכמתי מיד כי תמיד נחמד לפגוש מכרים ותיקים ולראות איך המקום התפתח. במהלך החיפושים, סרקנו כעשרים וחמש יאכטות בגדלים שבין 37 ל- 42 רגל, על מחציתן עלינו ובדקנו את התאמתם לצרכי הרוכשים. בדקנו בדיקה יסודית חמש יאכטות ושתיים נראו לנו מתאימות לדרישות, אחרי השוואת הנתונים החליטו הבעלים החדשים לרכוש יאכטה מדגם בווריה 42.
אחרי שהעסקה הושלמה התעוררה השאלה: מתי כדאי להביא את היאכטה ארצה? אני סובר כי חוץ מנקודת זמן בה מתרחשת סערה, בחורף הים נוח יותר מאשר בתקופות אחרות. ב-31 לדצמבר טסתי עם הבעלים החדשים והנרגשים לאתונה על מנת להכין את הספינה להפלגה. הציוד ביאכטה ששימשה קודם לכן כיאכטה להשכרה להפלגות יום ב"צ'רטרים" לא היה מספיק לטעמנו וציידנו אותה בתוספות ציוד כמו משאבת בילג' גדולה (ניידת) כלי עבודה וחלפים. עקב הקור נרכש גם מפזר חום קטן שהביא הרבה תועלת בעת עגינה בלילות קרים במרינות בדרך.
ב-1 לינואר בבוקר הגיעו שאר חברי הצוות, שניים בעלי רישיון 30 שהצטרפו לצורך צבירת "זמן ים" אחד המצטרפים, בנוסף להיותו משיט, אוהב לבשל בים, וזה תמיד חשוב בהפלגות ארוכות. חבר צוות אחרון שהצטרף הינו רופא במקצועו והוא הגיע עם תיק עזרה ראשונה מסודר (כיאה לרופא). יום ההגעה נוצל להשלמות ביגוד ימי של הצוות ורכישת מזון להפלגה. את כניסת השנה החדשה חגגנו במסעדה ליד המרינה ובחצות צפינו במופעי זיקוקים מרהיבים.
שעות הבוקר הראשונות של ה-3 בינואר, הוקדשו להכרת היאכטה על ידי כל אנשי הצוות, החל מרענון כללי בטיחות בסיסיים עד הכרה של תפקיד כל כננת וחבל ביאכטה. אסדת ההצלה שהייתה ממוקמת במעמקי אחד התאים הוצאה החוצה ונקשרה בירכתיים באופן שבעת חירום אפשר יהיה לשחרר ולפתוח אותה בקלות. לאורך הסיפונים (מימין ומשמאל) נמתחו חבלי ביטחון ונתלו פרסות הצלה בירכתיים.
ה"לג" הראשון תוכנן למרינה "לאורה" באי קיטנוס מרחק של כ-53 מייל, עם אופציה (במידה ויהיו תנאים נוחים) להמשיך עד למרינה "פרוקיה" באי פרוס (כ-100 מייל מאתונה). בשעה 10:30 עזבנו את מרינה הלימוס ויצאנו לדרך, בשעות היום עקפנו את חצי האי "אטיקי", כשבמשך ארבע שעות הפלגנו עם מערך מלא. משירדה החשכה הגיע גם גל קור שהלך והתגבר, ההחלטה הייתה לדבוק בתוכנית המקורית ולהיכנס ל"לאורה". בשעה 19:00 נקשרנו במרינה. במקום הייתה רק טברנה אחת פתוחה עם זוג אורחים ששמחו מאוד לכך שבאמצע החורף "נפלה עליהם" חבורה נוספת. המרינה היום (בניגוד לביקורי שם לפני יותר מעשור) מספקת לאורחים מים, חשמל ומקלחות.
הלג השני תוכנן למרינה "פלי" באי ניסרוס, כ- 135 מייל עם אופציה לקצר למרינה "נקסוס" באי נקסוס. בסביבות השעה 09:00 (ב-4.1) יצאנו לדרך. לאור ניסיון היום הקודם כולם התלבשו בחליפות סערה כמקדם בטיחות אבל חיש מהר הטמפרטורות עלו, הים היה נוח והוחלט לדבוק בתוכנית המקור. לפני החושך עברנו את כף "סטברוס" (הפינה הצפונית של האי נקסוס) ועד חצות יצאנו מבין האיים הקטנים מזרחית לאיים הגדולים (נקסוס ואמורגוס) ופנינו לפינה הדרום- מערבית של האי קוס. בניגוד ללילה הקודם היה זה לילה חמים ונוח וכך לקראת אור ראשון בסביבות 07:00 (5.1) נכנסנו למרינה "פלי" ונקשרנו לרציף שבצד הפנימי של שובר הגלים הצפוני. במקום יש אפשרות לקבל חשמל ומים. באי "ציורי" זה הייתה טברנה שמזכירה את הסרט "זורבה היווני" כשכל זקני הכפר מתאספים בה. הקפה והעוגות (תוצרת בית) היוו קינוח מצוין אחרי יממה בים. במקום היו כמה חנויות מכולת ודבר ראשון השלמנו אספקה להמשך ההפלגה.
ליד הרציף שלנו הייתה סוכנות קטנה להשכרת רכב, החברה שכרו מכונית ויצאו לראות את הר הגעש הכבוי באי. כבונוס (לשכירת רכב) קיבלנו מהמשכיר את הסיסמה לחיבור לאינטרנט. בערב התפתחה רוח דרומית חזקה, עם תחזית להתמתנות לקראת הבוקר וכך חיזקנו חבלים והחלטנו להמשיך את ההפלגה בבוקר.
עזבנו את מרינה "פלי" בסביבות 08:00 (6.1) למרינה החדשה ברודוס, מרחק של כ-50 מייל ונקשרנו בה אחרי קצת יותר מ-7 שעות. הים היה נוח, גלים מהצד בגובה של כמטר, בעזרת מפרש ראשי פתוח בחלקו ייצבנו את היאכטה. כשהתקרבנו לרודוס נפגשנו בלא מעט כלי שיט מסוגים שונים וכך תורגלו גם חוקי דרך. המרינה הייתה כמעט ריקה לגמרי למעט ארבע יאכטות בעגינת חורף. עם כניסתנו התקבלנו ע"י עובדי המרינה וחוברנו לחשמל ומים. במקום יש גם שירותים ומקלחות ללקוחות המרינה.
בבוקר למחרת (5.1) השלמנו כמה פריטי ציוד ימי (בחנות מול המרינה) ועוד אספקה של מזון, תדלקנו ומלאנו מים, קצת אחרי השעה 10:00 עזבנו את רודוס יצאנו לכיוון האי קסטלוריזון (כ-68 מייל). התחלת ההפלגה הייתה ברוח דרומית של כ-12 קשר שאפשרה לנו לפתוח מפרשים כשהרוח התחזקה כיבינו את המנוע, צמצמנו מפרשים ונהנו משיט שקט במפרשים בלבד במשך כ-6 שעות כשהמהירות הינה מעל 7 קשר. כשירד החושך והיינו קרובים לחוף התורכי עשינו את הדרך בעזרת המנוע. בשעה 22:00 סיימנו את הריתוק של היאכטה במעגן המוגן של קסטלוריזון. היאכטה רותקה לרציפון שבין שתי המסעדות של "לזרקיס" ו"ונגליס" (כאשר ונגליס עזר לנו ותפס את החבלים מהחוף). עשינו סיבוב באי ופגשנו בתחנת המשטרה שוטרת שעם הגעתנו עזרה לנו להכין את הניירת ליציאה בבקר (8.1), ליד היאכטה הכינו המקומיים במה לקראת טכס דתי לחג המולד של הכנסייה היוונית – אורתודוקסית. התבקשנו לפנות את הרציף לפני 10:00 בבקר. כך שכבר שעה קודם דאגנו להחתים דרכונים והחזרנו את ה"טרנזיט-לוג" ובשעה שהמקומיים ניהלו את הטכס שלהם היינו בים בדרך לקפריסין.
התחזית לא הייתה אידיאלית ומראש תוכננה ההפלגה למרינה לאצ'י בצפון מערב קפריסין (כ- 160 מייל), עם אופציה שבמידה ומערכת מזג האוויר תשתפר תיבחן האפשרות לשוט למרינה לימסול. בתחילת הדרך מצב הים היה סביר, רוח דרום-מזרחית של כ-10 קשר וגלים בסביבות מטר. אך במשך הזמן, בהדרגה השתנה המצב, הרוח עלתה לכ-20 קשר והגלים לגובה בין 2 ל-3 מטר. הזוית לכיוון ההפלגה הייתה בין °40 ל-°60 ימינה מהחרטום. הרוח בנשיבה על התורן גרמה שנשוט עם הטיה של כ-°10 שמאלה וגרמה למיתון הטילטול, דבר שהקל על החיים ביאכטה. המצב היה תוצר של תכנון טוב מאוד של היאכטה עם הפעלה נכונה (ללכת עם הים ולא נגדו). בסביבות השעה 07:00 (10.1) גובהם של הגלים החל לרדת עקב השפעת האי קפריסין, אחרי 10:00 בבקר, כחצי שעה אחרי שעברנו מצפון לכף "ארנאוטי" (הפינה הצפון מערבית של קפריסין) הרוח התחלפה לדרומית ואת שארית הדרך שטנו כמעט נגד הרוח עם ירידה מתמדת של גובה הגלים. בסביבות הצהרים נקשרנו במרינה לאצ'י ליד רציף המשטרה.
שהינו במרינה לאצ'י עד בוקר ה- 13.1, כשמזג האוויר והתחזית השתפרו. יצאנו לדרך ארוכה אך ללג האחרון במסענו, שאורכו כ-200 מייל.
הקטע ה"קשה" (יחסית) היה הפלגה מול גלים של כ-1 מטר לעקיפת הריף מצפון לכף ארנאוטי (כ-8 מייל) בשאר ההפלגה הים היה נוח מאוד (רוחות חלשות) וכל ההפלגה הייתה נינוחה. מזג האוויר הטוב המשיך למחרת (15.1) והאטרקציה היחידה הייתה תפיסת טונה שנאכלה חיש מהר בארוחת צהרים שהכין ה"שף". אחר הצהריים נוצר קשר עם חיל הים, בסביבות 19:00 באה ספינה לזהות אותנו, והמשכנו בנתיב החדש למרינה. ב-18.1 בשעה 20:40 התקבלנו על ידי בקריות גבול ובודקים ביטחוניים. התהליך ערך כחצי שעה וכשהסתיים שמנו את החרטום למקום העגינה הקבוע בישראל.
כמה כללי בטיחות עליהם הקפדנו בהפלגה:
- בזמן ההפלגה לא יוצאים מהקוקפיט ולא עוברים לסיפון גם אם הים נוח, גם ביום, מבלי שמישהו מתצפת.
- בזמן הפלגה בים גלי או בהפלגת לילה יציאה לסיפון הינה רק כשחגורים בריתמת ביטחון המחוברת לחבל ביטחון.
- המעבר לחרטום בכל מצב, נעשה תמיד בצד שמעל הרוח (הנפילה ברוב המקרים, תהיה על גוף כלי השיט ולא על המעקה).
- השגחנו על התראות וסיבובי מנוע, כיוון ההפלגה ומיקום.
- במשמרות לילה (בין 21:00 ל-06:00) היו תמיד שני אנשי צוות במשמרת עם אפודות הצלה מתנפחות עליהם.
- לא התקרבנו לכלי שיט גדולים (גם אם נידמה היה שיש לנו זכות קדימה).
- הצוות תודרך להזעיק את הסקיפר, גם אם הוא ישן, בכל מקרה בו מתעורר ספק.
הערות נוספות לגבי הניווט
לצורך ניווט נעזרנו במפות נייר ובאפליקציה שלNAVINICS בשתי גרסאות, בשני טלפונים ניידים הייתה הגרסה הבסיסית ועל טאבלט 12 אינטש הייתה גרסת HD, ברוב המקרים התוצאה הייתה זהה.
לדוגמא: כ- 7 מייל מערבה לאי קסטלוריזון המקום הרדוד ביותר הוא 25 מטר. במפות, שרובן לא מעודכנות, לא מצוין שום מפגע, ב- NAVINICS היה סימון של + בתוך עיגול ירוק, בעוד שבגרסת ה- HD (במיוחד על טאבלט גדול) היה פרוט יתר. בגרסת ה- HD היה כיתוב ברור של חוות דגים. בכלל במעברים בין איים במידה ואין מכ"מ, מפה אלקטרונית מראה לך את המיקום כמעט כמו במכ"ם, למרות זאת אין לותר על גיבוי כיווני תכוין ומדידת עומק. במעבר ליד חוות הדגים דאגנו לעבור במקומות שהעומק הוא מעל 50 מטר. כשמתקרבים לקסטלוריזון יש מגדלור עם זוויות בצבעים שונים המאפשר לבחור נתיב ללא מכשולים. בעבר יצאתי משם ונכנסתי לשם בחושך.
יתרון חשוב של התוכנות הוא שכאשר המכשירים (הטלפון או הטאבלט) מחוברים לאינטרנט ניתן לעדכן בעזרתם את מפת הנייר על כל שינוי שהיה בזמן האחרון מבלי לחפש עדכונים למפות נייר באינטרנט. אין לוותר לגמרי על מפות נייר אבל היום ניווט אלקטרוני מעודכן יותר. כמובן שיש לשים לב למגדלורים בנתיב.
עיון בספרים ישנים של ה- PILOT של יוון (לא מהמהדורה האחרונה) עשויים להטעות כי כיום נעשים שינויים בהרבה מרינות ומעגנות. כמו במרינה פלוי באי ניסרוס ששובר הגלים המזרחי קוצר ושובר הגלים הצפוני הוארך, הכניסה שהייתה בעבר מהצפון עברה למזרח, במפות האלקטרוניות כל זה מעודכן.