השייט הישראלי מורגל להפלגות מועדון או הפלגות חברים של 3 או 4 שעות בכל יום ובכל שעה, בסולנט הפלגה כזו היא בגדר חלום. הפלגה באזור מצריכה קבלת תשובות על שאלות רבות והראשונה בהן היא: האם בכלל ניתן לצאת לים? או עד מתי אני יכול להיות בחוץ לפני שהכניסה למרינה תתייבש?

חייבים שליטה מוחלטת בשאלת מגמת העלייה או הירידה של נתוני הגאות והשפל, בכיווני ועוצמות הזרם ובתחזית מזג האויר הצפויה. ערפל או גשם כבד באזור זה הם תופעות קבועות, אזורים מסוימים סגורים לשיט בשל אימוני הצי הבריטי או תעבורת צי הסוחר, הצפופה ביותר באזור. מתברר שהמשמעות של שיט היא לא רק לפרוס את הבד הלבן ולהיסחף ברוח בעצלתיים אלא גם עבודת הכנה אמיתית ומדויקת בתזמון של דקות מתי, להיכן ואיך מפליגים.

התנסות של שיט בסולנט מלמדת כל כך הרבה בזכות ההתמודדות עם הים הגדול, בתנאים שלנו  השייטים הישראלים, נראים לא הגיוניים אך לשייט האנגלי הם ממש חלק בלתי נפרד מחוויית השיט היומיומית. זיהוי של מצופים קרדינליים מרחוק ומבעוד מועד כדי למנוע עמידה על השידרן, להבין מה מסמן כל סימון בים, האם המשולש הירוק מראה לנו את נתיב השיט הראשי או המשני. כמות "מסיחי הדעת" והאטרקציות שקיימות באזור שבין האי ווייט לדרום אנגליה היא בלתי ניתנת לתפיסה וכמות האירועים שקורית בזמן השיט גורמת לנו להיות דרוכים ומחושבים כל הזמן.

האנגלים מקפידים להפליג ולהתנהג בים לפי החוקים הכתובים ולקיים את כל כללי הימאות הטובה, הכל אצלם לפי הספר והמסורת. כך גם בתקשורת רדיו, שלרוב היא שקטה ולעיתים נכנסות תשדורות מצוקה, דחיפות או בטיחות וזאת כשגרת יום יום. ההודעות שנשמעות בקשר הן בדיוק כפי שאנו מלמדים בקורס הרדיו הישראלי והמפליגים איתי המומים מהדיוק של ההודעות ומהסדר שהדברים נאמרים.

כמעט בכל שיט, אחד התרגילים הוא לתכנן הקפה מסביב לאי ווייט, שזו אחת מחוויות השיט הנהדרות באזור הזה. מעבר לנוף המיוחד והמשתנה של האי והשוני שבין התנהגות הים בסולנט מצפון האי לעומת האוקיינוס האטלנטי מדרומו הוא מדהים. התכנון של נתיב הפלגה עם זרם משתנה ורוח משתנה למסלול של קצת מעל 60 מייל הוא פרויקט בפני עצמו. לעיתים הזרם מפתיע או חישוב המהירות היה לא נכון והיא ירדה ואז אנחנו בבעיה. לדוגמה: בפעם האחרונה שהפלגנו, יצאנו להקפה באותו זמן, שתי יאכטות בעלות אותם נתונים. האחת הקדימה בחצי שעה ובעקבות תכנון שונה והתחשבות מקלת ראש בזרם היאכטה שיצאה מאוחר יותר השיגה את הראשונה וסיימה הקפה כ-3 שעות לפניה.

אי אפשר להפליג בתעלה האנגלית ולהישאר אדיש. כל שייט ישראלי שחזר מאנגליה רצה לחזור לשם והרבה. חוויית השיט האמיתי צורבת זיכרון מתוק של שיפור יכולות מקצועיות בכמה רמות וחידוד המיומנויות הנדרשות כדי להיות שייט מקצועי. רבים כבר הצטרפו אלי גם לשיט בצד הצרפתי של תעלת למאנש, שם הגאות יכולה להגיע לעד 12 מטר וכמובן שתכנון השיט הוא שונה. ההפנמה שלנו הישראלים שתמיד יש לאן להשתפר ותמיד ניתן ללמוד עוד היא לדעתי החלק המהנה ביותר בתחביב. הדבר החשוב ביותר הוא להפליג כמה שיותר ולעשות תכנון נכון ומדויק. מי שלוקח את השיט כמובן מאליו יקבל מנפטון סימן קטן שעליו להיות צנוע ומחושב.

אני אחרי לא מעט הפלגות בתעלה האנגלית בכלל ובסולנט בפרט. אני מתרגש לפני כל הפלגה כמו ילד. אני לא יודע מה הולך לקרות, אני מתרגש מאוד מכיוון שבמהלך השיט אני יכול לראות בזמן אמת בהתפתחות השייטים שאיתי. העיבוד, העיכול וההפנמה של החוויה לוקחים עוד זמן רב לאחר  נחיתתנו בארץ הקודש.