אז נשברים ויורדים למכונית ועושים עם הזאטוט סיבוב לילה קטן ואופס בסיבוב השני השדון הזה כבר ישן.

זה מה שקרה לי כשהפלגתי לעכו. ב 02:00 אחרי מונופול וצוללות וטיול על החומות ויום ארוך של שיט, אני אומר ללימור שהפליגה איתי ועם 6 ילדים, טוב אז אם לא ישנים בואי נפליג.

וכך אנו משחררים חבלים ויוצאים לשיט לאור ירח מלא, רוח של 15 קשר, לא עוברים שני גלסים וכל הילדים נמים, כן מסתבר שנדנוד גלים וטרטר מנוע עושים אחלה עבודה. יותר טוב ממכונית!

רציתי לשתף את כולם בכך שכבר מזמן סיפרתי לבנים שלי שאנו הולכים להפליג בעקבות נפוליון לעכו. כך אנו יוצאים ביום שישי ב 1700 מנמל הבית של דרך הים חיפה בקישון להפלגה לעבר השקיעה לעכו על בווריה 34 פיט עם 6 ספנים על הסיפון ורוח עזה במפרשים.

הילדים בהתרגשות, יושבים בחרטום בוהים בים, מהופנטים מהתנועה במים. לאחר מכן מתרוצצים על הסיפון, זורקים חכה לדוג את מובי דיק ומוציאים שקית ניילון. עם דמדומים, כמעט ב- 20:00 מתקרבים לחומות העיר העתיקה. אנו מרגישים שההיסטוריה חוזרת ואנו כובשים את עכו בסערה. צריך לזכור שלילדים להפליג מעל 3 שעות זה לא פשוט ולכן איזה כיף שעכו כל כך קרובה והמסלול כה פשוט, תחשבו שהיינו עושים מסע שכזה מהרצלייה- הכל היה נראה אחרת.

עכו וההיסטוריה לחוד והתושבים והדייגים הערבים לחוד. המון רעש ובלגן ונמל שהוא מרכז החיים בעיר המעורבת. בכל זאת אם נבוא לשם בראש פתוח אז כמעט חוץ לארץ, אפילו השפה הזרה שם ערבית לא מובנת.

אני הייתי מסיים את הכתיבה כאן. כי השכמנו ועם אור ראשון בעוד הילדים נמים, כבר הרמנו מפרשים, ההגה האוטומטי אפשר לנו לשבת בחרטום ולהביט בזריחה, כשרוח קלה מחזירה אותנו לעבר חיפה.

אבל אז היה מקרה קקי….

מי האידיוט שזרק ניר לשירותים? כשמיכל האיסוף נסתם היה צריך לשחרר בו לחץ וכל התוצרת של היומיים האחרונים שטפה אותי. כמובן שזה לא עזר והשלב הבא לשחרר את מיכל האיסוף זה לרדת למים ולדחוף צינור עם לחץ לחור מתחת לקו המים ולקוות שיפתח. אני האשם ואני היורד למים. כן חברים במימי הקישון מלא במיץ קקי עם צינור ביד מנסה לפתוח סתימה.

לחץ פה ולחץ שם והופ, הכל נפתח. אני עומד בתחתונים על הרציף עם המון סבון מסיים הרפתקה צפונית ואין כמו עכו בלילות והקישון בימים!
 

יוסי סוקולוב הינו מבעלי בית הספר לשיט ומועדון השייטיםדרך הים