ביטחון, אתם יודעים. אחרי הצהריים השארנו את מרינה אלימוס מאחור וברוח קדמית מתונה יצאנו דרומה לכיוון קפ-סוניון. את המקדש ההלניסטי המרשים הניצב בראש הצוק ראינו בדמדומי השקיעה.

התמונה מרשימה. הקדמונים ידעו היכן למקם את המקדשים כדי שגם מרחוק יעשו את הרושם הדרוש.

יצאנו מהמפרץ הסרוני המוגן והחלפנו את הקורס מזרחה. אזור זה מחייב ערנות גבוהה בעת ההפלגה גם ביום וגם בלילה. תנועת אוניות אדירת מימדים מתנקזת למייצר ים זה. היה קל לזהות את יעדנו, המפרץ העמוק של אגיאוס ניקולאוס E 18.6º24 N 39.8º37 באי קיאה. ביקורנו הרבים במקום איפשרו את השקט הנפשי הדרוש על מנת להיכנס בלילה. במפרץ שני מעגנים. המערבי KORISSIA  נמצא בחזית המאוכלסת יותר אך השני VOURKARI   נוח יותר ברוחות המלטמי הצפוניות.

האי קיאה למרות קירבתו לאתונה הוא עדיין אי שקט ויחסית לא ממוסחר. כדאי מאוד לנסוע באוטובוס המקומי (חוויה בפני עצמה) לעיר הבירה, בעצם כפר הבירה, הנקראת חורה. חורה ביוונית משמעותה למעלה או עליונה ולכן במקומות רבים באיים נמצא כפריים בשם זה. מחוץ לחורה נמצאת האטראקציה של קיאה: פסל אבן ענק של אריה מהתקופה ההלניסטית. שווה ביקור!

 

מקיאה לפינקאס- סירוס

E 19.5º25 N 27.7º37

אם תשאל שייט המכיר היטב את הים האגאי מהו כיוון ההפלגה המועדף? הוא יענה ללא היסוס מצפון לדרום, מי לא אוהב להפליג עם הרוח? וזאת לדעת בים האגאי בקיץ הרוחות נושבות בעיקר מצפון, או צפון מערב. אנו ציפינו לרוחות הצפוניות כאשר יצאנו מקיאה בקורס דרומי לכוון קיטנוס במגמה לעגון בערב באי סירוס. מיד עם היציאה ממסתור הרוח של קיאה חטפנו את הדרומית בפנים. הרוח אשר התחילה לנשוב בבוקר עוד לא הספיקה "להרים" את הים וכך ברוח קדמית חדה עם מפרשים מצומצמים דהרנו במהירות של 9-9.5 קשרים ברוח של 25-27 קשר.

ה-54 Sun Odyssey הראתה שברוחות מתאימות, גם גוף בהדחק של 17 טון יודע לתת הרגשה נהדרת של הפלגת מפרשים. היאכטה שמרה היטב את הקורס בקדמית. הקומישנרים כלומר אותם אלו שהכינו אותה לירידה למים עשו עבודות חיבל מצוינות. את תוצאות עבודתם אפשר היה לראות ביכולת החידוד המצוינת לרוח ובאיזון אשר איפשר שליטה ביאכטה ללא שימוש אגרסיבי בהגה. הנושא החשוב של כיוון ואיזון התורן הוא נושא שיש לטפל בו לא רק בעת קבלת היאכטה אלא אחת לשנה.

כיוון הרוח גרם לנו לוותר על הכניסה למעגן לוטרה אשר באי קיטנוס, מקום נחמד בפני עצמו ולהמשיך ישירות לסירוס. הכניסה למפרץ פיניקאס בדרום האי סירוס מצריכה ניווט מדויק. ברוח ערה זהו מקום בהחלט לא מומלץ לכניסה לילית בשל הסלעים הנמוכים בפתח המפרץ. המרינה הקטנה של פניקאס לא בדיוק מתאימה ל 54 רגל. ברוחות צפוניות אפשר לעגון מצידו החיצוני של שובר הגלים או על עוגן במפרץ. בדרומיות זה סיפור לא נעים ולכן נכנסנו לתוך המרינה תוך שאנו נהנים ממדחף החרטום רב העוצמה (14 כ"ס). הכפר פיניקאס עצמו הוא מקום שקט הנבנה במהירות כאתר בתי נופש.

יש כמה מסעדות ליד המרינה אבל אנחנו העדפנו לצאת לעיר הגדולה ארמופוליס. נמל ארמופוליס הוא נמל גדול כיאה לאי שהוא אי הבירה והנמל הראשי של כל האיים הציקלאדים. העיר עצמה מרשימה והבניינים בה בעלי השפעה איטלקית בולטת ויפה. ברוחות צפוניות ניתן לעגון ממש בטיילת הראשית של העיר. כמובן אם הרעש אינו מפריע. מצידה הדרומי של העיר נבנתה מרינה רחבת ידיים אשר נראתה ריקה. יתכן שבשל תקופת השנה המאוחרת.

 

מרינה מיקונוס E 19.6º25 N 23.1º37

 

למחרת תכננו הפלגה קצרה למיקונוס. הרוח הדרומית המשיכה לנשוב אך עוצמתה ירדה ל 20 קשר. בעזרת חלוץ בלבד הליידי D עשתה 9.5 קשר ומאיה אשת הצוות שלנו הראתה שהמושג "גם יפה וגם אופה" הוא לא תיאורטי. ברוח צד כאשר היאכטה דוהרת גם התיאבון גובר ומאיה החלה לטרוח על ארוחת צהריים "על הסיפון" תוך שימוש באביזרי המטבח הצרפתי המצויד היטב. הפעלת הגנראטור אפשרה את הפעלת המיקרו התנור, המזגן ובעיקר את הפעלת קולט האדים שבתנאי הפלגת מפרשים בים ער, הוא חשוב ביותר לשמירת האוויר הנקי בחלל היאכטה. לקראת אחה"צ הרוח ירדה ל-15 קשר ואנחנו עם מערך מלא ירדנו למהירות של 7.5 קשר. בשעת האור האחרונה של היום נכנסנו למרינה החדשה והגדולה (ולצערינו די מוזנחת) של מיקונוס. מיקונוס הוא אי של אנשים מוכשרים, אחרת אי אפשר להבין איך האי הזה שאין בו שום דבר מיוחד הפך להיות לאי אולי המפורסם ביותר בין איי יוון. מכל מקום פרסום רב הולך בדרך כלל עם מחירים גבוהים וכך יצא שעבור ארוחת הערב במיקונוס, במסעדה שבהחלט הייתה מיוחדת וטובה שילמנו פי שלוש יותר מאשר בכל מקום אחר במשך ההפלגה הזאת. גם במרינה התעריף לא זול והשרות פשוט לא קיים. לחובבי הבילוי הלילי מיקונוס הוא מקום מענין. עשרות ברים, דיסקוטקים ומועדונים פזורים בעיר ומלאים גם בימי סוף עונה אלו בבני נוער מכל אירופה. החופים המלאים בנודיסטים מבוגרים וסתם בני נוער מעורטלים הם חוויה בפני עצמה.

 

פורט אוגוסטה ארקי (ARKI) E 43.8º26 N 22.9º37

השכמנו עם אור ראשון כדי לצאת לקטע הארוך של ההפלגה ממיקונוס לפאטמוס.

הקורס הוא מזרחי ופנטזנו על הרוח הדרומית שנשבה יום קודם. האינטרנט דיבר על רוחות מזרחיות וכרגיל הוא צדק. וכך בפעם הראשונה במהלך כשלושים שנות הפלגה בים האגאי הפלגתי מול רוח מזרחית ערה שנשבה "על החרטום" בעוצמה של 25-29 קשר. במפרשיות קטנות יותר היינו מסתובבים חזרה למיקונוס לבילוי של יום במקום להלחם ברוח. אבל הפעם הפלגנו ב 54 רגל וה -30 קשר רוח רק עוררו אותה לחיים. בכל מקרה גם ברוח כזאת ב 54 רגל אין צורך בלבוש סערה והחברים שאינם במשמרת יכולים לצפות בסלון בטלוויזיה. שחרור ומתיחת המפרשים נעשו גם הם בעזרת הכננות החשמליות. ברוח של 30 קשר זה בהחלט עוזר. הרוח המזרחית החלה לחוג לדרום מזרח כאשר ראינו את האי הגבוה פטמוס.

הצצה במדריך ובפלוטר מראה לנו שהכיוון היחידי שמפרץ פטמוס פתוח אליו הוא דרום מזרח, דבר המבטיח לילה קופצני ביותר על עוגןבמפרץ גועש. החלטה נפלה במהירות ושיננו קורס לאי הקטן ארקי ARKI הנמצא עשרה מייל מפטמוס. עם אור אחרון נכנסנו למפרץ של פורט אוגוסטה ולא הצטערנו. זהו אי קטן שנישמר בו "טעם של פעם", טעם של הים האגאי כפי שהכרתי אותו לפני עשרים או שלושים שנה. הכניסה למעגן מחייבת זהירות רבה. תמרון אחד לא נכון ואתה "יושב". המזח קטן ומאפשר עגינת ירכתיים לעשר יאכטות, אבל מסביב לאי יש מפרצים נוספים בהם אפשר לעגון ולהגיע לשתי המסעדות שעל המזח בעזרת הדינגי. ארקי הוא חלק משרשרת איי הדדוקאנס המשתרעים מרודוס בדרום ועד סמוס בצפון, והם ממש "מעבר לפינה" לנו כישראלים.

 

לפאטמוס E 32.8º26 N 19.2º37 וואטי, קלימנוס E 02º27 N 58.5º36

 

למחרת בבוקר קמנו ליום נטול רוח לחלוטין. בעזרת המנוע גמאנו את עשרת המיילים לפאטמוס. גם במנוע ה-54 הולכת לא רע. עם מדחף גורי מתקפל ב 2500 סל"ד היאכטה הפליגה במהירות של 8.5 קשרים שקטים וללא ויברציות. פאטמוס הוא אי של "יש מאין". האי הקטן והסלעי הזה "מפוצץ" בתיירים. בעיקר תיירות יוונית מקומית אך גם זרים רבים. מפליא בהתחשב בעובדה שאין באי שדה תעופה, לא מפליא כאשר לוקחים בחשבון שיש לו מקדם מכירות מצוין בדמותו של יוחנן המטביל זכר צדיק לברכה, הידוע כיד ימינו של ישו אבי הנצרות והידוע עוד יותר בשמו הלועזי ג'ון הקדוש או סנט ג'ון. ובכן מסתבר שלרומאים נמאס מיוחנן הנ"ל ומכיוון שייתכן שמלאי הצלבים אזל להם הם הגלו אותו לאי העונשין פאטמוס. על החלטה זאת מברכים את שלטונות רומא דאז פרנסי פטמוס היום העושים הון רב מכל העולים לרגל המציפים את האי בחיפוש רפואה ומחילה בשילוב עם בילוי הגון. פאטמוס הוא מקום לא רע להצטיידות ובילוי של ערב. מומלץ לטפס למנזר סנט ג'ון הנמצא מעל העיר. הנוף מרהיב וגם הכנסייה מעניינת. מפאטמוס הפלגנו דרומה. חלפנו על פני המעגן הראשי של האי ליפסו E 45.8º26 N 17.8º37 שהוא שקט ושלו, ההיפך הגמור מפאטמוס ומשם הפלגנו לאי לארוס. לארוס הוא אי מעניין. משמעות שמו ביוונית עתיקה הוא לא נעים לאמר: לכלוך. תושביו הקדומים כנראה לא הצטיינו במידות טובות. באופן אישי אני אוהב את האי השקט ומרובה המפרצים והצטערתי שבהפלגה הזאת לא היה לנו מספיק זמן לעגון בו. בצידו הצפוני של האי עגנו לזמן קצר במפרץ פרסני PARTHENI   E 48º26 N 11.5º37. במפרץ זה נבנתה "מרינה יבשה" כלומר מנוף שער להוצאת יאכטות מהמים ומקום אחסון יבש רחב ידיים. המתקן כולו נמצא צמוד לשדה התעופה החדש של האי. אפשרות מעניינת לאכסון יאכטות לחורף או לתקופה ארוכה בקיץ. משם הפלגנו לאורך החוף המערבי לפורט לאקי PORT LAKI .

E 51.1º26 N 07.7º37. פורט לאקי הוא מפרץ רחב ידיים מעוטר סביב בנינים בני 4 ו-5 קומות, כך שנדמה לך שנכנסת לנמלה של העיר גדולה. כאשר אתה עובר את שורת בניני הענק מסתבר לך שמאחוריהם אין כלום מלבד כפר יווני קטן. הבניינים הוקמו ע"י הצי האיטלקי אשר בנה בתקופת מלחמת העולם השנייה בסיס ענק במקום. במקום חיילי צי שיכנו היוונים חולי נפש. בשנים האחרונות פונו החולים ונבנתה מרינה נחמדה בצידו הצפוני של המפרץ. שדה התעופה וההשקעות הגדולות עושים את לארוס למקום שכדאי לבקר בו.

 

קלימנוס VATHI E 02º27 N 58.5º36

בדמדומי ערב הגענו למחוז חפצנו: ואטי באי קלימנוס. ואטי פירושו פיורד ביוונית והפיורד הזה הוא מקום שאסור להחמיץ. אורכו כ-400 מטר ורוחבו כ- 70 מטר ומצוקים זקופים מתנשאים מעליו לגובה רב.

בחופו של הפיורד בנוי כפר וכמה מסעדות דבוקות לגדותיו. העמק בהמשכו של הכפר ירוק, פורה ומזמין טיול רגלי. מספר מקומות העגינה מוגבל ובעונה מומלץ להגיע מוקדם. אם אין מקום עגינה כדאי להציץ למקום ולהמשיך לעיר הגדולה הנמצאת כ-5 מייל מערבה. שחיית הבוקר בפיורד העלתה תופעה מעניינת. שכבת המים העליונה היא מתוקה יחסית (וקרה מאוד…) כנראה בשל נביעות המים מדפנות הפיורד. בכלל שחייה בים האגאי היא בטעם צפון אירופאי קריר למדי. מקלימנוס הפלגנו לקוס E 17.4º27 N 53.9º36 על מנת לבצע את הליך היציאה מיוון. קוס KOS  הוא אי גדול, מאוכלס ומאוד תיירותי. המעבר מואטי הרגועה לנמל ההומה של קוס הוא מעבר חריף. נכנסנו לנמל הישן ולא למרינה החדשה הנמצאת בקרבתנו. בעבור 3 שעות עגינה גבו מאיתנו 15 יורו "מחיר מיוחד". היתרון הוא עגינה ממש ב"לב העניינים". המבצר של קוס מזמין ביקור. העיר מטופחת והחפירות הארכיאולוגיות שבה מעניינות ביותר. עד שנת 1944 האי נשלט כמו כל האיים הדודקנזים (לרבות רודוס) ע"י האיטלקים. הם הותירו במקום בניה מסוגננת ויפה. לחובבי החיים הנוחים קוס הוא אתר תיירות ברמה גבוהה.

את עשרת המיילים שבין קוס היוונית לבודרום הטורקית עשתה הליידי D במפרשים מלאים ברוח הצפונית הערה (סוף סוף). סיום נהדר להפלגה. לפני הכניסה לבודרום קפצנו לשחיית רענון אחרונה. המים בניגוד לים האגאי בצידו היווני היו חמימים ונעימים. התעבורה בקשר עם הכניסה לבודרום הזכירה את שדה התעופה קנדי בניו יורק. עשרות יאכטות נכנסות ויוצאות מהמרינה הגדולה והצפופה.

בצידו הדרומי של המפרץ נמצאת ה-D מרינה החדשה, הזולה והריקה יחסית. אמנם היא קצת רחוקה מהעיר אבל ההפרש בדמי העגינה יכסה בקלות את עלות המונית.

ריתקנו את ה"ליידי D " למזח, העפנו עוד מבט על קווי הגוף היפים שלה ובמונית בדרך לשדה התעופה התחלנו לתכנן את ההפלגה הבאה בחוף הטורקי.