כאשר הזדמנה לי אפשרות להפליג על גבי יאכטה חדשה מדגם Lagoon 450 מקוס לארץ, החלטנו ב"תשוט" שזו תהיה הזדמנות מצוינת לחזור לחופי תורכיה ולבדוק בעצמנו מה השתנה ואיך המקומיים מקבלים אותנו הישראלים. בעצם זכיתי פעמיים – הפלגה בקטמרן מפנקת שמי שעולה עליה פעם אחת לא מוכן להתפשר בשום דגם אחר, וחזרה למפרצי תורכיה היפים שכבר שנים רבות לא ראיתיהם.

היאכטה בה הפלגנו, ששמהJOY , חיכתה לנו במרינה בקוס מוכנה לשחרור חבלים. לאחר מנהלות קלות מול המשטרה וביקורת דרכונים יצאנו לדרכנו לעבר הנקודה המערבית ביותרבחצי האי הדורי  –קנידוס.

קנידוס הוא אתר עתיקות מעניין מהמאה הרביעית לפני הספירה וביקור בו מעניין ומלמד. בעיר העתיקה שנחפרה בחלקה, היו שני נמלים, האחד מוגן היטב מסערות דרומיות והשני מוגן מסערות צפוניות. הגענו בדמדומים אחרונים למעגן ונקשרנו Longside לקטמרן של צ'רטריסטים מארגנטינה שהיו חביבים מאוד ואפשרו לנו זאת.

בשעת בוקר מוקדמת יצאנו לדרכנו לעבר DACHA להסדרת מנהלות כניסה לטורקיה. כלומרTRANSIT LOG, ובנוסף, היום יש דרישה חדשה – Blue Card. ה- Blue Card הוא כרטיס אשר כל יאכטה המפליגה במימי טורקיה חייבת לשאת ובכל פעם שמיכל האיסוף בשירותים מרוקן בנקודות האיסוף המיועדות לכך הוא מוחתם. החוק היום אומר שאין לפתוח את המכלים בשום מקום וחובה להציג אישור כי המכלים רוקנו במהלך תקופה מסוימת.

החלטנו להיעזר בסוכן המקומי (למעשה היום אין אפשרות אחרת). לאחר מיקוח קצר הפקדנו את הנושא לידיו של אמט מסוכנות קנידוס שעל הרציף. בינתיים עד שהסוכן יחזור עם הניירת מסודרת העברנו את זמננו בשיטוטים ברחובות העיירה הנחמדה, קניית מצרכים חסרים וכמובן מצרך חשוב – כרטיס סים מקומי.

אמט הסוכן חזר בדיוק בזמן שקבענו ואנחנו יצאנו לדרכנו לכיוון דרום מזרח, אל עבר המפרץ היפהSERCE LIMANI. נקשרנו לרציף העץ ששיך למסעדה המקומית CAPTAIN NEMO של חסן המוכר לקהל הישראלי. הוא זיהה מיד את ארן וקיבל אותנו בחיבוקים ונשיקות. ארן יצא לריצה קצרה בהרים וגיורא דירבן אותנו לטיפוס זריז על אחת הגבעות המשקיפות אל עבר המפרץ. שחרור עצמות מצויין אחרי יום הפלגה.

הוחלט כי את קבלת השבת נערוך אצל חסן. החלטה זו התבררה כמצוינת. מנות דגים טריים הוגשו בליווי סלטים מקומיים ובקבוק יין. מחיר סביר מאוד ודגים שעשויים היטב.

 

ההשכמה המוקדמת ביאכטה על ידי ארן, לקול המנוע המעיד על הנעת היאכטה, הפכה להרגל… שתי דקות ואנחנו כבר בדרכנו עם כוס הקפה ביד בדרך אל עבר היעד הבא – Marmaris.

הכניסה למפרץ של מרמריס יפה, החלטנו לעגון במרינה הקרובה לעיר (Netsel Marina) כדי שנוכל לנצל ביעילות מירבית את יום העגינה באתר התיירות הענק. דינגי זריזה (הטורקים אלופים בשרות) עזרה לנו להתמקם ברציף. 5 דקות לאחר ההתקשרות, האופניים המתקפלות נשלפו מהלוקר, ואנו בנות הצוות כבר מוכנות לסיבוב במרינה ולמפגש עם חברות השכרת היאכטות הרבות היושבות במרינה זו. הקשר האישי עם הקולגות שלנו בחו"ל חשוב לנו מאוד ואנו מקדישות לו את מרבית היום. הגענו בדיוק בזמן החלפת הצוותים ביאכטות ההשכרה וכולם עמלו על הניקיון וקבלת הצוותים החדשים. הזדמנות טובה גם להכיר את כולם וגם לראות את היאכטות עצמן.

המשכנו לסיבוב בין הגולטים הרבים שעגנו ברציף העיר ומשם יצאנו לסיבוב בשוק.

בכל חנות אליה נכנסו השאלה הראשונה היא מהיכן אנחנו. כשענינו: מישראל, התגובה הראשונה הייתה "שלום, שלום" ו"מזמן לא ראינו ישראלים ואנחנו שמחים לראות שיש ישראלים שמגיעים למרות התבטאויותיו של ארדואן". את ארוחת הערב אכלנו בשיפודיה מקומית, מצוינת, בשם Kosem Fastfood. גם שם קיבלו את פנינו בשמחה.

 

בבוקר, שוב הנעת מנועים מוקדמת ויציאה לעבר Ekenchik. עגנו ב- My Marina. העגינה נוחה מאוד, במקום רציף מסודר, מקלחות, חשמל ומים, חנות מצרכים קטנה ומסעדה יוקרתית שניתן להגיע אליה בין אם בצעידה קצרה במעלה הגבעה או במעלית קטנה.

קראנו בקשר לאחת מהסירות המקומיות, והזמנו טיול בשפך של נהר הדליאן. ההפלגה אל עבר העיר העתיקה בין צמחי המים היא חוויה מעניינת. סבך עצום של קני סוף מסתיר את האופק ולא ברור איך השייט הטורקי מוצא את דרכו, עד שהוא מוריד אותנו לרציף קטן למרגלות העיר ההלניסטית העתיקה קאונוס הצופה על הסביבה הביצתית והירוקה. במעלה הנהר חצובות בסלע האדום מערות קבורה ענקיות המזכירות את העיר פטרה. עלות הפלגה של יום שלם היא כ- 100 € לסירה המיועדת ל – 6 משתתפים. הכניסה לאתר העתיקות של קאנוס הוסיפה לחשבון עוד כ 2 אירו לאדם.

שבנו ליאכטה והמשכנו לעבר המפרץ של גוצ'ק.

כבר בכניסה למפרץ מבחינים בעומס הרב של היאכטות, בתקופה זו של השנה, שהיא הטובה ביותר להפלגה באיזור (חודשים ספטמבר – אוקטובר). התכנון היה עגינה במפרץ היפיפהkapi Creek , אך מבט חטוף אחד הספיק כדי לותר על העגינה בו בשל צפיפות היאכטות העוגנות. עשינו סיבוב קצר ולבסוף זרקנו עוגן בעזרתה האדיבה של ג'קי שרק מחפשת תירוץ לזנק למים בכל הזדמנות ונקשרנו לחוף במפרץ היפיפה (גם הוא) twenty two fathom cove. אכן עמוק שם כפי שהשם מחייב. במפרץ יש סירת מסעדה שניתן לאכול  בה אך העדפנו להכין ארוחת גורמה ביאכטה (שמזוודת ומצוידת בכל טוב). לפני הארוחה יצאנו לסיבוב בסאפ (stand up Puddle Board). בעלי היאכטה צייד אותה באחד ובמקביל הבאנו איתנו עוד אחד מתנפח. בשבילי זו התנסות החתירה הראשונה ובוודאי שזו לא תהיה האחרונה.

 

יקיצה מוקדמת וממשיכים בדרכנו לחקירת המפרצים היפיפים בג'וצק. עצירה לארוחת בוקר מוצלחת ב- Yassica Adalari בין האיים בחלק הדרומי והספורטיביים שביננו יצאו לסיבוב בסאפים. לאחר ארוחת בוקר זריזה המשכנו לכיוון גוצ'ק. סיבוב קטן במרינות השונות של גוצ'ק ולבסוף אחרי שב- d-marin בגוצ'ק רצו מאיתנו 55 € לעגינה של עד 5 שעות הוחלט לעגון מול העיירה ולרדת אל החוף בדינגי. מחירי העגינה במרינות הטורקיות האמירו בשנים האחרונות. לעומת זאת במקומות רבים בקרבת המרינות ניתן לעגון בבטחה בקרבת החוף. את המשך היום הקדשנו לטיול  ברחובות העיירה ולארוחת צהרים במסעדת – kabab Hospital, הקבב המפורסם באזור. חזרנו ליאכטה והפלגנו מזרחה אל האי Yassica Adalari. עגנו במפרץ מקסים, בחלקו הצפוני של האי צמוד ללשון חול אשר סוגרת על המפרץ. לצידנו עגנה אחותה הצעירה של Joy שאת בעליה אנחנו מכירים.

אחרי קפה קטן וסיבוב בסאפ המשכנו בדרכנו אל עבר היעד ליום זה – Fethiye.

ניתן לעגון ב- ece Marina שבעיר בעלות של כ- 165 € ללילה לקטמרן אך זול יותר לעגון במרינה שמול המלון Yacht Classic Hotel. עלות העגינה הינה 80 €, אך אם אוכלים ארוחת ערב במסעדת המלון -מקבלים 50% הנחה על העגינה. המסעדה הייתה מוצלחת ולא יקרה באופן חריג.

מהמסעדה צעדנו מרחק לא רב אל מרכז העיר. סיבוב נעים בין סמטאות הבזאר העמוס בחנויות קרמיקה, בגדים, שטיחים והרבה מאוד פיצפקס ,הביא את היום הארוך לסיומו.

 

יצאנו מוקדם בבוקר מפטייה בדרכנו מזרחה לכיוון קאש. העצירה הראשונה בדרכנו היא ב-Gemiler Island.

עגנו בתעלה הצרה בין האי ליבשת, כשסיימנו להיקשר הגיעה  סירה קטנה שמוכרת לחם, שתיה, קרפים וכל מיני הפתעות אחרות. רכשנו לחם טרי לארוחת הבוקר.

קפיצה זריזה לדינגי הגענו ליבשה ויצאנו לטיפוס בעתיקות האי התלול. כמובן שגם פה הכניסה הינה בתשלום, כשהגענו השומר עדיין לא קם אך כשירדנו הוא חייב אותנו ב-2 אירו לראש. העלייה היוותה התעמלות בוקר מוגברת, אך הנוף שווה את זה. חבל שעלינו בשעות הבוקר ולא בשקיעה.

בזריזות ירדנו חזרה והמשכנו בדרכנו אל עבר Olu Deniz. העגינה בצד השמאלי של כניסה אפשרית אך ורק כשהים שקט. חלקנו יצא לסיבוב עם הסאפ וחלקנו יצא לבדוק את האיזור עם הדינגי כשמעלינו קופצים צנחנים מפסגת ההר המשקיף על כל האזור.

אחרי מנוחה קצרה יצאנו להפלגה של 40 מייל אל עבר קאש. לשם שינוי, הים מולנו עלה, הרוח הקדמית טיפסה ל- 30 קשר והגשם שטף אותנו מדי פעם. הקטמרן התנהגה למופת והגענו ליעדנו, המרינה החדשה של קאש, לקראת שקיעה.

המרינה יפה ומושקעת והמרווחים בין הרציפים מאפשרים לעוד 2 יאכטות לפחות לעגון. הלוואי עלינו מרינה בסדר גודל שכזה. תוך דקות בחור נחמד בסירת גומי לבוש כדוגמן לתצוגת אופנת שיט של חורף עזר לנו להיקשר, 10 דקות לאחר מכן החשמלאי בא לחבר אותנו גם לחשמל. יש סופר נחמד במרינה שניצלנו להתארגנות להפלגה הארוכה הביתה.

ההליכה לעיר לא ארוכה ובעיירה הנחמדה בתי קפה, פאבים וכמובן בזאר. את מרבית הערב בילינו מול אתרי מזג האוויר השונים בבדיקה מתי יגיע השקע הראשון לעונה והאם הוא יתפוס אנחנו או שנצליח להתחמק.

 

בבוקר תכננו לצאת מוקדם מיד אחרי שנעשה יציאה מסודרת מתורכיה. בסופו של דבר הבירוקרטיה עיכבה אותנו במקצת. גיורא וג'קי נשלחו לסידור המנהלות במרינה ונושא היציאה, ושאר הצוות יצא לתדלוק. אחרי שהבנו שהענינים מתעכבים קרבנו את היאכטה אל עבר המשרדים והצטרפנו לשיחה עם מכר ותיק של גיורא שמנהל היום את המרינה בקאש. ישבנו לשוחח קצת על נושאים ששייטים אוהבים לדבר עליהם וגם קצת פוליטיקה מדוע פחתה כמות התיירים הישראלים ולמה לדעתו צריכים להבין שבאיזורי החוף התורכים מקבלים באהבה את הישראלים.

מנהל המרינה זירז את התהליך בנושא הניירת ולאחר כ- 20 דקות השוטרים הנחמדים הגיעו ליאכטה, חייכנו יפה והם חתמו לנו ליציאה.

יצאנו בדרכנו אל עבר ארץ הקודש… התוכנית הייתה לעצור בקסטלוריזון אך מכיוון שהים היה גבוה ודרכנו ארוכה החלטנו שאת המערה הכחולה לא נצליח לראות ועדיף לצאת לדרך.

מזל ששכחנו לקנות לחם ובכל זאת יומיים ללא לחם יכולים להיות לא פשוטים, אז "נאלצנו" לעגון באחד המקומות הקסומים ביותר שביקרתי בהם: האי קסטל הוריזון. זהו אי יווני הנמצא כ 3 מייל מול קאש. השוני בין טורקיה ליוון גדול. האי הזעיר עם הרציף, הטברנות והבתים הצבעוניים לאורך קו המים מחזיר אותך אל הים האגאי ואל הטעמים והריחות של האוזו, הגירוס והצזיקי.

בחנות הקטנה שליד הרציף השלמנו כמה מצרכי יסוד (לחם ועוגיות), שתינו אצל יאניס קפה קטן (יווני לא טורקי) ועם רוח גבית של 25 קשר, שכאילו הוזמנה במיוחד עבור הלגון 45 התחלנו לדהור לכיוון ישראל. היאכטה שלנו JOY = שמחה הצדיקה את השם. 

 

 

עצות מעשיות למתכננים הפלגה בטורקיה:
טיסות-
בשנים האחרונות, מפאת התמעטות הקהל הישראלי הטס לטורקיה, טיסות הצ'רטר היחידות כיום טסות לאנטליה הרחוקה כ-3 שעות נסיעה מבסיס ההשכרה הקרוב בפטייה. בשנה הקרובה אנו מצפים כי יפתחו טיסות צ'רטר ישירות לבודרום או דלמן אך עדיין אין פרטים לגבי הימים בשבוע. ניתן לטוס ישירות לאיסטנבול ומשם בטיסת המשך לדלמן או בודרום.

היכן משכירים-
חברות הצ'רטרים יושבות במספר מפרצים ומרינות:
במפרץ גוצ'ק – בפטייה ובגוצ'ק
אורחניה
מרמריס
בודרום

מחיר השכרת יאכטה:
המחירים להשכרה הינם לשבוע והם משתנים כמובן בהתאם לתאריך ההפלגה ולגיל היאכטה.
קטמרן 4 קבינות ו- 2 שירותים כדוגמת Lagoon 380 תעלה בין 3,000 € ל- 5,500 € לשבוע.
מונוהל 4 קבינות ו- 2 שירותים כדוגמת Beneteau Oceanis 45 תעלה בין  2,400 € ל- 3,700 € לשבוע.
המחירים אינם כוללים את הניקיון הסופי, טרנזיט לוג והתוספות הנוספות.

·         התשלום במרבית המקומות מתבצע בלירה טורקית. ישנם מקומות מסוימים בהם הצלחנו לשלם גם באירו, לדוגמא בהפלגה בנהר הדליאן.

·         מומלץ לשכור S.U.P. במידה והחברה לא מאפשרת, ניתן לשכור בארץ S.U.P מתנפח המתקפל לגודל של תרמיל גבומגיע עם משאבה ומשוט.