האיים הספורדים מונים 8 איים עיקריים המשתרעים ממזרח למערב. כבר בתקופה הקדומה היוו איים אלו גשר בין יוון לבין אסיה הקטנה, טורקיה של היום.  כאשר נושבת רוח צפונית קל להפליג מאי לאי בעזרת רוחות הצד. במיתולוגיה היוונית סיפורים רבים על יושבי האיים, אך בשל פורענויות מעשה ידי טבע ואדם נשארו מעט מאוד שרידים ארכיאולוגים באיים. בשל חשש מתקיפות פיראטים התגוררה רוב האוכלוסייה באזורים ההררים שבתוך האיים ורק במאה ה- 19 החלו להתפתח כפרים וערי חוף. אם נתייחס גם לרעידות האדמה שגרמו לנזקים גדולים, נבין מדוע רוב הבתים באזור החוף הם מבנייה חדשה.
 

 

יום ראשון: התארגנות
נחתנו באתונה לפנות בוקר, קיבלנו את הרכב השכור ויצאנו לדרך לכיוון וולוס כאשר התוכנית היא להגיע לפנות ערב, להצטייד באוכל מים ודלק, להכין את היאכטה להפלגה ולצאת למחרת עם שחר לדרך. הדרך מאתונה לוולוס בכביש המהיר אורכה כשלוש מאות קילומטרים. לאחר כשעתיים של נסיעה מתחילים להופיע נופי תעלת אויה – EVIA , מעבר המים המפריד בין היבשת והאי אויה (ראה כחול 24). הנופים ביום בהיר עוצרי נשימה ומחייבים עצירות רבות לצילום והתבוננות חוזרת בנוף. לבסוף אף ירדנו לקו המים באחד מכפרי הסביבה, וכאלה יש אין ספור, לצורך מנוחה ושתיית קפה.

המשך הדרך הביא אותנו לעצירה ב – RAHES לארוחת צהריים יוונית טיפוסית שכללה ציזיקי, סלט יווני, קלמארי וחצילים, מאכלים שילוו אותנו לאורך כל השבוע. נסיעה נוספת של כשעה וחצי הביאה אותנו למעגן בוולוס, שם המתינה לנו "מנוריה", יאכטת מפרשים אדומה מדגם 47.3 OCIANIC של בנטו. בעוד הנשים יצאו לקניות התחלנו בבדיקת היאכטה והכנתה להפלגה. הבדיקה כללה את המנוע, מיכלי המים והדלק, בדיקת השיפוליים, המיכשור האלקטרוני וציוד הבטיחות.  עם ערב יצאנו לטייל בעיר. חלק מהרחובות הקרובים למרינה הם רחובות להולכי רגל בלבד. העיר משופעת בחנויות מכל הסוגים, חלונות הראווה מעוצבים בטוב טעם ומאשרות את התחושה כי הן התושבים במקום והן התיירים הפוקדים את העיר הם מהמעמד הבינוני ומעלה.

כמו ברוב המעגנים גם כל רצועת החוף בוולוס מלאה בעשרות מסעדות, מיווניות טיפוסיות ועד איטלקיות, אמריקאיות וכל הבא ליד. את הערב העברנו במסעדה יוונית טיפוסית וקינחנו בקפה על סיפון היאכטה.
 

יום שני מוולוס – לסקיאטוס
עם בוקר יצאנו דרומה במזג אויר נוח ביותר, רוח חלשה וים שקט לחלוטין, שיישאר כך במהלך השבוע, כך שרוב ההפלגה הייתה עם מנוע. חצינו את מפרץ וולוס הידוע בשמו – FAGASSITIKOS KOLPOS ולאחר שעתיים של הפלגה החלטנו לעצור ונכנסנו למפרץ Ormos Vathoudai ליד העיר Milina לעגינה לצורך ארוחת הבוקר הראשונה על היאכטה. האזור מלא מפרצונים נוחים לעגינה, וכפי שסיפרתי קודם, בתקופה זו של השנה לא הייתה בעיה לזרוק עוגן בכל מקום שחפצנו עקב מיעוט היאכטות באזור. לאחר רחיצה במים הצלולים שלהפתעתנו גם לא היו קרים, אכלנו ארוחת בוקר, הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון האי Skiathos . התוכנית הראשונית הייתה לעשות את הלילה במפרץ יפיפה – מפרץ koukounaries בדרום מערב האי, אולם רוחות דרום מזרחיות חזקות שליוו אותנו בכל מהלך ההפלגה מרגע שעזבנו את מפרץ וולוס ואילצו אותנו לשוט עם מנוע מול הרוח שינו את התוכנית המקורית ולאחר שיט קצר במפרץ החלטנו להמשיך לכיוון בירת האי Skiathos ולמצוא שם מגן מהרוח החזקה.

ההפלגה לאורך חופי האי מגלה אי מיוער ברובו עם מספר רב של וילות הפזורות לכל אורך האי ובתי מלון מבודדים. התמונה הזו חוזרת לאורך כל ההפלגה בכל האיים. הכניסה לעיר יפה ביותר, מראה העיר הבנויה על גבעה הנושקת למפרץ מרשים. העגינה נוחה וללא תשלום. לקראת תשע בערב ירדה הרוח ואפשרה שינה נוחה ללא תנודות. בעיר ניתן להצטייד בכל הנדרש להמשך ההפלגה מסופרמרקט לאוכל וכלה במים ודלק. עם ערב יצאנו לטייל ומצאנו עיר נחמדה. הטיול דורש מאמצים לא מרובים של טיפוס ברחובותיה הצרים לכיוון מגדל המים מסביבו ממוקמת מסעדה ציורית המאפשרת גם ארוחה קלה בנוסף למבט על הנוף המקסים ממנו ניתן לראות את כל המפרץ. משם בצעידה של כ-10 דקות לצידה השני של העיר אל רחבת הכנסייה שלה מגדל פעמונים קטן מואר ומרפסת הצופה אל צידו הדרומי של האי ואל חצי אי קטנטן הממוקם בסוף הרציף ובו אמפיתיאטרון ומסעדה. הטיול הכולל הוא בין כשעתיים וכולל עליות וירידות קלות, אולם הנופים שווים את המאמץ.
 

יום שלישי מסקיאטוס לסקופולוס
בבוקר ביצענו נוהל יציאה "חפוז" הכולל קפה ועוגיות והפלגנו מזרחה לכיוון העירLoutraki הממוקמת באי הקרובSkopelos . רוח מזרחית חייבה אותנו להפליג בעזרת המנוע כל הדרך עד למעגן הקטן בעיר. סביב המעגן מספר בתי קפה ואילו העיר עצמה ממוקמת על צלע ההר ונדרשת הליכה של כחצי שעה במעלה ההר. עקב לחצי זמן החלטנו לא להעלות לעיר למרות המלצות שקיבלנו קודם לכן. לאחר שחיה במעגן במים הצלולים, ארוחה קלה ומנוחה יצאנו דרומה לכיוון מפרץ Panormou הממוקם בקצה הדרומי של האי. לאחר כניסה למפרץ ופניה ימינה אנו מוצאים את עצמנו במפרץ פנימי מוגן לחלוטין בפני רוחות, מרהיב ביופיו. לעגינת לילה מומלץ לקשור חבלים לשתי נקודות על החוף בנוסף להטלת עוגן. נשארנו במקום למשך הלילה והשתמשנו בדינגי לצורך ירידה לחוף הרחצה לטיול רגלי, שחייה בצענו ליד היאכטה במים צלולים להפליא.
 

סוכרייה יבשתית: המנזרים התלויים של MATHIORA
עם בוקר, לאחר שהעמסנו את כל הציוד על הרכב, יצאנו למסע לכיוון מטיאורה הנמצאת צפונית מזרחית לוולוס מסע של 150 ק"מ. מטיאורה היא עיר של מנזרים, 24 במספר הבנויים על סלעים אדירים המגיעים לגובה עד 400 מטר. המקום נחשב לשני בחשיבותו בקדושתו לנזירות אחרי הר Athos . הסלעים קיבלו את מעמדם הקדוש לאור התיאוריה המקובלת כי הם נמצאים במקום מראשית ימי היקום. המנזרים, מהראשון שבהם Grand Meteoron , שהוקם במאה ה-14 ועד האחרון, בנויים בראש כל אחד מהסלעים והגישה אליהם מחייבת ירידה ועליה במספר רב של מדרגות. כיום פעילים במקום רק כ-8 מנזרים ויתרם משמשים מקום לביקורים בלבד. לידיעתכם לכל מנזר יש יום בשבוע בו הוא סגור והימים אינם אחידים. (אולם אם ביקרת באחד או שנים כאילו ביקרת בכולם). המנזרים עצמם אינם מרשימים מה שמרשים הוא הנוף הנשקף מהם. מומלץ ביותר לביקור אם אתם באזור.

בשעות אחר הצהריים לאחר מספר שעות של עליה וירידה במנזרים יצאנו לכיוון שדה התעופה של אתונה, חמש שעות נסיעה, עצירה באמצע לארוחת ערב באחת מהעיירות על חופי תעלת אויה ולסיום טיסה חזרה הביתה.