מלטה

מלטה היא אי לא גדול כ 30 מייל על 20 מייל. נדמה שהאי עשוי לשקוע מכובד משא ההיסטוריה הרובץ עליו. סיור ברחבי הבירה וולטה או הבירה הקודמת מדינה, הוא סיור היסטורי של 3000 שנות ציוויליזציה ימית. מהיוונים דרך הסוחרים הפיניקים והרומאים. הערבים אשר כבשו את מלטה במאה השמינית לספירה הם אשר הטביעו את חותמם יותר מכל כובש אחר בעיקר בשפה המלטזית שבה 70% מהמילים הן ערביות והיתר איטלקיות, אנגליות וצרפתיות. הכתב אגב לטיני. מעניין שהערבים שלטו במלטה רק 200 שנה. ב – 1085 בעת מסעי הצלב כבשו הנוצרים את מלטה ושלטו בה באמצעות מסדר האבירים ההוספיטלרים "סנט ג'ון של ירושלים". סיפורו של מסדר האבירים הרב לאומי הוא סיפור מעניין בפני עצמו. מי שמסייר בביצורי וולטה ומדינה לא יכול שלא להבחין בפרטי בניה רבים המזכירים את רודוס ובודרום. כן גם האתרים הנ"ל נבנו ע"י אבירי המסדר אשר הצליחו במאה ה – 15 להדוף שתי נחיתות של הצי הטורקי האדיר באותם הימים. הדיפת הטורקים הניעה את אבירי המסדר אשר פעילותם הייתה תערובת של פעילות הומניטאריות כמו ניהול בתי חולים מחד ופעילות שוד ימי וניצול תושבי האי לביצור נוסף של האי, מאידך. גם בקנה מידה של ימינו ביצורי העיר וולטה הם מרשימים ביותר. האי נכנע ללא קרב לנפוליון בונפרטה ותוך זמן קצר התמרדו התושבים ופנו לעזרת הצי הבריטי. במלחמת העולם השנייה הייתה מלטה מבצר חשוב של בעלות הברית. 

טוניס

אל חופי טוניסיה התקרבנו בשעות אחר הצהרים. השמש השוקעת סנוורה ואי אפשר היה להבחין בפרטי החוף. ה – G.P.S של FURNO התעקש שאנחנו בנתיב הנכון לפתח "מרינה יסמין" אשר שוכנת לחופי העיר HAMAMAT 35 מיל מכיף בון "האצבע" שטוניסיה שולחת לעבר סיציליה. העומק יורד אבל מרינה אין. מצפון לנו נראית מרינה גדולה, אנחנו משנים כיוון ונכנסים למרינה הצפונית, בפתח מחכה המוביל בסירת גומי.

במשרדי המרינה שואל המנהל איזה G.P.S יש לך, צרפתי או אמריקאי? אם זה אמריקאי אתה מגיע 2 מייל דרומה, אם זה צרפתי 2 מייל צפונה. כנראה שאת מיקום המרינה הטוניסאים שינו כמה פעמים בעת התכנון.

דוגה

מדריך התיירות לטוניסיה אומר כך: אם יש לך זמן לבקר רק אתר עתיקות אחד בטוניסיה, מוטב שזה יהיה דוגה. לאחר שלוש וחצי שעות נסיעה (בכביש מצוין) הגענו למסקנה שהמדריך צדק. דוגה שוכנת בלב אזור גבעות פורה בנוף מרהיב. אם חשבתם על טוניסיה בהקשר של מדבר סהרה אז צפון טוניסיה הוא ההפך הגמור. בחדשי האביב האזור ירוק מאופק עד אופק. זהו אזור חקלאי ענק מעובד בשיטות מודרניות, משובץ בכרמים ומטעים רבים. ממבני הציבור של דוגה נשארו עומדים על תילם אמפיתיאטרון, מקדשים וכמה וילות של עשירי העיר. המייחד את דוגה היא העובדה שהיא לא הייתה עיר נמל, בירה או צומת דרכים. סתם עיר נידחת. עושרה הבולט מבליט את עושרה של טוניסיה בתקופת השלטון הרומי לאחר כיבוש קרתגו. בדרכנו חזרה לבירה טוניס ביקרנו במוזיאון "ברדו". במוזיאון השוכן בארמון המלך לשעבר מרוכזים רוב הפסיפסים (מוזאיקות) אשר נמצאו בטוניסיה לרבות בוילות ובמקדשים של דוגה. עושר כזה של פסיפסים לא ראיתי מימי. הפסיפסים נותנים תמונה מדויקת וצבעונית של חיי היום – יום בעת העתיקה. לרבות מגורים, לבוש, כלי עבודה, טקסים ומה שאותנו עניין במיוחד – כלי שיט.

חופים – מרינות

בחלקו הדרומי והמרכזי החוף הטוניסאי הוא חוף חולי וכמעט נטול מפרצים טבעיים, בצפון החוף מפורץ יותר. יוצא מן הכלל הוא מפרץ טוניס אשר לחופיו שוכנת טוניס הבירה. בטוניס מספר מרינות מודרניות והרבה נמלי דייגים. ברוב נמלי הדיג יקבלו יאכטה ללילה במאור פנים שאינו מקובל בים התיכון. המרינה החדשה ביותר היא יסמין חממת (YASMINE HAMAMAT ). במרינה 600 מקומות עגינה כולל ליאכטות על ואזור תחזוקה גדול הכולל מנוף (עד 150 טון). המרינה היקרה ביותר וגם הותיקה ביותר נמצאת בסידי בו סעיד (SIDI BU SAID ) שהוא פרוור תיירות ומגורי יוקרה למרגלות תל קרתגו העתיקה. יתרונה של מרינה זאת הוא בקרבתה לעיר הבירה ולשדה התעופה הבינ"ל. הביקור השאיר רושם של מרינה עמוסה עם ניהול דיי אדיש הנובע כנראה מעודף ביקוש רציני. המחיר יקר יחסית לטוניס ומתקרב למחירי המרינות בצרפת ובאיטליה.

קרתגו

אמרת טוניס אמרת קרתגו. כך הסבירה לנו מדריכת התיירים הנמרצת כאשר עמדנו על הגבעה ליד העיר טוניס בה שכן מרכזה של האימפריה אשר שלטה על נתיבי הים התיכון בים במאות השמינית לראשונה לפני הספירה. הפיניקים (פיניקי פירושו סוחר ביוונית עתיקה) היו עם ששכן באזור שבין טריפולי בלבנון של היום לעתלית וקיסריה שלנו (זוכרים את חירם מלך צור). הם פיתחו כישורי שיט יוצאי דופן לתקופתם והרחיקו שוט עד לספרד (תרשיש), אריתריאה (כוש) ויש מומחים הסבורים כי הם הקימו מושבות סחר לאורך חופי הים התיכון. במושבות אשר החלו כמעגנים בטוחים והפכו לממלכות בפני עצמן הייתה השפה המדוברת שפה שמית קרובה מאוד לעברית. את קרתגו (קרת החדשה) הם הקימו על גבעה החולשת על החוף באזור הנמצא מצפון לעיר טוניס של היום. השנה הייתה 814 לפני הספירה, המושבה גדלה בהדרגה וערים רבות הוקמו מסביבה. ייתכן שמיקומה במרכז הים התיכון מחדולבטח הפורענויות אשר הביאו האשורים והבבלים על ארץ המוצא מאידך הפכו את קרתגו למרכזם של הפיניקים. בימי הזוהר שלטו הקרתגים על חופי הים התיכון ממצרים ועד צרפת של היום. ערים ידועות כמו מרסי, ברצלונה, קרטגנה (קרטגו החדשה), אלג'יר מקורן במושבות פיניקיות. בשנת 550 לפני הספירה הביאה אותם התפשטותם בים התיכון להתנגשות בלתי נמנעת עם האימפריה היוונית ולאחר מכן עם הרומית. לאחר 3 מלחמות אשר נקראו בשם ה"מלחמות הפוניות", אשר בשנייה שבהן בשנת 218 לפני הספירה חצה המצביא הקרתגי חניבל את האלפים עם פילים והפתיע את הרומים, גברו הרומים והחריבו את קרתגו חורבן מוחלט (146 לפני הספירה). 

המרינה של אל – קנטווי

המרינה של אל-קנטווי נמצאת מדרום לטוניס, במרכזו של אזור תיירות מפותח ביותר הכולל כ- 200 בתי מלון ברמות שונות, מגרשי גולף ואטרקציות תרבותיות. המרינה בנויה ככפר ספרדי – צפון אפריקאי, היא עמוסת תיירים, מסודרת ונקייה. חסרונה הוא רציפים הומי אדם ואזור תחזוקה קטן יחסית. יתרונה באפשרויות הבילוי והספורט ובחופי הרחצה האין סופיים הנמצאים בטווח הליכה. המרינה של מונסטיר הוקמה בתוך נמל דייגים אשר נבנה על יסודות עתיקים. על המרינה חולש מבצר ענק אשר נבנה בימי הביניים. מסביב למרינה נבנו מרכזי קניות קטנים וחדרים להשכרה.

ההפלגה לפנטלריאה

הפלגנו ממרינת יסמין בשעות אחרי הצהריים המאוחרות. התכנון היה להפליג ישירות למרסלה אשרבפינה הצפון מערבית של סיצליה. תוך כדי הפלגה במיצר סיציליה, ברוח צפונית "על האף" עלתה הרוח ליותר מ – 20 קשר וההפלגה הפכה ללא נעימה בלשון המעטה, כאן ניצלנו את יתרון ההפלגה בים התיכון ובחרנו יעד אלטרנטיבי אותו הכנו מראש. בעזרת רוח קדמית קהה הגענו לאי האיטלקי פנטלריאה הנמצא כמעט באמצע הדרך בין טוניסיה לסיציליה.

פנטלריאה

מרחוק נראה האי כסלע שחור ומאיים, פנטלריאה הוא אי שנוצר עקב התפרצות וולקנית. רק מקרוב רואים שהמדרונות השחורים מכוסים בצמחיה ירוקה. היא ידוע באדמתו הפורייה ובעיבודו האינטנסיבי. הנמל של פנטלריאה עשוי טלאים טלאים, שוברי גלים שקרסו ועליהם נבנו שוברי גלים חדשים. חלקם של השוברים הישנים נשארו מוטלים באמצע הנמל, כשהם מהווים מכשול ניווט מסוכן. במעגן היאכטות בנמל מצאנו מזחים צפים מוזנחים, כמה סירות דיג ושקט מוחלט. נפש חיה לא נראתה בשעה תשע בבוקר. לאחר כשעה הגיעו שוטרי משמר החופים. חשבנו שבאו לבדוק את הספינה החדשה שהגיעה, לא, הם רק רצו שנזוז מה"אזור הצבאי". עלו על ספינתם ולאחר שעה הפלגה חזרו ונעלמו כלעומת שבאו. יש משהו קסום בשלווה ובשקט השוררים באיים כאלו. אף אחד לא ממהר והעולם מתנהל ב – "SLOW MOTION ". לאחר סיור רגלי אינטנסיבי בעיר או יותר נכון כפר המשמש כבירת האי (8000 תושבים) הרגשנו שמיצינו את הביקור והתכוננו להפלגה הבאה. 

הפלגה למרסלה

מאחר ורצינו להיכנס לנמל מרסלה באור, יצאנו מפנטלריאה בשעות אחה"צ ברוח צד ערה. להקת דולפינים גדולה אשר ליוותה אותנו במשך שעות ארוכות וצב ים גדול אשר הרים את ראשו כדי להגיד שלום היוו רמז שזאת הולכת להיות הפלגה מוצלחת. הירח המלא, הרוח הטובה, השקט שבהפלגת מפרשים ושלמה ארצי בווליום נמוך עשו את ההפלגה לעונג צרוף. 

מרסלה