הפלגה לחו"ל בישראל
אמיר ברושי
אי שם לפני ימי הקורונה רציתי להכיר את חופה הצפוני של ישראל מכיוון הים. יותר מפעם אחת הפלגתי באזור בדרכי לקפריסין, וגם ביקרתי בנקרות של ראש הנקרה לא מעט, אבל רציתי יותר. כיום, כשחופי קפריסין נעולים בפנינו, ההפלגה הזאת הופכת לאטרקטיבית במיוחד.
התכנון
המחשבה על ההפלגה התחילה בטיסה לחופשה. 7 שעות של טיסה להודו משאירות זמן למחשבות. בדקתי עלויות, תכננתי לוחות זמנים וכתבתי בקבוצה של שיטבעוני VIP את התוכנית. תוך 18 שעות מהנחיתה והחיבור לאינטרנט ההפלגה הייתה מלאה! שיטבעוני היא קבוצת פייסבוק שבה אני מארגן הפלגות עם אוכל טבעוני בארץ ובעולם (כולם מוזמנים – חפשו בפייסבוק "שיטבעוני"). היא התחילה מטבעונים בלבד אבל כיום מצטרף להפלגות שיעור הולך וגדל של אוכלי כל, במיוחד להפלגות עם השף הכל-יכול שמבשל אוכל מדהים אפילו במונוהול בגלים של מטר! קבוצת ה-VIP היא קבוצה מצומצמת (סליחה מכל מי שלא בקבוצה ועכשיו יודע שהיא קיימת) של מי שכבר הפליג בשיטבעוני כמה פעמים ומוזמן לפני כולם.
ימי סגר הקורונה אילצו לדחות את ההפלגה ועם פתיחת הים מצאנו מועד חדש שמתאים לכל הקבוצה. עוד לפני המועד המתוכנן ה"פורום לקידום השייט" אירגן הפלגה דומה בה השתתפתי, אבל בדיעבד המסלול היה דומה אבל ההפלגה שונה לגמרי. מעבר לזה שהפעם אני תיאמתי הכל, המסלול הנבחר איפשר לראות את ראש הנקרה במלוא הדרו וכמובן יש הבדל בין סירה בודדת בים לבין עשרות סירות שמפליגות ביחד (לטוב ולרע).
יציאה לים
פוגשים את עודד מ"איה-ים" שמוסר לנו את הסירה (בוואריה 46 פיט עם 4 קבינות זוגיות נקיה ומסודרת). מוודאים שיש כבל חשמל ארוך ללינת הלילה בעכו, מעלים לסירה את כל האוכל, קיאק מתנפח ששאלתי מחבר ו‑Nautboard חדש שסופק ישירות לסירה ע"י החברה, ומשחררים חבלים. יוצאים לים ומגלים שאי אפשר לסמוך על התחזית – במקום גלים של 50-70 ס"מ הים נמוך עם 20-30 ס"מ ובמקום רוח של 7-8 קשר היא 13-15 קשר. כמובן שלא מתלוננים ופותחים מפרשים. מגיעים ל-7-8 קשרים, מכבים מנוע, מכבים רדיו ומקשיבים לים. תענוג.
מתקרבים לשטחים הסגורים 601 ו-601א מול שבי ציון. למרות שהכניסה תואמה מראש עם חיל הים – הם ביקשו ליצור קשר לפני הכניסה. משום מה החיילת שכל הזמן קוראת "לכל כלי שיט במיקום…." לא עונה. כנראה בדיוק הפסקת צהרים. אנחנו קרובים לחוף וממשיכים את התיאום בטלפון הנייד מול תא שייט אזרחי בחיל הים (תמיד טוב שיהיה את המספר בנייד – 03-6064232). כנראה שגם שם הפסקת צהריים כי עונה חיילת צעירה שמסבירה לי שזה שטח סגור. אני מתעקש שבד"כ הוא פתוח וגם תואם מראש והיא הסכימה לברר. אחרי 10 דקות הגיע האישור להיכנס. אומנם תהליך קצת יותר מסורבל מהגישה של חלק מהסקיפרים ש"נכנס, ומקסימום יקראו לנו בקשר" אבל זאת הדרך הנכונה והחוקית.
ממשיכים בשלווה בקורס 010° לכיוון הכניסה לקניון אכזיב (כ-1.5 מייל מערבית לחוף בקו הכניסה לשטח סגור 69ב'). מדובר בקניון תת‑קרקעי בעומק של כמה מאות מטרים וההתחלה שלו היא אחת הנקודות עם ריכוז חיי ים גדולים וסיכוי טוב לראות דולפינים בצפון. מורידים חלוץ ומתחילים לסרוק את הים בתקווה לפגישה עם היונקים החביבים אבל כנראה שהם החליטו להשאיר לנו משהו להפלגה הבאה. ממשיכים עוד קצת צפונה עד לפני השטח הסגור לפני הגבול עצמו (מסומן בנוויוניקס ובשטח ע"י מצופים). קצת לפני הסיבוב מזרחה חיל הים שואל לאן פנינו מועדות – אני מסביר את המסלול בפירוט רב ומרגיע את החיילת במשמרת שעונה לי: "אין עליך, אדוני!". משועשעים מהשילוב של הסחבקיות הישראלית והפורמליות של חיל הים וממשיכים לכיוון ראש הנקרה. ההגעה לראש הנקרה מכיוון מערב מרשימה מאוד ולא דומה להגעה מכיוון דרום ומומלצת במיוחד. הכניסה לנקרות אפשרית עם קיאקים בגלים נמוכים בלבד אבל רק בליווי מדריך מרשימת המדריכים המוסמכים לכך, עקב גלים וזרמים מסוכנים בנקרות. מומלץ להצטרף לחתירה מחוף בצת ולא לשלב עם הפלגה.
אחרי הפקת "בוק" לראש הנקרה פונים דרומה. חולפים על פני איי ראש הנקרה וממשיכים לכיוון איי אכזיב (לאיי ראש הנקרה אסור להתקרב ובוודאי שלא לרדת). עוד לפני כן מדליקים מנוע, מורידים מפרשים ומורידים למים את הצעצוע החדש – Nautboard. מדובר בפלסטיק בצורת האות W שמזכיר זנב של דולפין. ע"י שינוי הזווית שלו, האדם שאוחז בו צולל לעומק. הים מלא מדוזות אבל יכולת התמרון מאפשרת לתמרן ביניהן בצורה מרשימה וכל מי שיוצא מהמים – יוצא עם חיוך מאוזן לאוזן. מומלץ מאוד!
אדם בים!
חוץ ממני יש בסירה עוד 4 סקיפרים, אז אני מחליט גם לנסות את ה-Nautboard. אני קצת חושש כי אני אסמטי אבל החיוך של כל מי שעלה לסירה משכנע אותי. אני ממנה את אלון להיות הסקיפר ויורד למים. אומנם אלון סקיפר יחסית צעיר אבל הוא אחראי ומקצועי. שתי צלילות קצרות עוברות בהצלחה ובשלישית פתאום לחץ בראש והידיים עוזבות את הקרש. בקורס תירגלו אותנו לאדם בים, אבל לא מהצד של הים! אני מזהה מיד את המצב, מנפנף בידיים וקולט שאלון גם הבין מה קורה ומתחיל לתמרן את הסירה. אני שוחה מעט במעלה הרוח ומסמן לו שהוא צריך להגיע מתחת לרוח. לא רק שאני הסקיפר המנוסה, הפעם יש לי אינטרס מיוחד… עוד כמה דקות עוברות, אני עולה לסירה, משבח אותו על התפקוד ומסדיר נשימה. עכשיו אלון עדיין סקיפר צעיר אבל עם יותר ניסיון. יותר מאוחר אני מתחקר את האירוע (הכל צולם בגו-פרו) ומגלה שלא מונה צופה. אלון מסביר שהים היה שטוח, ראות מעולה, אני עם חגורת הצלה ובסירה 8 אנשים חוץ ממנו. בדיעבד מתברר שחלק מהאנשים ירדו להביא מצלמות…
כמו שלמדנו בצבא – תרגולת יש קודם כל לבצע ורק אח"כ לחשוב.
איי אכזיב
ממשיכים לאיי אכזיב. ביוון הם היו מסומנים במפה כמכשולי ניווט אבל בארצנו נטולת האיים הם אפילו זוכים לשמות. עוגנים מזרחית לאי האהבה בעומק של כ-8 מטר. הקרקע היא שילוב של סלעים, חול וצמחיה ויש להסתכל היכן זורקים את העוגן, במיוחד שאנחנו די בודדים באזור. עקב הרוח המערבית והצורך לשמור מעגל עגינה, המרחק לאי קצת רחוק למי שאינו שחיין טוב. מורידים את הקיאק המתנפח ושוחים או חותרים לאי. לאזור מגיעים אופנועי ים ויש חשש שיפגעו בשחיינים. אני מסמן להם מהסירה, הם מגיעים אליי, ואני מתדרך אותם. בדיעבד, רצוי שלכולם יהיה מצוף שחיה או לפחות לכל קבוצה. מדובר באזור סלעי נחמד עם דגים קטנים, סרטנים וכמובן מדוזות. בסירה יש סט צלילה אחד (למטרות חירום) וצריך להביא מסיכות/שנורקלים/סנפירים מראש. עוד חוויה מהנה לאוסף.
לילה בעכו
מרימים עוגן אבל הרוח ירדה ונאלצים להמשיך עם מנוע לכיוון עכו להספיק להיכנס לפני השקיעה. לא מומלץ להיכנס לנמל זר בחושך ובוודאי לא לנמל רדוד. אורי הסקיפר הכי צעיר בחבורה מכניס אותנו לעכו בין אינספור סירות מהירות שעושות המון גלים. רציף האורחים מסומן באיור ואם רוצים גישה "לפי הספר" עם 45 מעלות (החץ האדום) צריך להתקרב מאוד לאזור רדוד. אומנם העומק אמור להספיק, אבל הגלים שעושות הסירות המהירות יוצרים זמנים עם עומק נמוך יותר ומומלץ לגשת לפי החץ השחור ורק אח"כ לפי האדום.
מיקום רציף האורחים הוא ממש בסמוך לכניסה לנמל. מדובר בנמל מאוד פעיל עם אינספור סירות שנכנסות ויוצאות עם מוסיקה ערבית בווליום מטורף. מרגישים כמו בחו"ל מכיוון שלא מכירים את השירים, השפה והמקום. מצד שני, מיקום הסירה ממש בכניסה והיא מתנדנדת בגלים ללא הפסקה. חלק משייטי הטורנדו מתחשבים וממש מאטים לפני המעבר לידנו, חלקם מתעלם והחלק הכי בעייתי – מנסים להרשים את האורחים ולעשות סלאלום עלינו.
השף מכין את ארוחת הערב. חגיגה מקסיקנית של סוי ג'וי (מנת חלבון המזכירה במראה ובטעם בשר), אורז, שעועית שחורה, רוטב סלסה, גוואקמולי, פלפלים מטוגנים וטורטיות. למעט הטורטיות, הכל הוכן במקום ברמה של מסעדת מישלן. איציק, אשר חובב בשר, לא מאמין שמה שהוא אוכל זה לא בשר וכולם מלקקים את האצבעות.
אחרי האוכל רוצים לרדת לחוף לטייל. הזמנו מקומות בבר יין מקומי, אולם מגלים שהשער ליציאה מהרציף ננעל (היה פתוח כאשר הגענו). אפשר לטפס מעליו, אבל החלטנו לוותר. שתינו את האוזו בסירה, המשכנו לצפות בסירות המשתוללות והתארגנו לשינה.
הדרך חזרה
התוכנית הייתה לקנות חומוס בעכו ולאכול אותו לארוחת בוקר. בשבת חומוס סעיד סגור, והחומוסיות האחרות פותחות רק לקראת השעה שמונה. המשמעות היא שאם קונים חומוס – לא יהיה לנו זמן לשחק עם ה‑Nautboard. החלטה מהירה ויוצאים לים בשש וחצי. ארוחת הבוקר היתה "רק" ממרחים תוצרת בית (כולל חומוס, כמובן). אורי הסקיפר הצעיר מקבל שוב את הפיקוד ואני מבקש תוכנית ליציאה. התוכנית שלו טובה, אבל יש בה נקודות בהן אנו עלולים להסתבך. התוכנית השנייה שלו מקבלת את האישור שלי ומשחררים חבלים. היציאה עוברת חלק, יוצאים לים ומורידים את ה‑Nautboard פעם נוספת. משחררים חבל יותר ארוך שמאפשר ירידה לעומק רב יותר לשמחת הקהל. ממשיכים לחיפה, תדרוך שלי על הכניסה וביצוע מושלם של אורי של היקשרות ראשונה כסקיפר עם חבלי מורינג. אורי זוכה לברכות ולמחיאות כפיים על הכניסה החלקה (אפילו בלי צורך להשתמש בחרטומן/Bow Thruster), מפנים ומנקים את הסירה ושואלים מתי הפעם הבאה.
סיכום
אומנם אין לנו המון איים ומפרצים לעגינת לילה, אבל יש לנו ארץ נהדרת. הפלגה באזור לא מוכר עם נוף כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים היא חוויה מומלצת. רצוי להגיע לראש הנקרה מכיוון מערב.
לירידה לאיי אכזיב מומלץ להצטייד באמצעי ציפה (קיאק/סאפ/גלשן), מצופי שחיה לשחיינים וציוד שנירקול. יש לתדרך את הצוות למקרים ותגובות ולמנות עוזר סקיפר. לגבי הלילה בנמל עכו אני ברגשות מעורבים – מצד אחד מדובר בחוויה ייחודית והרגשה של חו"ל, מצד שני מיקום הספינה והקושי בירידה לחוף פוגעים בחוויה. אני מקווה שמנהל הנמל החדש ישפר את הנושא. יש לתאם את העגינה מראש במייל מקום העגינה תואם מראש במייל akkoportinfo@gmail.com.
