הפלגה בצפון הים האגאי והחלקידיקי – אזור לא מוכר לשייטים הישראליים
דני דובינסקי
יוון, הים האגאי, אזור ששייטים ישראליים מרבים לבקר בו, אך לא יצא לי לשמוע על הרבה ישראליים שהפליגו בצפון הים האגאי ובמיוחד בחצי האי החלקידיקי. לקראת סוף ספטמבר, כאשר עומס החום והתיירים ירד, יצאתי לבדוק את העניין. חזרתי מאוד מרוצה וגם קצת מופתע, שעדיין אפשר למצוא מקומות ביוון שבהם יש יותר מקומיים מתיירים והכל הרבה פחות ממוסחר ויותר אותנטי.
יוון, הים האגאי, אזור ששייטים ישראליים מרבים לבקר בו, אך לא יצא לי לשמוע על הרבה ישראליים שהפליגו בצפון הים האגאי ובמיוחד בחצי האי החלקידיקי. לקראת סוף ספטמבר, כאשר עומס החום והתיירים ירד, יצאתי לבדוק את העניין. חזרתי מאוד מרוצה וגם קצת מופתע, שעדיין אפשר למצוא מקומות ביוון שבהם יש יותר מקומיים מתיירים והכל הרבה פחות ממוסחר ויותר אותנטי.
הקדמה
עם לומר את האמת, כל עניין ההפלגה הייה עבורי מאוד ספונטני ולא מתוכנן, פשוט הזדמנות שנפלה בפניי, ומסיבות שונות, שהאחרונה בהם הייתה לנצל את מלוא חופשת הקיץ לפני החזרה ללימודים החלטתי בשום אופן לא לפספס אותה. נחתתי באתונה ואחרי כמה שעות המתנה עליתי על הטיסה השנייה שלי לעיר קאבאלה, שנמצאת בצפון יוון, כ60 ק"מ מהגבול עם בולגריה וכ150 ק"מ מזרחית לעיר הגדולה טאסאלוניקי. בנמל הפנימי של קאבאלה, חברתי ליאכטה, שהסקיפר שלה (ישראלי), הוא רב חובל לשעבר בצי הסוחר, שבנה את היאכטה שלו (32 רגל) בעצמו ומפליג בה כבר 11 שנה בכל הים התיכון. חוץ מאנוכי הייתה עוד אשת צוות שהצטרפה אל הסקיפר יומיים לפניי. העיר מאוד צפופה ובנוייה על ההרים, עם טיילת נחמדה לאורך הנמל בה מסעדות ובתי קפה רבים ובעיקר הרבה מקומיים שחושים את האזור.
היום הראשון
Kavala – Thassos
יעדנו הראשון הייה האי טאסוס ששוכן כ-18 מייל ימי דרום מזרחית לקאבאלה. יצאנו להפלגה על הבוקר (אחרי שקפצנו למאפייה וקנינו לחם טרי כמובן) בקורס דרום מזרחי עם רוח מזרחית קלילה. בתחילת ההפלגה המזג אוויר הייה קצת קודר עם הרבה עננים אפורים באופק, ואכן באמצע ההפלגה התיישב מעלינו ענן קולומונימבוס קטן והוריד עלינו כמויות גשם יפות במשך כרבע שעה ושטף את הסירה כמו שצריך. אחריו הופיע השמש במלוא הדרה וקיבלה את פנינו בטאסוס אחרי כ3.5 שעות הפלגה. נקשרנו ב12:30 בצהריים בנמל המרכזי בעיר הבירה שגם נקרא טאסוס. לתדהמתינו ושמחתיינו למרות היופי של האי, שכולו מלא בגבעות מיוערות בעיירות ציוריות, היינו בין היאכטות היחידות בנמל לצד מעבורות מקומיות. יצאנו להסתובב באי, קיבלנו המלצה משייט מקומי לבקר בשרידי אמפיטאתרון יווני עתיק ובשרידי מבצר מימי הביינים. זה הצריך מאתנו טיפוס די ארוך ומפרך עד לראש הגבעה, אבל הייה שווה את זה. האמפיטאתרון השתמר מאוד יפה ונראה מרשים. עוד טיפוס קצרצר הביא אותנו לשרידי המבצר, שאומנם לא הייה מרשים במיוחד, אך הנוף שנגלה לעיינייו שמשקיף על הנמל ועל החלק הצפוני של האי הייה עוצר נשימה.
היום השני
Thassos – Ierissos
החלטנו הפעם לצאת להפלגת לילה כדי לסיים את הלג הארוך ולהיכנס לנמל הבאה עם אור הבוקר. יעדינו הייה עיירה קטנה בשם אייריסוס, שנמצאת באצבע המזרחית של החצי האי החלקידיקי, הפלגה של כ-50 מייל. במהלך ההפלגה גלשנו עם הרוח והגלים, בגבית – מלאה, כאשר הרוח, כ-15 קשר, כל הזמן הסתובבה בין צפון מזרחית לדרום מזרחית. סוולים של כמטר וחצי הכו בנו מהירכתיים והדופן, לא הייה הכי נוח בעולם אבל לא נורא. בסביבות 07:30 בבוקר נכנסנו לנמל דייגים קטן (שלפי הפילוט בוק הייה בכלל מייל אחד מזרחה) בעיירה. הנמל פתוח לסוולים צפון-מזרחיים ולא מומלץ להיכנס אליו במזג אוויר סוער. אחרי השלמות שינה של כמה שעות יצאנו לטייל בעיירה, כרבע שעה הליכה מהמעגן. לאורך כל הדרך, לצידי הכביש ראינו מספנות משפחתיות קטנות שבהן בונים בעיקר סירות דייגים קטנות כאשר כל העבודה נעשית בצורה ידנית ומסורתית, אם כי לא ממש בטיחותית. המראה הכללי ביחד עם ריחות העץ החזקים שבוקעים מערמות בולי האורן הים-תיכוני המנוסרים מאוד חביבים. לעינינו מתחילים להתגלה בתים בודדים מועצבים יפייפה והרחובות ריקים כמעט לגמרי, אך כעבור מס' דקות מגיעים למרכז העיירה ואז מתחילים לצוץ חנויות שונות, בתי קפה וטיילת מאוד נחמדה לאורך החוף עם טברנות וכמה פאבים לאורכה. אחר הצהריים לקחנו אוטובוס ממרכז העיירה לכיוון דרום מזרח האצבע, נסיעה של כ-20 דקות לעיירה בשם אוראנופוליס. זוהי העיירה האחרונה לפני הגבול של הר אתוס עם כל המנזרים שלו. העיירה מלאה בטברנות ובחנויות מזכרות של נצרות והרבה נוצרים אורטודוקסים מבקרים את המקום .ישנו גם מבצר ביזנטי עתיק במקום. אפשר לקחת הפלגה של 3 שעות עד להר אתוס וחזרה לתיירים וגם הפלגות מיוחדות למי שיש את האישור המתאים אל ההר עצמו והמנזרים.
החלטנו הפעם לצאת להפלגת לילה כדי לסיים את הלג הארוך ולהיכנס לנמל הבאה עם אור הבוקר. יעדינו הייה עיירה קטנה בשם אייריסוס, שנמצאת באצבע המזרחית של החצי האי החלקידיקי, הפלגה של כ-50 מייל. במהלך ההפלגה גלשנו עם הרוח והגלים, בגבית – מלאה, כאשר הרוח, כ-15 קשר, כל הזמן הסתובבה בין צפון מזרחית לדרום מזרחית. סוולים של כמטר וחצי הכו בנו מהירכתיים והדופן, לא הייה הכי נוח בעולם אבל לא נורא. בסביבות 07:30 בבוקר נכנסנו לנמל דייגים קטן (שלפי הפילוט בוק הייה בכלל מייל אחד מזרחה) בעיירה. הנמל פתוח לסוולים צפון-מזרחיים ולא מומלץ להיכנס אליו במזג אוויר סוער. אחרי השלמות שינה של כמה שעות יצאנו לטייל בעיירה, כרבע שעה הליכה מהמעגן. לאורך כל הדרך, לצידי הכביש ראינו מספנות משפחתיות קטנות שבהן בונים בעיקר סירות דייגים קטנות כאשר כל העבודה נעשית בצורה ידנית ומסורתית, אם כי לא ממש בטיחותית. המראה הכללי ביחד עם ריחות העץ החזקים שבוקעים מערמות בולי האורן הים-תיכוני המנוסרים מאוד חביבים. לעינינו מתחילים להתגלה בתים בודדים מועצבים יפייפה והרחובות ריקים כמעט לגמרי, אך כעבור מס' דקות מגיעים למרכז העיירה ואז מתחילים לצוץ חנויות שונות, בתי קפה וטיילת מאוד נחמדה לאורך החוף עם טברנות וכמה פאבים לאורכה. אחר הצהריים לקחנו אוטובוס ממרכז העיירה לכיוון דרום מזרח האצבע, נסיעה של כ-20 דקות לעיירה בשם אוראנופוליס. זוהי העיירה האחרונה לפני הגבול של הר אתוס עם כל המנזרים שלו. העיירה מלאה בטברנות ובחנויות מזכרות של נצרות והרבה נוצרים אורטודוקסים מבקרים את המקום .ישנו גם מבצר ביזנטי עתיק במקום. אפשר לקחת הפלגה של 3 שעות עד להר אתוס וחזרה לתיירים וגם הפלגות מיוחדות למי שיש את האישור המתאים אל ההר עצמו והמנזרים.
היום השלישי
Ierissos – Porto Koufo
התקבלה שוב ההחלטה לצאת להפלגת לילה מסיבות דומות, לג של כ-60 מייל. מה כן שלפי התחזית מזג האוויר הייה צפוי להיתקלקל רק לפנות הבוקר אז כבר היינו אמורים להיות קרובים ליעד. למזג האוויר יש רצון משלו מסתבר, וכעבור שעה מרגע היציאה התחלנו את המלחמה שלנו ברוח בופור 7 (כ-30 קשר) מדרום מזרח וגלים של כ-3.5 מטר מול חרטום והקוק פיט מלא מים. כך זה נמשך עד שהגענו לקצה הכף ושיננו לקורס מערבי והמשכנו עם הרוח והגלים מאחורינו. ואם לא מספיק שהיינו צריכים להחזיק הגה (טילר) כל הזמן כי האוטו פיילוט הייה עף מהקורס בגלל מכות הרוח והגלים הגבוהים, איך שעברנו את הר אתוס דמם המנוע. למזלינו הסקיפר, שמכיר כל בורג בסירה, תפעל את התקלה תוך מספר דקות. ב08:00 היינו בכניסה למפרץ / נמל פורטו קופו שבקצה האצבע האמצעית. המפרץ מדהים ביופיו ומאוד קשה לזהותו מבחוץ היות והכניסה אליו מוסתרת בין 2 סלעים חופפים. הנמל שוכן בתוך המפרץ שמוקף כמעט 360 מעלות בגבעות מיוערות ומוגן מרוחות וסוולים מכל הכיוונים. הים בפנים הייה חלק כמראה, מראה מלבב עבורנו אחרי הלילה אמש. זהו נמל דייגים לא גדול שחוץ משורה של יאכטות צ'רטר שהיו כבר קשורות לחורף, היינו בין היאכטות הבודדות במפרץ. הכפר עצמו הוא אולי 15 בתים בודדים פזורים, סופרמרקט מאפייה ותחנת דלק קטנה. ראינו גם פה ושם בתי נופש ,כמה מלונות קטנים וחוף חולי קטן. בערב אחרי טיול רגלי של כשעה וחצי באזור, סיימנו את היום בארוחת דגים מצויינת בטברנה משפחתית על שפת הים. מפרץ מומלץ ביותר!
התקבלה שוב ההחלטה לצאת להפלגת לילה מסיבות דומות, לג של כ-60 מייל. מה כן שלפי התחזית מזג האוויר הייה צפוי להיתקלקל רק לפנות הבוקר אז כבר היינו אמורים להיות קרובים ליעד. למזג האוויר יש רצון משלו מסתבר, וכעבור שעה מרגע היציאה התחלנו את המלחמה שלנו ברוח בופור 7 (כ-30 קשר) מדרום מזרח וגלים של כ-3.5 מטר מול חרטום והקוק פיט מלא מים. כך זה נמשך עד שהגענו לקצה הכף ושיננו לקורס מערבי והמשכנו עם הרוח והגלים מאחורינו. ואם לא מספיק שהיינו צריכים להחזיק הגה (טילר) כל הזמן כי האוטו פיילוט הייה עף מהקורס בגלל מכות הרוח והגלים הגבוהים, איך שעברנו את הר אתוס דמם המנוע. למזלינו הסקיפר, שמכיר כל בורג בסירה, תפעל את התקלה תוך מספר דקות. ב08:00 היינו בכניסה למפרץ / נמל פורטו קופו שבקצה האצבע האמצעית. המפרץ מדהים ביופיו ומאוד קשה לזהותו מבחוץ היות והכניסה אליו מוסתרת בין 2 סלעים חופפים. הנמל שוכן בתוך המפרץ שמוקף כמעט 360 מעלות בגבעות מיוערות ומוגן מרוחות וסוולים מכל הכיוונים. הים בפנים הייה חלק כמראה, מראה מלבב עבורנו אחרי הלילה אמש. זהו נמל דייגים לא גדול שחוץ משורה של יאכטות צ'רטר שהיו כבר קשורות לחורף, היינו בין היאכטות הבודדות במפרץ. הכפר עצמו הוא אולי 15 בתים בודדים פזורים, סופרמרקט מאפייה ותחנת דלק קטנה. ראינו גם פה ושם בתי נופש ,כמה מלונות קטנים וחוף חולי קטן. בערב אחרי טיול רגלי של כשעה וחצי באזור, סיימנו את היום בארוחת דגים מצויינת בטברנה משפחתית על שפת הים. מפרץ מומלץ ביותר!
היום הרביעי
Porto Koufo – Neos Marmaras
Porto Koufo – Neos Marmaras
על הבוקר עם זריחה עזבנו את המפרץ והפלגנו צפונה עם רוח קלילה וים נוח למרינה בשם פורט קארוס, אחד המרינות הגדולות (והיחידות) באזור, שנמצאת 2 ק"מ מזרחית לעיירה בשם נאוס מארמריס. בסך הכל הפלגה של כ-12 מייל. למעשה הרגשנו די קטנים שם בפנים כשמסביבנו יאכטות מפרש בגדלים של 43 רגל ומעלה לרוב וגם אזור שלם של יאכטות פאר וכמה מגה-יאכטות. דבר מעניין שראינו זה שכל יאכטה שנייה במרינה הייתה עם דגל בולגריה, כנראה לכאן ברחו הרבה בולגרים מהישראלים שנהרו לבולגריה הקיץ. בערב לקחנו מעבורת מקומית שהייתה למעשה סירת עץ עם קבינה קטנה שעוזבת כל שעה לעיר הסמוכה נאוס מארמרס, הפלגה של כ-10 דקות. עיר קטנה וצפופה מאוד שבנויה לאורך החוף. משהו מוזר, לדעתי לפחות, שהיו המון חנויות של פרוות, מי לובש פרוות ביוון? כנראה זה בשביל התיירים או משהו.
היום החמישי
Port Karros – Nea Skioni
היעד הבא שלנו הייה העיירה ניא סקיאוני הנמצאת בחלק הדרומי של האצבע המערבית, הפלגה של כ-22 מייל. הרוח, כ-12 קשרים, הסתובבה מדרום מערבית לדרום מזרחית במשך ההפלגה והיו סוולים של כמטר וחצי שנידנדו אותנו קלות. נכנסנו למעגן הקטן של העיירה, שהשיטה הכי נוחה ולפעמים גם היחידה להיקשרות בו זה עגינה ים תיכונית, והייה קשה שלא לשים לב שרוב היאכטות מסביבנו היו שייכות לבי"ס בריטי בשם נלסון. דבר מעניין זה שלבי"ס זה יש תוכניות לימוד מיוחדות למשפחות, האבא על ההגה, אמא בחרטום עם העוגן והילדים אוחזים בפנדרים, ממש ככה. את האמת זה קצת מלחיץ כשחבורה כזאת עושה תמרוני גישות ועוד עם זריקת עוגן ממש על יד היאכטה שלך. ניא סקיאוני היא עיירה קטנה ומקסימה. הבתים של המקומיים מעוצבים יפה עם צמחייה ודקורציה ביתית. ישנו גם אזור שלם של בתים חדשים למכירה על שפת הים למעוניניים. כל החנויות המסעדות ובתי הקפה נמצאים ממש מול המעגן. יש חוף חולי יפה שזכה לאחרונה בתחרות החוף הנקי. ועם כבר הזכרתי בולגרים בכתבה, למעשה היינו קשורים ליד יאכטת מפרש יפיפייה באורך 19.5 מטר (שבקושי נכנסה למעגן) שנבנתה עבור איש עסקים בולגרי במספנות באוקראינה, שבערב הזמין אותנו לכוס קפה ויין. מאוד נחמדים הבולגרים האלו.
היום השישי
Nea Skioni – Agios Ioannis
יעדנו האחרון בהפלגה (הסקיפר המשיך הלאה בלעדינו), אחרי שעברנו את כל שלושת האצבעות של החלקידיקי (כמובן שיש עוד הרבה מקומות טובים שאפשר לראות בחלקידיקי אבל זה לפעם אחרת) הייה מקום קטנטן בשם איוס יואניס, זהו כפר הנמצא על היבשת בצדו השני של מפרץ גדול ועיר בשם וולוס. יצאנו להפלגה של כ-36 מייל, בקורס דרום מערבי שיקח אותי היישר לאיוס יואניס. מזג האוויר הייה מעולה, רוח מערבית של כ-10 קשרים, הרבה שמש וראות מצויינת – ראינו את הר אטוס מתנשאה באופק מאחורינו לאורך רוב ההפלגה. כבר ממרחק של כמה מיילים, הבנתי שזה הולך כנראה להיות אחד המקומות היפים שבקרתי בהם באזור. הכפר שוכן למרגלות הר שגובהו כ-1500 מטר שכולו מכוסה ביערות וצמחייה ירוקה, שמזכירה יותר יערות של צפון אירופה מאשר יוון. נקשרנו במעגן הדייגים הקטן של הכפר, שיש שם מקום אולי לכמה יאכטות בודדות בלחץ, לנו זה כמובן לא היוו בעיה כי היינו היחידים. כל הטברנות בתי הקפה והמאפיות הרבות בכפר ממוקמות לאורך טיילת החוף, כאשר מאחוריהם יש בתי אירוח וכמה בתי מלון קטנים ועל צלע ההר עצמו מפוזרים בתים בודדים של המקומיים. עם עוברים את כל הטיילת וחוצים גשר עם נהר קטן הזורם מתחתיו מגיעים לתחילתה של שמורת טבע. ישנו אתר קמפינג' גדול באזור, כולל קרוונים וראינו קובצות תיירים קטנות (שנראו צפון אירופיים במקור) יוצאים לטרקים בהרים המכוסים צמחייה עבותה. מקום מאוד מיוחד לדעתי!
יעדנו האחרון בהפלגה (הסקיפר המשיך הלאה בלעדינו), אחרי שעברנו את כל שלושת האצבעות של החלקידיקי (כמובן שיש עוד הרבה מקומות טובים שאפשר לראות בחלקידיקי אבל זה לפעם אחרת) הייה מקום קטנטן בשם איוס יואניס, זהו כפר הנמצא על היבשת בצדו השני של מפרץ גדול ועיר בשם וולוס. יצאנו להפלגה של כ-36 מייל, בקורס דרום מערבי שיקח אותי היישר לאיוס יואניס. מזג האוויר הייה מעולה, רוח מערבית של כ-10 קשרים, הרבה שמש וראות מצויינת – ראינו את הר אטוס מתנשאה באופק מאחורינו לאורך רוב ההפלגה. כבר ממרחק של כמה מיילים, הבנתי שזה הולך כנראה להיות אחד המקומות היפים שבקרתי בהם באזור. הכפר שוכן למרגלות הר שגובהו כ-1500 מטר שכולו מכוסה ביערות וצמחייה ירוקה, שמזכירה יותר יערות של צפון אירופה מאשר יוון. נקשרנו במעגן הדייגים הקטן של הכפר, שיש שם מקום אולי לכמה יאכטות בודדות בלחץ, לנו זה כמובן לא היוו בעיה כי היינו היחידים. כל הטברנות בתי הקפה והמאפיות הרבות בכפר ממוקמות לאורך טיילת החוף, כאשר מאחוריהם יש בתי אירוח וכמה בתי מלון קטנים ועל צלע ההר עצמו מפוזרים בתים בודדים של המקומיים. עם עוברים את כל הטיילת וחוצים גשר עם נהר קטן הזורם מתחתיו מגיעים לתחילתה של שמורת טבע. ישנו אתר קמפינג' גדול באזור, כולל קרוונים וראינו קובצות תיירים קטנות (שנראו צפון אירופיים במקור) יוצאים לטרקים בהרים המכוסים צמחייה עבותה. מקום מאוד מיוחד לדעתי!
הסיום – הדרך חזרה
זהו זה, כאן למעשה נגמר הטיול שלנו, שהייה חוויה נפלאה ומרעננת בשבילנו. למחרת ב-07:00 בבוקר לקחנו אוטובוס לעיר הגדולה וולוס ומשם עוד אחד עד לאתונה. פתאום נסיעה לאילת נראתה לי כבר לא כל כך ארוכה. אז עם לסכם בכמה שורות, לכל מי שמחפש לראות את יוון הפחות עמוסה בתיירים והממוסחרת ועדיין להנות מכל מה שיש לה להציא כולל אירוח טוב ומקומיים מאד נחמדים וכמובן להנות מכל חוויות השייט, שזאת בעצם הייתה המטרה מלכתחילה, שלא יפספס הזדמנויות כאלו! מומלץ בחום!
כמה עובדות מעניינות על האזור
החלקידיקי הינו חצי אי שנמצא ביוון, בצפון-מערב הים האגאי, שמזכיר יד עם שלושה אצבעות – קאסאנדרה, סיטוניאה ואגיון אורוס, שבא נמצא הר אתוס עם כל המנזרים שלו. עיר הבירה של החלקידיקי נקראת פוליגירוס ונמצאת במרכז החצי אי. העיר טאסאלוניקי יחד עם שדה התעופה הבינלאומי שלה נמצאת במרחק של כ-80 ק"מ בממוצע מתחילת האצבעות של החצי אי.
העיר העתיקה סטאגיירה שנמצאת בצד המזרחי של החלקידיקי הייתה מקום מולדתו של הפילוסוף הגדול אריסטוטל, שנולד במאה ה-4 לפני הספירה, הייה תלמידו של פלאטו ומורו של אלכסנדר מוקדון. העבודות שלו עסקו בפיזיקיה, שירה, תיאטרון, לוגיקה, פוליטיקה, ממשל, ביולוגיה וזאולוגיה. אריסטוטל (ביחד עם פלאטו וסוכראטס) הוא אחד האבות המייסדים הכי חשובים בפילוסופיה המערבית.
הר אתוס השוכן בקצה האצבע המזרחית של החצי אי החלקידיקי שנקראת אגיון אורוס, או בתרגום מאנגלית, ההר הקדוש. ההר הוא אתר מורשת עולמית ובית ל כ-20 מנזרים אורטודוקסים. ההר עצמו תלול, מדרוניו מיוערים בצפיפות ופסגתו מגיע ל-2033 מטר. הים סביבו, במיוחד סביב הכף עצמו (בדיוק איפו שהפלגנו בלילה…) יכול להיות מסוכן. בהיסטוריה היוונית העתיקה 2 אסונות ימים רשומים: בשנת 492 לפה"ס דאריוס, מלך פרס, איבד 300 ספינות שהיו תחת פיקודו של גנרל מארדוניוס. ב411 לפה"ס הספארטנים איבדו צי של 50 ספינות תחת אדמירל אפיקליאס. למרות שישנו מעבר יבשתי אל ההר, הר אתוס נגיש רק בסירה. המספר היומי של המבקרים מוגבל וכולם חייבים להשיג אישור כניסה מיוחד לזמן מוגבל בלבד. לגברים בלבד מותר להיכנס להר, שנקרא על ידי הנזירים "הר הבתולה".
האי טאסוס הוא האי הכי צפוני בים האגאי, שטחו הכולל הוא 393 ק"מ רבוע ועם אוכלוסיה של בערך 13000 אנשים. טאסוס הוא אי הררי שמכוסה בצמחייה עבותה של עצי אורן ואלון והוא נחשב גם לאי הכי פורה בים האגאי בוא מייצרים דגנים, קטניות, פירות דבש ויין. היין של טאסוס שהייה מפורסם עוד בימי קדם, נחשב כיום לאחד היינות הטובים ביוון. כמו כן טאסוס ידועה גם בשפע המינרלים שלה ובמכרות הזהב.