בתחום המדיני יחסי ישראל טורקיה בשפל שלא היה כדוגמתו ולמרות זאת החלטנו שגם השנה נפליג לטורקיה. החלטנו שבמידה ונרגיש לא נח, יוון איננה רחוקה. וכך יצאנו בסוף יולי לכיוון פיניקה.

לאחר הפלגה נינוחה של יומיים הגענו לפיניקה. קבלת הפנים הייתה חמה ואוהדת. היאכטה שלנו, "ג'ייד-סי" אמנם מניפה את דגל קנדה, אבל גם ג'מה רעייתי, וגם אני בעלי דרכונים ישראליים, וללא קשר לדרכונים אנחנו מוכרים בפיניקה כישראלים כתוצאה משנים רבות בהן ביקרנו שם.

השנה החלטנו להישאר בתחום שבין פיניקה למפרץ פתייה, וכך, כעבור מספר ימים בפיניקה יצאנו לעבר קאש, בכוונה לבקר ולנסות את המרינה החדשה שם.

טרם יציאתנו מתל-אביב, שלחנו אימייל למרינה בקאש כדי לברר האם יש מקום, והאם נהיה רצויים שם. להפתעתנו הנעימה קיבלנו תשובה, באנגלית אמנם, שהחלה במילה "שלום". סגן מנהל המרינה, אומיט, היה שנים רבות במרינה בפיניקה והכיר מיד את שם היאכטה שלנו. אומיט כתב לנו שאנחנו רצויים, שיש מקום ושיש מבצע – "שלם עבור יום אחד והישאר שבוע שלם".

עזבנו את פיניקה השכם בבוקר כשפנינו מועדות לקאש. הדרך יפה ומוכרת, מזג האוויר היה הביל וחם וההפלגה הייתה על מנוע בלבד. אחרי כשש שעות הפלגה נכנסנו למפרץ בו נמצאת המרינה. המפרץ הזה מוכר לרבים מהשייטים כמפרץ הנמצא מ"אחורי" העיירה קאש. במשך שנים הוא היה שומם עם התחלה של רציף בטון, אבל בגלל היותו פתוח למערב, העגינה בו לא הייתה מומלצת בימים בהם נשבה רוח חזקה.

לאחר כניסתנו למפרץ, תוך כדי תשומת לב לסלעים שבימין, התגלה לעינינו שובר הגלים הגדול של המרינה. הניווט וההגעה היו קלים ופשוטים. עם הגעתנו הגיעה סירת הגומי של הפיילוט וכדרכן של המרינות בטורקיה, כעבור כמה דקות היינו קשורים במקומנו.

בעוד אנחנו מתארגנים במקומנו החדש נשמע קול רעם, ואחריו עוד אחד ועוד אחד. מבט אל ההרים המקיפים את המפרץ גילה חשרת עננים שחורים וכבדים. ארובות השמיים נפתחו ומצאנו עצמנו בסופת ברקים ומטר סוחף. אכן קבלת פנים מעניינת בסוף יולי. הסופה שככה כעבור כשעה והותירה ריח נפלא של גשם ראשון.

השמש יצאה ויצאנו לתור את המרינה וסביבותיה. המרינה נמצאת במרחק 10 דקות הליכה מהעיר. בשעות החמות של היום אפשר לקחת מונית. לא הרחק מהמרינה, מתקיים בכל יום שישי השוק השבועי של קאש. עלינו לשוק והצטיידנו בירקות ופירות טריים לכל השבוע. התאנים היו נפלאות והמחירים – שם לא צריך תנועת מחאה.

המרינה חדשה לגמרי ונפתחה רק בסוף חודש מאי השנה. הכל חדש ומבריק. החל מהרציפים וכלה במשרדים, בשירותים ובמספנה. הגינון הושלם כנראה עוד לפני פתיחת המרינה כך שהשטח כבר ירוק ופורח.

יש לציין במיוחד את ה"מועדון" שנמצא בקצה המערבי של המרינה. במועדון קפטריה, בריכת שחייה הצופה אל הים, כורסאות חוף, שמשיות וירידה קלה לחוף פרטי סגור. השימוש במתקני המועדון הוא ללא תשלום, אבל נראה שבעתיד יגבו תשלום גם מן העוגנים במרינה.

כשהגענו היינו היאכטה היחידה עם ישראלים, אבל כעבור יומיים הגיעו גם בני משפחת סוויסה – אורית, איזי, אגם ואשד.

במרינה 470 מקומות עגינה במים ו- 160 מקומות אחסנה על היבשה. בזמן היותנו שם הייתה התפוסה כ – 20% במים ו – 0% ביבשה.

העגינה היא באמצעות חבלי עגינה (mooring lines) למזחים צפים. המזחים בנויים ממסגרות אלומיניום ולוחות מחומר סינטטי דמוי עץ, הנחים על מצופים מאורכים. המסגרות והלוחות הם מתוצרת קנדה, המצופים איטלקיים, המזחים הורכבו באיטליה.

לכל שתי יאכטות יש עמוד שרות (פדסטל) עם חיבור למים, חשמל, טלפון וטלוויזיה. השימוש בחשמל ובמים הינו בתשלום, ולכל יאכטה יש צג דיגיטלי המראה מהי יתרת הזכות שנותרה באותה עמדה. משרד המרינה נוח וממוזג, והוא פתוח 7 ימים בשבוע משעה 9 בבוקר עד 7 בערב. בעתיד הקרוב מתוכננות להיפתח במרינה מסעדה, קפטריה, חנות לציוד יאכטות וסוכנות נסיעות.

במספנה מנוף בעל כושר הרמה של 100 טון ועגלת גרירה בעלת מעמס של 45 טון. יש בה שתי בריכות להעלאת יאכטות.

קאש הפכה למקום חביב ומסביר פנים. איזור הנמל תוסס ומשופע במסעדות ובתי קפה. צי של ספינות טיול מציע טיולים חד יומיים לאתרים שונים בסביבה, החל מקסטלוריזו וכלה בקקובה. המרינה החדשה בקאש נחשבת לנמל כניסה וניתן לקבל בה שירותי טרנזיט לוג, דרכונים וכדומה. אין ספק שבעתיד הקרוב היא תתמלא.

אנחנו נהנינו מאוד משהייתנו במרינה החדשה בקאש, ואנחנו מקווים ומאחלים שהמצב הפוליטי יאפשר לנו ולחברינו השייטים להגיע לשם בעתיד.