איי פארו נחשבים לאחד המקומות הקסומים בעולם והם נמצאים ממש בחצר האחורית של אירופה. זו קבוצה של כ 18 איים בליבו של האוקיינוס האטלנטי הצפוני. בקו רוחב 62, כמעט באמצע הדרך בין נורבגיה (675 ק"מ) לאיסלנד (450 ק"מ).

שטח האיים הוא כעשירית משטחה של ישראל, אך אורך קו החוף של האיים הוא כ- 1,200 ק"מ. אין באיים נקודה המרוחקת יותר מ- 5 ק"מ מקו החוף.

 

איי פארו הם איים של בזלת וולקנית המבצבצים בלב האוקיינוס, מעוטרים בצוקים גבוהים ומוקפים ברוחות וים גועש. האיים עטופים בעשב ירוק ומנוקדים באלפי כבשים שהעניקו להם את שמם ("איי הכבשים" בדנית).

נאמר על איי פארו שלאחר שהאלים סיימו ליצור את איסלנד וסקנדינביה עם הנופים המרהיבים שלהם הם קיבלו ביטחון והשתוללו עם הצבעים והצורות ויצרו את איי פארו שהיופי והייחוד שלהם עולים על כולם.

 

בארכיפלג חיים כ- 50,000 איש, רובם בעיר הבירה הקטנה טורשהאבן (Torshayn) והשאר פזורים בעיירות וכפרים קטנטנים. לעתים לא יותר מארבעה חמישה בתים וכנסייה באמצע טבע פראי.

התושבים עוסקים בעיקר בגידול כבשים ודיג. הם מדברים פארואזית, שהיא אחת מהשפות הנורדיות, ורואים עצמם כצאצאי הוויקינגים.

מחקרים גנטיים הראו שה- DNA העיקרי אכן מגיע מסקנדינביה ואילו ה- DNA המיטוכונדריאלי שמקורו בנשים, מקורו מהאיים הבריטיים, תערובת מעניינת.

גלגולים רבים עברו האיים במהלך ההיסטוריה, אך רוב הזמן הם נשלטו עיי הממלכות הסקנדינביות וכיום איי פארו הם למעשה אוטונומיה כמעט עצמאית של דנמרק.

המטבע הנקרא קרונה פארוסה ( (Faroese krónaצמוד לחלוטין לכתר הדני. בניגוד לדנים, תושבי האיים מסרבים בתוקף להיכלל בשוק האירופאי המשותף. ההתנגדות נובעת מהרצון לשמור על זכויות הדיג שלהם באוקיינוס, כולל חיבתם ההיסטורית ארוכת השנים לבשר לווייתנים.

 

במשך מאות שנים נוהגים תושבי האיים לאתר להקות לווייתנים ולכתר אותן באמצעות סירות שדוחקות אותם לחוף. שם הלווייתנים נשחטים והמפרצים הכחולים מאדימים מדם, הבשר מחולק לכל תושבי האי. צייד הלווייתנים באיי פארו זוכה לביקורת קשה מאד מצד חובבי הטבע, אך מכיוון שצייד הלווייתנים היה לאורך ההיסטוריה פרנסתם העיקרית ועליו התבססה עצמאותם הכלכלית והתרבותית, יש לשפוט אותם בפרספקטיבה הנכונה.

 

 

קיאקים בים אתגרי

אנחנו, תשעה חותרי קיאקים, הגענו כדי לתור ולחקור את חופי האיים באמצעות קיאקים. זה היה חלום של שנים לצאת למסע קיאקים לאורך איי פארו והיה ברור לנו שיהיה זה מסע אתגרי וקשה.

כולנו חברי מועדון הקיאקים "טרה סנטה" ורובינו עם ניסיון רב בחתירה במקומות כמו אלסקה, סקוטלנד, אירלנד, נורבגיה וגרינלנד.

חודשים ארוכים נערכנו למסע, אך למרות כל ההכנות, הים הצליח להפתיע אותנו. בדיעבד הרגשנו כאילו הוא צחק לניסיון שצברנו בארצות הים האחרות והראה לנו את נחת זרועו.

 

החורפים בפארו קרים ושלג מכסה את הגבעות אך גם הקיץ, (העונה בה אנחנו הגענו לאיי פארו) קריר וגשום מאוד. רוחות עזות ומאד תנודתיות חוצות את האיים וזרמי הגאות והשפל חזקים מאד ועשויים להגיע למהירות של 8 קשר.

כבר ביום הראשון למסע, נקלענו לתוך Tidal Race סוער במיוחד, שהתפתח עקב זרם חזק שבא מדרום למול רוח עזה מהצפון.

הים הגועש גרם להתהפכות של שלושה קיאקים שהתקשנו לחלץ. מיד כשהבנו שאנחנו לכודים בים מבלי אפשרות לחתור חזרה לחוף מבטחים הזעקנו חילוץ.

אחרי שעה של מאבק הישרדות בים הגבוה הועלנו זה אחר זה אל מסוק החילוץ ואת הלילה בילינו במקום הכי חם באי: תחנת כבוי אש של אחת העיירות, עטופים בחום ואהדה ממארחינו לוחמי האש.

לקרוא MAYDAY ולעלות מכלי שיט למסוק, בלבו של ים סוער, זו חוויה מטלטלת תרתי משמע שלימדה אותנו רבות על עוצמתו של הים ועל החשיבות של אמצעי הקשר והחילוץ בים. הלקחים שהפקנו ילוו אותנו לעד.

 

לא ויתרנו, לאחר יום מנוחה התארגנו והמשכנו בדרכנו.

יצאנו מהאי המערבי, ווגאר ((Vagar, בחתירה לכיוון דרום מערב. ערפילים כיסו את הצוקים שמסביבנו וחתרנו לאורך החופים אל עבר צוק המזדקר כאצבע גרומה אל השמיים.

"אצבע המכשפה" קוראים לה המקומיים. האגדה מספרת על טרולית ענקית שהחליטה לגרור את איי פארו ולחברם לאיסלנד. היא הגיעה לפארו באישון לילה והחלה בגרירת האיים, אלא שהרוחות והזרמים הקשו עליה את המשימה והיא לא שמה לב שהשמש מפציעה. השמש הופכת טרולים לאבן והמכשפה האומללה לא הספיקה להימלט ושקעה למצולות כשרק אצבע אחת שלה נותרה צמודה לחוף כצוק ענק.

מאז אף טרול לא מנסה לגנוב את האיים.

 

הגלים הגבוהים המכים בסלעי האיים יוצרים לאורך האי מערות וגשרים טבעיים, לתוכם חתרנו. חלקם כה גדולים שאפילו ספינות קטנות יכולות להיכנס אליהן. באחת המערות מתקיימים מדי קיץ קונצרטים על גבי ספינה, במידה ומזג האוויר מאפשר זאת.

 

המשכנו בחתירה בחוף הצפון מערבי של איי פארו עד למרגלותיו של צוק גבוה ותלול המכונה צוק העבדים. האגדה מספרת שהוויקינגים נהגו להשליך מהצוק אל הים עבדים שלא היה בהם עוד צורך.   

סמוך לצוק משתרע אגם ארוך (המכונה "האגם שמעל הים"). האגם נשפך אל הים ויוצר מראה מרהיב של אגם וים המתחברים להם יחד.

 

 

על אגדות ו300 מיני עופות

בהמשך מסענו חתרנו אל אחד מהאיים המרשימים והמפורסמים ביותר של איי פארו – האי טידדולמור. אי קטן שפסגתו צרה ומשוננת כתער. על פי האגדות, חיה באי זה משפחה אחת עד שתינוקם נחטף על ידי עופות דורסים שקיננו על הפסגות ומאז האי עזוב ואף אחד לא מעז להקים בו בית. מיצר ברוחב של כחצי קילומטר מפריד בינו לבין האי המרכזי ממנו יצאנו, ובמרכזו מתנוסס צוק מרהיב עם קשת אבן אדירה – המכונה סלע דראנגארניר והוא אחד האתרים היפים ביותר באיי פארו. בזהירות רבה חתרנו אליו ועברנו תחת קשת האבן הגדולה, נזהרים מהזרמים החזקים הזורמים סביבו ומהחמסנים המקננים למרגלות האי.

 

המשכנו במסענו צפונה וחלפנו ממש מתחת לאחד מהמפלים היפים והסוריאליסטים ביותר. מפל הנופל ישירות אל הים מגובה רב. ניתן להגיע לראשו של המפל דרך כפר קטן בשם גסדאלור הנראה כאילו הועתק הישר מכפרי ההוביטים של "שר הטבעות".

בפארו אין כמעט עצים, אולם עשב צומח בכל פינה – כולל על גגות הבתים. התושבים נוהגים לשתול עשב על גגות הבתים והוא משמש לבידוד ולשמירת הגג מפני הרוחות במקום רעפים. מראה הבתים ירוקי הגג הוא ציורי וקסום, וכל מה שאתה רוצה זה רק לדפוק על הדלת ולפגוש את ההוביט שחי בתוכו.

 

איי פארו הנטועים בלב האטלנטי הצפוני הוא מקום קינונם של מיליוני עופות ימיים המעטרים באביב ובקיץ את הצוקים הנישאים במושבות קינון צפופות.

מעל ל- 300 מינים של עופות מקננים בפארו, אך השליט הבלתי מעורער מבחינת הכמות והיופי הוא הפאפין (Puffins), ציפור קטנה וגוצית המכונה גם הפינגווין של הצפון שכמיליון פריטים ממנו מקננים באיי פארו.

בכדי לפגוש בפאפינים, היעד הבא שלנו במסע היה האי מיצ'ינס ((Mykines שמיקומו בקצה המערבי ביותר של איי פארו הפך אותו לאחת ממושבות הקינון הגדולות בעולם של הפאפינים.

באי מתגוררים מספר תושבים בכפר קטנטן ומאות אלפי זוגות מאושרים של פאפינים המקננים במושבות צפופות ושוקקות חיים במחילות על המצוקים הגדולים מכוסי העשב של האי. ניתן להלך ממש לידם ולצפות בהם מקרוב.

 

מעבר לקיאקים ניתן למצוא בפארו סירות חתירה מסורתיות מעץ, ספינות דיג רבות וגם כמה ספינות מפרש דו תרניות (סקונר) מסורתיות המשייטות בין האיים. יאכטות של ממש כמעט ולא ניתן למצוא, לא כל שכן לשכור. מרחקם של איי פארו מאירופה והים הסוער סביבם מרתיעים שייטים ויאכטונרים מלהגיע לאיים מאירופה או סקנדינביה. הדרך כרוכה בחצייה ארוכה באטלנטי במזג אוויר שלרוב יהיה סוער ובלתי צפוי.

אל האי יש טיסות סדירות מצפון אירופה וניתן להגיע גם במעבורת מדנמרק – שיט הנמשך כ- 3 ימים.

האיים מרושתים בכבישים צרים ומקושרים אלו לאלו במנהרות וגשרים. קל מאד לטייל באיים באמצעות רכב או ברגל.

בשנים האחרונות הפכו איי פארו למקום עלייה לרגל לטיילים מכל רחבי העולם והאיים מתקשים לפעמים להכיל את התיירים הרבים. יש להיערך זמן רב מראש בהזמנת טיסות ומקומות לינה באיים.

 

אני מאמין שלמרות הריחוק והקושי תגבר גם התיירות של משיטי היאכטות לאיי פארו הקסומים, אז הישארו ערניים… יהיה המשך…