הים השחור
מאת: ד"ר מיכל שטרן ; צילום: רחל פרדו
ביום רביעי ה 17 לפברואר בשעות הבוקר, התקבלו דיווחים ראשונים על גושי זפת גדולים שהופיעו בעיקר בחופים בצפון המדינה. לשייטים שהגיעו למחרת ליאכטה שלהם ברציף S במרינה הרצליה, התגלה המצב החמור במלוא כיעורו. פגר של עוף ים גדול צף ליד המזח כשמקורו מכוסה זפת. עוד ועוד תמונות של הזיהום נשלחו בקבוצות הוואטסאפ והמחישו את ממדי האסון האקולוגי העצום, החשש הגדול מזיהום הים, מאחד את כול אוהביו.
ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים בעמותת אקואושן, ניצבה בשורה הראשונה של הנאבקים בזיהום החופי הגדול ביותר שארע בישראל והיא סוקרת עבורנו את האסון האקולוגי ואת פעולות העמותה אשר הפעילה אלפי מתנדבים למזעור נזקי הזיהום, לגאוותנו רבים מהם שייטים.
אקואושן היא עמותה שמטרתה להגן על הסביבה החופית של ישראל. אחד האמצעים אשר הוכנו על ידי העמותה, על מנת להילחם באירוע של זיהום ימי גדול הוא: "רשת ארצית של מתנדבי חירום ים". הרשת כוללת קבוצות איכות של מתנדבים המהווים כוח עזר מהותי במקרה של אירוע זיהום ימי או חופי בשמן, בכל קנה מידה. מתנדבים אלו הינם 'מכפלת כוח' לגורמים ברשויות החוף האחראים והמעורבים בתגובה לאירוע. יוזמה זו מובלת ומופעלת על ידי העמותה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומטרתה להגביר את רמת המוכנות של רשויות חוף וקהילות מקומיות בטיפול באירועי זיהום ים וחוף בשמן (נפט ונגזרותיו).
ממחצית 2019, מועד השקת הרשת הארצית והפיילוט במועצה אזורית חוף הכרמל, הצטרפו למיזם שמונה מתוך עשרים ושתיים רשויות חוף בישראל: חיפה, מ.א חוף הכרמל, חדרה, מ.א עמק חפר, מ.א חוף השרון, הרצליה, אשדוד ואילת. סך הכל בפריסה ארצית פעילים כיום כ-300 מתנדבים, אשר מחציתם כבר הספיקו לעבור הכשרות מקצועיות בנושא טיפול בזיהום ים וחוף בשמן ואף השתתפו בתרגילים מקומיים ובתרגיל הלאומי השנתי. בשנה וחצי הקרובות העמותה תפעל להשלמת הקמת קבוצות מתנדבי חירום ים בקרב כלל רשויות החוף.
באירוע זיהום הים הנוכחי, עמותת אקואושן והרשת הארצית מצאה את עצמה במקום הנכון ובזמן הנכון. לאחר מספר ימים מתחילת האירוע החלה להתבהר תמונת מצב זיהום הזפת בחופים – הפגיעה הייתה נרחבת וקשה. חופים, מראש הנקרה שבצפון ועד ניצנים בדרום, כוסו בחומר השחור. ללא סיוע של מתנדבים לא היה לרשויות סיכוי לפנות את כמויות הזפת העצומות; ציוד מכני כדוגמת טרקטורים אינו מתאים לניקוי, הזפת נדבקת לגלגלים ויוצרת זיהום משני, בנוסף, המשקל מחדיר את הזפת עמוק לתוך המצע החולי ומחמיר את הפגיעה. מרכיב המתנדבים מוכר בעולם כגורם קריטי בתוכניות מוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים וחוף בשמן, ניקוי ידני באמצעים פשוטים כגון מגרפות, אתים ודליים מאפשר פגיעה מינימלית בבתי הגידול החופיים והפסולת שנאספת מכילה בעיקר זפת ופחות חול, עובדה חשובה לשלב הבא של הטיפול בפסולת השמנית.
עמותת אקואושן תפקדה כבר מהיום הראשון של האירוע כגוף מקשר בין היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה לבין רשויות החוף, רשות הטבע והגנים, ארגוני הסביבה והמתנדבים הרבים אשר ביקשו לסייע בפעולות הניקוי
מעל 12,000 מתנדבים נרשמו בעמותה, בנוסף לחברות פרטיות מהמגזר העסקי והחינוכי וקבוצות מאורגנות אחרות שנרתמו למאמץ. החמ"ל שנפתח במשרדי העמותה, השוכנים על צוק יפהפה משקיף לים בכפר הנוער הדסה נעורים, שקק מפעילות, כל מחלקות העמותה גויסו למשימה.
ספינת המחקר של העמותה "המדקס" (Mediterranean explorer) אשר מוגדרת כספינת תגובה ראשונית המסייעת ליחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, יצאה לים על מנת לסרוק ולדגום הימצאות אפשרית של כתמי נפט נוספים. מדריכי מחלקת החינוך דאגו לקבל תמונת מצב מרשויות החוף ולעדכן מדי יום באילו חופים נדרש סיוע של מתנדבים ביום למחרת. בנוסף הוכן מערך הסברה ייעודי לילדים ובני נוער, אשר היו צמאים למידע אך נמנע מהם להשתתף בניקוי בשל הנחיות משרדי הבריאות והחינוך.
מחלקת המדיה והתקשורת של העמותה עמלה על ניסוח והפצת הנחיות לניקוי הזפת בחופים לרשויות ולמתנדבים, בשפות עברית, אנגלית, רוסית וערבית ופעלה בכל הערוצים האפשריים על מנת להעביר מידע עדכני ומהימן לציבור. ניקוי זפת שונה מניקוי חופים רגיל ומצריך קבלת תדריך בטיחות והסבר כיצד לנקות את הזפת ולאן לפנות אותה, הרשמה למטרות ביטוח וכן התמגנות וקבלת ציוד מתאים. על כן הייתה חשיבות גדולה להעביר בתקשורת את המידע הזה באופן מידי לציבור ולרשויות על מנת למנוע מבצעי ניקוי עצמאיים אשר היו עלולים לגרום נזק למתנדבים עצמם או לסביבה החופית.
פעולות נוספות שביצעה העמותה באמצעות המחלקה החופית וגיוס משאבים כללו רכישת ציוד למתנדבים אשר חלקו הופנה לרשויות חוף וכן הקמת צוותים ייעודיים בהם השתלבו מתנדבי חירום ים, אשר כאמור הספיקו לעבור הכשרות לפעולה כ"צוות סוקרי חוף". צוותים ייעודיים אלו פועלים במהלך אירוע זיהום חוף בנפט (או זפת). הצוותים סוקרים את האזור הפגוע על מנת לספק תיעוד גיאוגרפי של מצב הנפט ושל קו החוף באופן מהיר, מדויק ועקבי, תוך שימוש בשיטות וטרמינולוגיה מוסכמות.
הנתונים הנאספים ע"י הסוקרים כוללים טופס סקירה, איור והערות ע"ג מפה או צילום אויר המציינים במדויק את מיקום זיהום הזפת, המידע מהסוקרים משוקלל לתוך הנתונים שנאספים ע"י מפקחי היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה ומהווים את הבסיס לשלבים המבצעיים בטיפול בחוף המזוהם.
צוות ייעודי נוסף בו שותפים מתנדבי חירום ים הוא "צוות ניקוי מצע קשה" – מצע קשה הינו כל מצע סלעי הקיים בחוף ו/או במגע עם הים, דוגמת טבלאות גידוד, סלעי חוף, שוברי גלים ורכסי כורכר. סלעים מהווים מצע להתיישבות של אצות ובעלי חיים דוגמת צדפות, בלוטי ים וספוגים. בתי גידול בעלי מצע קשה נחשבים לרגישים יותר מהמצע הרך שכן מינים המתיישבים על מצע קשה אינם בעלי יכולת תנועה ולא יכולים להתרחק מהזיהום. החי על המצע הקשה כולל מינים נדירים אשר קצב ההשתקמות של אוכלוסייתם איטי מאוד. בניגוד לזפת שמגיעה לחוף החולי, זפת שנמצאת על גבי מצע קשה היא בעייתית יותר להסרה לאחר שהיא מתגבשת ומתקשה, והסרתה גוררת נזק משני של שבירת חלקי סלע וחסרי חוליות ישיבים שהתכסו. על הטיפול במצע הקשה להיעשות בצורה נקודתית תוך פגיעה מינימלית במצע ולשם כך התקיימה הכשרה ייחודית לצוות, שהועברה ע"י ד"ר דור אדליסט בהשתתפות ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים, ד"ר דרור צוראל, אקולוג היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה וד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של אקואושן.
ספינת המחקר של העמותה "המדקס" (Mediterranean explorer) אשר מוגדרת כספינת תגובה ראשונית המסייעת ליחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, יצאה לים על מנת לסרוק ולדגום הימצאות אפשרית של כתמי נפט נוספים
אחת הטענות שעלו בתקשורת לגבי זיהום הזפת הייתה לגבי היעדר התרעה מוקדמת. בדיעבד ולאחר חקירה מאומצת של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף גופים בינלאומיים כגון REMPEC וסוכנויות הלוויין EMSA ו-NOAA וחברת WINDWARD נמצא המקור המזהם – מיכלית נפט פיראטית בבעלות לובית שיצאה לדרך מהמפרץ הפרסי כשמערכת ה-AIS שלה כבויה. בחצייה בתעלת סואץ האונייה הדליקה את המשדרים ולפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, כיבתה שוב את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. התרעות על כתם הדליפה לא הופיעו בסוכנויות השונות מה שמעלה את חשיבותה של מערכת התרעה ישראלית אוטונומית. בנוסף לזיהוי לוויני יש להציב מערכות מצופים עם חיישני נפט ומערכות מכ"מ ייעודיות. עמותת אקואושן מעוניינת לקדם שיתוף פעולה עם קהילות השייטים בארץ לצורך הקמת רשת מדווחים מהים.
אנו באקואושן פונים לכל מי שהים יקר לליבו – הצטרפו לרשת הארצית של מתנדבי חירום ים וסייעו לנו בשמירה והגנה על הסביבה הימית והחופית.
כחול מצטרף לקריאה!
מעונינים לתרום לאקואושן – היכנסו לאתר העמותה
