בלוג הפלגה בים הצפוני 8 – יוצאים מאמסטרדם להאג North Sea Canal

כתבו וצילמו: מרינה קרן ושי גורביץ

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

מרינה ושי יצאו להפלגה מרתקת בים הבלטי, בואכה לאוקינוס האטלנטי. אנו מפרסמים את פרקי המסע שלהם בכחול. בתחתית כל מאמר קישור לפרק הבא.

עוגנים במרינה בדן האג

בחזרה לים הצפוני דרך ה- North Sea Canal:

אנחנו חוזרים לאמסטרדם באמצע אפריל. למשך חודשי החורף הסירה הוצאה מהמים והוכנה לחורף ההולנדי הקפוא בהתאם לנוהל הנדרש, הכולל למשל פירוק המפרשים והמעלנים, הוצאת נוזלים שעלולים לקפוא וכ"ו. הסירה כבר ממתינה לנו במים ומוכנה להפלגה אחרי אנטיפאולינג, ואנחנו מקדישים יום מלא לבדיקות, הכנות והצטיידות באוכל למספר ימים קדימה. המטרה לשבועיים הקרובים היא להמשיך את הדליברי דרום מערבה ולחצות את התעלה האנגלית לאורכה.
את הלג הראשון אנחנו מתכננים ממרינה Muiderzand (בדרום ימת IJmeer מזרחית לאמסטרדם) אל מרינה Scheveningen שבהאג, עם תכנית חליפית לעצירה במרינה Sea Port במידה והזמן לא יספיק. מדובר ביום ארוך יחסית עם כ- 55 מייל ו- 8 שעות הפלגה עקרוניות. משך ההפלגה מוגדר "עקרוני" כי אנחנו לא יודעים כמה זמן נתעכב בגשרים ובלוקים שבתעלה, ועד כמה הזרמים בים הצפוני יהיו איתנו או נגדנו – בתלות בתזמון הכניסה שלנו לים הצפוני. היום קר מאד, ויש רוח מזרחית חזקה שדוחפת אותנו מהירכתיים וצפויה להקשות על הכניסה וההתארגנות בלוקים. נדבר על הקור בפרקים הבאים.

בתור לפרי

דפיקות לב באמצע הלילה

אנחנו כבר מנוסים במעבר בתעלה ובלוקים, אז אנחנו מוותרים הפעם על הגדלת הצוות, ויוצאים שנינו לדרך בשעה 07:00. הגשר בעל השם הארוך "Schellingwouderbrug" הוא האירוע הראשון שממתין לנו. הוא אמור להיפתח כל 20 דקות (שעה עגולה, 20 ו- 40 דקות), ואנחנו רואים אותו מרחוק כ-  10 דקות לפני הפתיחה ומבינים שנפספס אותו. אבל מסתבר שהתנועה דלילה מאד כי העונה הקרה טרם הסתיימה, ובאורח פלא פותחים אותו לכבודנו בדיוק כשאנחנו מגיעים אליו, ואנחנו לא צריכים להמתין כלל. איזה כיף! מיד אחרי הגשר יש את הלוק המפורסם " Oranjesluizen" (מבטאים בערך "אורייניסלוסן") שאנחנו כבר יודעים להיזהר מאזור ההמתנה הרדוד שלפניו. אנחנו לבד מול הלוק, מעבירים בלם חרטום לרציף כדי להמתין לפתיחה ואני קופץ לרציף עם חבל חרטום, שאני אפילו לא מספיק לקשור כי האורות על הלוק פתאום מסמנים שעוד רגע הוא ייפתח (ירוק ואדום ביחד), שוב לכבודנו. וככה, בלי עיכובים בכלל, אנחנו כבר מתקדמים ב- 7 קשר בתעלה, בלי אף יאכטה סביבנו, ורק דוברות ואוניות גדולות מלוות אותנו, והמעבורות הקטנות חוצות את הנתיב כרגיל. אנחנו מנסים לעקוף אוניה ענקית שמפליגה לאט מאד, אבל היא מגבירה מהירות בהדרגה ומאלצת אותנו לוותר, עד שלבסוף היא פורשת לנמל צדדי שיוצא מהתעלה ומאפשרת לנו לחזור ל 7 הקשרים שלנו.
הלוק האחרון מאחורינו, לאחר קצת דפיקות לב כי הקיל שלנו כמעט נגע בקרקעית שלו, ואנחנו חולפים מול הכניסה למרינה Sea Port הזכורה לנו מספטמבר, ושוב אנחנו בים הצפוני.


אנחנו שמים חרטום לכיוון שוונינגן, מרינה נוחה ועמוקה שבהכנות שעשינו נראה שיש בה הרבה מקום להתארח. ההפלגה לשם כ- 20 מייל בקו ישר עוברת ללא אירועים, וכשאנחנו נכנסים אליה מקבל אותנו שלט גדול המכווין את האורחים לרציף בצורת האות "ח" שיכול להכיל כ- 15 סירות בלבד בעגינת דופן, והוא כבר מלא לגמרי. אנחנו מתעכבים מול ה- "ח" ומתלבטים מה לעשות, ואז סירה שהגיעה מיד אחרינו נכנסת פנימה ומצטרפת ב- Long Side בשורה שניה ליאכטה שכבר קשורה לרציף. אנחנו מבינים שזו תהיה השיטה, מסמנים לבעל סירה שנראית לנו מתאימה בערך לגודל שלנו, והוא מסמן לנו בחזרה לבוא ולהיקשר אליו. אחוות הימאים נמשכת כאשר עוד ועוד סירות מגיעות, כולן מתקבלות בברכה ע"י מי שכבר קשור, ולאט לאט ה- "ח" מתמלאת לגמרי בשורה שניה, שלישית ואפילו רביעית, באופן שכל המעבר נסגר לגמרי – אין יוצא ואין בא. אנחנו מסבירים לחברים החדשים סביבנו שאנחנו צריכים לצאת מחר ב- 07:00, והם מבטיחים לפנות לנו את היציאה כשנצטרך. אנחנו קצת סקפטיים, אבל ממילא אין לנו ברירה.
המרינה נחמדה מאד, יש בה רציף תדלוק אך לא הספקנו לבדוק לגבי שאר ה Facilities. היא צמודה לאזור הבילוי בעיר, וזה בדיוק חג הפסחא ושמש אביבית יצאה, אז יש המוני מבלים סביבה. אנחנו מתמקמים לבסוף במסעדה יוונית ונהנים מאוכל נהדר ואוירה טובה. מחכה לנו יום ארוך גם מחר.

לפרק הקודם בבלוג ההפלגה בים הצפוני – חציית אמסטרדם 

שי גורביץ

חובב שייט וטיסה, משיט 40, מבעליה של היאכטה FREEDOM בהרצליה.
sgoorevitch@gmail.com

מרינה קרן

שייטת בנשמה, משיט 40, מפליגה הרבה בעולם, בעלת ה- Downwind.
mary.keren777@gmail.com

מבצעים הפלגות דליברי

מפליגים בדרך לתעלת הצפונית
מתכננים את המשך ההפלגה במערכת הניווט של היאכטה