בלוג הפלגה בים הצפוני 11 – נכנסים לגיברלטר!
כתבו וצילמו: מרינה קרן ושי גורביץ
מרינה ושי יצאו להפלגה מרתקת בים הבלטי, בואכה לאוקינוס האטלנטי. אנו מפרסמים את פרקי המסע שלהם בכחול. בתחתית כל מאמר קישור לפרק הקודם.
דרומה לאורך חופי ספרד ופורטוגל:
בעונה זו של השנה, יוני – יולי, החוף האטלנטי מושפע מאד ממערכות מזג אויר שנולדות מערבית לאירלנד ויורדות דרומה. בד"כ כל מערכת אורכת מספר ימים, ולאחריה יש בסביבות חמישה ימים רגועים ונוחים יחסית להפלגה. ההפלגה מאזור אה קורוניה עד Nazare התבצעה "על הזנב" של כזו מערכת, עם עצירות לילה במרינות של Camarinias, Baiona, Leixoes, ו- Figuiera da Foz. המרינות נבחרו כרגיל עפ"י המרחק שמאפשר הפלגה יומית של עד 10 שעות, עפ"י העומק שיש בהן, ועל פי השירותים השונים, וכולן עם רציפים צפים ואצבעות קשירה שמתאימים לגאות ולשפל שאופייניים כל כך לאוקיינוס. בד"כ נדרשת גישה לרציף Check-In כמו במלון, לפני שמפנים אותך לעגינת לילה.
לקראת היציאה מ Nazare דרומה אנחנו לוקחים החלטה לא סטנדרטית, ובגלל אילוצי לו"ז אנחנו יוצאים לדרך לפני מערכת משמעותית שמרימה רוח וגלים ו"רודפת" אחרינו. אנחנו עוברים דרך Cascais, ו- Sines, כאשר ביום הראשון הרוח גבית כ- 15 קשר עם גלים של 1.5- 2 מ', וביום השני הרוח עולה ל- 20 קשר מלאה עם גלים של 3- 3.5 מ'. אנחנו רואים שהשד לא נורא כל-כך כאשר כל ה"טוב" הזה מגיע מהירכתיים, אז אנחנו יוצאים ביום השלישי לכיוון Portimao (פורטימנו) כשהמערכת כבר משיגה אותנו עם רוח שעולה במהלך היום ל 30 קשר עם גלים של 5 מ' ואפילו יותר. אנחנו מתקרבים ל Cabo De San Vicente – הפינה הדרום מערבית של היבשת, שם נצטרך לפנות מזרחה ולקבל את הים והרוח מהדופן. אנחנו עושים את זה לאט לאט, עם מפרשים מצומצמים, מהפך איטי מאד ומבוקר מאד, ומנסים למשוך את הגביות דרום מזרחה עד שהיבשה מסתירה לנו את רוב הגלים ומאפשרת לנו להשלים את הפניה מזרחה. הרוח לעומת זה לא מוסתרת כלל, ואנחנו ממשיכים עוד מספר שעות עם קדמית של 20 קשר שמרימה שפריצים ששוטפים לגמרי את הסירה ואת כל הקוקפיט. אנחנו מתחבאים רוב הזמן בספרייהוד, ונכנסים לבסוף לפורטימנו וניגשים לרציף מול הרוח החזקה.
חציית גיברלטר:
הלג הבא כבר לא מושפע מהמערכת האטלנטית, אלא ממערכת מקומית בואכה גיברלטר. בגיברלטר יש זרם קבוע של כ- 1.5 קשר ממערב למזרח בצד שקרוב לחוף האירופאי, שנובע מהפרשי המליחות בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, בעוד שהזרם החוזר לאטלנטי עובר בעומק של כ- 120 מ' ולא בגובה פני הים. זרמי הגאות והשפל משמעותיים הרבה יותר, והם מחליפים כיוון מספר פעמים במהלך היממה. גם הרוח שמתועלת דרך המייצר מחליפה כיוונים, ובגלל כל הגורמים האלה צריך לתכנן מראש את שעת ההגעה למיצר כך שהמעבר בו יהיה נח ולא יהפוך למלחמה. אנחנו יוצאים מ Portimao בשעות הצהריים להפלגה של כ- 26 שעות, שמתוכננת להביא אותנו לכניסה למיצר גיברלטר באזור Tarifa, צמוד לחוף הספרדי, בשעה שגם הרוח וגם הזרם הולכים איתנו. ואכן, אחרי לילה שקט ורגוע יחסית (רק 1.5 מ' גלים J) אנחנו מגיעים לגיברלטר במזג אויר נח ונעים יחסית, כאשר אפשר לראות את חופי אפריקה לימיננו, ואת תנועת האוניות העמוסה לאורכם. זהו, חצינו מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון דרך אחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר לאינסוף דורות של ימאים!
אנחנו בוחרים לעגון במרינה הספרדית שעל גבול שטח השיפוט האנגלי של גיברלטר (שוב גישות ב 20 קשר רוח), ויוצאים למחרת לסיור על ה"סלע" המפורסם, שמימינו האטלנטי ומשמאלו הים התיכון.
המשך המסע בים התיכון כבר בתנאים מוכרים יותר לכולנו. אין יותר גאות ושפל משמעותיים, וגם לא זרמים, והמרינות צפופות יותר ורובן עם עגינת חרטום/ ירכתיים לרציף, ומורינגים.
טיפ אחרון – אל תנסו להיכנס למרינה או לנמל של מלגה. הם דחו אותנו בלך-ושוב בכל דרך אפשרית, ונאלצנו לבסוף לחזור 8 מייל מערבה למרינה Benalmadena, שהתבררה כמכניסת אורחים ושוקקת חיים בצורה יוצאת דופן.
ברוכים הבאים הביתה, לים התיכון.
לפרק הקודם בבלוג חציית התעלה האנגלים לאורכה
שי גורביץ
חובב שייט וטיסה, משיט 40, מבעליה של היאכטה FREEDOM בהרצליה.
sgoorevitch@gmail.com
מרינה קרן
שייטת בנשמה, משיט 40, מפליגה הרבה בעולם, בעלת ה- Downwind.
mary.keren777@gmail.com
מבצעים הפלגות דליברי