בהמלצת המקומיים אנחנו יוצאים מקלה בשעה 16:00, שעה אחרי שיא הגאות, מתוך כוונה לנצל את הזרמים עם כיוון ההפלגה בחלק הראשון שלה. בפועל אנחנו לא כל כך בטוחים שזה עזר כי אנחנו מקבלים את הזרם מול החרטום. אנחנו מתחילים להתארגן לקראת משמרות הלילה ופורשים לשינה קצרה בהתאם לצורך. את עמדת הניווט אנחנו מקימים מתחת לספרייהוד על מנת שלא נצטרך לנהל את המשמרת מאחורי ההגאים, וזה ממספר סיבות משמעותיות – הקור והרוח, הגלים, והעובדה שאנחנו רק שני אנשי צוות כך שכל אחד יהיה לבד במשמרת. אנחנו קובעים חד משמעית שכל יציאה לאזור ההגאים תיעשה תמיד עם חגורת הצלה ורתמה שתחובר לטבעת בסיפון, ומקפידים לבצע תצפית סביב בראיה בכל מספר דקות. בסירה יש שני מסכים קטנים של Raymarine בספרייהוד שמאפשרים לנהל את כל הניווט משם. אם זה לא קיים, אז כל מה שצריך בספרייהוד זה טלפון או טאבלט שמחוברים לצ'ארטפלוטר (עם אפליקציית Ray Connect למשל), ואיזושהי שליטה מרחוק בהגה האוטומטי לצורך פינויים עפ"י ה- AIS.
הלילה מתחיל קר וחשוך ללא ירח ועם מספר מכמורתנים שצריך לעקוב אחריהם לצורך פינוי דרך. אנחנו מנווטים לאורך המסלול שהכנסנו עם נקודות ציון בכל נקודה משמעותית או מצוף שנמצא לאורך הדרך. לקראת 02:00 הירח יוצא והראות מסביב משתפרת פלאים, אם כי עדיין הסיכוי קטן לראות מכשולים במים שאינם משדרים AIS. בהפלגה ארוכה כזו הזרמים מתחלפים כל כמה שעות בכיוונם ועוצמתם משתנה ללא הפסקה, אז אין טעם לנסות ולהתחשב בהם כי ממילא זה מתקזז בסופו של דבר.
הבוקר עולה, וגם הים. אנחנו מקבלים Swell לא מסודר מאזור הירכתיים, וגלי רוח מאזור הדופן, וביחד מתקבלת "מכבסה" של מטר וחצי מכיוון הירכתיים, שמאתגרת גם אותנו וגם את ההגה האוטומטי ומקשה מאד על שמירת הכיוון. בצהריים אנחנו מתקרבים לשרבורג, אבל הזרם נגדנו אז הזמן לא מתקצר… ושוב לקראת הכניסה לנמל הזרם מאלץ אותנו להפליג "על הצד" עד שאנחנו עוברים את פתח הנמל ומתקדמים בתוכו לכיוון המרינה.
המרינה בשרבורג גדולה ועמוקה, עם רציף אורחים נוח כולל חשמל ומים, וכל שירותי המרינה המקובלים כאן.
נמל שרבורג מעורר בי רגשות נוסטלגיה. הספקתי לשרת על ספינת הטילים אח"י חנית, ספינת סער 3 שהיתה אחת מחמש הספינות ש"הוברחו" משרבורג בליל חג המולד, 25 בדצמבר 1969, בעקבות האמברגו הצרפתי שהושת עליהן. מצ"ב קישור לסיפור המלא של ספינות שרבורג מאתר ויקיפדיה.

בזכות מזג אויר טוב הספקנו במשך חמישה ימים את כל ההתקדמות שתכננו לשבועיים שלמים, אך מזג האיר מתקלקל ולא נראה שניתן יהיה להמשיך בשבוע הקרוב. אנחנו מנצלים את האתנחתא לבקר בחופי נורמנדי ובמוזיאונים של ה- D-Day המציגים את הפלישה של בעלות הברית שסימנה את תחילת סופה של מלחמת העולם השניה. המשך יבוא.