לא צריך לצלול לימי הילדות או לפנטז, צריך לקנות כרטיס טיסה (לא זול) ותוך כמה שעות אתה בסיפור האמיתי. כאן מתחיל הסיפור שלנו. באמצע האוקיינוס ההודי, על קו המשווה באמצע שום-מקום, במרחק של כ- 900 מייל מזרחית מהחוף האפריקאי בין קווי הרוחב 4 ל- 10 דרום שוכנת קבוצת איי סיישל. בקבוצה 115 איים מתוכם 33 מיושבים. רק כדי להמחיש, המרחק בין האיים הצפוניים ביותר לאיים הדרומיים ביותר הוא כ- 800 מייל. במשך אלפי שנים היו האיים מנותקים ובלתי מאוכלסים והתוצאה: מאות סוגי צמחים, ציפורים וחיות אחרות אשר לא ניתן לפגוש אותם במקומות אחרים, נמצאים באיים, חלקם בכל האיים וחלקם באיים ספורים בלבד. משהו שמזכיר את איי גלפגוס.

שעתיים אחרי נחיתת המטוס בשדה התעופה הבינלאומי של ויקטוריה (עיר הבירה) השוכן באי המרכזי מאהה (MAHE), התירה ה- ,SEA PEARL יאכטת מפרשים באורך 35 מ', את חבלי העגינה ויצאה לים.

 

לספינה סיפור חיים לא שיגרתי. היא נבנתה בתחילת המאה ה – 20 בהולנד כספינת דיג. הספינה המאסיבית הבנויה ממתכת ממוסמרת עברה בניה מחדש בשנות החמישים של המאה הקודמת והוסבה לספינת אימונים, בים הצפוני. לפני כעשר שנים נקנתה הספינה, עברה הסבה נוספת לשמש כספינת קרוזינג מפנק בארכיפלג המקסים של סיישל.

אני באופן אישי מרגיש טוב בהפלגה ב"ספינות עם נשמה" ספינות עם היסטוריה וטעם של "הפלגת עבר". ה –SEA PEARL  היא בהחלט כזאת. גוף המתכת החיצוני המאסיבי מכיל בתוכו בניית עץ ימית הולנדית מסורתית. הפינוקים אשר נועדו ל- 12 הנוסעים כמו מקלחות וחדרי אוכל הוספו לאחרונה. לספינה מערך המפרשים של 520 מטרים רבועים (כן, למעלה מחצי דונם) האופייני ל"סקונרים", מפרשי גף כבדים ושלל חלוצים בחרטום.

הרמת מערך בספינה כזאת מחייב "איחוד כוחות". כל הצוות מתגייס למשימה. אין כאן כננות חשמליות או הידראוליות. הכול נעשה בשיטות המסורתיות בעזרת גלגלות ושרירי אדם. אבל התוצאה, לאחר הרמת המערך, היא נהדרת. בעזרת המפרשים המלאים ברוח האוקיינוס ההודי אנחנו מתקרבים לאי הראשון שלנו פרסלין  (PRASLIN), שהוא האי השני בחשיבותו בארכיפלג הגדול. העוגן הורד במפרץ  Ste. ANNE  בצפון האי. המפרץ רדוד ברובו ואנחנו עוגנים בשוליו. אנחנו יורדים לסיבוב קצר בחוף בעזרת הדינגי שמהיום ועד לסוף ההפלגה תהיה כלי-השיט היחידי עימו נבצע החפות (מלשון נחיתה לחוף). קשרנו את הדינגי במעגנה היחידה והקטנטונת של האי (מתאימה לכלי שיט בעלי שוקע של עד 1.5 מ') ויצאנו לחוות את חיי הלילה של פרסלין. הירח המלא האיר את המפרץ כאשר אנחנו צעדנו לאורך חופיו בתוך הצמחייה הטרופית השופעת. כן, אלו חיי הלילה של איי סיישל- השקט קרע את עור התוף. סיכמנו את הערב במילה אחת: מקסים.

בלילה התעוררתי מספר פעמים מתוך הרגל. המנגנון האוטומטי של סקיפר האמור לבדוק את העוגן העיר אותי. לקח לי כמה שניות להיזכר שכאן אני מפליג כנוסע, להתהפך לצד השני ולהירדם.

הבוקר וכל הבקרים שלאחריו החל בצלילת בוקר. מדריך הצלילה האמריקאי כבר חיכה לנו בדינגי כאשר כל ציוד הצלילה (חדש…) ערוך ומוכן. רבע שעה הפלגה מהירה בדינגי הביאה אותנו לאי ROCHE BOCHE אשר בפתח המפרץ.

התגלגלות לאחור ואנחנו במים. לנו כישראלים הרגילים לנוף התת ימי של מפרץ אילת המראה התת ימי בסיישל יראה שונה. לטעמי יפיפה. השילוב בין סלעי הגרניט ישרי הזווית ומושבות האלמוגים שעליהם, הוא עוצר נשימה. אוכלוסיית הדגים נראתה לי (גילוי נאות: אני חלש בתחום) דומה מאוד לדגת ים-סוף. לפתע סימן לי אבי בן זוגי לצלילה כלפי מעלה, 8 דגי סטינגריי (חתול ים) עברו מעלינו כבמעין מטס איטי. איך אומר שירו של שלמה ארצי "יותר מזה אנחנו לא צריכים" חוויה כזאת עוד לא הייתה לי. עלינו אל פני הים, האופק הירוק של דקלי הקוקוס קיבל את פנינו. חזרנו לספינה לארוחת בוקר ארוכה שופעת בפירות טרופיים טריים.

 

נחיתה במפרץ המערבי של האי הקטן הביאה אותנו לתוך יער מנגרובים מיוחד במינו. המנגרובים הם עצים החיים בתוך מים מלוחים. רוב הזמן היער נימצא בתוך המים והוא נחשף בעת השפל. החלנו לצעוד לתוך יער המנגרובים כאשר מצידנו הקרקע מחוררת באלפי מחילות. מכל מחילה מציץ סרטן שתמורת אירוחו בצלחת ישלם כל חובב גסטרונומיה עשרות אירו. כמה מהסרטנים נראו ענקיים. עם התקרבותנו נמלטו הסרטנים למחילותיהם. מהר מאוד סיגלנו התקרבות שקטה ואת תוצאות המפגש אתם יכולים לראות בתמונה.

את ארוחת הצהריים החיפו מהספינה בצורת מנגל, גחלים ודגים. האורחים שלנו לארוחה (או אולי אנחנו היינו האורחים שלהם) היו צבי ענק. כשאני אומר ענק אז דמיינו שולחן סלוני עם 4 רגליים, אבל ידידותי. הצבים למדו (כנראה שגם ראש קטן לומד) שהאורחים מביאים אוכל והם שועטים לכיוון המנגל ומחכים לחלקם בארוחה. סיימנו את היום בחתירת קיאק ארוכה. למפרצונים שאליהם ניתן להגיע בקיאק לא ניתן להגיע בכלי שיט אחרים (פרט לשחייה כמובן).

 

האי המיוחד הזה הוא שמורת טבע הנמצאת כשבעה מייל מזרחה לפרסלין. זהו אחד האיים שאוכלוסייה ייחודית של ציפורים ובעלי חיים אחרים נמצאת בו, מבלי שהותקפה ע"י אוכלוסיית בעלי חיים שיובאה ע"י האדם. לדוגמא: ציפורי-הים מקננות באי מתחת לעצים. חשבתם מדוע זה לא קורה במקומות אחרים? פשוט כי שם יש עכברים, נחשים, עקרבים ומיני מפגעים אחרים. לאריד הם לא הגיעו. חבורת האירופיים שהתנדבו לשמור על השמורה יחד עם פקחים סיישלנים מנסים לוודא שכך זה ישמר. כתוצאה מכך אסור לנחות באי בכל צורה שהיא למעט עם הסירה של פקחי הטבע. הסיור באי כרוך בהליכה מאומצת ובטיפוס למצוק המשקיף על האוקיינוס. כאשר אתה עומד בקצה הצוק אתה רואה את צלילות עופות הים מ"הטריבונה". מדובר למשל בציפור הפריגאט שמוטת כנפיה מעל 2 מטרים! מ"הטריבונה" גם רואים את הכרישים והדולפינים ויחד עם הצמחייה הטרופית זוהי חווית שיא.

 

החוף היפה ביותר בעולם באיי לאדיג  (LA DIGUE)

סקרים רבים שנעשו בעולם מדרגים את חופי לאדיג במקום גבוה בדרוג העולמי של החופים היפים ביותר. האמת, הם באמת מרשימים. ועוד קצת אמת: הם לא נראו לי יפים יותר מחופי איים אחרים בארכיפלג, אבל ללאדיג מגיעים יותר תיירים מאשר לאיים האחרים, מהסיבה הפשוטה שיש לשם "תחבורה ציבורית" כלומר מעבורת מסודרת. אז ניתן לאמור שמה שלא מכירים לא מדרגים. לאדיג הוא האי השלישי בגודלו מבחינת האוכלוסייה חיים בו כ- 5,000 נפש. למזח הקטן של האי לא יכולנו להקשר בשל בעיית עומק. הספינה נשארה על עוגן ואנחנו נעזרנו כרגיל בדינגי. עם הנחיתה עמדה בפנינו הדילמה: האם לשכור עגלת שוורים או אופניים על מנת לתור את האי. הבחירה כרגיל הייתה חצי-חצי. חצי מהצוות בחר לדווש באופניים והחצי השני העדיף לשבת בעגלה שנוסעת בקצב השור. לאחר דיווש הכולל עליות וירידות בתוך הצמחייה הטרופית (אוי, הלחות הזאת…) הגענו לחוף שהצדיק את המאמץ. תוך דקות היינו בתוך "הטורקיז העמוק". בשונה מהאיים הקטנים כאן ממוקמת מסעדה וניתן גם להתקלח. התיישבנו על מנת להחזיר את הקלוריות שהושקעו בדיווש ובשחייה. הטבח המקומי, שאמנם לא הגיע לרמתו של הטבח בספינה הגיש ממבחר המטבח הקריאולי המקומי מה שאומר דגים ופירות-ים על הגריל ובישולים הכוללים אורז, הרבה פירות טרופיים ועשבי תיבול. אהבנו!

 

תעצמו עניים ודמיינו: דשא ומתוכו מתמרים דקלי קוקוס, נחל קטן זורם באמצע המדשאה, הכלואה בין שני מצוקי גרניט שחורים-אפורים ונשפך לתוך חוף לבן אליו נושק ים טורקיז עמוק. תפתחו את העיניים: אתם באי סיסטר (האחיות) צפונית מערבית לפרסלין (כ-7 מייל). לאחר צלילת הבוקר באתר יפיפה  הנמצא סביב איון מצוקי לא רחוק מהאי נחתנו באי. זהו מקום שאתה אומר לעצמך: לא יכול להיות! זה ניראה כמו גלויה שעברה פוטו-שופ. אבל זה אמיתי! אין מקום לתיאורים מילוליים-תתבוננו בתמונות, רק תזכרו שבחיים זה ניראה יפה יותר.

הדינגי החיפה אותנו מעל הריף אל רצועת החוף הלבנה.

לקח לנו כמה דקות כדי להתאקלם בנוף יוצא הדופן של האי השומם הזה, בין דקלי הקוקוס השתרע דשא ובאמצע העמק הקטן זרם לו נחל אל תוך הים בצידו השני של האי. הנחל נשפך למפרץ התחום בסלעי גרניט שחורים ועגולים שעליהם סוככו דקלי הקוקוס. הים בצבע הטורקיז פשוט הזמין אותנו פנימה. משום מה השיר של שלמה ארצי לא הפסיק להתנגן לי בראש. אחר הצהריים כבר עגנו מול איון אחר. הורדנו את הקיאקים והקפנו את איי המצוקים תוך מאבק ברוח שהלכה וגברה עד שענן טרופי שחור עבר מעלינו והמטיר את מנת הגשם היומית הנדיבה והחמה. מעין תזכורת להמצאותינו בקו רוחב 4 דרום כלומר באזור המשווני הטרופי. כמות הגשם שיורדת כאן בחצי שעה שווה בערך לכמות השנתית בנגב שלנו.

בערב הפלגנו חזרה למפרץ סנט-אן. שם הצטרפנו לעגינת לילה לעוד שתי ספינות נוספות של חברת סילואט-קרוז. הדינגי הביאה אותי יחד עם עמית המנכ"ל הישראלי של החברה ליאכטת המפרשים SEA BIRD. חיים הסקיפר הישראלי הציג לי את הגרסא המפוארת להפלגה בסיישל. אגב, בכל אחת מהיאכטות של סילואט קרוז ישראלי ירגיש ממש בבית. מחצית מהצוות ורוב הסקיפרים הם ישראלים. מניסיון אני יכול להעיד שהם נותנים שירות מכל הלב. מסתבר שבהפלגה באזורים נידחים ומרוחקים יש ליכולת האלתור הישראלית יתרון. מסביר עמית, המנכ"ל שמאחוריו 20 שנות ניסיון כסקיפר: "הדרך הטובה ביותר לגלות את אי סיישל היא באמצעות ספינות המפרשים הרומנטיות שלנו. מעבר לנוחיות השהייה והאירוח, יש לנו בספינות את כל האמצעים לראות את סיישל מעל ומתחת למים".

 

בבוקר של היום האחרון נקשרנו לרציף בנמל ויקטוריה. הספקנו עוד לעשות סיור באי הראשי מאהה, לצפות מעל פסגת ההר הגבוה באי, על הנוף הירוק ועוצר הנשימה של האי ומרחבי האוקיאנוס ההודי. בצהריים עוד אכלנו דג קריאולי מטובל על האש. בערב כבר אכלנו חומוס ושניצל במטוס הצ'רטר של אל-על בדרך לארץ. התבוננתי במפת הארכיפלג של סיישל. ביקרתי ב- 9 מתוך – 115 האיים, עדיין יש יותר מ – 100 סיבות לחזור לאיים אלו.