EN

חיפוש

חופי קפריסין: יעד להפלגה נהדרת

מאת: ליאת תגר ראובני

קפריסין הייתה לאורך השנים תחנת מעבר. עברנו דרכה או ממנה בדרכנו לחופי טורקיה או לאיי הים האגאי. גם בקיץ של 2019 תכננו לצאת מקפריסין במסלול הקבוע, בעיה רפואית שינתה את התכניות. נאלצנו לקצר את משך ההפלגה לשבוע וההחלטה שהתקבלה הייתה להקדיש את השבוע לחופי קפריסין. החלטה שהתבררה כמוצלחת ביותר. התכנון היה להישאר על קו החוף של קפריסין ולהפליג מערבה וצפונה לכיוון לאצ'י Latchi.

ביום חמישי בלילה הגענו למרינה לימסול. היינו שתי משפחות בהרכב מלא (4 מבוגרים ו – 4 ילדים) לאחר המתנה ממושכת לרכב שכור בשדה התעופה בלרנקה, התארגנו על סיפון קטמרן מנועית מדגם לאגון 630 והלכנו לישון. למחרת בבוקר יצאנו לסופר הקרוב להצטייד לקראת היציאה לים.
במרחק של מס׳ ק״מ, ביציאה שמאלה ממרינה לימסול, בוויז (Lidl Limassol) יש סופר של Lidl. הסופר מומלץ להצטיידות, הוא גדול, מרווח, נוח וזול.
במהלך היום התחלנו לארגן את היאכטה (אשר לא יצאה מהמרינה כשנה) ובערב יצאנו לחגוג במסעדה ההודית האהובה עלינו בלימסול Indian Gate.

יום שבת

יצאנו לדרך בסביבות 05:00 בבוקר. המרחק בין מרינה לימסול לבין Blue Lagoon בקצה הצפון מערבי של קפריסין הוא 75 מייל.
מהירות השיוט של המנועית לאורך הדרך היה בין 8-9 קשרים. לאורך הדרך היו סוואלים בגובה של 0.5 מטר ורוח מערבית קלה. אם אתם מתעתדים לעשות את הדרך במפרשית אני ממליצה לעשות בדרך עגינות ביניים כפי שאנחנו עשינו בדרך חזרה.

לקראת אחר הצהרים הגענו ל- Cape Arnaoutis. את הסיבוב עצמו סביב הקצה הצפון מערבי של קפריסין (שמורת אקמאס Akamas) צריך לבצע בזהירות מאחר וישנה שונית מתחת לפני המים. השונית משתרעת לכיוון צפון מערב ואינה נראית. אני ממליצה להגדיל את המפה הדיגיטלית למקסימום כדי לעבור את השונית ולא להתפתות ולקצר את הסיבוב. לעיתים ניתן לראות את שבירת הגלים ויש גם סירות צוללים שעוגנות על השונית.

לאחר שעוברים את הכף, מתגלה מפרץ רחב ידיים, מוגן יחסית מרוח וגלים ובעל צבע טורקיז הבולט למרחקים. זוהי הלגונה הכחולה או בשמה המקומי: פונטנה אמורוסה (Fontana Amorosa).

הלגונה הכחולה מחולקת לשני מפרצים: המפרץ הצפוני שהוא שקט יותר ובו עוגנות היאכטות הפרטיות ואילו המפרץ הדרומי (ובו גם מי הטורקיז היפים) עמוס ספינות צ׳ארטר המורידות לים, לשחייה, תיירים לשעה – שעתיים ואז חוזרות ל-לאצ'י latchi הסמוכה לסבבים נוספים.
הגענו למפרץ הדרומי והורדנו עוגן. השעה הייתה שעת אחה״צ – הרוח והגלים עלו. מסביבנו פעילות רבה ורועשת של ספינות צ׳ארטר גדולות וסירות מנוע קטנות עם תיירים. החלטנו לנסות לחפש עגינה במפרץ הצפוני. ראינו יאכטה מנועית גדולה עוגנת במקום טוב עם חבלים קשורים לסלעים ביבשה. החלטנו להוריד דינגי ולשאול את הקפטן אם הם מפנים את העגינה בקרוב, בכדי שנתפוס את מקומם.

הסיפור של הדינגי

שלא כמו הדינגי הרגילות שכולנו מכירים, הדינגי של הקטאמרן Lagoon 630 אורכה 4.5 מטר עם מנוע 60 כ״ס. הדינגי מיועדת גם לספורט ימי ומכילה עד 12 מקומות.
אבי, ראש המשפחה השנייה שהייתה עמנו, עם אשתו רותי והילדים עמית ורז, החליטו לצאת לסיבוב בדינגי לכיוון המנועית. לאחר שהדינגי הורדה למים, הסתבר לנו שאין לה בכלל היגוי וההגה תקוע. בבדיקה הסתבר שמחוסר שימוש, התקשה שמן הבוכנה של ההגה. בעזרת פלאייר פטנט, מכות קלות על הבוכנה, תזוזות ימינה ושמאלה ושימוש ב – WD40, הצליחו יניב הסקיפר ואבי להזיז את הבוכנה. שחרור בוכנה כזאת יש לבצע בעדינות על מנת שלא לעקם את הבוכנה.

לאחר וידוא שההגה פועל באופן חלק וניפוח נוסף של הדינגי, אבי ומשפחתו יצאו לדרך. כשהגיעו ליאכטה המנועית, אבי הודיע לנו בקשר שהקפטן מוסר שהעגינה לידו טובה ושהוא יעזור לנו להיקשר, למרות שהמקום עצמו כבר היה מעט חיצוני במפרץ ונתון לרוחות וזרמים. אבי חזר לקחת חבלים צפים ולהכין את הקשירות לסלעים.
לאחר שקיבלנו מאבי קריאת o.k שהוא מחכה לנו, יצאנו לכיוון המפרץ הצפוני. עגינת ה-Lagoon 630 התבצעה בקלות למרות גודלה. החרטומן (bow thruster) מסייע מאוד, אך בהשוואה לקטמרן שלנו מדגם lagoon 450, התגובות שלה איטיות. נושא שיש לקחת בחשבון בזמן עגינה ליד יאכטות אחרות.

יניב הוריד עוגן במפרץ ובעזרת החבל הצף שאבי הכין נקשרנו בהצלחה. בוצעה צלילה אל העוגן (2.5 מטר עומק תפוס בין סלעים קטנים לחול רך) ויאללה מתארגנים לארוחת ערב. הזמנו את הקפטן של היאכטה המנועית ((Majestic שעגנו לידו, אלינו לסיפון. שמו פאולו, בחור קפריסאי מקסים שמשמש כסקיפר על יאכטה מנועית השייכת לאזרח קפריסאי.

מדי יום הם יוצאים ממרינת לאצ'י אל הלגונה הכחולה, מבלים שם במשך היום וחוזרים אליה בערב.
פאולו ביקש בנימוס להשאיר את חבלי העגינה שלו על הסלעים ושאל אם נוכל לשים עין שלא יתפסו לו את מקום העגינה למחרת בבוקר. כמו כן הוא עדכן אותנו שהוא יבדוק עבורנו אם יש מקום עגינה במרינה בלאצי׳. הקטאמרן שלנו היא 20 מטר אורך ו- 10 מטר רוחב והמרינה עצמה קטנה מדי אולם יש רציף צף חיצוני למרינה.
נפרדנו ממנו והוא יצא לדרכו למרינה.

יום ראשון

אין כמו לעגון במפרץ!!! בעיניי היחס הטוב ביותר בחופשת שיט מושלמת הוא: 2 לילות על עוגן במפרץ ולילה במרינה. בעיקר על מנת "להשלים מנהלות" (אוכל, מים, חשמל, קצת מזגן, ולמי שמרגיש צורך, קניות ומסעדות).
במהלך היום שחינו ללגונה הכחולה, בצענו צלילת שנורקלים, חתירה בסאפ, שחייה וצלילה עם Seabob, סקי מים, אבובים ומה לא…

פאולו חזר וסיפר לנו שהצליח למצוא מקום עגינה זמני. אנחנו החלטנו להישאר לילה נוסף במפרץ. בדיקת מצב העלתה שמיכלי המים כבר מרוקנים חלקית. יניב החליט להפעיל את מתפיל מים המותקן ביאכטה.

הסיפור של מתפיל המים

בהפעלת המתפיל, עלה עשן סמיך מאזור המנוע הימני. בבדיקה הסתבר שהמשאבה שאמורה לשאוב מים למתפיל נשרפה וגרמה לקצר ואי אספקת חשמל מהגנרטור לקטמרן.
במשך שעות רבות ניסו אבי ויניב להבין את מקור התקלה עד אשר צמצמו את הבעיה למשאבה. בחיפוש על הקטאמרן נמצאה משאבה חדשה באריזה אולם היא לא התאימה. רעיון החלפת המשאבה נזנח ונוצר צורך להזמין משאבה חדשה.

תקלות המנוע והמתפיל נבעו בשל העובדה שצוות האחזקה אמנם טיפל בקטמרן, אך מאחר והיא הפליגה בתקופה האחרונה מעט מאוד וכל פעם לתקופות קצרות של שעות מספר בלבד, לא כל מערכות הסירה נבדקו לעומק.

עברנו למצב חסכון במים, ללא מקלחות, שטפנו כלים במי ים והלכנו לישון.

יום שני

החלטנו לצאת מוקדם למרינה בלאצ'י על מנת למלא מחדש את מכלי המים. העלאת העוגן לא הלכה באופן חלק. אבי ואני יצאנו לצלול על מנת לשחרר את העוגן התפוס בסלעים הקטנים במפרץ.
הצלחנו לשחרר את העוגן תוך שהקטמרן מרימה אותו בכוון ההפוך מכוון ההטלה. אנחנו צפינו על העוגן מתוך המים מטווח בטוח וסימנו ליניב הסקיפר מתי להעלות ומתי לחדול, אחרי מספר ניסיונות העוגן השתחרר ועלה.

המרחק בין הלגונה הכחולה למרינה הוא כ- 4 מיילים, הנוף מרהיב. ניתן לראות מעט צפונית לעיירה את מלון Anassa המפורסם (1,000 אירו בלבד ללילה ואתם ישנים במלון עם ספא שנחשב לטוב ביותר בקפריסין).

הגענו לפתח המרינה. המרינה אכן קטנה אך חמודה. בקצה שובר הגלים רציף עץ לכיוון דרום מזרח שעליו עוגנות יאכטות פרטיות ומסחריות. עלינו בקשר אל מול ה- Harbourmaster וקיבלנו אור ירוק לעגון אחרי השעה 10:30 למספר שעות ברציף, מאחר ויאכטה מסחרית מפנה את מקומה.

אנחנו, ישראלים שכמותנו, לא מוכנים להסתפק בעגינה בת מספר שעות ויוצאים עם הדינגי לדבר עם המשרד במרינה. יניב הסקיפר נשאר בינתיים ביאכטה כשהוא מחוץ למרינה בטווח בטוח.

המשרד סגור, מתקשרים אל הטלפון הנייד הקפריסאי שרשום בחזית המשרד, ומנהל המרינה מעדכן אותנו שהוא בדרך אלינו. (זה הזמן להמליץ לכל היאכטונרים לבדוק שחבילת הגלישה של הסלולר שלהם מכסה גם שיחות מקומיות).

המנהל ידידותי ביותר, מקסים ואפילו יוצא מגדרו בכדי לבדוק שהמסחרית שיצאה עכשיו מהמרינה, לא חוזרת הערב אלא רק יום למחרת ולכן העגינה תהיה שלנו ליום מלא.

לאחר שנמצא מקום עגינה, אבי ורותי חוזרים עם הדינגי אל הקטאמרן ואני נשארת עם מכשיר קשר ברציף הצף בכדי לכוון את יניב ולקשור חבלי ירכתיים.
בנימוס אני מסלקת את הדייגים, מפנה יאכטה שהחליטה לעגון במקום ורק אז לגשת ולברר אם היא יכולה להישאר במקום… וממתינה ליניב.
בניסיון הראשון, העוגן נזרק רחוק מדי ויניב מעדכן בקשר שהוא יוצא שוב והפעם חוזר וזורק את העוגן קרוב יותר. הכניסה לעגינה פשוטה יחסית אולם הרוחות ומרחב התמרון הקטן מקשה על העגינה שהיא ממש על פתח המרינה. תמרון העגינה מתרחש כשבפתח תנועה מאסיבית של סירות צ׳ארטר, מנועיות קטנות נהוגות ע״י תיירים חסרי ניסיון. בקיצור, צריך להיזהר.

הסיפור של העוגן

לקראת סיום העגינה אבי עובר לירכתיים על מנת לזרוק לי את החבלים. בינתיים יניב מהקוקפיט העליון מסיים את שחרור שרשרת העוגן ומנסה להדק מעט על מנת להתרחק מהרציף ולייצר מעט מתח בחבלים.
אני עולה על היאכטה, בודקת פנדרים, זוממת על כוס של קמפרי תפוזים קר וטוב ומגיעה לבדוק את העוגן, רק כדי לגלות שאין עוגן ואין שרשרת. כל שרשרת העוגן נפלה למים והחלק המאבטח אותה ליאכטה, נעקר!!!

חוזרת ליניב, אומרת לו בעדינות שאין שרשרת והגלגלים בראש מתחילים לרוץ… מחשבים מה צריך לעשות כדי לאבטח את הקטמרן ושיהיה זמן לחפש את השרשרת במים… העומק במים, היכן נפלה… מה מצב הרוח…

שלב ראשון החלטה: לא נכנסים לפאניקה.
שלב שני: משחררים חבל מירכתיים שמאל ומבקשים מהיאכטה לידנו להקשר אליהם לכל אורך הדופן. מעבירים עוד פנדרים לדופן שמאל, נקשרים אליהם ומכינים ציוד לצלילה.
יניב מספר שהעוגן ירד באופן מבוקר ואם השרשרת נפלה למים זה בשל שחרור מהיר ברגע האחרון ולכן השרשרת צריכה להיות ממש בקרבת היאכטה.
פאולו הסקיפר הקפריסאי בדיוק מגיע להיפרד מאתנו. אנחנו מספרים לו על העוגן ובלי להתבלבל הוא פשוט לוקח מסכה, הולך לחרטום היאכטה ומסמן ליניב להכין חבלים וקופץ למים.
למזלנו אכן השרשרת נמצאת בקרקעית בעומק של כ- 3 מטר בערך צמודה ליאכטה ואנחנו קושרים אליה חבל ומעמיסים אותה מחדש על מדלה העוגן (וינץ׳).

עכשיו צריך לבנות את כל האבטחה של קצה שרשרת העוגן מחדש. לאחר שזה מבוצע, אנו יוצאים שוב לים על מנת להעלות את העוגן כמו שצריך ולהטיל מחדש.
הפעם העגינה עוברת ללא תקלות.
את שארית היום אנחנו מעבירים במרינה בנעימים. בערב טיילנו לאורך המרינה והחוף עד שהגענו למסעדה נחמדה ומומלצת במדריך טריפ אדוויזר.

יום שלישי

בבוקר הסדרנו את התשלום במשרד. העלות המינימלית לשהייה במרינת לאצ'י באוגוסט היא 70 אירו לחמישה ימים. תשלום זה מכסה גם עגינה במרינה פאפוס.
בדקנו שיש מקום עגינה בפאפוס וביקשנו מהמשרד בלאצ׳י להודיע להם שאנו מגיעים. יצאנו לדרך, המרחק לפאפוס הוא 32 מייל.
הפלגנו בקורס דרומי לפאפוס. התנאים היו מצוינים, סוואל של 30 ס״מ, כיוון צפון מערבי כך שהגענו למהירות של 10 קשרים.
הגענו לפאפוס. העגינה הפעם הייתה Longside ויצאנו אל עבר הקניון של פאפוס. בערב טיילנו באזור המרינה ואכלנו ארוחת ערב בליווי מופע יווני בטברנה Demokritos.

יום רביעי

הבוקר יצאנו לכיוון לימסול. תנאי הים ומזג האוויר היו מעולים להפלגה מנועית. החלטנו לעצור בדרך ולעגון במפרץ היפה של פיסורי (Pissouri). פיסורי הוא כפר נופש נחמד שבחופו מספר בתי מלון, חוף רחצה נחמד ומסעדות. במפרץ עגנו שתי יאכטות קשורות למצופים שנראו נטושות.

הטלנו עוגן, הורדנו ציוד והתמסרנו לספורט ימי. במפרץ פעילות ערה של סירות מירוץ הגוררות גולשי סקי מים ואבובים, אופנועי ים, סירות מנוע קטנות. אנחנו תוחמים את אזור הירכתיים של היאכטה עם חבל צהוב צף ופנדרים, כדי לשחות בביטחון ולסמן לאופנועי הים לשמור מרחק.

בערב, אחותי עם בעלה והילדים אשר שוהים בפאפוס, מחליטים להגיע עם משלוח פיצות. יניב ואבי יוצאים עם הדינגי לאסוף אותם מהחוף ואנחנו עושים את הלילה על העוגן לאחר ארוחת פיצות טעימה.

יום חמישי

לאחר שחיית בוקר במפרץ פיסורי וסקי מים, יוצאים חזרה לכיוון לימסול. המרחק שנותר – 
40 מייל. היאכטה שוב במשמעת מים, לאחר 48 שעות שבהם לא חודשה אספקת המים.

מגיעים למרינה לימסול למקום העגינה הקבועה של הקטאמרן. צוות המרינה מוסר לנו חבלי mooring. העגינה עצמה לא קלה עם רוחות של כ- 20 קשר. קושרים את החבלים ומגלים שהירכתיים אינם מגיעים לרציף מאחר והחבלים קצרים מדי. יניב מתעקש עם הצוות של המרינה שהחבלים שנתנו לנו הם לא נכונים. משחררים חבלי ירכתיים ויוצאים להמתין בכניסה למרינה עד שהצוות יעדכן שחבלי ההתקשרות הוארכו ב-5 מטר.

ניגשים לעגינה מחדש, הפעם הכול הולך חלק. משפרים את המתיחות של חבלי החרטום והירכתיים ומדוממים מנוע. הגענו למרינה לימסול, נמל הבית של הקטאמרן.
הילדים קופצים על ההזדמנות ויוצאים לאכול גלידה במרינה ואנחנו מתחילים את הניקיון והשטיפה החיצונית של הסיפונים.

גילינו את חופי קפריסין. הם נהדרים. עוד נחזור אליהם.

סוף דבר - להפליג לאורך החוף הקפריסאי

בקרוב מאוד תפתח בקפריסין מרינה חדשה, 2.5 מייל מערבית לאיה נפה. היא תצטרף ל- 6 המרינות הפועלות בקפריסין הדרומית (היוונית) המאפשרות הפלגה ממזרח למערב במקטעי הפלגה של בין 10 ל 30 מייל בין מרינה למרינה או למפרץ מוגן לאורך הנתיב.
מאיה נפה במזרח דרך המרינה החדשה הנבנית באיה סקאלה (Ayia Thekia), העיר לרנקה, העיירה זיגי, שתי המרינות של לימסול: סנט רפאל ממזרח לעיר והמרינה הגדולה והמפוארת של העיר. מלימסול יש להפליג 40 מייל למרינה של פאפוס בחוף המערבי. עם אפשרות עגינת ביניים במפרץ פיסורי. משם עוד 30 מייל למרינה של לאצ'י בצפון מערב.

בנוסף מרינה גדולה ומודרנית עומדת להיבנות ליד פאפוס. בנוסף למרינות ישנם מפרצים מוגנים יותר או פחות בקפריסין הצפונית (הטורקית). ניתן להפליג מקירניה במערב דרך המרינה החדשה של קארפוזי ומשם למעגן ההיסטורי של פאמגוסטה. צריך לזכור שלגבי דרום קפריסין, כניסה לנמל או מרינה בצפון קפריסין דינה ככניסה בלתי חוקית למדינה.

לסיכום: הבניה והפיתוח של תשתיות השיט לאורך חופי קפריסין הפכו אותם ליעד מעניין ונוח להפלגה.

דילוג לתוכן