ימאות – החלק המהנה, החלק המקצועי, החלק המאפשר. 

יאכטה מסוג דלפי 47 הייתה ספינת האם שלנו לשבוע, מרווחת ומתאימה ל- 8 מפליגים בנוחות וחמימות (שתי קבינות זוגיות ושלוש קבינות של מיטות קומתיים, ארבעה תאי שירותים), מטבח מרווח ומקרר ענק (למרות שחלק מהמצרכים לקירור הושארו בכלל בחוץ) וחשוב מאוד לאזור זה – חימום!! כך שבתוך הסירה חמים ונעים. 

במהלך מרבית השבוע המפרשים היו מוטיב מרכזי בהפלגה.

ביום הראשון עת יצאנו לדרך הנפנו מפרש בצמצום ראשון אולם לאור הרוח העזה נתלשו חבלי הצמצום, מהלך מהיר והורדנו מפרש לצמצום שני שגם הוא נתלש עד מהרה (ואיתו חבלולי ה'לייזי') והנה המשכנו בצמצום שלישי שהחזיק מעמד עד לערבו של יום. בדיעבד עת באנו לתקן את הדרוש תיקון התברר כי החבלולים וטבעות הקשירה הוכנו שלא כראוי ע"י הצוות הטכני של חברת ההשכרה.

לאורך מרבית ההפלגה ולאור תנאי הרוח שהיו בדרך כלל משמעותיים, לרוב הפלגנו בצמצום שני, גם לאור הרוחות העזות וגם על מנת להימנע מהטיות חזקות מדיי (למרות שגם הטיות היו מנת חלקנו במקטעים מסויימים).

החלוץ שהיה מדגם "סיבוב עצמי" (SELF TACKING) היה שימושי מאוד למעט הקטעים בהם שטנו ממש אל מול הרוח או קרוב אליה. 

מרבית הצוות היה מאוד פעיל במרבית ההיבטים של הימאות ביאכטה (חוויה והתנסות לא סטנדרטית להפלגות 'המועדונים' שמרביתנו רגילים להם) – 7 ימי ים 8 מפליגים 2 כדורי קוולס בסך הכל.  

חגורות הצלה מתנפחות (מדגם מתקדם – עם כרית וכיסוי פנים), ידידותיות, קלות וכמעט לא מורגשות היו בגדר חובה בכל יציאה מפנים היאכטה. 

בדרך כלל עגנו או במפרצים על עוגן או בנמלי דייגים קטנים (כשלא היה מדובר במזח צף היה צורך לתכנן את חבלי העגינה בהתאם לגאות ושפל (המאוד משמעותיים). החבלים, אוי החבלים, חבלי הרתיקה הקרים, הרטובים ו(בבוקר) הקפואים – תענוג מפוקפק ביותר, אך אי אפשר בלעדיהם.

מפות ואתרי תחזיות מזג האוויר נותנים טיפים משמעותיים לתכנון, בעיקר של היום למחרת, המפרצים, לשונות הים והיבשה וכן האיים הרבים יוצרים תיעול, רוחות והסתרות שאפשר (ורצוי) לתכנן ולהבין מראש.