קראו ושמרו!

 

1.  כסקיפרים, הכירו את הצוות שלכם ואת הרקע הרפואי שלו. אין הכוונה לפשפוש בפרטיו האינטימיים, אך במידה וייפצע (ואולי אף יאבד הכרה) תאלצו לפנותו. במקרה שתאלצו לנטוש את היאכטה לאסדת ההצלה, כדאי להכיר את מגבלותיו של כל אחד. חולים בעלי מגבלות אורתופדיות החשים בנעימים על יאכטה יציבה, עלולים להוות מגבלה משמעותית כאשר הים עולה או באם צריך לנטוש, חלילה, לאסדת ההצלה. 
חוויתי מצב בלב ים בו גיליתי במקרה שיש לי אדם קטוע רגל שמסתובב עם פרוטזה על הסיפון (פרט שהייתי מעדיף לדעת מבעוד מועד). חולי מחלות נפוצות כגון סכרת, אי סדירות בקצב הלב (א-ריתמיה), יתר לחץ דם, חולי כליות, אסתמה וכד' מתפקדים ביומיום מצוין, אך מצבם הרפואי עלול להידרדר במצבי דחק כגון ים גבוה, הקאות והתייבשות. מומלץ ליתר ביטחון לבקש מחולים כרוניים להביא עימם להפלגה סיכום מחלה וטיפול באנגלית מהרופא המטפל. הדבר יקל מאוד, במידת הצורך, על רופאים מקומיים להבין את הרקע הרפואי שלו. מומלץ גם להצטייד בטלפונים של הרופאים המטפלים בארץ, לחוות דעת נוספת ובשפה מובנת יותר.
 

2.  לפני הפלגה ארוכה, מנו איש צוות אחראי לנושא הרפואה. כמובן שרצוי שיהא זה אדם בעל ידע בתחום. באם תאלצו להתמודד עם מצב ים קשה,     תקלות רציניות או נטישה, יהיו לכם נושאים דחופים יותר לטיפול. לכן חשוב שאיש צוות אחר יבצע את הטיפול הרפואי.
 

3. לצד זה, באם אתם מוצאים עצמכם לעיתים קרובות סקיפרים האחראים על אנשי צוות אחרים, כדאי להתרענן ביסודות עזרה ראשונה, במיוחד באבחון וטיפול במחלות הבאות:

     ·   התייבשות (על רקע טמפרטורה גבוהה או הקאות).

     ·   מכת חום.

     ·   קיבוע שברים/נקעים.

     ·   חתכים וחבלות יבשות.

     ·   כוויות.

     ·   היפוגליקמיה (ירידת רמות הסוכר בדם, רלוונטי בעיקר בחולי סכרת המזריק אינסולין).

     ·   מחלת ים.

     ·   אסתמה.

     ·   טביעה.

     ·   החייאה בסיסית.
 

4.  החזיקו ביאכטה מדריך עזרה ראשונה. לא חשוב כ"כ איזה ספר, העיקר שמדובר בספר שאתם מכירים, קראתם (לפחות את חלקו) בעבר, ויכולים לגשת במידת הצורך ולחלץ במהירות מידע רלוונטי במקרה של פציעה או מחלה.
 

5.  באם אתם יוצאים להפלגה ארוכה (חודש ומעלה), אל תשכחו להורות לצוות לקחת מספיק תרופות (באריזה המקורית) או מרשמים עבורן (המציינים את השם הגנרי של התרופה ולא רק את השם המסחרי של נגזרת התרופה הנפוצה בארץ).
 

6. בהפלגה ארוכה, יש להחזיק בתיק הנטישה (Grab Bag) מנה מספקת למספר ימים של תרופות רלוונטיות לכל איש צוות הנוטל תרופות באופן קבוע, או עלול להזדקק לתרופה (למשל משאף ונטולין/בריקלין עבור חולה אסתמה).
 

7. לכל מדינה חוקים משלה, ובהתאם לכך פקודות סמים שונות. אינכם מעוניינים להתחכך עם רשויות החוק בנושא זה, במיוחד במדינות קפדניות דוגמת ארה"ב (או להבדיל תורכיה). אמליץ לכל איש צוות הנוטל תרופות באופן קבוע להחזיק סיכום רפואי באנגלית של הרופא המטפל המפרט את הטיפול התרופתי. הדבר רלוונטי במיוחד באמור למשפחת תרופות לשיכוך הכאבים, דוגמת תרופות אופיאטיות (כגוןTramadex, Tramal, Codeine, Oxycodone ונגזרות מורפיום למיניהן).
 

8.  ביטוח רפואי לנסיעות חשוב ביותר. בכל בי"ח לכאורה מחויבים להגיש עזרה ראשונה לכל אחד, אולם החשבון עלול להיות יקר ביותר, אפילו במקרה של פציעה קלה (למשל חתך הזקוק לתפירה) דווקא במדינות מתפתחות או באזורים נידחים עם שירותי רפואה בסיסיים ביותר. אני ממליץ לוודא שהביטוח כולל חילוץ מהים, הטסה רפואית לארץ וכיסוי תאונות בעת צלילה למטרות השיט (בניגוד לצלילה   ספורטיבית לה נדרש ביטוח אחר).

9.  בהפלגות ארוכות, הכינו תיק הפלגה הכולל את אפשרויות הייעוץ (Advise), סיוע (Assistance) 
     וחילוץ (Evacuation) הרפואיים הזמינים בכל מדינה בה תבקרו. ניתן למצוא את כל הפרטים תחת סעיף TMAS (Maritime TeleMedical Assistance Service) בכל מדינה בספר Admiralty List of Radio Signals Vol. 1 (Maritime Radio Stations) המפרט על כל הדרכים להשיג עזרה רפואית – בקשר רדיו-טלפון, דרך טלפון לווייני (באמצעות מספר Inmarsat או מספררגיל באמצעות מכשיר אחר), בפקס או בדוא"ל.
 

10.  אמנם היאכטה היא כמו בית, אבל אנחנו מטיילים איתה בסביבה שאינה הסביבה הרגילה שלנו. הכינו עצמכם רפואית והתנהגו בשיט כמו בכל טיול יבשתי בהיבטים הבאים:

     ·   חיסונים למחלות אנדמיות באזור השיט. כדי להתייעץ עם מרכזי חיסון לפני ההפלגה על מנת 
         שתכירו את המחלות להן אתם עלולים להיחשף.

     ·   בדיקה תקופתית מניעתית אצל רופא שיניים טרם הפלגה ארוכה.

     ·   באם תפליגו בקרבת אגני מים מתוקים, הכינו תרופות נגד מלריה, תכשירים דוחי יתושים, 
         כילות ורשתות ליאכטה. זה נכון גם לכל הפלגה באזור טרופי.

     ·   היזהרו באכילת אוכל מקומי לא מבושל, פירות וירקות לא שטופים ומחוטאים.

     ·   היזהרו משחייה בנחלים או אגמים בהם תתכן אוכלוסיית טפילים וסכנת הידבקות בבילהרציה.
 

11.  לבסוף, החזיקו תיק עזרה ראשונה רציני בתוקף. יש לערוך רענון מדי שנה ולהחליף תרופות פגות תוקף. על כל פריט חסר אתם עלולים להצטער מאוד. רצוי שתיק הערכה יהיה אטום למים ומסוגל לצוף עם תכולתו (למקרה של נטישה). באם יש ספק ניתן לניילן אותו ולבצע לו בדיקת ציפה (מאובטח עם חבל לסיפון כמובן).

 

כולי תקווה שלא תאלצו לתרגל "על אמת" טיפול רפואי בלב ים. בכל מקרה שכזה זכרו כי ניתן גם להסתייע באוניות נוסעים חולפות אשר עליהן לעיתים יש צוות רפואי או יכולות טיפול מתקדמות ונוחות יותר.בכל מקרה, אני ממליץ לפני כל טיפול שאינכם בטוחים באופן ביצועו להתייעץ בטלפון הלוויני עם רופא דובר עברית שהינכם מכירים ובוטחים בו. הדבר יכול למנוע הרבה תסבוכות בהבנת שפות זרות.

הפלגה בטוחה!

 

תוספות מומלצות לתיק עזרה ראשונה סטנדרטי:

* כדורים נוגדי בחילה – לא חשוב הסוג – רפואי, טבעי, הומיאופתי. העיקר שניסיתם בעבר ואתם מסתדרים איתם.

* דבק ביולוגי (אמפולה) – קל לשימוש, יעיל ביותר לחתכים קלים עד בינוניים שקשה לחבוש, דוגמת חתכים בקרקפת.

* וזלין– יעיל למניעת הידבקות תחבושות לפצעים. כמו כן, יכול להוות טיפול ראשוני לכוויות (באפקט דומה לטיפולו המוכר בשפתיים יבשות).

* ג'ל אלוורה+לידוקאין – לטיפול שטחי בכוויות קלות.

* תחבושות מטאלין ייעודיות לכוויות (כ-5) – אמנם אחת מוגדרת בתקן התיק, אך אני מדגיש את החשיבות והשימושיות של תחבושות אלו, המכסות את אתר הכוויה, אינן נדבקות, סופחות נוזלים, מונעות אידוי נוזלים דרך הכווייה ושומרות על סטריליות האזור. מניסיוני יעילות מאוד 
לכוויות בגפיים האופייניות לבישולי שמן במטבח.

* משחה אנטיהיסטמינית Dimethindene (למשל Fenistil Gel) 25 ג' – יעילה לתגובות אלרגיות עוריות מקומיות, במיוחד עקיצות פרעושים, יתושים וכיו"ב.

* כדורים נוגדי כאב – אקמול Acetaminophen (500 mg), איבופרופן Ibuprofen (200mg).
* אספירין Aspirin (325mg) – זוהי המנה הראשונית אותה יש לתת בלעיסה לאדם שנחשוד כלוקה בהתקף לב. הפעולה הפשוטה הזו משנה מאוד את חומרת ההתקף, את המצב בו יגיע החולה לביה"ח ואת הנזק השיירי לשריר הלב שלו.

* אנטיביוטיקה מתאימה לזיהומי מעיים – למשל Ciprofloxacin (500mg).

* כדורים נוגדי שלשול Loperamide (2mg) (למשל Stop-it).

* שקיות חימום – שקיות עם תרכובת כימית המשחררת חום באיטיות עם הפעלתם. יעילות למקרי היפותרמיה (כאשר אין לנו אדם זמין לחמם את הפצוע בכל רגע). ניתן להשיג בכל חנות מטיילים.

* להב סטרילי (סקלפל) – למי שיודע איך ומה לעשות איתו.

* ערכת נוזלים לעירוי – יכולה לעזור מאוד במקרה של התייבשות על רקע הקאות, במידה ואיש הצוות אינו מסוגל לשתות. להצטייד אך ורק באם יש בצוות אדם בעל ידע של חובש ומעלה המנוסה בהחדרת עירויים.
* דפיברילטור – אמנם מעט יקר, אך הדפיברילטור האוטומטי הפך קטן, נייד, נפוץ וקל להפעלה כך שניתן למצוא אותו בכל סוכת מציל, קניון ומקומות ציבוריים אחרים. עבור מי שמפליג הפלגות  ארוכות בחברת אנשים בעלי גורמי סיכון למחלות לב, ייתכן שכדאי לשקול להחזיק מכשיר שכזה 

ביאכטה.

* טלפון לווייני – המכשיר החיוני ביותר! במיוחד עבור מי שלוקה במצבים רפואיים מורכבים, או זקוק לעצות מרופאו לעיתים קרובות.

  

תודות לתלמידי בקורס משיטי היאכטות פרופ' רפאל בן-אוליאל ופרופ' שמואל היימן על עצותיהם המועילות.