עד היעד הבא
מאת: יורם ינאי
שקט מאוד הלילה במפרץ שלי בדרום גרנדה, סביבנו נשמעת רק המיית יצורי הלילה הרוחשים במנגרובים העשירים. סופות ברקים אינטנסיביות חולפות במופע מרהיב מעל החוף הצפון-מזרחי של ונצואלה, עונת ההוריקנים הייתה פעילה באופן חריג השנה אבל איי מזרח הקריביים לא הוכו, מזל אקראי? ייתכן.
סיפור המסע הימי שלי מורכב מהרבה מאוד מזל וחסד, תזמון מושלם, התמדה עיקשת וכוחות עצומים שלא ידעתי שיש לי, בדומה לטבע, מזל אקראי או נסיבות מוצלחות.
החלום לחיות על יאכטה או לחצות אוקיינוסים לא היה חלום שביקשתי להגשים, גם באיים הטרופיים לא חשבתי שאמצא גן עדן. לחיות על יאכטה או לחצות אוקיינוסים מעולם לא היו חלומות שביקשתי להגשים. גם באיים הטרופיים לא מצאתי גן עדן. המסע הימי שלי מתחיל בשנת 2016 עם מצוקת דיור בדירת סטודיו זעירה ויקרה להחריד בלב תל אביב.
בת עמי
את 'בת עמי', היאכטה שלי, לא מצאתי בין עשרות יאכטות שראיתי במהלך שלוש שנות חיפושים דקדקניים שהתפרסו על פני מספר מדינות. לילה אחד בסטודיו ורגע לפני שהתייאשתי, גיליתי אותה ב-Google Earth. יער התרנים שראיתי בתצלום הלווין היו שלושת המספנות העצומות ב-Actium שבמערב יוון ובהן אלפי יאכטות מכל הסוגים, כאן תמצא אותה, אמר לי ליבי.
ימים מספר אחר כך כבר ישבתי עם סטיבן, סוכן היאכטות, ב-Lefkada והצגתי לו את רשימת הכלים העונים על הקריטריונים שלי אשר אותם ביקשתי לראות.
"למה אתה לא מתעניין ביאכטה הזאת?" שאל סטיבן והציג עמוד מהאתר של הסוכנות.
"כנראה שנפסלה על הסף," עניתי. "אני רוצה כלי שייט פשוט, תחזוקה קלה."
"לכן אתה חייב לראות אותה," קבע סטיבן ומכר לי סירה שלא ידעתי שרציתי.
סטיבן צדק. ל-Westerly Conway ketch שלושה מפרשים קטנים ותרנים נמוכים, מערך סלחני המאפשר מגוון רחב ביותר של תצורות ואינו מאיים גם בתנאי ים מפתיעים. הסירה בנויה כבד וחזק אבל חשוב מכל, זוהי סירה מהדור הישן, מהימים בהם מהנדסים בריטים נתנו עדיפות לתוחלת חיים, שרידות ועצמאות מערכות. היאכטה לא בנויה למהירות אלא ליציבות ולשמירה על קורס. תכונות איכותיות אלו יתבהרו לי רק אחרי שאפליג בה כ-10,000 מייל או יותר.
התכנית הייתה להביא את היאכטה לישראל, לקשור אותה באחת המרינות ולהמשיך בחיי, אבל במהלך ההפלגה ארצה, בלילה אפל, התקלקלה משאבת המים במחליף החום של המנוע ושבקה חיים. עם עלות השמש נכנסנו למפרץ מדהים ביופיו ונקשרנו לרציף הבטון הגס מול המסעדה של Lazarakis ב-Kastellorizo.
הייתה זו תחילת עונת השיט והיינו שם יאכטה יחידה. חברי לשיט, איריס ורועי, עזבו ואני נותרתי לבד עם מנוע תקול, רתוק למזח באי במזרח יוון. לא היה לי ברור איך אצא מכאן? עם אפס ידע במנועי דיזל וללא צוות, אי הוודאות הייתה גדולה ומעיקה, אבל כמו הדמויות בסרט "מדיטרנאו", גם אני עברתי טרנספורמציה בקסטלוריזו.
את המכשולים הטכניים פתרתי לאט בעצמי ובינתיים האי נטמע לתוכי והבנתי – להביא מיוון יאכטה שנולדה להפלגות ארוכות ולקשור אותה בישראל בין מדוזות וניילונים צפים ועוד בתחילת העונה – זה רעיון לא נבון. התוכנית השתנתה ואת המסע ארצה השלמתי אחרי שישה חודשי הפלגות ניסוי ולמידה בתנאים מושלמים בין המפרצים של דרום טורקיה ואיי יוון.
יש הרבה מאוד מה לאהוב כשמפליגים עם הרוח, אבל עבורי הדבר המפליא והאהוב ביותר הם האנשים. בעזרת ועם 'בת עמי' הכרתי אומה מיוחדת החיה על פני ימות כדור הארץ. מצאתי קהילה בינלאומית חסרת גבולות ובעלת תכונות איכותיות – ערבות הדדית חזקה, תשוקה אדירה לעולם הים, ידע עמוק, השקפת עולם ייחודית, סיפורי חיים חריגים והרפתקאות ימיות מרתקות – והצטרפתי.
רציתי להוציא את 'בת עמי' מהמים למספר חודשים ולטפל בכל הדרוש. שלומי השכן במרינה באשדוד סיפר שבדרום פורטוגל אפשר לעמוד על עוגן בבטחה כל החורף ויש מספנות טובות. סימנתי יעד – Faro, פורטוגל. באביב בחנתי את ההפלגות הארוכות עד לקצה הדרום-מערבי של אירופה – פלופונס, סיציליה, סרדיניה, איביזה, ספרד, גיברלטר, פורטוגל. האם היאכטה תעמוד בזה למרות גילה המתקדם? האם אני אעמוד בזה? הפלגות מבחן אלו יקבעו אם ואיזה המשך יהיה למסע.
בשלהי הקיץ יצאנו מישראל. בטורקיה הפורייה העמסתי את היאכטה בכל טוב ויצאנו מערבה, מעיין, איש צוות צעיר, אקראי ומשובח, ואני. חצינו את הים התיכון בין לשונות יבשה ואיים, עוגנים לעיתים לשבוע-שבועיים ולפעמים ללילה קצר ואז מסמנים את היעד הבא. חווינו תנאי ים מגוונים ומצבים מאתגרים. ידעתי שאם אני או הסירה לא מתאימים למשימה, תמיד אפשר להפנות את החרטום מזרחה ולחזור הביתה במורד הרוח. אבל בוקר אחד כחודשיים מאוחר יותר שטנו אל תוך תעלות הגאות הבוציות – צרות, רדודות ומפותלות – בדרכנו אל האמבטיה של מנוף המספנה בפארו, פורטוגל. המייל האחרון אל היעד. כעת היה ברור – 'בת עמי' בנויה ואוהבת להפליג רחוק וכך גם אני.
את המכשולים הטכניים פתרתי לאט בעצמי ובינתיים האי נטמע לתוכי והבנתי - להביא מיוון יאכטה שנולדה להפלגות ארוכות ולקשור אותה בישראל בין מדוזות וניילונים צפים ועוד בתחילת העונה - זה רעיון לא נבון.
כחצי שנה טיפלתי בבת עמי בפורטוגל, משמש עד שמש. התקציב לא כלל תשלום לאנשי מקצוע כך שאני ומספר מתנדבים ומתנדבות מסורים ביצענו הכול לבד. התהליך כלל למידה אינטנסיבית, טעויות, הרבה יזע, מעט דמעות וגם קצת דם. מתושבות המנוע, ציר המדחף ומדף ההגה, דרך חשמל, עץ, מתכת, פיברגלס, ועד ג'לקואט וצבע. מאות פריטים ברשימת המשימות הושלמו וכמובן שמיד צצו חדשים.
בתחילת אוגוסט סימנתי את היעד הבא ויצאנו מ-Culatra להפלגה ראשונה באוקיינוס הפתוח שהיה חלק כמראה אותו בוקר, אל ארכיפלג Madeira. לפנות ערב היכה בנו לפתע קיר רוח רותח וחזק מאוד, תוצאה של שריפות עזות שהשתוללו בפורטוגל אותו קיץ. באותו רגע קפץ מתוך המים השטוחים לוויתן אדיר במרחק כ-200 מטר מאיתנו ומאחוריו כדור אדום של שמש שוקעת. בחצות נפתחו רוחות הסחר הפורטוגזיות. בבוקר הרוח כבר נשבה כעוצמה של כ-30 קשר. בת עמי טסה במורד הגלים הקצרים, התלולים והגבוהים. עבודת ההגה דרשה ריכוז מוחלט, ללא הפוגה והייתה מתישה. לא סמכתי על ההגה האוטומטי, סטיה קלה שלו ואנחנו עם הדופן לגלים של 3-3.5 מטר. האוקיינוס הציג לנו את כוחו, יופיו ורחמיו, בבוקר החמישי נכנסנו למפרץ של האי Porto Santo.
לאחר כחודש עגינה על עוגן בפורטו סנטו סימנתי את היעד הבא, מפרץ Francesa המבודד באי La Graciosa השחון, הפלגה ראשונה שלי כמעט לבד, ידידה שהצטרפה למסע נצמדה אל הדלי כבר בשעה הראשונה בים ונוטרלה כליל. גלשנו על הגלים בליל ירח מלא, במהירות נהדרת ועם רוחות הסחר על הדופן ולפנים. בת עמי השיטה את עצמה עם מפרשים מאוזנים להפליא. במהלך הסתיו דילגתי בין שבעה איים קנריים, משתדל לעגון הרחק מערי המלונות המסנוורים, והגעתי אל האי Hierro הצעיר והמיוחד.
החורף הקרב קבע שיש לנוע דרומה והיעד הבא נקבע, Cape Verde. החצייה נמשכה חמישה ימים ולקראת סיומה פתחנו לראשונה את הספינקר המרהיב שסיפק את המהירות הדרושה כדי לעגון בנמל הצפוף באי Sal ברגעי האור האחרונים. הפלגנו מערבה מאי לאי ברוחות החזקות של כף ורדה ובדצמבר מצאתי את עצמי ב-Mindelo. חודש עגנתי לבדי במינדלו, שוקל את האפשרויות: להפליג לגינאה ביסאו ואיי Bissagos; לעלות צפונה ומזרחה לאיים האזוריים; או להמשיך מערבה עם רוחות הסחר אל הקריביים.
בינואר המשכתי מערבה. בלילה ה-18 להפלגה הופיע נוגה בשמים ממערב. ברבדוס. בבוקר המוקדם בת עמי נכנסה אל מפרץ Carlisle הרחב, חוף ארוך של חול לבן, דק ועמוק לצד מים צלולים וקרירים, הטלנו עוגן בעולם החדש, עד היעד הבא.
כחצי שנה טיפלתי בבת עמי בפורטוגל, משמש עד שמש. התקציב לא כלל תשלום לאנשי מקצוע כך שאני ומספר מתנדבים ומתנדבות מסורים ביצענו הכול לבד. התהליך כלל למידה אינטנסיבית, טעויות, הרבה יזע, מעט דמעות וגם קצת דם
