נקודת ההיערכות שלנו היא הנקודה ממנה נתחיל את התמרון לאחור. היא תהיה בדיוק מול מקום העגינה במרחק גדול ככל שניתן, או במעלה הרוח במידה והרוח מגיעה מימין או משמאל והיא בעצמה כזו שמשפיעה על היאכטה. חרטום היאכטה בתחילת התנועה יפנה לכיוון הרוח אך גם יתחשב בהסחת המדחף. בציור רואים יאכטה בעלת הסחה ימנית, כזו שתסובב את הירכתיים ימינה בתחילת התנועה לאחור.

לאחר תחילת התנועה לאחור, ובמרחק גדול אך סביר, יש להטיל את העוגן, שימו לב לעשות זאת כאשר חרטום היאכטה נמצא בדיוק מול מקום העגינה על מנת למנוע הצלבה של העוגן עם עוגנים אחרים. במקרה של רוח צד חזקה, ניתן לזרוק את העוגן כך שיהיה קצת במעלה הרוח. איש הצוות המוריד את העוגן יוריד ללא הפסקה על מנת לא לעצור את תנועת היאכטה לאחור. בטווח של בערך 5 מטרים מהרציף יש להפסיק את הורדת העוגן, זה יאפשר לנו לבדוק שהעוגן אכן תפס אך להיעצר יחסית קרוב כך שנוכל להעביר חבלים.

יש להעביר את חבלי הירכתיים, כאשר העדיפות היא לחבל שמעל הרוח על מנת למנוע "נפילה" של הירכתיים. בשאיפה יוחזרו החבלים ליאכטה על מנת לשלוט על אורך החבל מהסיפון. בשלב זה נמשוך את החבלים על מנת לקרב את היאכטה לרציף, אולם יש להיזהר שהיאכטה לא תפגע ברציף. לאחר מכן נבדוק שהעוגן תפס ע"י איסוף של השרשרת עד למצב שבו הכננת אינה מצליחה למשוך. במידה וזה לא קרה, כנראה שהעוגן לא תפס וצריך לצאת ולזרוק מחדש. טיפ חשוב: על מנת לוודא אחיזה חזקה, מומלץ למתוח עם החבלים עד שהמרחק מהרציף הוא 2 מטרים, למתוח את השרשרת ואז לשלב את המנוע לאחור על מנת לוודא שהעוגן אכן תפוס חזק ורק אז לקשור. מרחק טוב וסביר מהרציף הוא בערך מטר-מטר וחצי. בלילה, לאחר שכולם חוזרים ליאכטה, ניתן להרחיקה עוד קצת מהרציף ע"י שחרור של החבלים ואיסוף השרשרת.

לאחר העגינה
סדרו את הפנדרים בגובה הנכון, בדקו שהחבלים אינם מתחככים בעצמים שעלולים לקרוע אותם והעבירו אותם לנקודת קשירה טובה יותר במידת הצורך. מומלץ גם לעשות בקרה על יאכטות שכנות, שהרי בעיה אצלם תשפיע גם עליכם.