מה עושים אם פוגשים צב בים?
רעות אלון, מתנדבת במרכז הארצי להצלת צבי ים
צבי הים חשופים לשלל סכנות בים. בואו נכיר ונמנע חלק מהן, והכי חשוב, מה עושים אם פוגשים צב ים במצוקה בזמן הפלגה?
נסו לדמיין עוד שיט שגרתי בקיאק, כשלפתע אתם נתקלים בשק פלסטיק צף, ולמרבה ההפתעה מסובך בו צב ים – זה בדיוק מה שקרה לשי פלדמן באחד הימים בהם יצא לשוט מול נמל קיסריה, ומצא צב ים חום צעיר. למרבה הצער, מפגשים מסוג זה אינם נדירים בשל זיהום הפלסטיק שמהווה את אחת הסכנות המשמעותיות לצבי הים בישראל ובעולם, אך בזכות אזרחים ערניים כמו פלדמן ורבים אחרים ישנם צבים שזוכים להזדמנות שניה.
בים התיכון קיימים שלושה מינים המצויים בסכנת הכחדה – צב ים חום, צב ים ירוק וצב ים גלדי, מביניהם רק הצבים החומים והירוקים מטילים את ביציהם בחופים. בטבע חשופים צבי הים לסכנות שונות – שועלים טורפים לעיתים את הביצים הטמונות בחול, והאבקועים (צב ים שרק בקע מהביצה) נטרפים על ידי סרטני חולות, עופות ים ודגים גדולים. עם זאת, המפגעים המשמעותיים ביותר לאוכלוסיית צבי הים הם מעשי ידי אדם.
אחד הסיכונים בשלב החיים הצעיר של צבי הים הוא זיהום אור בחופים. לאחר הבקיעה מהביצה האבקועים משתמשים באור הירח כדי לנווט את דרכם לים, אך אורות ממסעדות, כבישים ומבנים הסמוכים אל החוף מבלבלים את האבקועים וגורמים להם לזחול אל הכיוון הלא נכון. הדבר מוביל לכך שרבים מהם מתים מתשישות, ואלו שמגיעים לכבישים נדרסים. מי ששרדו את הלילה מתים מהתייבשות כתוצאה מחשיפה לשמש או נטרפים על ידי בעלי חיים שונים.
המפגעים והסכנות בים, וגם בחוף
חופי ההטלה נפגעים כתוצאה מפעילות מוגברת של האדם – מבנים ותשתיות בחופים – דבר שמצמצם את המקומות האפשריים להטיל בהם ביצים עבור נקבות שעולות לחוף. בנוסף, נוכחות אנושית בחופים, רעש ותאורה בשעות הלילה, מבהילים את הנקבות שחוזרות לים בלי להטיל. אם הן לא יצליחו להטיל גם בלילות הבאים, הדבר עלול לגרום להטלת הביצים בים שם הן לא ישרדו, או במקרה הגרוע הביצים עלולות להירקב בגוף הנקבות ולגרום למותן.
סכנות נוספות לצבי ים הן פציעות הנגרמות מדיג בשוגג, מסירות ופגיעה באיברים פנימיים בעקבות הדף של פיצוצים ימיים. בישראל צבי ים נתפסים ברשתות ובקרסים של דייגים באופן לא מכוון – דבר שגורם לפציעתם ולעיתים למותם מטביעה – ומרכז ההצלה מעודד את הדייגים לדווח ולהביא את הצבים לטיפול. אך בעולם עדיין קיימות תרבויות בהן צדים צבים כדי ליצור אומנות מהשריון שלהם, וכן למטרות מאכל, כשגם ביציהם נחשבות למעדן.
למפגעים אלו נוספת פסולת הפלסטיק שפוגעת בצבי הים בשתי דרכים – פגיעה פנימית בעקבות חסימה של מערכת העיכול על ידי פסולת שנאכלה או זיהום ברקמות לטווח הארוך, ופציעות חיצוניות כתוצאה מהסתבכות בפסולת פלסטיק דוגמת שקים, רשתות, חוטים וחבלים. בשנים האחרונות נצפתה במרכז ההצלה עליה בכמות צבי ים צעירים שמגיעים מסובכים בפסולת מאוד מסוימת, והיא שקים העשויים פלסטיק מסוג פוליפרופילן.
המרכז הארצי להצלת צבי ים
במחקר שערכה שיר ששון, עובדת במרכז ההצלה, מקור השקים הללו הוא ככל הנראה בספינות משלוחים חיים לתעשיית הבשר, וההשערה היא שלאחר האכלת בעלי החיים שקי המזון מושלכים לים. צבי ים שהגיעו למרכז ההצלה מסובכים בשקים, סבלו מנמקים ורבע מהצבים נאלצו לעבור קטיעות גפיים. מדובר במפגע כה גדול, שבשנת 2020 מחצית מהצבים הגיעו למרכז ההצלה עקב הסתבכות בשקים אלו.
בשנת 1999 נוסד המרכז הארצי להצלת צבי ים שממוקם באזור מכמורת, ומטרתו לשקם את אוכלוסיית צבי הים בישראל ולמנוע את הכחדתם. במרכז ישנו בית החולים שבו הצבים הפגועים זוכים לטיפול מסור לאורך כל ימות השבוע והשנה על ידי צוות עובדים ומתנדבים שמגיעים לסייע בפעילות השוטפת שכוללת בין השאר ניקיון הבריכות, מעקב בריאותי, האכלה ועוד. הצבים הפגועים מקבלים במרכז טיפולים רפואיים שונים, ונמצאים במעקב וטרינרי צמוד של ד"ר צחי איזנברג ממרפאת "כל חי", עד לשיקומם המלא, לאחריו הם מושבים חזרה לים.
לצד שיקום צבי ים פגועים, המרכז הארצי להצלת צבי ים פועל בדרכים נוספות לשימור ואישוש אוכלוסיית צבי הים; סקרי חוף בעונת הרבייה לאיתור ושמירה על הקינים, שיקום אוכלוסיית צב הים הירוק באמצעות הפעלת גרעין רבייה של מין זה, מחקרים ופעילות למניעת זיהום אור בחופים ותמיכה בהקמת שמורות טבע ימיות וחופיות. כמו כן, מוביל המרכז להצלת צבי ים סקרים ומחקרים במגוון תחומים הקשורים לצבי הים, כמו גם פעילויות חינוך והסברה באמצעות ערוצי התקשורת והמדיה החברתית, אירועים לציבור הרחב לטובת העלאת המודעות לעולמם המרתק של צבי הים וחשיבות השמירה עליהם.
צבים פצועים שנפלטים אל החופים, נמצאים ע"י עוברי אורח אשר מדווחים לרשות הטבע והגנים. אך צבים אשר צפים פגועים בים, או מסובכים ברשתות בים, קשה יותר לאתר אותם והם מגיעים לטיפול בעיקר הודות לציבור משתמשי הים והספורט הימי, כמו גם פקחים ימיים של רשות הטבע והגנים, שיטור ימי ואף ספינות מחקר. מרכז ההצלה זוכה לסיוע של ארגון "סיירת החוף" העוסק בשמירת הסביבה הימית. מתנדבי הסיירת מסייעים באמצעות איתור, חילוץ והסעה של צבי ים פצועים ואף עוזרים בהסרת איומים אפשריים לצבים כמו רשתות רפאים.
מה לעשות אם נתקלים בצב ים פצוע בזמן הפלגה?
מה לעשות אם נתקלים בצב ים פצוע בזמן הפלגה?
צב ים שצף ולא מצליח לצלול או צב ים שמסובך בפסולת או רשת, זקוק לחילוץ והגעה לטיפול רפואי במרכז ההצלה. חשוב מאוד לא לאבד קשר עין עם הצב בים, והסיכוי הגדול להצלתו תלוי בכם.
אם לא תחלצו אותו, יהיה כמעט בלתי אפשרי לאתר אותו לאחר הדיווח עקב היסחפות עם הזרמים.
יש לדווח בזמן אמת למוקד של רשות הטבע והגנים במספר 3639* ולקבל הנחיות מנציג מרכז ההצלה. יש להעלות את הצב אל הסיפון, תוך שמירה על בטיחות הצב – ניתן למשות את הצב מהמים בעזרת חבל, גאנץ, רשת או אלונקה, או להרימו ע"י תפיסה בצדי השריון. עדיף להימנע ממשיכת הצב מהגפיים. יש להיזהר מנשיכות.
לאחר שהצב על הסיפון, יש להגן עליו מחום, שמש ישירה, רוח וקור. ניתן להניחו בצל ולכסות עם מגבת. אין לשים את הצב במיכל עם מים – הצב חלש ועלול לטבוע.
לאחר ההגעה לחוף, יש להביא את הצב לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים, או אם אין יכולת כזאת – יש להמתין עם הצב עד להגעת נציג רשות הטבע והגנים שייקח את הצב אל מרכז ההצלה.
מה לא לעשות?
אם הצב מסובך בפסולת אסור להסיר את הפסולת, שכן הדבר עלול לגרום לזיהום וכתוצאה מכך למוות. יש להביא את הצב עם הפסולת כמו שהוא לטיפול במרכז ההצלה.
אין לשחרר את הצב חזרה לים. גם אם לא רואים פגיעות חיצוניות, הצב עלול לסבול מפגיעות פנימיות, טביעה, קרסים, חסימה במערכת העיכול ועוד, וצריך להגיע לטיפול.
אין לשים את הצב במיכל עם מים שכן צב ים פצוע ותשוש יתקשה לעלות לנשום ועלול לטבוע.