ללמוד כדי להפליג נכון ובטוח, ולא כדי לעבור את הבחינה
מאת: ראובן ז'אק
מסלולי ותכניות ההכשרה למשיטי יאכטות הוא נושא בו מושקע מאמץ, זמן ומשאבים רבים בכל רחבי העולם, בעיקר בעולם המערבי, אך לא רק בו. בנושא עוסקים רשויות, ארגונים בינלאומיים, גופיים עסקיים ומתנדבים רבים. המשותף לכולם הוא הרצון להבטיח שיט בטוח. במילים אחרות: כולם יודעים שהם עוסקים בדיני נפשות, שיט לא בטוח הוא מסוכן.
הנושא אותו רציתי להעלות במאמרי זה הוא הבעיה המתמקדת במסלול להכשרת משיטי יאכטות. מסלול ההכשרה התפתח בארץ בדרך מסוימת, כתוצאה מנוחיות של המערכת, הסיבות להתקבעות המסלול הקיים היום איננה קשורה לאנשים הממונים ישירות על כך. בתכניות הלימוד יש גודש של תאוריות ומיעוט תרגולות נכונות בים, גם הבוחן הטוב ביותר לא יכול להקדיש מספיק זמן לנושא החשוב ביותר והוא: בדיקת יסודות דרך החשיבה ויכולת קבלת החלטות של השייט הנבחן. שייטים המבקשים להתמקצע אינם זקוקים לכך, הם מתאמנים ומתרגלים ללא סוף. בעוד ששייטים אחרים, אחרי ה"ויה דה לה רוסה" שעברו עד קבלת הרישיון המיוחל, מאמינים שהם כשירים לתפקד.
לא מעט מבתי הספר לשיט בארץ, וגם בעולם, פועלים על פי האמרה האנגלית הידועה: Before you know the low know the judge, במילים אחרות: הם מכשירים את החניכים לעבור את הבחינה. המטרה להפוך את החניכים לשייטים טובים ולהקנות להם שיטות חשיבה נכונות הופכת להיות משנית. אני יודע שהמשפט הבא שלי יקומם עלי רבים מעמיתי למקצוע, אך האמת הלא מחמיאה היא שיש בתי ספר לשיט בישראל (אני מניח שגם בעולם) ששיטת ההוראה שלהם כוללת הדרכה שתמציתה "לעבוד על הבוחן". מהיכרותי רבת השנים את רוב הבוחנים בישראל, במעט מיקרים זה מצליח. כך או כך, על סמך ניסיוני המקצועי אני קובע כי הזמן המוקדש לבחינה המעשית בישראל אינו מספיק.
נדון לדוגמה ברישיון משיט 30, המקביל הישראלי לתעודת COAST SKIPPER של RYA הבריטי. בדרישות ארגון זה, שהוא אחד הארגונים הוותיקים והמנוסים בעולם, על החניך להפליג במסגרת קורס המשיטים לפחות 15 יום. במשך יומיים לפחות עליו לתפקד כסקיפר. החניך נדרש לתפקד במשמרת לילה רצופה ללא שינה לפחות במשך 8 שעות נוספות. הפלגת סף כזאת חייבת להיות למרחק של 300 מייל לפחות.
בישראל, רק בתי הספר הימיים כמו מכמורת, קציני ים עכו ואורט אשדוד מכשירים חניכים גם באמצעות הפלגות ארוכות. מיעוט מבתי הספר המסחריים מתקרב להכשרה כזו. חלקם של בתי הספר הם גם בעלים של מועדוני שיט, ובמסגרת המועדון הם עושים עבודה חשובה לשיפור רמת השיט. לצערי רובם לא מלמדים ימאות וחשיבה ימית אלא מלמדים לעבור את הבחינות.
האלוף עמי איילון, מי שהיה מפקד חיל הים, נשאל על ידי מחבר הספר "שייטת 13" (מייק אלדר) מהן העדפותיו בבחירת מועמדים לשרות בשייטת. תשובתו הייתה: "אני מעדיף את זה שהולך בדרך האחרת!". אחד מטובי תלמידי במקצוע הימאות המעשית בבית הספר הימי בו לימדתי, לא היה אהוד על צוות המורים. (בעיקר ה"שמרנים" שבהם). אך צורת החשיבה והתגובה שלו בים היו מאוד לא שגרתיות ומאוד תכליתיות. היום הוא הוא אחד מהמפקדים המובילים בשייטת 13.
בחינת הרגלי השיט של חברי השייטים הראתה לי שרבים מהם שבויים בהרגלים המושרשים בהם והם מבצעים אותם גם אם תנאי הים והרוח מראים שיש לבצע תרגולת אחרת. כלומר הם נמצאים במעין "קיבעון ביצועי". הבנתי שלנסות לשכנע שייט בוגר ומנוסה להיות ספקן – למרות שביסודו אינו כזה, היא משימה קשה ביותר עם סיכויי הצלחה קטנים. כאן ניכשלו נסיונותי בגדול "להסתער" על חומות הקונפורמיזם. עם תלמידי בין אם הם צעירים או בוגרים, זה הרבה יותר קל.
למדתי כחניך בבית ספר ימי, מורי המקצועיים שבאו מרקע ימי עם השפעה בריטית הטמיעו בנו את הביטוי: Check & Check & Check Again! כלומר בדוק כל הזמן מה שאתה מבצע. זה מחייב גם שייטים ברמת ספקנות נמוכה – לבדוק את עצמם כעניין של שיגרה. זה נכון בכל נושאי השיט, הן בתמרון או הפלגה והן בנושאי תחזוקה.
תרגול תרגול, ועוד תרגול
בנוסף להקניית ידע בנושאי השיט, יש חשיבות עליונה לנושא התרגול והאימון. שייטים מנוסים מכירים בחשיבות התרגול. בדרך הם התנסו במצב שבו בשל העדר תרגול הידע שלהם "החליד" והם לא היו מספיק חדים בביצוע פעולות דחופות. לדוגמה: נושא כמו צמצום מפרשים. גם שייט מנוסה אשר שנים לא תרגל צמצום, יתקשה מאוד לבצע זאת בתנאים של סערה פתאומית. התוצאה עלולה במקרה הטוב להסתיים במפרשים קרועים. שייט שנקלע למצב כזה פעם אחת בדרך כלל יחזור לתרגל ולהתאמן.
אני ממליץ לתרגל. אפשרות ראשונה היא לקחת מדריך מתאים, לא רק כזה שמנוסה בהכנה למבחנים, אלא שייט בעל ניסיון רב, אפשרות זו כרוכה בעלויות כספיות אלא אם יש לך חבר בעל כישורים מתאימים.
הכן רשימת תרגילים מסודרת
אפשרות שניה המומלצת לכל שייט מתחיל ולכל שייט ותיק היא להכין רשימת תרגילים ותרגולות מסודרת. יש תרגולות שגם אחרי עשרות שנות ניסיון רצוי לתרגל. כושר הביצוע דומה לכושר גופני, לא תרגלת? רמת הביצוע יורדת.
לאחר מעקב אחרי לא מעט שייטים הכנתי רשימת תרגילים ותרגולות. כל אחד מוזמן להוסיף או לשנות דגשים.
שיט לאחור במנוע
בכיווני רוח שונים תוך שמירה על הפלגה בקו ישר:
א. כאשר הרוח נושבת מכיוון החרטום.
ב. כאשר הרוח נושבת מכיוון הירכתיים.
ג. כשהרוח נושבת פעם בניצב מימין ולחליפין משמאל.
יש להקפיד ולבחון את סטיית המדחף ולתרגל את צמצום הסטייה באמצעות העלאה או הורדה של סיבובי מנוע.
הכרת עוצמת וכיוון ההיסחפות כלי השיט לעצור את כלי השיט בים גלי ללא מפרשים (מנוע מופעל לחרום) לפחות 400 מטר מהחוף ולבדוק:
א. מהירות היסחפות הספינה (על פי ה GPS).
ב. להסיט את ההגה פעם ימינה ופעם שמאלה (לכחצי דקה לפחות) וללמוד את השפעת מצב לוח ההגה על היאכטה בהקשר למהירות ההיסחפות, כיוונה וטלטוליה.
ג. המהירות בה ניתן להכין את העוגן להטלה בים.
הפלגה לאחור בעזרת המפרש הראשי
קיימים מצבים בהם עלינו על עצם בים. הפעלת מדחף עלולה להיות מסוכנת. התרגולת הנכונה היא לשוט לאחור בעזרת המפרש הראשי. תרגולת זאת יעילה על מנת לבלום את היאכטה במצב של העדר מנוע.
אדם בים
גישה לאדם בים במבחנים כמעט אחידה (מסיבות היסטוריות), אבל גם אלו שהמציאו את השיטה (האנגלים) מזמן מקפלים חלוץ בגישה. באינטרנט יש מאמרים וסרטים לביצוע פעולה זו. מדי פעם חשוב לתרגל. בכל פעם יש לתרגל גישה שונה.
תירגולי הצפות וכיבוי אש
אם לא תרגלת, ביום שחס ושלום תזדקק לתרגולת, לא תדע היכן משאבת החירום החשמלית, היכן הידית של המשאבה הידנית והיכן סוגרים את המגופים החיצוניים. מומלץ לתרגל גם בחשיכה. האמור נכון ומומלץ מאוד גם לגבי היכרות ושימוש בציוד כיבוי אש.
מפרשנות
מומלץ לתרגל בעוצמות רוח שונות על מנת:
א. להכיר מה עוצמת הרוח המירבית להפלגה במערך מלא.
ב. להפליג רק עם מפרש חלוץ מקדמית עד מלאה.
ג. להפליג רק עם ראשי מקדמית עד מלאה.
ד. לתרגל צמצום שני המפרשים ולאזן ביניהם על מנת לאפשר הפלגה בהיגוי קל ללא סטיות.
עגינה
רובנו עוגנים במרינות מסודרות . לעיתים במשך זמן רב איננו נדרשים להטלת עוגן. יש לתרגל הטלת עוגן, כולל תרגול מצב שבו העוגן הרים שרשרת סמוכה. לא כדאי להגיע למרינה יוונית במלטמי ולהבין שהביצועים שלך חלודים.
המוטו צריך להיות: להבין ולחשוב! בצירוף המוטו: בדוק, בדוק, ועוד פעם בדוק!
ראובן ז'אק הוא שייט, מורה ומדריך שיט ותיק. בוגר ביה"ס לקציני ים בעכו ושרת בחיל הים וכקצין בצי הסוחר. ראובן שימש במשך שנים רבות כמרכז מגמת השיט המעשי בבית הספר הימי אורט אשדוד וכתב מאמרים רבים וספר בנושא השיט