EN

חיפוש

מפליגים יחד: זוג + כלב

מאת יפעת שמיר

נעים מאוד, שמי יפעת ואני חיה על יאכטה באורך 36 פיט עם בן הזוג שלי תומר והכלבה שלנו, קידו, כבר שנה וחצי.

בים שואלים אותי, אז איך זה לחיות עם כלב על יאכטה? ועוד יאכטה קטנה?
התשובה של נחלקת לשלושה חלקים:

  • איך לעשות את המעבר וההתרגלות לחיים על יאכטה בצורה אידיאלית.
  • בירוקרטיה של נסיעות ומעבר בין מדינות עם בעל חיים.
  • יתרונות וחסרונות?

איך מתחילים?

החלטתם שאתם מגשימים את החלום וקניתם יאכטה. אבל מה עם הכלב, הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה! איך מלמדים אותו ומרגילים אותו לחיים החדשים?

התשובה, בעיני, די פשוטה. זמן!
כלב זו חיה בעלת הרגלים קבועים,  ולעשות צעד דרסטי כמו לעבור לגור על יאכטה בהתראה  קצרה זה מתכון לאסון. אם כבר החלטתם לקחת כלב איתכם למסע, תעשו את זה כמו שצריך ותתחילו בלהרגיל אותו להפליג. קחו אותו להפלגות, בהתחלה קצרות ואח"כ ארוכות יותר.

זה מה שאנחנו עשינו עם הכלבה שלנו – קידו. התחלנו להפליג איתה בארץ. כשעברנו ליאכטה העברנו איתה שנה וחצי של הפלגות מאוד רגועות, ולא ארוכות מידי. במהלכן, קידו התרגלה לאט לאט לחיים על הים, להפלגות בים גבוה לפעמים, וכן, בסוף גם לעשות צרכים על היאכטה.

 

הקניית ההרגלים צריכה כמובן להיות הדרגתית. ממש כמו לבני אדם, גם לכלבים יש מחלת ים, לחלקם קשה יותר ולחלקם פחות. בהתחלה, בהפלגות בים גבוה קידו לא הרגישה טוב (וגם אנחנו) וככל שהפלגנו יותר, כולנו התרגלנו לים. היום קידו הגיעה למצב שבהפלגה ברוח קדמית של 20 קשר היא ישנה ממש טוב.

 

לגבי צרכים- במהלך השנה וחצי האלה קידו הייתה מקבלת שני טיולים לפחות לחוף. לחיות עם כלב בים תיכון זה קל כי ההפלגות מאוד קצרות.

אבל ברגע שיוצאים למסעות ארוכים יותר זה נהיה קשה. בפעמים הראשונות כשהיו הפלגות ארוכות של 48 שעות היא פשוט הייתה מתאפקת כל ההפלגה. לקראת החציה של האטלנטי היה ברור לנו שקידו חוזרת לארץ כי היא לא תשרוד הפלגה ארוכה כל כך, אבל ככל שזה התקרב הבנו שלכולנו יהיה טוב יותר אם נישאר יחד.

 

בשלב מסוים החלטנו שאנחנו עושים את הצעד (ואחרי התייעצויות עם מאלפים וחברים שעברו בדיוק את אותה הסיטואציה) החלטנו שאנחנו הולכים ללמד אותה לעשות צרכים על היאכטה.

קנינו חתיכת דשא סינטטי ובהתחלה כשהיינו לוקחים אותה לחוף לקחנו גם את הדשא והתחלנו לחבר לה את המילה פיפי וקקי לעשיית הצרכים וניסינו תמיד להכניס את חתיכת הדשא הזאת מתחתיה. זה לא הלך כל כך חלק, תנסו ללמד כלבה עקשנית בת 5 לשנות את ההרגלים מקצה לקצה.

החלטנו שההפלגה לקנריים (הפלגה ראשונה ארוכה משמעותית באורך של 5 ימים) יהיה המבחן שלה. אם היא לא תצליח, נחזיר אותה משם לארץ.

וההפלגה עברה בהצלחה. אחרי התאפקות של 48 שעות, קידו הגיעה למצב שכל יום היא עושה פיפי וקקי לפחות פעם אחת. זה היה כמובן אחרי הרבה הכנות ונסיונות ללמד אותה שאת הצרכים היא עושה על הדשא בחרטום. ואז כשהיא כבר לא יכלה להתאפק יותר היא ידעה בדיוק לאן היא צריכה ללכת.

אין ספק שזה לא בא לה בקלות. כל פעם שיוצאים להפלגה ארוכה, לוקח לה כמה ימים של התאפקות עד שהיא מצליחה לעשות. יש כלבים שיתרגלו מהר וכאלה שלא.

בירוקרטיה ושאר ירקות

כל עוד אתם מפליגים באירופה- אין בעיה. יש קצת ניירת לפני שעוזבים את הארץ. ברגע שנכנסים לאירופה עושים לכלב דרכון אירופאי ואפשר לשכוח מבירוקרטיה. השנה וחצי שהפלגנו בים תיכון היו חלום מבחינה הזאת. רק תקפידו לעשות להם כל שנה חיסון כלבת (אסור להתעכב אפילו ביום אחד מהתאריך של שנה קודמת) ולתת טיפולים נוספים בזמן, וכמובן לתעד את זה בדרכון של הכלב.

 

ברגע שיוצאים מים תיכון זה מתחיל להסתבך. צריך לקחת את הכלב לוטרינר מקומי לפני כל מדינה שעוברים אליה ועם הניירת הזאת ללכת למכס ולקוות שלא יעשו בעיות. בכניסה למדינה צריך לעבור את אותו הסרט הבירוקרטי ולחכות לאישור. אנחנו עדיין לא מאוד מתורגלים בזה כי עד לא מזמן היינו בים תיכון, אבל לסיכום העניין הבירוקרטי הוא לא פשוט וצריך לשקול אותו לפני שמחליטים להביא בעל חיים למסע כזה.

יתרונות וחסרונות

יתרונות

  • כמעט כל הטיולים של קידו הם לחוף. היא משחקת, משתוללת וכבר לא מוכנה לטייל בעיר.
  • גם לנו זה כיף כי אנחנו מטיילים הרבה יותר. אנחנו יוצאים מהיאכטה בזכות הטיולים שאנחנו עושים איתה.
  • אנחנו יחד כל הזמן! כמעט ולא קורה שקידו נשארת לבד ביאכטה. לנו באופן אישי זה הכי כיף בעולם שיש לנו את הזמן להיות איתה כמו שצריך.

 

חסרונות

  • אחד הדברים ששמנו לב אצל קידו הוא שקשה לה עם שינוי כל כך מהיר של מקומות. כמו שכבר אמרתי בהתחלה, כלב היא חיה של הרגלים ולראות מקום חדש על בסיס יומי לפעמים זה קשה. זה תלוי בכלב אבל לקידו זה לא תמיד פשוט ויכול ליצור חרדות מסוימות.
  • אין גמישות – אם אנחנו רוצים לחזור לארץ/לטייל במקומות שאסור כלבים זה פשוט יורד מעל הפרק אוטומטית. לנו זה יכול להיות מבעס, פחות מקומות לבקר בהם.
  • אין וטרינר קבוע שזה חיסרון ענק. קשה לסמוך ולדעת שאתה בידיים טובות.
דילוג לתוכן